שיחת משתמשת:שלומית קדם/ארכיון ט'

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים מאת שלומית קדם בנושא סונטה (מוזיקה)

סיפור פשוט עריכה

שלום רב לך,

ראיתי שקראת וערכת את הערך. קודם כל אני רוצה להודות לך על כך. חוץ מזה רציתי לשאול אם יש לך עוד עצות או הערות, אני משתדל לעבוד על פי הערותיו של אורי רדלר, אך אם בינתיים גם לך יש מה לומר לי אשמח מאד לשמוע זאת. בברכה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 23:12, 26 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

מאוחר יותר היום אקרא שוב ואראה, אבל כדי להגיד דברים של טעם, אצטרך גם לקרוא שוב בעיון את הסיפור כולו. נראה, אם אמצא מה להוסיף, אעשה זאת כמובן. בסך הכל הערך כתוב היטב, מקיף ומעניין.שלומית קדם 06:56, 27 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
תודה רבה :] נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 16:59, 31 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

זוכרת עריכה

את אנרי טומאזי? :) ‏odedee שיחה 10:26, 31 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

תודה על התזכורת. עכשיו הוא בשלבי סיום.שלומית קדם 12:34, 31 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

הסימפוניה התשיעית עריכה

אף כי בטהובן יכול להתגדר בזכות ראשונים לשימוש בטרומבונים בסימפוניה

שלום! לפחות עד כמה שאני מכיר המילה המסומנת היא מלשון גדר ובאנגלית hedge - אולי התכוונת להתהדר?

--Yoavd 11:12, 31 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

שלום, יואב,

ראה מילון אבן שושן (המרוכז - עמ' 173) - התגדרות - 1. התגאות, התגנדרות 2. הצטיינות, התבלטות המעלת והיכולת.. לעומת זאת, התהדרות - התיפות, התגנדרות (במובן החיצוני, כפי שאני מבינה). יתכן שהשמטת ה-נ' באה להבדיל בין התגנדרות בלבוש ואביזרים לבין התגדרות בתכונות, הישגים או עשייה. בברכה, שלומית קדם 11:38, 31 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

עפעס (ריכטר) עריכה

שלומית, שם הערך של ריכטר, עפעס, לא נראה לי. אולי עדיף סבייטוסלב ריכטר? או אולי סביאטוסלב ריכטר? מה דעתך? אלדדשיחה 22:47, 3 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה

אני תומך בסביאטוסלב מהסיבות הבאות:
  • ארבעת האותיות הראשונות מבטאות הברה אחת הכוללת דיפטונג יָא.
  • הסיומת צריכה להיות דומה לולאדיסלב וליתר השמות הסלאביים המסתימים בסלב ללא אלף.
בברכה. ליש 23:27, 3 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה
לא גיבשתי דעה בנושא - הערך היה קיים קרוב לשנה כקצרמר בשמו הנוכחי ורק אתמול הגעתי אליו להרחבה רצינית. השם מופיע בצורתו הנוכחית בערכים רבים וכך הוא מוכר זה זמן רב, כך שאולי עדיף להשאיר אותו כמות שהוא. בכל מקרה, את "סבייטוסלב" עלולים לקרוא בציירה. לגבי ה-א' השנייה - גם לי היא לא נראית. השאלה אם כדאי להעבירשלומית קדם 07:10, 4 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה
העברתי.שלומית קדם 22:03, 4 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה
נראה טוב יותר בשם הנוכחי. לא חשבתי על כך שאפשר לקרוא את "סבייטוסלב" בצירה תחת היו"ד - אכן, סיבה מספקת לכתוב בכל זאת ב-א' אחרי היו"ד. אלדדשיחה 01:41, 5 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה

לוח כביסה עריכה

הי שלומית, אשמח אם תביעי דעתך כאן. תודה מראש, גברת תרדשיחה 21:47, 4 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה

דיבוק יוצא! עריכה

 
מייד יוני מטפל בבעיה :) סקרלטשיחה הפתיעו אותי 23:24, 8 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה
כך נראה הדיבוק? חמוד! תודה, שלומית קדם 00:38, 9 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה
אוי וי :S לאלאלא חס וחלילה. זאת סתם תמונה לעידוד :) סקרלטשיחה הפתיעו אותי 00:40, 9 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה
יוני תיקן ואני בהחלט מעודדת - גם מהתיקון וגם מהתמונה. תודה ולילה טוב, שלומית קדם 00:44, 9 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה

בקשות ממפעילים#בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר עריכה

אבקש חוות דעתך מוטי ק. שיחה 00:11, 15 בספטמבר 2007 (IDT)תגובה

הצעה לפורטל:"החי והצומח של ארץ ישראל" עריכה

שלום שלומית; הומלצת בדף ההצעה לפורטל:"החי והצומח של ארץ ישראל". אני מתכנן להתחיל לעבוד על הפורטל בקרוב, ואשמח לשמוע דעתך באופן כללי. אני רואה בדף המשתמש שלך את התענינותך בגנים הלאומיים, נושא שאולי מתאים לפורטל רחב יותר של "הטבע בישראל" כפי שהוצע בדיון, אך נושא כזה רחב מידי מכדי שאוכל לטפל בו לבד. מה דעתך על זה? בכל מקרה, התוכלי לתרום בנושא שמורות טבע? בברכה, ריק-פ 19:56, 25 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

אני בהחלט מעוניינת בנושא ואם אוכל לתרום בנושא שמורות טבע כמו שתרמתי בנושא גנים לאומיים, אשמח לעשות זאת. אינני יודעת דבר וחצי דבר לגבי בניית פורטלים. אם תאמר לי מה יש לעשות, אשתדל לעזור.שלומית קדם 23:16, 25 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

אני בתחילת הדרך, בינתיים לומד איך לבנות פורטל. אשתף אותך כשאגיע לשמורות. רב תודות, ריק-פ 17:40, 28 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

מוזיקאים ישראלים "רציניים" עריכה

שוב שלום, שלומית,

בנושא נוסף שאני רואה שיש לך בו ענין – התחלתי לעדן קטגוריות: בהשראת קטגוריה:זמרים במוזיקה הקלאסית שיצר HansCastorp יצרתי, בינתיים, שתי קטגורית חדשות, עם רשימות התחלתיות של "חסרים":

מה דעתך?

ריק-פ 23:14, 25 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

דעתי חיובית מאוד - כל הכבוד על היוזמה. אני חוששת, שעיקר העבודה להכחיל את האדומים תיפול בחלקי, אבל אין דבר. העיקר שלא אשאר מובטלת:)שלומית קדם 23:20, 25 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

יופי! איני מומחה בתחום, כך שאשמח אם תוכלי לעזור בקטגוריזציה. אנסה לתרום להכחלה גם כן (במנוחות מהפורטל?), כמו, למשל, ורדה קוטלר. ריק-פ 17:45, 28 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

בקשת ערך עריכה

שלום שלומית. יצירה מוזיקלית שאהבתי בילדותי היא For Elise, אולם נראה שאין עליה ערך כאן. אם זו לא טרחה, אשמח אם תיצרי עליה ערך :) en:For Elise. בתודה וחג שמח! ירוןשיחה 18:53, 26 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

למה אין? הנה - לאליזה (ואפילו יש בינויקי מהקישור שלך...). עופר קדם 18:59, 26 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
ברח מעיניי. את התרגום הזה לא הכרתי :) תודה, ירוןשיחה 19:13, 26 בספטמבר 2007 (IST)תגובה


כל הכבוד לך עריכה

כל הכבוד לך על התרומה לויקיפדיה באמת נראה לי כתבת פה הכי הרבה ערכים באיכות מדהימה בתחום המוסיקה,אהבתי גם את הצניעות :'לא מומחית במוסיקה..'.מקווה שהתאוששת ממה שקרה לפני עשרים וארבע שנים,שיהיה לך חג שמח

קטגוריה-מלחינים ישראלים במוזיקה הקלאסית עריכה

בבואך להוסיף קטגוריה כלשהי לערך, אנא בדקי שהיא אינה מצטרפת ל"קטגוריה-אם" שלה. הרעיון הוא להשאיר רק את הקטגוריות המדויקות ביותר (והפחות כלליות). הייתי מתעלם מכך אם מדובר רק בערך אחד, אך רציתי להזכיר זאת כדי לחסוך עבודה מיותרת בהמשך. המשיכי בעבודה היפה-בברכה, ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 23:58, 30 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

