פתיחת התפריט הראשי

שיחה:שד"ל

שיחות פעילות

הבהרת יחסו לרפורמהעריכה

הסעיף "יחסו לרפורמה" מתחיל בפסקה הבאה:
"שד"ל התייחס בחריפות לתנועת היהדות הרפורמית ולרפורמות שניסו להנהיג אנשי תנועת ההשכלה היהודית. את הסמכות שנותנת התורה לחכמים היא לפרש את התורה בלבד אך לא לשנות את חוקיה. לדבריו, לא ניתן לנסח קובץ חוקים כך שיענה על כל הבעיות האפשריות, והסמכות של החכמים אמורה לענות על בעיה זו".
אנא תקן והבהר את המשפט השני. אלדד 05:45, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה, תוקן. דודסשיחה 09:14, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

הערות ושאלותעריכה

  1. את פסקת הפתיחה יש להרחיב. בערך בסדר גודל כזה חלק הפתיחה (לפני הכותרת הראשונה) צריך להיות בן 2-4 פסקאות ולכלול תקציר של הערך.
  2. בעניין ההשכלה והרפורמה, שאלדד כבר העיר עליו - יש להבחין ביתר חדות בין המושגים. הרפורמה התפתחה בגרמניה רק אחרי שתנועת ההשכלה כבר שקעה (החוליה המקשרת היא כנראה דוד פרידלנדר). עד מחצית המאה ה-19 אנשי ההשכלה ככלל, בפולין, אוסטריה, איטליה ומזרח אירופה לא קראו לתיקונים בדת אלא יותר לשינויים בחינוך, להרחבת תחומי העיסוק, ולא ממש לשינוי ההלכה.
  3. "שד"ל התבטא פעמים מספר על יחסו החם לציונות ושיבת ציון" - משפט זה בניסוחו הנוכחי הוא אנכרוניסטי לגמרי. אי אפשר לדבר על ציונות לפני 1880. אפשר בדוחק לדבר על לאומיות, ועדיף פשוט "ארץ ישראל" ו"עלייה לארץ ישראל". וכנ"ל לשאר אזכורי הציונות בהמשך.
  4. בפירוש המקרא שד"ל "משתמש בפרשנות חיצונית כמו תרגום השבעים, הירונימוס וחוקרים נוצרים אחרים" - תה"ש והירונימוס אינם מפרשים אלא מתרגמים. האם הוא משתמש רק בתרגומים חיצוניים, או גם בפירושים חיצוניים?
  5. "שירתו של מנדלסון" - מה זה? אין חיה כזו. הכוונה אולי לשירת משוררי ההשכלה כמו רנה"ו, שלום הכהן ולטריס.
  6. בעניין שירתו של שד"ל כדאי להביא גם ממה שאחרים כתבו על שירתו (למשל: קלוזנר) ולא רק מה שהוא עצמו כתב. ובכלל ניתוח כללי של סגנונו (כמדוני מתאים לכאן מושג הרומנטיקה - ובכלל לדמותו של שד"ל).

זה בינתיים, עד שיגיע לידי ספרו של קלוזנר. יישר כוח על ערך בהיר ומושקע. נתנאל 11:13, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה על הערות, להלן תשובותי.
  1. תודה, בוצע. נא חווה את דעתך.
  2. אם כי התכוונתי לחלק מאנשי ההשכלה, כמו צונץ ופרידלנדר, שכן זלזלו בהלכה, השמטתי את הקשר למשכילים שכן כך הפסקה מובנת יותר.
  3. תודה - תוקן.
  4. שד"ל משתמש בתרגומים כפרשנות, והוא מביא גם פרשנים אחרים שאיני יכול להיזכר כרגע בכולם (כקורא נאמן וקבוע של פירוש שד"ל למקרא, אגיע אליהם בבוא העת). מתוכם אני יכול להזכיר כמה שלא ממש רלוונטיים היום כמו קלריקוס, גזניוס (הבלשן הגרמני) ורוזנמילר.
  5. תודה, תוקן. נמשכתי אחרי ביטוי של שד"ל והבנתיו כפשוטו.
  6. הגדרתו של שד"ל כרומנטיקן נתונה במחלוקת, והיא ממש לא מתאימה כשמשווים בין שירתו של שד"ל לשירת משוררי ההשכלה שבאמת היו מושפעים מהרומנטיקה. את הביקורות על שירתו הזכרתי בכמה מילים כבר קודם, אשמח אם תרחיב. תודה מיוחדת על המקור למכתבו של מיכ"ל לשד"ל, לא הצלחתי בשום אופן להיזכר איפה קראתי אותו.
דודסשיחה 14:23, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

