פתיחת התפריט הראשי

שיחה:שפות יהודיות

שיחות פעילות

מה עם אמהרית?עריכה

השפה האתיופית?

הכוונה בכנענית, להיא שם של שפה --סלאבית-- ולא שמית, כפי שמישהו שינה, ולאחר הוריד לטובת העיברית.


זה היה כינוי של שפה סלאבית/יהודית של הישוב היהודי בארץ מערב-סלאבית (סביבות צ'כיה) במאה ה-10 בערך...

עברית כשפה יהודיתעריכה

בעיניי המונח "שפות יהודיות" מציין ספציפית את השפות שהתפתחו ע"י יהודים בתפוצות מתוך השפות המקומיות; שפות אלו נכתבו באלפבית העברי ושולבו בהם אלמנטים מעברית. אני לא הייתי כולל את העברית לסוגיה ברשימה, ולכל היותר מוסיף הפניה.
Aviad2001 07:02, 29 נובמבר 2005 (UTC)

מישהו עשה פה משהו לא ברור - לתשומת לב מ. מערכתעריכה

69.122.12.98 20:55, 6 מרץ 2006 (UTC)

לאדינו ושכנותיהעריכה

העברה משיחת משתמש:אסי אלקיים שלום. בזמנו השתתפת בדיון על לאדינו וחכיתיה. האם תוכל לבדוק את העריכה הזו בערך שפות יהודיות, ולתקן לפי הצורך? פניתי גם למשתמש:Avin. תודה, נתנאל 11:17, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

ראיתי את התרומה הזו ומעודי לא שמעתי על הכינוי הזה לחכיתיה, אבל אין לא ראינו ראיה. הדבר הנכון לדעתי לעשות הוא לפנות לתורם שכתב זאת ולבקש ממנו מקור. באם לא תקבל תשובה תוך זמן סביר פשוט תשחזר את העריכה. אסי אלקיים 18:53, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
במבט מהיר, יש בעריכה הזו אי דיוקים גם בנושא הערבית היהודית--‏Avin שיחה‏ 22:48, 1 באוגוסט 2007 (IDT)
שיחזרתי וערכתי מספר תיקונים--‏Avin שיחה‏ 00:38, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
יתכן שהכותב המקורי התכוון למה שכתוב כאן. אסי אלקיים 01:45, 5 באוגוסט 2007 (IDT) וראו גם כאן וספציפית (הדגשה שלי): The Jews of Oran spoke a variety of languages: those of Algerian origin continued to use local dialects of Judeo-Arabic; Tetuani, the name of the Oran dialect of Hakitia, the North African version of Ladino, was spoken mainly by immigrants from Tetuan, but the great majority of Jews had gradually adopted the French language. אסי אלקיים 01:49, 5 באוגוסט 2007 (IDT)
אבל מכאן ועד "הניב המיוחד ליהודי מרוקו נקרא קסטילאנית של טטוואן במסמכי המגורשים עצמם וכמה חוקרים היום קוראים לו חכתיה." ו"קסטילאנית של טטוואן" במקום חכיתיה המרחק הוא גדול. אורן היא עיר נמל וככזו הגיעו אליה מהגרים רבים ולעיתים ההבדלים בין המסורות השונות בתקופות שונות לא תמיד ברורים. ראה כאן:"הקשרים הכלכליים המפותחים בין קהילות והראן(אורן), גיברלטר והקהילות הפורטוגליות (אמשטרדם, לונדון וליוורנו), מצאו ביטוי גם בנוכחות של יהודי ליוורנו בעיר אלג'יר ונוכחות של יוצאי והראן במרכזים היהודיים הפורטוגליים במערב אירופה." וגם:" המסורת הליטורגית של והראן (אורן) קשורה בקשר הדוק עם המסורות הספרדיות המערביות (המכונות לפעמים "פורטוגליות") ויש סיבות רבות לכך. והראן היא עיר נמל שהייתה לאורך הדורות מושבה ספרדית, ויהודיה קיימו קשרים ענפים של מסחר עם הקהילות הספרדיות-הפורטוגליות בליוורנו, בגיברלטר ובלונדון, דבר שהביא לקשרים הדוקים עם בני הקהילות הללו. גורם נוסף לעיצובה של המסורת הווהראנית, כפי שתועדה על ידנו, היא ההגירה הגדולה של יהודי מרוקו הספרדית, החל משנת 1860 (בעקבות הרעב והמלחמה בין המוסלמים לספרדים)." כאן אולי הקשר לטטואנית--‏Avin שיחה‏ 19:57, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