הרי זה בדיוק העניין - הקטגוריה "מלחינים" היא הכללית ביותר ועל כן ביטלתי אותה במקום שהייתה קיימת, והקטגוריה "מלחינים ישראלים" כוללת מלחיני שירים, פזמונאים וכדומה. הקטגוריה "מלחינים ישראלים במוזיקה הקלאסית" היא חדשה, הוצעה לפני כשבוע והייתה ריקה כמעט עד היום. האם אתה מתכוון לכך, שיש להסיר גם את הקטגוריה הכללית יותר "מלחינים ישראלים"? לדעתי עדיף להשאיר גם את קטגוריית האם וגם את הקטגוריה המדויקת. מה שכן, אולי צריך להסיר גם את הקטגוריה "מוזיקאים ישראלים", שקיימת בכמה מן הערכים.שלומית קדם 00:23, 1 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
לגבי מלחינים, לא שמתי לב שמחקת (וטוב שעשית זאת כי זה העיקרון שדיברתי עליו). כוונתי הייתה כאמור ל"מלחינים ישראלים"-הדף מלא בעשרות שמות ורצוי להפנות ערכים לקטגוריות משנה על מנת שבסוף התהליך הקטגוריה תכלול יותר קטגוריות משנה מערכים.
אם בערכים מסוימים מדובר גם בנגנים, צריך להחליט האם פעילותם ככאלה מוכרת (למשל, יוסי שריד ואהוד אולמרט היו למשך זמן קצר כתבי עיתון, אך הם מוכרים יותר כפוליטיקאים ולכן יוצבו תחת קטגוריה זו בלבד...טומי לפיד לעומת זאת מוכר גם ככתב וגם כפוליטיקאי ולכן הוא מתאים לשתי קטגוריות).
מהסיבות שהזכרתי בהודעה הראשונה, דעתי היא שגם אם הצבת קטגורית האם תקל במעט על מציאת מלחינים ישראלים נוספים, למען הסדר יש להסתפק בקטגוריות המדויקות ביותר. (כך למשל-יישוב בישראל יקוטלג במקביל לחבריו מאותו אזור ולא בקטגוריה הראשית של ישראל, אחרת תהיה לנו קטגוריה מלאה במאות ערכים) ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 01:23, 1 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אני עדיין חושבת, שכדאי להשאיר את קטגוריית האם, כי כשאדם מחפש מלחין שאיננו בטוח בשמו, סביר שיגש קודם כל לקטגוריה "מלחינים ישראלים", ואולי לא יחשוב כלל על קטגוריה "מלחינים ישראלים במוזיקה הקלאסית", מה גם שיש כאלה שמחברים הן מוזיקה קלאסית והן שירים, או ג'אז, או מוזיקה לסרטים וכו'.אותה בעיה נכונה גם לגבי "מוזיקאים ישראלים" כשמדובר באנשים שהם גם מלחינים, גם מנצחים, גם מורים למוזיקה וגם נגנים, ומי שמחפש אותם לא בהכרח יידע היכן בדיוק לחפש (ואולי גם לא את הכתיב המדויק של שמם...) בקיצור, כדאי עוד לחשוב על כך.שלומית קדם 01:59, 1 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
נ"ב - לגבי הרמז הנסתר, פניתי לאישיות שאמורה לטפל בנושא ואפנה שוב אם לא תהיה ברירה. החומר כולו נמצא אצלו והוא המומחה, אבל הוא גם עסוק למעלה ראש. כדאי לחכות עד שיתפנה, בכל זאת.שלומית קדם 02:02, 1 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

הסימפוניה החמישית עריכה

שלום שלומית. התוכלי להתייחס לשאלתי בדף השיחה של הערך על הסימפוניה החמישית, תחת הכותרת "ציטוט תלוש"? פונה אליך כעורכת הערך העיקרית, אם כי איני בטוחה שאת כתבת ציטוט זה. בכל אופן, לא מצאתי מקורותיו בערך האנגלי ולכתוב ציטוט מבלי לציין לפחות מי אמר אותו, נראה לי משונה עד מאוד. אולי לך פתרונים? דודה סימה 08:28, 2 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

שלום,
כן, גם לי זה נראה משונה מאד, אבל הכנסתי אותו בתקווה שבהמשך ייאמר עוד משהו בעניין (אולי זו הייתה גם כוונת כותב הערך, אבל התקווה נכזבה). בכל אופן, אין לי פיתרון כי גם אני אינני יודעת מי אמר את הדברים, אבל מצד שני, הם נראים נכונים ומבוססים על סמך היכרותי את החומר. אולי הפיתרון הוא להשמיט את המרכאות ולהשאיר את הדברים כאמירה כללית, בתקווה שעם הזמן יימצא גם מי שיוכל להפנות למקור.שלומית קדם 09:22, 2 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

selma kurz עריכה

chag sameach.you wrote that she buried not faraway from mozart.in the he-wiki it is written that mozart was buried in other cemetery but that there is-andarta-for him in the zentralfriedhof.can you check it?