הערה קלהעריכה

ברשימת ספריו ציינת את הספר "ויכוח על חכמת הקבלה וקדמות ספר הזהר". ויש לדייק כיוון ששם הספר הוא "ויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר הזהר וקדמות הנקדות והטעמים" בברכה, Shayakir שיחה. 21:43, 29 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה רבה - דודסשיחה 21:55, 29 באוגוסט 2006 (IDT)


הקיסרות האוסטריתעריכה

בפיסקה "חייו" רשום : "בהיותו בן תשע עשרה, יצא לאור לראשונה שיר של שד"ל, שנכתב לרגל ביקורו של קיסר אוסטריה פרנץ השני בטריאסטה, שהיתה אז תחת שלטונה של אוסטריה.
הערה: יש להפנות לערך האימפריה/הקיסרות האוסטרית. ההפנייה כרגע היא לרפובליקה של אוסטריה, שלמעשה נוסדה רק בשנת 1918. Danny-w

הערותעריכה

הערך איכותי ביותר, ואחד הטובים ביותר בתחרות הנוכחית. לדעתי יש להוסיף שני נושאים מרכזיים:

  1. התייחסות לשד"ל בראי היסטורי (כולל ביקורת והתנגדות, תמיכה והערצה).
  2. התייחסות לכתביו, כלומר "להכחיל" לפחות חלק משמות ספריו בערכים מובחרים נוספים.

אריקל 17:08, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

הערה בעניין אציטיזמוסעריכה

אצל קלוזנר זה אטיציזמוס, ולא אציטיזמוס. נתנאל 17:31, 14 בנובמבר 2006 (IST)

תודה - כנראה תקלדה שלי.

תודה על ההוספה הגדולה, הערה קטנה: כתבתי שהתנגד למיסטיקה כפי שהתנגד לפילוסופיה. אתה שינית את זה ל-לצד זאת התנגד גם לפילוסופיה.... לדעתי, השינוי הזה לא נכון; אצל שד"ל, ההתנגדות לשניהם באה מכיוון אחד - שלא להוסיף על התורה יותר ממה שכתוב בה, ולא כמו אסכולת רס"ג-רמב"ם שהתנגדה למיסטיקה מטעמים פילוסופיים או החסידות שהתנגדה לפילוסופיה מטעמים תאולוגיים. בכל מקרה, ההוספות חשובות מאוד, תודה. דודסשיחה 18:30, 14 בנובמבר 2006 (IST)

תיקנתי. אין בעד מה. נתנאל 18:43, 14 בנובמבר 2006 (IST)

מאמרים על יצירתועריכה

הערך כל כך מושקע, שאני לא מעז להוסיף מדעתי ובעצמי. אבל רשימת מאמרים גדולה מאד על יצירתו לא נזכרה בערך. והיא חשובה! אפשר למצאה כאן *[1]Alosha38 16:37, 3 בפברואר 2007 (IST)

חסרה התיחסות לפולמוס שהיה בימיו בינו לחכמי ישראל סביב אמיתות וקדמות חכמת הנסתר בספר הזוהר וכיו"ב אביהו ברנע 21:59, 8 באוקטובר 2007 (IST) למשל הספר טעם לשד אביהו ברנע 22:00, 8 באוקטובר 2007 (IST)

טעם לש"דעריכה

- דבריו של שד"ל נחשפו בצורה ניכרת לציבור הישראלי, ועוררו תגובות עוד בחייו, הבולט שבמבקריו הוא בן ארצו, הרב אליהו בן אמוזג בחיבור טעם לש"ד (שיכול השם שד"ל) יוצא להגנת חוכמת הקבלה וקדמוניותו של ספר הזוהר, ויוצא בכך נגד "ויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר הזהר וקדמות הנקודות והטעמים" לשד"ל

שמואל דוד לוצאטו ויהודי אתיופיהעריכה

בערך לא נכתב דבר על התכתובת בין שמואל דוד לוצאטו ובנו אוהב גר לוצאטו לבין יהדות אתיופיה. אוהב גר שלח מכתב ליהודי אתיופיה באמצעות מיסיונר נוצרי, בו שאל לפרטי האמונה והמצוות של העדה. מכתב התשובה המפורט הגיע רק לאחר מותו בטרם עת של אוהב גר, ופורסם על ידי אביו. ממנו ניתן ללמוד על מנהגי הקהילה בשנות הארבעים של המאה ה-19, בטרם הוסדרה התקשורת בינה לבין יתר תפוצות ישראל.