קאסטיליאנית של טטוואן ולא חכיתיהעריכה

תשובת מגידו לאסי אלקיים - בסקירה יסודית של המקורות של יהודי המערב [מרוקו ואלג'יריה], מהגירוש הראשון - בשום מקום אין זכר למילה או לפונם חכיתיה. לעומת זה בכל ספרות השו"ת של יהדות המערב ובכתובות של צאצאי המגורשים אנו מוצאים תקנות קסטיליה, בכיתובים שונים קסטיליא, קשטילייא וכד'. בכתובות של צאצאי המגורשים ניתן לראות באתר הכתובות של בית הספרים הלאומי, נאמר:

"..והתנאי והתקנה שנהגו ושהתקינו להיות ביניהם קהילות הקדש המגורשות מקשטיליה ינקום נקמתם השם ויחון ויחוס ויחמול על שארית ∕ 

פליטתם ויגן בעדם וישמרם וינצרם ויעזרם השומר אמת לעולם מעתה ועד עולם .." בכל כתובות צאצאי המגורשים גם במאה העשרים הם הקפידו לציין את מקורם מקסטיליה. במאגר השו"ת אין זכר למלה חכתיה לעומת זאת יש איזכורים של המילה ספרדית כדי לציין את שפתם של יהודי ספרד וציאצאיהם. במרוקו ואלג'יריה איש לא קרא לשפה המדוברת בזונה איספניולה או בקהילות האחיות באלג'יריה באורן ואלג'יר שהיו מיושבות על ידי יהודי טטוואן ושאף בהן דיברו באותו דיאלקט שדובר בטטוואן קראו לשפה זו איספאניולית, ספאניול, המונח חכיתיה צץ במאה העשרים והוא מונח קולוניאלי שמעולם לא נעשה בו שימוש בקהילות דוברות הספרדית הבנימינית במדף הדרומי של הים התיכון.

מי שרוצה להשריש את המילה הפזוראטיבית הזו עליו ההוכחה, שיראה לי מסמך אחד שנכתב בתטטוואן שקורא לשפה הדבורה בפי יהודי הזונה ספניולה בשם "חכיתיה" לעומת זאת בכל ספרות השו"ת של חכמי מרוקו ואלג'יריה כאשר הם מתייחסים לשפת המגורשים הם מדברים על קאסטליאנית. למה הדבר דומה לנורבגי או פורטוגזי שמחליט באופן שרירותי שליידיש מעתה ואילך ייקראו "גונזלס" ובגלל מעמדו הפוליטי או התקשורתי הוא יצליח להשריש את המילה "גונזלס" כשמה של השפה היידית -

שפת המגורשים וצאצאיהם קרויה היתה על שם חבל הארץ האחרון שבו שהו לפני הגירוש. חלק מן המגורשים היו מצרפת ומפרובאנס שנדדו כמה עשרות שנים קודם לאיזור ההשפעה הספרדי בבפרניאן, טולוז של היום ומשם לברצלונה. מגורשי צרפת שהשתלבו בצפון ספרד נאלצו לנדוד דרומה יותר בקנ"ב ולכן קהילת קסטיליה היתה מורכבת מיוצאי נסיכויות [מדינות] שונות בצרפת וספרד של היום.המילה חכיתיה צצה במאה העשרים ואין שורשים היסטוריים, זו השתלה גסה, כי שפה קרויה על שם חבל הארץ או העם הדובר אותה, אנגלית על שם אנגליה, רוסית על שם רוסיה עברית הגם שהמילה שאינה נזכרת בתנ"ך בכל זאת ניתן להצדיקה על שום אברהם העברי, ולפיכך העברית קרויה על שם אבי האומה, [למרות שאברהם יש להניח לא דיבר עברית כי אם אשורית או להג אשורי.]