Chag sameach to you too. I don't quite understand your question - the article in the hewiki is translated from the enwiki and what's written in one is the same as in the other. Mozart was buried in the Zentralfriedhof in a common grave. as was the habit then, but at this cemetery, as are the other musicians, among them Selma Kurz. שלומית קדם 13:01, 2 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

mozart in the hebrew wiki עריכה

in the aricle about mozart it is written that he was buried in other cemetery than the zentral.you wrote that he was buried in the zentalfriedhof.what i ask is that you will fix the wrong fact.to me it dosnt matter where he was buried.chag sameach.

mozart in the hebrew wiki עריכה

in the aricle about mozart it is written that he was buried in other cemetery than the zentral.you wrote that he was buried in the zentalfriedhof.what i ask is that you will fix the wrong fact.to me it dosnt matter where he was buried.chag sameach.

You are right, I did not notice it earlier. I hope now it is clear where Mozart is and where his memorial and all the other composers and Selma Kurz are. Thank you and chag sameach, שלומית קדם 17:14, 2 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

הצביעו והשפיעו עריכה

כאן. בנוהל הרגיל (דירוג של לפחות השלוש הטובות, להסתכל בהגדלה). ST∙אסתר 22:51, 3 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

קארולי עריכה

ראי כאן: משתמש:עופר קדם/ארגז חול/פרדיננדו קארולי. עופר קדם 13:33, 4 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

שולחנות עריכה

היי,

נו, את רואה - היו שולחנות גם בלי חברת השכרה (-: גילגמש שיחה 09:31, 6 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

היי, חן,

אמנם כן. שמחתי לראות את השולחנות מגיעים ועולים בגבעה ומזימים את חששותי. יש אנשים טובים בוויקיפדיה:)שלומית קדם 10:50, 6 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

היי שלומית! עריכה

שימי לב שהוחלט (בעקבות דיון בבוט) על הכתיב "שווייצרים", בשני יו"דים - ראי כאן. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 21:02, 8 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

כן, כנראה טעות מצדי. הבעיה היא, שבקטגוריה אין לשונית "העברה". איך מתקנים?שלומית קדם 21:09, 8 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אם מדובר בקטגוריה לא גדולה, הכי פשוט ומהיר זה לתקן ידנית, ליצור קטגוריה חדשה ולשים תבנית "מחק" על הישנה; אם מדובר בקטגוריה ענקית שצריך לשנות, אפשר לעשות את זה עם בוט. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 21:16, 8 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
כמו כן, שימי לב שקטגוריה בנוסח "מגהצי צווארונים טוניסאים" יש לשייך גם לקטגוריית "מגהצי צווארונים על פי מוצא" וגם לקטגוריית "טוניסאים". אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 21:19, 8 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
תודה. מה בנוגע לרוקמות מופים ניו זילנדיות?שלומית קדם 22:10, 8 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

אנשים רבי פעלים עריכה

שלום, שלומית! שמחתי לראותך במפגש ואף שמחתי לטעום מפרי כישורייך הקולינריים. אני מוצא לנכון להעלות שוב נושא שכבר דיברנו עליו בעבר. האם הגיוני לדעתך ליצור קטגוריות למלחינים על פי הז'אנרים שחיברו? מה שהופך את מוצארט, למשויך לקטגוריות: מלחיני סימפוניות, מלחיני קונצ'רטי, מלחיני אופרות, מלחיני מיסות, מלחיני רקוויאמים, מלחיני ליד, מלחיני סונטות, מלחיני רביעיות, מלחיני חמישיות וההמשך עוד ארוך... (ואין מדובר רק במוצארט, כמובן. כמעט כל מלחין עסק לפחות בעשרה ז'אנרים שונים). לעניות דעתי, די בקֵטלוגים שהיו עד כה. אם את חולקת על דעתי, אשמח לשמוע מדוע. בברכה, HansCastorp 19:07, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

