שיחה:תביעת השתקה

הערך מביא שורה של דוגמאות של תביעות אשר נטען שהיו תביעות אסטרטגיות, כלומר הוגשו על מנת במטרה להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. אולם הערך אינו מסביר מה הם הקריטריונים על פיהם נטען שתביעות אלו נועדו להשתיק דיון ציבורי? אולי הם נועדו להגן על שמם הטוב של התובעים שנפגע מפרסומים שקריים? ללא שגוף אובייקטיבי קבע שמדובר על בתביעות סרק שנועדו להשתיק ביקורת אין מקום לכך שהויקיפדיה העברית תעשה זאת.

במיוחד אמורים הדברים לגבי ברברה סטרייסנד. תביעתה אכן מוזרה, אבל ספק אם נועדה להשתיק מישהו, שכן אין בעצם את מי להשתיק. האם אתר שמראה את קו החוף של קליפורניה הינה מטרה להשתקה?

בקיצור, אני מציע למחוק את הדומאות או להביא רק דוגמאות בהם בית משפט קבע שמדובר בנסיון להשתיק. עדירל - שיחה 17:16, 21 ביולי 2011 (IDT)תגובה

לא נראה לי שתמצא קביעות בית משפט שמדובר בניסיון הרתעה/השתקה (חיפשתי). זה לא משהו שניתן להוכחה, אלא יותר סוג של פרשנות ששייכת יותר לאקדמיה ולמרחב הציבורי מאשר לבית משפט. לדעתי די בכך אם בדיון הציבורי זוהו תביעות אלה כאסטרטגיות, ולכך יש מקורות למכביר. לגבי סטרייסנד, היא תבעה צלם על 50 מליון דולר כי הוא צילם את ביתה במסגרת פרוייקט רישום כלשהוא, במידה והוא לא ימחק או יסתיר את התמונה מעיני הציבור. הסתרה/השתקה נכנסים לאותה קטגוריה לדעתי, ובכל מקרה אפשר להוסיף את המילה "הסתרה" לפתיח אם זה נחוץ. --ג'יס - שיחה 17:39, 21 ביולי 2011 (IDT)תגובה
כל תביעת דיבה מוגשת על מנת להשתיק. כל תביעה על הפרת פרטיות מוגשת על מנת להסתיר. אם בזה מתמצים הדברים, אין צורך בערך זה ואפשר לכתוב פסקאות בנושא בערכים לשון הרע והזכות לפרטיות. שם ניתן לדון בשאלה האם בכלל יש מקום לעילות תביעה כאלו ואולי יש לבטלם.
העניין כאן הוא תביעות שהמגיש שלהם יודע שאין לו באמת סיכוי לנצח בהם והם מוגשים רק כדי להטריד את הצד השני ולהשתיק אותו.
כבכל מקרה, איננו יכולים לטעון על דעת עצמינו שתביעה זו או אחרת היתה תביעת הטרדה. אנו יכולים לטעון שבמסגרת הדיון הציבורי נטען על ידי X או Y שתביעה מסויימת היא תביעת הפחדה, אבל איננו יכולים לטעון זאת בעצמינו. עדירל - שיחה 18:40, 21 ביולי 2011 (IDT)תגובה
לא כאן ולא בערך נטען שבזה מתמצים הדברים כך שלא הבנתי כנראה את הערתך. מעבר לעניין הסיכוי, מה שייחודי כאן הוא האסטרטרגיה של הימום והכנעת הנתבע מול העוצמה שעומדת לרשות התובע. הצעתך לגבי ציון העובדה שמדובר בדיון הציבורי נראית לי טובה, אוסיף זאת. שים לב אגב איך נפלה בסוף תביעתה של סטרייסנד - שימוש בחוקי האנטי סלאפ"פ בקליפורניה. יש צורך בהוכחה מעבר לזה? --ג'יס - שיחה 18:52, 21 ביולי 2011 (IDT)תגובה
אני מסכים עם ג'יס. דוד שי - שיחה 07:28, 25 ביולי 2011 (IDT)תגובה

הדוגמאות הישראליות המשך עריכה

שלושת הדוגמאות הישראליות כלל אינן עומדות בקריטריונים הבסיסיים של תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית. בראשונה, גאידמק הוא אכן כנראה אדם עשיר, והתביעה בסכום מופרך, אולם היא לא הופנתה אל פעילים ציבוריים ונועדה להשתיק אותם, אלא נגד עיתון הארץ. הדוגמא השנייה היא שוב דוגמא של תביעה נגד עיתונאישמאחוריו עומד עיתון, לא נגד חבורת פעילים דלפונים או צלם חובב. במקרה של שי טובלי אכן מדובר בתביעה נגד בלוגר קטן. רק שמי שאזלו לו האמצעים היה התובע ולא הנתבע.

