שיחת ויקיפדיה:בירורים

שיחות פעילות

הגנה על דף הבירוריםעריכה

אני לא רואה שום סיבה להפעיל הגנה קבועה ולמנוע מאנונימים להגיב אי-פעם בדף (למעט פתיחת דיון על ידי חסום). יש לאפשר השתתפות לכולם. הקהילה מספיק בוגרת כדי להתייחס לכל עמדה לפי תוכנה ולא לפי זהות הכותב שלה. סיכום הדיון והפעולות האופרטיביות ממילא מעוגנות בדפי המדיניות השונים.

אם יש חשש מהצפת הדף יש לפעול נקודתית. אם אנונימי מתלהם - יש לחסום אותו במידת הצורך. אם יש חשד לבובת קש (רשום שכותב מחוץ לחשבון) - נא להתכבד ולפנות לבודקים. הגליה של כל האנונימים לדף הבקשות המפעילים היא לא ראויה. הדיונים שם לא מאורכבים בכלל, ואין מעקב אחרי פעולות המפעילים.

לסיכום: יש לבטל את ההגנה נגד אנונימים בדף הבירורים. 2A02:ED0:2AFC:500:9D65:8994:49C3:5612 22:55, 5 בינואר 2019 (IST)

אתה מוזמן להרשם לויקיפדיה, לצבור את הוותק הנדרש לזכות הצבעה ולהעלות את הצעתך לשינוי מדיניות בפרלמנט. Eladti - שיחה 22:56, 5 בינואר 2019 (IST)
לא הבנתי מה הקשר בין התגובה שלך להודעה שלי. אדרבה ואדרבה - אשמח מאוד שתוכיח לי שאני טועה. 2A02:ED0:2AFC:500:9D65:8994:49C3:5612 22:58, 5 בינואר 2019 (IST)
הוא לא ניסה להוכיח שאתה טועה, אלא ציין שבתור אנונימי אין לך זכות לבקש שינוי מדיניות.david7031שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ט • 23:00, 5 בינואר 2019 (IST)
הוא רוצה להעלות את העניין בתקווה שמישהו יטפל בזה. לגיטימי. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 23:01, 5 בינואר 2019 (IST)
אכן. אני מקווה שעדיין מותר לי להעלות הצעות למזנון בעצמי, ולא להתחנן למשתמש רשום שיעשה זאת בשמי כאילו אני תינוק שלא יודע לעשות זאת לבד. 2A02:ED0:2AFC:500:9D65:8994:49C3:5612 23:04, 5 בינואר 2019 (IST)
המגבלה על התגובות בדף הבירורים היא מינורית ונועדה למנוע ממגיבים המסתתרים תחת מעטה האנונימיות להלהיט את האווירה. אני מתנגד לביטולה. יורי - שיחה 23:29, 5 בינואר 2019 (IST)
גם אני מתנגד לביטול המגבלה, די באנונימיים שמבהירים חשיבות בדפי שיחה. לגבי ההגנה, היא שגויה במתכונתה הנוכחית (ופניתי למגן בדף שיחתו). להזכירכם: אנונימי לא רשאי להשתתף בדיון; הוא בהחלט רשאי לפתוח תלונה. ההבדל מהותי. — דגששיחה 23:35, 5 בינואר 2019 (IST)
האלמוני צודק. הנוהל בוויקיפדיה הוא שמגנים על דף כאשר יש צורך. הגנה כ"צעד מונע" שמורה לדפים כמו הדף הראשי, או תבניות בשימוש נרחב. על דפים אחרים יש להגן כאשר יש צורך, וההגנות הללו צריכות להיות מוגבלות בזמן, אלא אם כן מדובר בערך "חם" למשל על קבוצת ספורט, ידוען, או פוליטיקאי, שמושחת בדרך קבע. דף הבירורים אינו כזה, ולא צריך להיות מוגן ללא הגבלת זמן. בזמנו, כאשר ההגנה הזו הופעלה, פניתי למפעיל שביצע זאת, והבעתי דעתי שהפעולה הייתה משגה. לצערי המפעיל לא הסכים אתי, וכל מה שיצא לי מזה היה צרור נזיפות.
אם (או כאשר) מגיעים "מגיבים המסתתרים תחת מעטה האנונימיות להלהיט את האווירה" לדיון מסוים, כדברי יורי, אפשר להגן על הדף לשבוע או שבועיים, אבל המצב הנוכחי לא תקין, ויש להסיר את ההגנה ללא הגבלת זמן, ובהמשך להשתמש במשורה בכלי ההגנה, כאשר יש צורך ברור.
דף הבירורים הוא כמעט המקום היחיד בו מי שחש שנעשה לו עוול יכול להתבטא, ויש להשאיר אותו פתוח לציבור, כולל למשתמשים רשומים שרוצים להתלונן על דבר מה בעילום שם, וכן לאלמונים "לגיטימיים" (כלומר חסרי זהות ויקיפדית). קיפודנחש 19:33, 6 בינואר 2019 (IST)
קיפודנחש, תיקון קטן: "המצב הנוכחי" הוא שההגנה תפקע בעוד כשש שעות. — דגששיחה 19:41, 6 בינואר 2019 (IST)
אתם מערבבים בין שני דברים. נושא ראשון הוא החסימה שאלי הניח על דף הבירורים, חסימה שאכן פוקעת בעוד כשש שעות. הנושא השני הוא ההחלטה על זה שרק למשתמשים מחודש ומעלה ומאה עריכות. זה הדיון שחשוב שיתנהל במזנון.david7031שיחה • א' בשבט ה'תשע"ט • 19:49, 6 בינואר 2019 (IST)