וכך מפרש שד"ל את הפסוק "והיה ביום ההוא יוסיף אדוניי שנית ידו לקנות את-שאר עמו אשר יישאר מאשור וממצריים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת, ומאיי הים" (ישעיהו יא יא):

מדי דברי ביהודים ההמה נפשי תתמוגג בזכרון בני בכורי ז"ל אשר כלה כוחותיו באהבתו ובחמלתו עליהם, והעמיק והרחיב חקירותיו על אודותם מאז בטרם מלאת לו שלוש עשרה שנה… וכמה תעלומות הוציא לאורה בכל מה שנוגע לאותם יהודים, ועד סוף ימיו והוא מוטל על ערס דווי בתחלואים קשים ממות לא חדל מחקירותיו בספרי הקודש אשר אתם בלשון כושית. ישלם ה' פעלו ויאמר די לצרותיי

מנחם ולדמן, מעבר לנהרי כוש: יהודי אתיופיה והעם היהודי. תל-אביב: משרד הביטחון. 1989, עמ' 113

ספריו של שד"ל והתכתובת האמורה אינם מצויים ברשותי. יש להרחיב על הפרשה בערכים שמואל דוד לוצאטו ואוהב גר לוצאטו, בטרם יוצג הערך הזה בעמוד הראשי. שבת שלום, ליאור ޖޭ 21:24, 3 באפריל 2008 (IDT)

בערך על אוהב גר זה מוזכר מאוד בקצרה. אינני בטוח שיש להזכיר את זה בהרחבה כאן בערך. בסקירה הלא-קצרה של קלוזנר על שד"ל, למשל, לא מצאתי כלום בעניין זה, וגם לא בערכים בג'ואיש אנציקלופדיה ובאנצ' יודאיקה. יכול להיות שהרחבה נחוצה, אם ישנם מקורות בעניין זה, אבל מקומה בערך על קשרי יהדות אתיופיה ושאר העולם היהודי ולא כאן. נתנאל - שיחה 08:06, 4 באפריל 2008 (IDT)
כפי שממחיש הציטוט דלעיל, הנושא שבה את לבו של אוהב גר לוצאטו ושבר את לב אביו. על אחת כמה וכמה חשוב להרחיב על כך אם אין על כך מידע זמין ברשת. כאמור, העניין מתואר בספרו של מנחם ולדמן וודאי ניתן למצוא לו הדים בספרי שד"ל. ליאור ޖޭ 09:15, 4 באפריל 2008 (IDT)
הציטוט שהבאת מעיד שמותו של אוהב גר שבר את לבו של אביו, ולא שגורל יהודי אתיופיה שבר את לבו. בכל אופן שהעובדה שהעניין נדון בספר אודות יהודי אתיופיה והעם היהודי היא הוכחה מצוינת לטענתי שההרחבה צריכה לבוא בערך על יהודי אתיופיה והעם היהודי. אם תמצא בחיבורים אודות שד"ל ראיה לכך שהנושא תפס אצלו משקל מעבר לשאר התחומים שבהם עסק - אני כאמור חיפשתי ראיה כזו ולא מצאתי - אפשר יהיה להזכיר זאת בערך. נתנאל - שיחה 09:45, 4 באפריל 2008 (IDT)
להרחיב בערך על הבן ושורה וחצי בערך על האב (אפשר +ציטוט)- לא חובה. נוי - שיחה 14:42, 4 באפריל 2008 (IDT)
עד כמה שידוע לי לא היה לשד"ל עצמו כל קשר מיוחד עם יהודי אתיופיה. לעומת זאת, בערך על אוהב גר ניתן לדעתי להוסיף על כך שורה. דודסשיחה ג' בניסן ה'תשס"ח 19:13, 8 באפריל 2008 (IDT)
נריה בישר לי ברוב טובו על מאגר המאמרים של כתב העת תחומין ובו כמה וכמה מאמרים חשובים על הספרות ההלכתית בעניין יהדות אתיופיה ([2],[3]). הציטוט הבא מובא כלשונו ממאמרו של מנחם ולדמן, דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה. אני מקווה שהציטוט הבא עומד בתנאי השימוש ההוגן של המאמר שרכשתי בכספי:

אוהב גר לוצאטו, בנו של שד"ל התענין עוד מנעוריו בחקר יהודי חבש. הוא שלח סדרת שאלות שנוסחו ע"י שד"ל אל כהני העדה באמצעות החוקר אנטוני ד'בד'יה שחקר את מקורות הנילוס המצויים באתיופיה (Der Orient 1848 No.32 p.255-256,261-264. Archives Israelites 1851-2 p.179-185,234-240,259-269) לאחר שקיבל תשובות כהני העדה ערך אוהב גר מחקר מקיף אודותם שפורסם בפריס (Memoire sur les Juifs d'Abyssinie ou Falashas,Archives Israelites 1852-1854) אוהב גר לא זכה לסיום מחקרו ונפטר בגיל צעיר מאד. הוא מצביע על מוצאם היהודי של הפלאשים שבאו ממצרים לחבש בימי הבית השני ואותם יהודים שהיתה להם השפעה גדולה בכל חבש בלווית מגוירים מהסביבה הם אבות הפלאשים. אביו, שד"ל, בשנת תרט"ו (1855) ביום השנה לפטירותו נשא נאום לזכר בנו שהקדיש חייו לחקר הפלאשים ובנאומו מבסס שד"ל את דעת בנו על מוצאם היהודי של הפלאשים. 1912 Parma ,Luzzatto .D.S , RELIGOSI-Storico Discorsi ) p.36-45)

אני מקווה שדי בשורה התחתונה של הדברים האמורים כדי להצדיק אזכור העניין בערך, שמבחינות אחרות הוא אכן מומלץ, על חייו ופסיקתו של שד"ל. יום נעים, ליאור ޖޭ 09:59, 9 באפריל 2008 (IDT)
הוספתי משפט בעניין זה לערך, אף על פי שעדיין אני לא משוכנע שזה נחוץ. נתנאל - שיחה 13:05, 9 באפריל 2008 (IDT)
הוספתי שורה באוהב גר לוצאטו. דודסשיחה ה' בניסן ה'תשס"ח 17:41, 10 באפריל 2008 (IDT)

היה רב ?עריכה

ראוי להוסיף את התואר רב . Gadito - שיחה 14:11, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

עד כמה שידוע, הוא לא הוסמך ברבנות, לא שימש ברבנות, לא הוא קרא לעצמו רב ולא אחרים קראו לו רב. נתנאל - שיחה 14:35, 7 באוגוסט 2008 (IDT)


הערה קטנהעריכה

רחל מורפורגו, אם הראתה לבן דודה את הספר "אלה בני הנעורים", הראתה לו את ספרו של אחי סבה, אפרים לוצאטו. סבה היה יצחק לוצאטו שנשאר לשמש רופא בסן דניאל; אפרים נדד ללונדון, ומת בלוזרן, במסעו חזרה לאיטליה. הוא היה חשוך ילדים ורווק.

תודה, תיקנתי. דוד שי - שיחה 18:01, 19 ביוני 2010 (IDT)

שם מלאעריכה

האם אנחנו לא נוהגים לקרוא לערכים בשמו המלא של האדם בדומה לרנ"ק, רס"ג, אצ"ג וכדומה? Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 03:10, 27 ביוני 2010 (IDT)

ראה רש"י, רמב"ם - אישים שידועים במובהק בראשי תיבות שמם, כך קרוי הערך העוסק בהם. דוד שי - שיחה 06:19, 27 ביוני 2010 (IDT)
תודה. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 10:43, 27 ביוני 2010 (IDT)

בקשה לדיון מחודשעריכה

הייתי שמח לבחון את זה שוב. לדעתי כדאי שהערך ינקוב בשמו של האדם (גם מטעמים של עיבוד ממוכן), ושהקיצור המוכר יהיה הפניה, גם עבור שד"ל, רש"י, וכו'. ואכן, גם הדוגמאות שהביא חנן בשעתו הן של אישים ידועים מאוד גם בראשי התיבות של שמותיהם. למשל, אם נגזור פעם רשימה של אישים מויקיפדיה, ונרצה למיין את הרשימה לפי שם המשפחה, שמות ערכים כגון זה יקשו על המלאכה. Ijon - שיחה 21:03, 7 ביולי 2014 (IDT)
אני גם סבור כך. ראה שמעון בר יוחאי ואחרים. Ewan2 - שיחה 14:20, 13 בספטמבר 2014 (IDT)

השמטת השמותעריכה

למה נשמטו כאן כל השמות? 212.76.101.190 06:08, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה לשד"ליסטיםעריכה

יש כאן אולי מישהו שמתמצא בכתביו וידע להגיד לי מה הייתה עמדתו (אם הביע כזו) בעת פולמוס "דרכי המשנה" נגד זכריה פרנקל ב-1861? חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי דבר.AddMore - שיחה 15:03, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

אני לא מכיר משהו שהוא כתב וגם לא מצאתי בחיפוש שביצעתי עכשיו, אם זה חשוב אוכל לשאול מבינים ממני. איתן96 (שיחה) כ"ו בתשרי ה'תשע"ה 16:26, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
לא חשוב אבל מאוד מאוד מעניין.AddMore - שיחה 16:59, 20 באוקטובר 2014 (IDT)
חזרה לדף "שד"ל".