אפשר לכתוב ערך על ההשפעה של תביעות דיבה על עיתונאים. אפשר לכתוב על הנושא בערך של לשון הרע. אבל לדוגמאות אלו אין מקום כאן. כאן מדובר על תביעות של חזקים נגד אנשים פרטיים וקטנים. עדירל - שיחה 01:25, 14 בפברואר 2012 (IST)תגובה

אם תרצו עריכה

כל בר דעת מבין שתביעת ההשתקה של רונן שובל כנגד קבוצת הפייסבוק היא הדוגמא הטובה ביותר לSLAPP שמופיעה בערך זה, בעוד שאר הדוגמאות הן מהתחום הכלכלי שבו האלמנט הזה מובהק פחות.

זה שתמחקו ("תשחזרו" - מילה מכובסת ) לא יעשה אתכם ליותר צודקים או ישנה את האמת הפשוטה והגלויה לעין.

במה שונה דוגמת אם תרצו מהדוגמא של ד"ר ניב גורדון שתבע את פרופסור סטיבן פלאוט רע"א 2985/08 ? האם שם לא היה נסיון השתקה? ומה לגבי ב. מיכאל? האם הוא לא ניסה להשתיק את גב' חנה אייזנמן? ומה לגבי בתיה כרמון שקבלה פיצוי בגובה 200,000 ש"ח ממרדכי גילת ומן הסתם דרשה הרבה יותר? בעצם מה ההבדל בין תביעת לשון הרע לגיטימית לבין תביעת השתקה שיש לגנות? כמובן, התשובה היא שאתה המוסמך הבלעדי להחליט מתי תביעה נועדה להשתיק ביקורת ומתי היא תביעה לגיטימית שנועדה להגן על שמו הטוב של אדם. אי לכך, מתוקף היותך מורם מעם ופוסק הדור, לא ראוי שתכתוב בין שוכני עפר כמוני, נבערים מדעת, ואני משחזר באופן גורף את כל עריכותיך. בתור פוסק הדור, מאור עיני האומה וגדוליה, בודאי תמצא אכסניה נאותה יותר למרגליות שיש לך להפיץ לאומה. עדירל - שיחה 18:08, 15 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אלו הקריטריונים שהובאו לתביעת השתקה:
  1. הצד התובע הוא בעל אמצעים גדולים בהרבה מהצד הנתבע
  2. סיכויי התביעה נמוכים
  3. סכומי תביעה גבוהים
אם תרצו עונה רק על אחד מאלו ויש מאות דוגמאות כאלו שניתן להביא. הבאת הדוגמא של "אם תרצו" אינה מתאימה. עדירל - שיחה 23:25, 22 ביוני 2014 (IDT)תגובה
האשמת גוף ישראלי בפשיזם היא האשמה חמורה ביותר. אך טבעי שהגוף הנפגע יגיש תביעת לשון הרע משום שהוא מאמין בצדקתו, ולא לצורך השתקה. דוד שי - שיחה 20:09, 15 בנובמבר 2014 (IST)תגובה

קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:07, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה

זהירות בבחירות הדוגמאות עריכה

כאשר בית המשפט קובע שזוהי תביעת השתקה - מילא. אנחנו צריכים להיזהר שלא להחליט כך על דעת עצמנו, וודאי שגובה התביעה אינו קריטריון מספיק. כמדומני שהיו במדינת ישראל תביעות גם על סך של יותר ממאה מיליון ש"ח. נרו יאירשיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ה • 12:12, 13 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה

אינני יודע האם היו תביעות לשון הרע בסכום כזה. לי ברור שסכום כזה, ואפילו מחציתו, הם בעיקר כדי לאיים על הנתבע בהרס כלכלי מוחלט שלו, וזה מאפיין מובהק של תביעת השתקה. בפרשת סרן ר, לשם השוואה, נפסקו פיצויים בסך פחות מ-0.4 מיליון ש"ח, כלומר פחות מחצי אחוז מהתביעה שלפנינו. דוד שי - שיחה 12:39, 13 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
השאלה כמובן אינה כמה נפסק, אלא סכום התביעה. פעמים רבות תובעים בסכום גבוה כדי לקבל סכום קטן יותר, זה לא הופך את המקרה לתביעת השתקה. עבור רוב האנשים במדינת ישראל גם תביעה של מיליון שקל עלולה להביא להרס כלכלי מוחלט, זה לא נראה לי מספיק כדי לקבוע שמדובר בתביעת השתקה. נרו יאירשיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ה • 12:53, 13 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
מיליון שקל זה לא סכום שאוטומטית יגדיר את התביעה כתביעת השתקה, 100 מיליון - כן. בהתחשב בכך שהרב פינטו, שלו קשר הדוק לכתבה המשודרת, הפך בינתיים לעבריין מורשע, יש לנו גם מניע לתביעת השתקה. דוד שי - שיחה 13:06, 13 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
מיליון שקל עבור רוב אזרחי ישראל הם יותר ממאה מיליון שקל עבור גוף ענק כמו קשת. לכל אדם יש מניע להשתיק ביקורת נגדו, וכאשר היא בלתי מוצדקת המניע אפילו חזק יותר. אחר כל זה, אין לנו סמכות להחליט מתי מדובר בתביעת השתקה. לכל היותר אנו יכולים להסתמך על בית המשפט וכדומה. נרו יאירשיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ה • 14:15, 13 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
לכל אדם יש מניע להשתיק ביקורת נגדו, ובוודאי שזו זכותו כאשר הביקורת אינה מוצדקת. למימוש זכות זו אין צורך לתבוע סכומי עתק, גם סכום קטן פי מאה מזה שנתבע יגשים מטרה זו, שהרי העיקר הוא כבוד התובע, ולא העשרתו. לא ידוע לי מה מצבו הכספי של "קשת", אבל בהתחשב במה שידוע על מצבו של גוף דומה, "ערוץ 10", מאה מיליון שקל הם הרבה מאוד כסף גם ל"קשת" - "קשת, איננה "אפל".
בוודאי עדיף להסתמך על פסק דין, אבל במקרה של תביעת ענק כמו זו שלפנינו, ושסיכויי הצלחתה קלושים (מה קרה לה בשנה שחלפה מאז שהוגשה?) בהתחשב בכך שמעורב מרכזי בה הורשע בעבירת שוחד, נראה לי שניתן לסמוך גם על שיקול הדעת שלנו.
כיוון שכל אחד מאתנו כבר הביע דעתו לא מעט, אני מציע שנמתין לדעות נוספות ונפעל כרצון הרוב. דוד שי - שיחה 14:46, 13 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
ברשותך אתייחס לטיעונים חדשים שהעלית, בלי לחזור על מה שכבר אמרתי. אין לנו יכולת לדעת מהם סיכויי התביעה, שנה זה כלום במערכת המשפט הישראלית. הרשעה של אדם במקרה אחד אינה אומרת שבמקרים אחרים תביעתו היא תביעת השתקה. נרו יאירשיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ה • 14:50, 13 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה

אם יורשה לי להתערב, נראה לי שכל הדוגמאות הללו אין מקומם בערך זה. הערך אינו עוסק בתביעות דיבה וסיכויי הצלחתם, אלא במושג "תביעת השתקה" שהוא כינוי גנאי (לעיתים מוצדק) לתביעות דיבה. הדוגמאות בערך זה, אם בכלל יש צורך בדוגמאות, צריכות להדגים את השימוש במושג "תביעת השתקה" על ידי השופטים והתקשורת. מדוגמאות אלו יוכל הקורא לנסות לגבש קריטריונים לשאלה מתי אנשים קוראים לתביעת דיבה תביעת השתקה (סכומים מאוד גבוהים, ארגון גדול נגד האיש הקטן, וכו'). את הדוגמאות בערך זה ניתן להעביר לערך תביעת דיבה תחת פסקה של דוגמאות לתביעות בעלות סיכויי הצלחה נמוכים, סכומים גבוהים ושאר קטגוריות רלוונטיות. עדירל - שיחה 18:12, 13 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה

בתי המשפט מותחים ביקורת על התובע, אבל אינם מגדירים את ההליך כ"תביעת השתקה". מי שיחפש קביעה כזו, עלול לבסוף למחוק את הערך. הדוגמה שצירפתי לערך לפני כשבוע היא חריגה, ואפילו בה הדברים לא נקבעו בביהמ"ש המחוזי באופן חלוט ומפורש. מציע להיצמד להגדרה בעניין ניצול הליכים לרעה, מפי השופטת הורנצ'יק משנת 2005, שכבר צוטטה בפסקי דין אחרים: "הדוקטורינה קובעת כי מתן אפשרות ניהול של דיון ארוך ומתיש, על בסיס האסטרטגיה שמאחורי תביעות הSLAPP מביא להרס תהליך של החלפת רעיונות וחופש הביטוי, הואיל ותביעת SLAPP, מעצם ניהול התביעה, יש בה משום ניצול לרעה של כללי המערכת".
כדי לקבוע שמדובר בהשתקה, רצוי להמתין לתוצאות ההליך. אבל מדובר בתביעת נזיקין, ולכן כאשר התביעה דורשת סכום מופרז בעליל, ועורכי ויקיפדיה כמו אחרים מבינים מיד שלא ניתן יהיה להוכיחו כנזק, אזי יש גם בכך לכאורה, 'ניצול לרעה של כללי המערכת'. כאשר סכום חסר פרופורציה מציב איום לא סביר על הנתבע וגם מונע דיון ציבורי, לדעתי יש גם בכך יסוד של השתקה. שיינמן - שיחה 20:38, 15 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה

דוגמאות לא רלוונטיות. עריכה

הנושא הועלה כמה פעמים כאן אבל הנושא חשוב. רוב הדוגמאות לא הוכרו כתביעות השתקה, בארה"ב וארצות אחרות יש חוק נגד תביעות השתק, בארץ יציר הפסיקה שהיא מצמצמת. בקציר האומר: האחים עופר לא הוכר כהשתק והמשיך למשפט שנדחה מסיבות אחרות, המקרה של שרון שפורר לא הוכר כתביעת השתק והתקדם למשפט. וכך רוב התביעות האחרות. מציע למחוק את רוב הדוגמאות או להעביר אותן לפסקה של תביעות שנטען כלפיהן שהן תביעת השתק אבל לא הטענה לא התקבלה. עדי בן יעקב - שיחה 21:42, 14 בינואר 2022 (IST)תגובה

Abuomer, מבלי לפשפש בדוגמאות עצמן ובאופן כללי, אני נוטה להסכים שתביעות שלא התקבלו כתביעות השתקה פחות מתאימות להופיע בערך ומוטב להסירן, עם כוכבית קטנה, כי אני שואל את עצמי אם יש רעיון עדיף על פני פרק של דוגמאות "מרכזיות" (על פי מי?)... אולי עדיף לארגן את מבנה הפרקים אחרת, למשל, פרק "תביעות השתקה בישראל" שיסקור את התפתחות התופעה, היקפים, חקיקה, ואז אפשר לשלב באופן אורגני גם דוגמאות מייצגות לתקופות/נסיבות או דוגמאות שיצרו שינוי מסוים (ואז גם אולי כן יש מקום לציין תביעות השתקה שנדחו, אם בנימוקי השופטים סומנו מחדש גבולות הגזרה). איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 21:43, 14 בינואר 2022 (IST)תגובה

הערך פשוט אינו מדויק ומטעה עריכה

וזאת בלשון המעטה. אין לי כרגע זמן לכתוב אותו מחדש אבל לא יתכן שיצוטטו פסקי דין בטענה שהם הוכרו כתביעות השתק בשעה שהם לא הוכרו. אם נמחקו לאחר הערה של בית משפט זאת אינה הכרה של בית המשפט שמדובר בתביעת השתק. אני קצת חדש כאן אבל אם לא יוסבר לי מדוע להשאיר את הערך כמו שהוא אני מציע למחוק ממנו את הדוגמאות או לציין במפורש שהטענה לא התקבלה. תביעת השתק נדחת על ידי בית המשפט בנימוק זה ומושתות הוצאות על התובע. עדי בן יעקב - שיחה 21:42, 14 בינואר 2022 (IST)תגובה