שלום, אסף,
אחזור על מה שאמרתי - כשמדובר במלחינים רבי פעלים, כדבריך, כמו מוצרט, למשל, ברור שאין מקום לשייך אותם לקטגוריות נפרדות, אבל מלחין כמן ורדי, שכמעט כל יצירתו היא בתחום האופרה - זכורה לי רביעיית מיתרים אחת ואולי עוד משהו, לעומת - כמה אופרות? המונים, נכון? אותו דבר לגבי וגנר ואחרים. רק במקרים מובהקים כאלה יש מקום לייחד קטגוריה נפרדת, ואם כי אין רבים כאלה, יש די להצדיק את קיומן. ברור שמלחין שהתמחה במוזיקה קאמרית לא יקבל קטגוריה נפרדת לכל סוגי המוזיקה הקאמרית ומלחין שכתב קונצ'רטי בדרך כלל חיבר גם סימפוניות, וכן הלאה. מעניין מה אומר על כך אביעד?שלומית קדם 19:14, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אם מדובר באמת רק במלחינים מובהקים כוורדי או וגנר (ואם כבר, אז יש "מלחינים כלים" כמו וייניאבסקי שכתב במובהק רק לכינור, או שופן לפסנתר, או פופר לצ'לו וכו') אז זה בסדר מבחינתי. אפשר באמת גם לבדוק מה אומר אביעד.

נ.ב. ורדי, בנוסף לאופרות, כתב רביעיית מיתרים במי מינור, רקוויאם, יצירה מקהלתית שנקאת QUATTRO PAZZI SACRI ועוד שירים לקול ולפסנתר. HansCastorp 19:23, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

כמובן, את הרקוויאם של ורדי שרתי (וקפאתי מקור ליד כנסיית המולד בבית לחם בליל יולי קר) אבל גם הוא אופראי יותר מכנסייתי באופיו בהשוואה לרקוויאמים אחרים. בקשר למלחינים כליים, מובן שאפשר לחלק גם אותם לקטגוריות, אבל זה כבר נראה לי מוגזם. ההדגשה היא על ז'אנר, וקונצ'רטו לכינור או לצ'לו שייכים לאותו ז'אנר.שלומית קדם 22:52, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אסטרטגיית העבודה של ורדי (לא אריה, ג'וזפה) הייתה להניח בצד את כל הקטעים הקוליים שהיו כל-כך גרועים עד שאפילו לאופרות שלו הם כבר לא התאימו, ולשמור אותם בשביל הרקוויאם. אין הסבר אחר. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:54, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
בוש והיכלם, אביעד. הלקרימוזה היפהפה, שתמיד שרתי בדמעות בעיניים? והדיאס אירה? לא, בשום פנים ואופן לא אסכים אתך בזה.שלומית קדם 23:57, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
ראשית, שלומית, לא התכוונתי בצייני את שאר היצירות של ורדי להפכו למלחין שאינו בעיקר של אופרות. הוא בהחלט כן בעיקר של אופרות. שנית, בענייני מלחיני כלים, לא התכוונתי מלחינים שכתבו לכלי מסוים קונצ'רטו מסכן, אלא למלחינים שאת כל יצירתם (או כמעט) הקדישו לכלי מסוים. שופן הוא דוגמה מצוינת, וכן שאר המלחינים שציינתי כדוגמה לכך. שלישית, אביעד, גש בזריזות לשמוע את ה QUID SUM MISER מהרקוויאם של ורדי (בביצוע טוב) ואח"כ תלך להתבייש בחדר. רצוי בפינה. בברכה, HansCastorp 05:45, 11 באוקטובר 2007 (IST)תגובה


חשיפת פרטים עריכה

הי שלומית, אנחנו רוצים לכתוב בסוף הציטוט שלך בויקיפדיה:תערוכה/מוטיבציה פרטים כלשהם, כמו גיל, מקום מגורים, עיסוק. זה בסדר מבחינתך? לדוגמא: "אריה ענבר, חידונאי ומו"ל, קריית עקרון" - זה ליש. מה את אומרת? קומולוסשיחה בואו לעזור בתערוכה 23:48, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

אין בעיה, אפשר להוסיף "בת 61, מתרגמת ועורכת, קריית עקרון".שלומית קדם 23:52, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
בת 61???!?? לא ייתכן... אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:55, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
חנפן!שלומית קדם 23:57, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

Gesamtkunstwerk עריכה

שלום שלומית,

בשיחה עם ויקיפד כלשהו היום נשאלתי מהו הגזאמטקונסטוורק, ועניתי מה שידעתי. אין לנו ערך, ונדמה שאין לנו ויקיפדית טובה ממך לכתוב לנו אחד כזה. התרצי? ‏Harel‏ • שיחה 21:58, 12 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