התארכות הדיונים בדף הבירורים, (כמו ההצבעות השונות לרבות בפרלמנט) והסערות הוויקיפדיות שמתעוררות בהקשר לכך, זה מטבע הדברים בא על חשבון פעילות חשובה אחרת במיזם, כמו ניטור, תיקון ערכים, כתיבת ערכים (גם מהתבנית לטיפול דחוף) ועוד. אז נא לקצר בהתאם...אגסי - שיחה 02:40, 7 בינואר 2019 (IST)

- סוף העברה

בירוריםעריכה

העברה מויקיפדיה:כיכר העיר

במהלך שוטטות-טעות הגעתי לדף הבירורים בויקיפדיה האנגלית ונתקלתי בו בהודעה זו: "This page has been closed down by community consensus, and is retained only for historical reference. If you wish to restart discussion on the status of this page, seek community input at a forum such as the village pump. The RFC/U process has been discontinued as a result of this discussion. Other dispute resolution processes should be used for conduct issues." מרתק. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 21:43, 19 ביולי 2019 (IDT)

הם מן הסתם הבינו שדף בירורים רק מזיק לוויקיפדיה ולקהילה (לא פחות מהצבעות). את זה אני אומר כבר לא מעט שנים. בהרבה ויקיפדיות אין דף כזה, למשל בוויקי הגרמנית ועוד.אגסי - שיחה
יש להם מנגנונים אחרים. אני דווקא חושב שדף הבירורים הוא חיוני ומשמש במה לבירור תלונות. לפני קיומו של דף הבירורים, הדברים פשוט נכתבו במזנון. גילגמש שיחה 17:07, 20 ביולי 2019 (IDT)
... ובדף השיחה של הערך, ובדף של המתלונן ובדף של זה שמתלוננים עליו, ואצל דוד שי. עוזי ו. - שיחה 20:51, 20 ביולי 2019 (IDT)
אכן. גילגמש שיחה 16:46, 21 ביולי 2019 (IDT)

אין ספק שנהגו בחוכמה. אני מעתיק לכאן את הצעתו הנושנה של הראל:

הקדמה:

משהו דפוק בוויקיפדיה. דפוק מהיסוד. הרבה מן הוויקיפדים הפעילים אינם מרוצים מתהליך קבלת ההחלטות. האנרגיה המתבזבזת בכל הכרעה, גורלית יותר או פחות, אינה יודעת גבולות. בין אם מדובר בהחלטה עקרונית, בחסימת משתמש, בעלבון שהטיח פלוני באלמוני או בהצבעת מחיקה, הרי שהדיון, שבו משתתפים עשרות רבות של ויקיפדים, הופך לבלתי אפשרי. הררי מלל מושחתים לריק; כדי לעקוב אחרי הדיון דרושה התעמקות שאיננה מתאפשרת לכל אחד; תלונות על מפעילים, חסימות והסרתן או כל סוג אחר של בירור נראים כקריעת ים סוף; ניסיונות תיווך ובוררות מקומיים לא משיגים תמיד תוצאה ממשית, משום שאין הליך החלטה מסודר ובעל סמכות אכיפה.