שום שפה בעולם לא יכולה להיקרא בשם שהאחר נותן לה אלא רק בשם שדובריה נותנים לה, בתנ"ך לשפה הדבורה על יושבי ארץ ישראל הם קוראים יהודית. המילה חכיתיה צמחה במאה העשרים על רקע המפגש בין הדיאלקט הקסטיליאני המקומי לכובש הספרדי. בין הספרדית המודרנית המדוברת בספרד חיילי הצבא והפקידות הממשלתית של הפרוטקטוראט הספרדי לספרדית ביניימינית שדוברה בפי יהודי צפון מרוקו, הוצרכו להבחין ולכן מישהו חמד לו לצון וקרא לשפה היהודית-ספרדית בשם חכיתיה.

הסיטואציה הקולוניאלית המזדמנת וקצרת הימים שנוצרה בתחילת המאה העשרים ונמשכה פחות מחמישים שנה לא צריכה להאפיל ולמחוק תיעוד הסטורי יהודי בספרות השו"ת ובכתובות שמעידים שיהודים קראו לשפה הדבורה בפיהם קאסטיליאנית!!!! תקנות פאס בחלקם נכתבו על ידי המגורשים וצאצאיהם בקסטיליאנית.

מי שיראה לי מסמך שקודם למאה הי"ט עם המילה חכיתיה אני מוכן לתת לו מאה אלף ש"ח!!!!

לכן לשפת צאצאי המגורשים במדף הצפוני של אלג'יריה ומרוקו יש לקרוא קאסטיליאנית של טטוואןכדי לייחד אותה מקסטיליאנית שדוברה ברודוס, יוון וכו'.

בקשר למוצא יהודי אלג'יריהעריכה

ההרכב הדמוגראפי של יהדות אלג'יריה במחצית השניה של המאה התשע עשרה ואילך אנו זהה עם ההרכב שהיה לפני חוק כרמיה. רוב יהודי אלג'יריה במאה השנים האחרונות מוצאם ממרוקו ובחלקם מטוניסיה. מתן האזרחות הצרפתית ליהודים משך הגירה גדולה ממרוקו ומטוניסיה. ולכן רוב יהודי אלג'יריה על פי רשימות ההתאזרחות של השלטונות הצרפתיים, מציינים שם ארץ לידה מרוקו. אין לי אפשרות לדעת האם יהודי מרוקו הם ארבעים או ששים אחוז מיהודי אלג'יריה אבל ברור שהם חלק נכבד מיהדות זו.


שאלהעריכה

מדוע לא מופיעה ברשימת השפות היהודיות השפה "אלזסית יהודית"? שפה שדוברה (ועדיין קצת מדוברת) ע"י יהודים באיזור אלזס בצפון מזרח צרפת. (אלמוני)

מעיון חטוף בגוגל נראה לי שיש דיון מחקרי אם מדובר בדיאלקט של יידיש או בשפה עצמאית. אם תספק מקורות מחקריים אודות השפה המצב יוכל להתבהר. נתנאל - שיחה 08:08, 4 באפריל 2008 (IDT)

רעבע ביידיש.עריכה

נאמר כאן כי "רעבע" ביידיש היא הגיה אשכנזית של "רבי".

למען האמת,הצורה "רעבע" ביידיש עשויה לשקף הגיה עברית קדומה.

בימינו מקובל לנקד "רבי" בפתח,אך יש גם מסורות קדומות המנקדות את הר' בתיבה "רבי" בסגול,או אף בשוא,(לפעמים גם בלי דגש באות ב' של "רבי"),ויש המנקדים את הר' בחיריק.

קישור שבורעריכה

חזרה לדף "שפות יהודיות".