בדקתי ויש ערך באנגלית, בשם הגרמני. אין לי בעיה לתרגם אותו ואני שותפה לדעתך, שהוא צריך להיות אצלנו. השאלה היא רק איך להכניס אותו - בשם המקורי, בתעתיק עברי שלו או בתרגום לעברית - "אמנות טוטאלית"? "אמנות כוללת"? או שילוב של תעתיק ותרגום? מחכה לתשובתך כדי להתחיל לעבוד.שלומית קדם 22:28, 12 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
האמת שאינני יודע מה כדאי. בערך על וגנר כתבתי פעם "יצירת אמנות כוללת", שזה תרגום מילולי מדוייק למדי, אבל מה מקובל במילייה של קול המוסיקה בציר שדלצקי-חיותה דביר? :-) ‏Harel‏ • שיחה 22:31, 12 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
לא כדאי לסמוך יותר מדי על המילייה הזה; בפעם האחרונה שפתחתי "קול המוזיקה", היה שם גדעון הוד אחד שהציג יצירה מאת "ז'אן סיבליוס", בביצוע התזמורת הסימפונית של "גות'נבורג" (המילה האחרונה בחיקוי מושלם של מבטא אמריקאי). אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:44, 13 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
בשיח המוזיקלי בעברית מקובל להשתמש במונח עצמו ו/או ב"יצירת אמנות כוללת" / "יצירת אמנות משולבת". HansCastorp 19:54, 14 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

תמונתך בתערוכה עריכה

שלום שלומית, תמונתך מופיעה בסקיצה שהכנתי לתערוכה. על מנת למנוע אי נעימויות אנא הודיעי לנו אם את מאשרת שתמונתך תופיע בתערוכה או מעדיפה להמנע מכך בשיחת ויקיפדיה:תערוכה/האנשים#תמונות של ויקיפדים שיופיעו בפוסטר. ‏ costello • ‏ שיחה 02:49, 14 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

קטגוריות עריכה

בעת יצירת קטגוריות חדשות, אנא הקפידי על שיוך לקטגוריות הספיציפיות המתאימות, ועל סידור אלפביתי נכון בקטגוריית האם, ראי לדוגמא השינוי כאן Apollo 11שיחה 23:26, 15 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

תודה. עכשיו ברורה לי הטעות שעשיתי. שייכתי לארץ במקום למוזיקאים מאותה ארץ. שלומית קדם 08:39, 16 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

מה זה זה? עריכה

הי שלומית, אני מקדיש לך בזאת את הערך על רחוב מזא"ה! אני בטוח שתוכלי גם להוסיף אליו עוד מידע חשוב ומעניין. בברכה, השמח בחלקו (-: הצטרפו למיזם הפורטלים! 21:19, 19 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

זמר עברי קדום - מלחינים עריכה

שלום שלומית,

אני עוקבת זה זמן-מה אחר פעילותך העניפה בויקי בנושא הנ"ל, ומתפעלת מהאכפתיות, הידע, ועצם ההירתמות לנושא כה מוזנח זה.

אנחנו חבורה קטנה של צעירים שוחרי זמר עברי מוקדם (מראשית הציונות ועד קום המדינה), שהקמנו חברה לתועלת הציבור בשם "זמרשת" לקידום הנושא. בקרוב מאד אנו עורכים אירוע שירה בציבור על טהרת השירים מהתקופה הנ"ל, ומאד היינו שמחים לראותך בו. איך יוצרים איתך קשר?

גלי www.zemereshet.co.il lexigali@gmail.com

שלום, גל, ניסיתי להעביר לך מייל, אבל יש כנראה טעות בכתובת שהעתקתי מכאן. אני מקווה שתקראי את תוכן המייל כאן ותוכלי לפנות אלי דרך "תיכת הכלים" שכן מצד ימין, ב"שלחו דואר אלקטרוני למשתמש זה".

תודה על המחמאות. אמנם קשה להגיד שאני עוסקת רק, או בעיקר, בזמר עברי, אבל נכון שכחלק מעיסוקי במוזיקה בכלל, כתבתי ערכים גם למלחינים ישראלים ואני מקווה שאוכל למצוא חומר על מלחינים ועל מוזיקאים בכלל מן השנים שלפני קום המדינה - משימה לא קלה, לגבי חלק מהם. המונח "קדום" קצת מפריע לי בהקשר זה - בלכסיקון שלי, מוזיקה קדומה, או עתיקה, נוגעת למאות הראשונות לספירה, מוזיקה אמברוזיאנית מן המאה ה-4, מוזיקה גרגוריאנית מן המאה ה-6 וכן הלאה, עד למוזיקה של הבארוק במאה ה-17, אבל אני מבינה, שלצעירים כל מה שקרה לפני קום המדינה הוא קדום. כל הכבוד על מפעלכם ואשמח לשמוע מכם. בהצלחה, שלומית קדם 13:19, 21 באוקטובר 2007 (IST)תגובה


שלומית,

תודה על התגובה.