ליישוב סכסוכים וריבים בוויקיפדיה אין אפוא שום ברירה אחרת: ויקיפדיות גדולות אחרות (באנגלית, צרפתית, בולגרית, צ'כית, איטלקית, הולנדית, רוסית, שוודית, סלובקית ועוד) כוננו בהצלחה מוסדות דיון ושיפוט מחייבים. הקהילות בוחרות מקרבן ועדה של ויקיפדים מוערכים שתוכל לשבת על המדוכה ולהכריע בצורה מושכלת ויסודית בסכסוכים, כשלרשותה ההכרה הציבורית הרחבה כמו גם הכלים החוקיים לתת תוקף מוחשי להחלטות.

תיאור הבעיה:

התפתחותהּ המהירה של הוויקיפדיה, פרסומה ברבים והגידול המתמיד במספר המשתתפים במיזם הפכו את מנגנוני פתרון הסכסוכים ששימשו בתחילת דרכה לבלתי יעילים ובלתי מתאימים. קהל הכותבים גדל והתגוון. הסכסוכים מורכבים ומסובכים יותר. כוחם של תקדימים ישנים מוטל בספק. מספר המקרים המגיעים לדף הבירורים עולה, והדיונים הופכים ארוכים יותר ורבי משתתפים יותר. לא פעם אין הסכמה אפילו על עקרונות היסוד הבסיסיים ביותר.

עמדות בסיסיות מסוימות מאפשרות לקבוצות מוגדרות היטב להתבצר מסביב לדגלים דוגמטיים עיקשים, והמחנאות פושה בכל. מחנות אלה נגררים שוב ושוב להטלת בוץ הדדית בדיונים פרועים ובלתי נשלטים, ללא כל מנגנון הכרעה. פרשנות מגוונת וסותרת לכללי יסוד ולנוהגים שונים גוררת חשדנות, טינה ואובדן אמון.

ניסיון הוויקיפידיות האחרות:

בעשר ויקיפדיות שונות הוקמו ועדות שיפוט מחייבות, בתצורות שונות, שהמשותף להן הוא העיסוק ביישוב סכסוכים בין ויקיפדים. מנגנון ראשון מסוג זה הוקם בוויקיפדיה האנגלית בשנת 2004, כדי להתמודד עם הקהילה ההולכת וגדלה ועם כמות הסכסוכים הגדלה בהתאם.

בהמשך הלכו בדרכהּ של הוויקיפדיה האנגלית הוויקיפדיות בשפות הצ'כית, הצרפתית, האיטלקית, הרוסית, השוודית והבולגרית, וכן ויקיחדשות באנגלית.

בימים אלה מתקיים דיון פעיל בוויקיפדיה הגרמנית, השנייה בגודלה רק לאנגלית, על הקמת מנגנון יישוב סכסוכים שכזה שכזה.

לצורך הקמת המנגנון החדש נערכה בוויקיפדיה בגרמנית עבודת הכנה יסודית למדי. לשם כך תורגם במלואו דיון שהובא לפני בית הדין באנגלית, וכן נערכו ראיונות אלקטרוניים עם דיינים בוויקיפדיה הצרפתית והאנגלית (מסמכים אלו יתורגמו בשעת הצורך לעברית ויובאו כאן). ראיונות אלה הראו שבעוד שבתי הדין מאפשרים דיון יעיל וענייני בסכסוכים וכן הכרעה אפקטיבית, הרי שהם אינם פתרונות קסם, ויש להם "מחיר" משלהם, שיש להביא בחשבון. בשל הקשיים האובייקטיבים שצצו בהקמתם של של בתי דין אלה, מוצע להנהיג את בית הדין תחילה לתקופת ניסיון בת חצי שנה.