מבלי לבדוק דוגמאות ובאופן כללי: אם ביכולתך להציג מקורות המראים שיש מידע לא נכון בערך, אתמוך בשינויים שתרצה לבצע על בסיס המקורות. השלב הראשון הוא המקורות   איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 21:44, 14 בינואר 2022 (IST)תגובה
כאשר בית המשפט קובע שזו תביעת השתקה, ברור שזו תביעת השתקה. כאשר בית המשפט מאשר את התביעה, גם אם בסכום נמוך מהתביעה המקורית, אין במכותנו לקבוע שזו תביעת השתקה. יש גם מצב שלישי: התובע מגיש תביעה בסכום עתק, ובשלב מסוים הוא (או בית המשפט) מבטל את התביעה - במקרה זה אנו מסוגלים לקבוע שזו תביעת השתקה, לפי גובה התביעה. לפי קריטריון זו, הסרתי מהערך רק דוגמה אחת, שלא ברור האם היא תביעת השתקה (למרות שלדעת העיתון שמובא כאסמכתא זו תביעת השתקה). דוד שי - שיחה 06:23, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
זה טאוטולוגי. רוב הדוגמאות הן של מחיקה בהסכמה או דחיית התביעה אחרי שמיעתה. בכדי שתביעה תוגדר כתביעת השתקה? בית המשפט צריך לקבוע את זה.
אבל אין לי להלין כי אין לי ממש זמן כרגע..
עדי בן יעקב - שיחה 14:19, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
כמו שכתבתי למעלה, אני מניח שאם המטרה היא רשימת דוגמאות, בסך הכל בעייתי להכניס לשם מקרים גבוליים משפטית כמו זה, אבל כאמור, אני חושב שרצוי מבנה פרקים אחר שאינו רשימת דוגמאות, ושאם מישהו ירים את הכפפה לסדר מחדש את מבנה הפרקים ונעשה סקירה של נושא תביעות ההשתקה בישראל, אז לדעתי מאוד יש מקום להזכיר את המקרה הזה בו הציבור הרחב התגייס לראשונה במימון המונים כדי לתת גב לעיתונאית שטענה שמאיימים להשתיק אותה, כדי שתוכל להמשיך לפרסם תחקירים על התובע. למעשה, בהנחה שזה לא היה המקרה היחיד בעולם בו הייתה התארגנות ציבורית לתת לעיתונאי הגנה מפני תביעות השתקה, אולי כדאי למצוא מקום גם במבנה הפרקים הנוכחי להזכיר את העניין. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 14:57, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
תנאי ראשון לתביעת השתקה הוא תביעה בסכום לא סביר. בדוגמה שהסרתי, סכום התביעה היה גבוה, אבל לטעמי אי אפשר לומר שאינו סביר. התגייסות הציבור אינה אומרת שזו תביעת השתקה, היא רק אומרת שציבור התורמים חשב שהצדק עם הנתבעת. דוד שי - שיחה 16:53, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
הקמפיין (גילוי נאות: לזכרוני אני תרמתי בזמנו) ספציפית עסק בזה שהציבור הרחב נותן גב מול ניסיון ההשתקה כדי להוציא ממנה את העוקץ ולאפשר לעיתונאית להמשיך לפרסם באופן חופשי מה שהיא רוצה. אני חושב שזה פחות מהותי אם משפטית זו אכן תביעת השתקה או לא (וכאמור הסכמתי להסיר אותה מפרק הדוגמאות) כמו שמה שחשוב פה שיש פתרון שהגיע מהשוק החופשי/מימון המונים כפתרון מונע לתביעות השתקה. אני חושב שעצם העיסוק בפתרון הזה (לווא דווקא בדוגמה של שפורר, ולמעשה, עדיף מזווית גלובלית ככל שניתן למצוא לכך מקורות) היא דבר שטוב להתייחס אליו בערך. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 17:01, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
כשתביעת ההשתקה היא בסכום גבוה אך סביר (במקרה זה: 1.68 מיליון ש"ח) אפשר לגייס את הציבור, אבל כשהתביעה היא בסך 45 מיליון ש"ח או 100 מיליון דולר, קשה יהיה לגייס ציבור גדול מספיק. על תביעות בגודל כזה אין צורך בקביעה של בית המשפט שהן תביעות השתקה - הסכום מדבר בעד עצמו. דוד שי - שיחה 17:14, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתביעת השתקה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:32, 18 ביוני 2023 (IDT)תגובה

חזרה לדף "תביעת השתקה".