ב"תיבת הכלים" אין אפשרות של יצירת קשר ואף לא "שלחו דואר אלקטרוני למשתמש זה". אשמח אם תפני אותי יותר ספציפית, ובכל מקרה, המייל שלי, שוב: lexigali@gmail.com

וכמובן כמובן שאת צודקת בקשר ל"קדום" - טעות שלי. את הזמר העברי שאנחנו מדברותעליו נוהגים לכנות באקדמיה (כמה אקדמיה שכבר יש בנושא) "מוקדם", ובטעותכתבתי "קדום". וזה אכן הבדל. כחובבת (גם) של מוזיקה קדומה/עתיקה (זו השבאמת מכונה כך), המונח השתרבב לי בטעות. ואישית, אני מהיותר מבוגרים שבחבורה... כך שטרום המדינה לא עד-כדי כך קדום בעיני :-).

אגב, הוספתי זה עתה ערך למתתיהו שלם - משהו מאד בסיסי, כי לא היה כלל עד כה. אם מתחשק לך לעבות את זה קצת...

חדר אוכל עריכה

הי שלומית,

הרחבתי מעט את הערך חדר אוכל. אשמח אם תוכלי להוסיף מעט לפיסקה על חדרי אוכל בבתי ספר - כתבתי שם רק מה שזכור לי מהתנסות אישית בשנות ה-70, לך בטח יש מידע נוסף. למשל מסקרן אותי אם בכל בתי הספר היו חדרי אוכל, האם נועדו לכלל התלמידים או למגזר מסויים, האם הונהג תשלום סימלי (נדמה לי שכן, ואפילו נדמה לי שהיו כאלו שהיו פטורים ממנו, אך לא כתבתי זאת כי אני לא בטוחה שאני זוכרת נכון). תודה מראש, גברת תרדשיחה 10:37, 22 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

הי, גברת תרד, אינני יודעת מה אוכל להוסיף בנושא זה, כיון שאני מעולם לא אכלתי בחדר האוכל בבית הספר. אני יודעת שהיו ארוחות צהרים במסגרת "בית התלמיד" בבית ספר "אחד העם" בתל אביב בשנות ה-50', אבל לא שום דבר מעבר לזה. אינני יודעת למי בדיוק נועדו הארוחות, משום שאינני מצליחה להיזכר בילדים שהכרתי שאכלו בחדר האוכל, אני רק יודעת באופן כללי שהיו כאלה, אם בתשלום סמלי ואם חינם.

מה שאני כן זוכרת, שאיננו נוגע לעניין אבל אולי תכתבי גם על כך ביום מן הימים, שהעירייה חילקה ספרי לימוד לכל הכיתות בבתי הספר היסודיים, מ-א' עד ח'. כל שנה, ביום הלימודים הראשון, היינו מקבלים את ספרי הלימוד לשנה הקרובה, ישנים אבל במצב טוב (את המקראה בעברית הייתי גומרת כבר באותו ערב בבית). אני משערת שהיה תשלום סמלי מצורף לאגרת החינוך (הנמוכה), אבל הסידור הזה פעל יפה במשך שנים רבות. למה היום זה קשה כל כך לביצוע?שלומית קדם 15:19, 22 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