המודל של הוויקיפדיה הגרמנית:

יתואר כאן להלן המודל המוצע לבית דין בוויקיפדיה הגרמנית, כלשונו. כמוסבר לעיל, ההצעה שם הובאה תחילה לתקופת ניסיון בת חצי שנה, לאחר הצבעה שהסתיימה בתוצאה 170 בעד 42 נגד. כעבור אותה חצי שנת ניסיון, ולאחר שינויים קלים בהצעה, אושררה ההצעה כמוסד קבע בתוצאה של 129 בעד קבלה כמוסד קבע, 78 להמשך תקופת הניסיון לחצי שנה, 44 נגד ו-14 נמנעים.

מוצע כי רעיון דומה יובא בפני הוויקיפדיה העברית – גם הוא לתקופת ניסיון שכזו – שלאחריה ייערך דיון שבו יוחלט אם להמשיך בהפעלת בית הדין, ואלו שינויים, אם בכלל, לערוך בסדרי פעולתו.

ההצעה המובאת להלן איננה מושלמת. מטרת מנסחיה הייתה להקים בית דין כדי לפתור בצורה טובה יותר סוג מסוים של בעיות קריטיות ששבות וצצות, ושבמצב הדברים הנוכחי אין להן מענה. כדי לבדוק השערה זו הלכה למעשה, יש לנסותהּ. עם תום הניסוי, ניתן יהיה להעריך את הצלחתו בצורה מושכלת, להכניס בו שינויים אם דרוש, ולהחליט אם להפוך אותו למנהג קבע.

מה הרכבו של בית הדין?:

בית הדין יורכב מעשרה חברים [אצלנו נסתפק בשישה?], שמהם ידונו בכל מקרה ומקרה חמישה בלבד [אצלנו, שלושה?]. חברי בית הדין, שייקראו דיינים, ייבחרו על ידי קהילת הוויקיפדים.

מה תחומי אחריותו של בית הדין?:

תחום אחריותו העיקרי של בית הדין הוא פתרון של סכסוכים כ"ערכאה אחרונה" – בית הדין ייכנס לפעולה רק לאחר שכל מאמצי התיווך ויישוב הסכסוכים האחרים נכשלו. בית הדין איננו פועל על דעת עצמו, אלא דן במקרים המובאים לפניו. בית הדין מכריע בעצמו אם לדון במקרה כלשהו אם לאו, וביכולתו גם לחייב את הצדדים בניסיון גישור לפני שיידון בעניינם.

בית הדין ידון במקרים הקשורים לאחד התחומים הבאים:

  • סכסוכים בינאישיים בין ויקיפדים (התקפות אישיות, הפרות כללי הההתנהגות, השמצות וכיוצא בזה)
  • סכסוכים הנוגעים לדרך הפעולה של מפעילי המערכת
  • שימוש לרעה בבובות קש או אמצעי הטיה והטעיה אחרים
  • פגיעה חוזרת ונשנית בעקרונות היסוד של הוויקיפדיה (עקרון הנייטרליות, "מה ויקיפדיה איננה", איסור מחקר ראשוני, הקפדה על זכויות יוצרים וכיוצא בזה).

סכסוכים המוגבלים לענייני תוכן במרחב הערכים לא יוכרעו בבית הדין [שנוי במחלוקת: אך אחת מסמכויותיו היא למנות מומחים שיכריעו בשאלות תוכניות היכן שאלה הן חלק אינטגרלי ממקרה רחב יותר המובא לפניו].

כיצד פועל בית הדין?:

פניות לבית הדין נעשות בפומבי. כל מי שמעורב ישירות בעניין המובא לפני בית הדין, יכול להשמיע את דברו בפני בית הדין. משתמשים אחרים יכולים להתבטא בנושא, רק במידה שהם מעורבים בעצמם במקרה הנדון או שבית הדין או אחד הצדדים הדן לפניו ביקש לשמוע את דעתם. מבין כלל חברי בית הדין, ידונו במקרה המובא לפניו רק מי שאינם מעורבים בו ישירות או בעקיפין. בית הדין רשאי לנהל ולהגביל את הדיון הפומבי במקרה המובא לפניו.

בית הדין מחליט ברוב דעות, ומפרסם החלטותיו בהכרעות דין. דעותיהם של כל חברי המותב מובאות בהכרעת הדין, גם דעת המיעוט, תוך ציון דעתו המפורשת של כל דיין. ההכרעות חייבות להיות מבוססות ומנומקות, תוך ציון העקרונות המפורשים שהביאו להכרעה, תקדימים רלוונטים או כל נימוק ענייני אחר. עדויות או ראיות הרלוונטיות להכרעת הדין יפורסמו גם הן, כל עוד אינן פוגעות בזכויות הפרט או בצנעתו.

כללים פרוצדרוליים נוספים לא ייקבעו עם הקמת בית הדין. הדיינים הם שיצטרכו לגבש את הפרוצדורה הנכונה לפי ראות עיניהם.

בית הדין הגרמני נוהג להיפגש מדי שבוע בשעה קבועה לדיון סגור ב-IRC, וכן הוא מחזיק בתיבת דואר שאליה יכולים ויקיפדים לשלוח מכתבים שאינם רוצים לפרסם מעל דפי הוויקיפדיה.

מה הם העקרונות המנחים את פעילותו?:

עקרונות מוצהרים של קרן ויקימדיה העולמית, כללים שהתקבלו בוויקיפדיה העברית וכן כל עקרון משפטי מקובל.

מהן הסמכויות העומדות לרשותו?:

מטרתו של בית הדין היא להכריע בסכסוכים קונקרטיים. הכרעותיו של בית הדין והצעדים הממשיים שעליהם יורה לשם פתרון הסכסוך צריכים להיות הסדרים חברתיים שיוכלו להתקבל על דעת כל המעורבים. בית הדין חופשי לבחור בצעדים שיביאו לדעתו לפתרון הסכסוך באופן הנכון ביותר, כל עוד אלו עולים בקנה אחד עם עקרונותיה של קרן ויקימדיה.

עם הצעדים שבית הדין רשאי להחליט עליהם נמנים למשל:

  1. אזהרתו המפורשת של משתמש.
  2. חסימתו המלאה של משתמש, בין אם לתקופה קצובה או ללא הגבלת זמן.
  3. חסימתו החלקית של משתמש בדרך של הטלת מגבלות עליו (למשל, איסור כתיבה ועריכה בנושא כלשהו, איסור השתתפות בהליכים מסוימים, איסור פתיחת הליכים מסוימים וכיוצא בזה).
  4. ביטול חסימתו של משתמש.
  5. מתן התראה למפעיל מערכת.
  6. הסרת הרשאתו של מפעיל מערכת, בין אם לתקופה קצובה או ללא הגבלת זמן.
  7. צמצום סמכויותיו של מפעיל מערכת (למשל, איסור חסימת משתמשים, איסור מחיקת דפים).
  8. נקיטת אחד הצעדים המנויים לעיל על תנאי (למשל, הארכת חסימה במקרה של התפרצות מלחמת עריכה נוספת).
  9. הסרת דברים מדפי שיחה להרגעת סכסוכים.
  10. ביטול כללים הסותרים את עקרונות היסוד של קרן ויקימדיה [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה].
  11. שלילת זכות ההצבעה של משתמש. [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה]
  12. ביטול הליכי חסימה או הצבעות מתנהלות [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה].
  13. ציון לשבח של משתמשים על התנהגותם ההוגנת והחיובית ליישוב סכסוכים.

מי מוציא לפועל את החלטותיו?:

אם יחליט בית הדין על חסימת משתמש או שחרורו, תבוצע ההחלטה על ידי מפעילי מערכת שלא דנו במקרה כדיינים. אם יחליט בית הדין על הסרת הרשאתו של מפעיל, תבוצע ההחלטה על ידי דייל.

חברי בית הדין לא יוציאו לפועל את החלטותיהם בעצמם. ביצוע החלטות בית הדין יתועד בצורה מסודרת.

כיצד נבחרים חברי בית הדין?:

משך כהונה:

משך כהונת הדיינים בבית הדין הוא שנה אחת.

מועדי הבחירה:

הדיינים נבחרים בשני סבבי בחירה בכל שנה (בחודשים מאי ונובמבר; הצעת מועמדים מן האחד ועד השבעה בחודש, וההצבעה עליהם מן השמונה עד העשרים ואחד בחודש). בכל סבב בחירה נבחרים חמישה דיינים, וכן, במידת הצורך, נבחרים דיינים במקום מקומות שהתפנו.

הזכות לבחור:

הזכות לבחירת דיינים תינתן למי שיעמוד בשלושת התנאים הבאים:

  1. ערך בסך הכל לפחות ארבע מאות עריכות בכל מרחבי השם. [ללא כל הגבלת זמן שהיא?]
  2. עריכתו הראשונה הייתה לפחות ארבעה חודשים לפני פתיחת סבב הבחירה.
  3. והוא רשאי להצביע לפי כל כלל ויקיפדי אחר.

הזכות להיבחר:

כל בעל זכות בחירה רשאי גם להתמודד בבחירות לבית הדין. כדי להיות מועמד בסבב הבחירות עצמו, חייבים חמישה עשר בעלי זכות בחירה להביע את תמיכתם במועמדות במהלך שבוע העלאת המועמדויות. בשלב טרומי זה רשאי כל בוחר להביע את תמיכתו בכמה מועמדים שירצה.

הרשאת מפעיל מערכת איננה תנאי למינוי לדיין. עם זאת, כל דיין מכהן יקבל הרשאת מפעיל מערכת שתשמש אותו אך ורק לצורך תפקידו כדיין, דהיינו על מנת לצפות בעריכות מחוקות או כל עניין אחר שיידרש לו לשם עבודתו.

צורת ההצבעה:

כל משתמש בעל זכות בחירה רשאי להצביע בעד או נגד כל מועמד, לפי רצונו. לא ניתן להצביע פעמיים או יותר בעד או נגד אותו המועמד. ייבחרו החמישה שההפרש בין מספר התומכים למספר המתנגדים להם הוא הגבוה ביותר. נוצר מצב של תיקו – ייבחר מספר גדול יותר מהמתוכנן של דיינים, ובית הדין יגדל זמנית בהתאם.

הוראות שעה:

כדי להנהיג את בית הדין לתקופת ניסיון בת חצי שנה, ייבחרו בסבב הבחירות הראשון עשרה [אצלנו, שישה?] דיינים במקום חמישה, לכהונה בת חצי שנה. לאחריה ייערך דיון חוזר אם להמשיך בקיום בית הדין. אם יוחלט להמשיך בקיום בית הדין, תוארך כהונת חמשת הדיינים שנבחרו במספר התומכים הגבוה ביותר בחצי שנה נוספת, וייערך סבב בחירות רגיל שבו ייבחרו הדיינים האחרים.

לוח זמנים:

ראו גם:

- סוף ציטוט

מה אתם אומרים? דָּנִיֵּאלשיחה • לכו לקבל את פניהם של חדשים! 21:02, 21 ביולי 2019 (IDT)

נשמע הגיוני. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ט 10:50, 22 ביולי 2019 (IDT)
הבעיה הבסיסית היא שאנשים כאן לא סומכים על בעלי סמכות. הוספת מנגנון מסובך מסביב לזה לא תפתור את הבעיה. אבל היא תוסיף עוד הרבה דרכים יצירתיות לתקוע שינויים על ידי מיעוטים קטנים. Tzafrir - שיחה 16:20, 22 ביולי 2019 (IDT)
- סוף העברה
צריך למזער נזקים לוויקיפדיה ולקהילה מדיונים שמתארכים ומתלהטים. לא צריך יותר מדי פרוצדורות משפטיות. עדיף לתת לביורקרטים להכריע בסכסוכים, כפי שעשו בפרשיות בובות קש, ובנושאים אחרים, כמו הערכים על אלימות מינית בחברה החרדית והחילונית. אגסי - שיחה 11:23, 26 באוגוסט 2019 (IDT)
חזרה לדף המיזם "בירורים".