בבית הספר ליאו בק שבו למדתי קראו לחדר האוכל בשם "מסעדה"; הוא כבר לא פעל בימי, אבל השם של האולם נותר כך. ובהערה חיפאית נוספת, בחיפה נותר בעינו נוהל השאלת ספרי לימוד על ידי העירייה, כמו שאומרת שלומית. אני לא יודע אם זה עדיין קיים, אבל זה היה כך כל ילדותי ונעורי. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 16:57, 22 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
עושה רושם שזה עדיין קיים: ראי כאן, בסעיף 3.1. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 17:01, 22 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
השאלה אם זה קיים ברציפות מאז, או הוחזר לחיים בשנים האחרונות. כך או כך, טוב שזה קיים ונקווה שעוד עיריות ילמדו מחיפה ויחזירו את הנוהג היפה הזה.שלומית קדם 18:08, 22 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
טוב, את יודעת איך זה, את אומרת "מאז" ומבחינתי זה כאילו היה בשבוע שעבר... בכל אופן, אני זוכר היטב שבזמנו חיפה כבר הייתה העיר היחידה בישראל שבה העירייה עוד השאילה ספרים. אני גם זוכר את המתח הגדול שהיה בתחילת כל שנה: איזה בדיחות, מחיקות והערות יימצאו בספר המושאל? "רוצה לשמוע סוד? לך לעמוד 48..." אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:30, 22 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
צריך גם לזכור, ש"אז" שלך הוא סוף שנות ה-70' ושנות ה-80', ואילו שלי הוא שנות ה-50'. איש איש וההיסטוריה שלו:)שלומית קדם 18:45, 22 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
איזו שיחה כיפית :) יתכן שכיום אין משאילים ספרים כי פשוט אין ספרים ;) לפחות לגבי כיתה א' אני יכולה להעיד כי ברשימת הציוד הנדרש אין כלל ספרים אך לעומת זאת יש המון חוברות בהן כותבים, גוזרים, מדביקים, מציירים. כמובן שבסיום יצירה כזו לא ניתן להעבירה הלאה לתלמיד הבא... גברת תרדשיחה 15:48, 23 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
ושלומית, אפרופו חדר האוכל - האם לא בישלתם עבורו במסגרת שיעורי כלכלת בית? גברת תרדשיחה 15:50, 23 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

לא היו לנו שיעורי כלכלת בית. הבנות למדו תפירה, סריגה ואריגה והבנים למדו נגרות, אבל לבשל למדנו כל אחת אצל אמה (לפחות אני). המצחיק הוא, שלבנים שלי, שלושים שנים אחרי, היו שיעורי כלכלת בית והם למדו משהו, לפחות לאפות עוגת שוקולד, אם אני זוכרת נכון. אני באמת צריכה לשאול אותם, אבל זה כבר היה ברחובות בשנות ה-80' וה-90'.שלומית קדם 15:59, 23 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

רק לאחד הבנים, כנראה. לי לא היה דבר כזה, רק שיעור מלאכה במשך חצי שנה, בו עבדנו בעץ, ובסוף הכנו קרש חיתוך לירקות (המשמש אותנו עד היום - 12 שנות שירות...) עופר קדם 18:34, 24 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
חצי שנה נגרות ובסוף שיא התחכום זה קרש חיתוך?? כמדומני זו פשוט חתיכת עץ, לא? אז מה באמת עשיתם בשיעורים האלה? ;-) ST∙אסתר 21:13, 24 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
יש לך מושג כמה שיוף צריך בשביל להכשיר חתיכת עץ למשימה הזו? רמז, הרבה... כמובן, בזמן שמשייפים אפשר לדון בתכניות להשתלטות עולמית, בעוד רעש הפצירות והשופינים מונע האזנה... עופר קדם 21:56, 24 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
גם אני שייפתי כך בול עץ כמה חודשים ויצא לי יעני פסל מופשט שפיאר את סלון הורי כמה שנים... גברת תרדשיחה 09:40, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

היי גברת תרד וכולם
איזה נוסטלגיה עוררת כאן. אצלי היה בבי"ס חדר אוכל (שנקרא גם מסעדה) ותורנויות בהם היינו עוזרים בבישול ובהגשה. השיעורים נקראו שיעורי תזונה, לא כלכלת בית, לא למדנו לבשל, אלא יותר על אבות המזון ודברים כאלה. זה היה בראשון לציון בשנות השישים, אבל אני חושבת שזה לא היה בכל בתי הספר. בברכה, רחל 21:26, 24 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

תודה רחל, התיאור שלך מאוד דומה לזכרונות שלי. גם אנחנו למדנו כתיאוריה תזונה (אני זוכרת שהמורה נתנה לנו ללעוס פיסת לחם המון זמן ולאמר איזה טעם מתקבל... כדי ללמד אותנו שפחמימות הן סוכרים) אבל תמיד גם הכנו חלק מהארוחה שהוגשה באותו יום, כך שבפועל גם למדנו (קצת) לבשל. האם זכור לך מי היו אלו שאכלו בחדר האוכל - כלל התלמידים או קבוצה מסויימת? (ושלומית - סליחה על ניצול דף שיחתך, אמרי אם זה מפריע לך...) תודה שוב, גברת תרדשיחה 09:40, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אני השתתפתי בשיעור כלכלת בית פעם אחת ויחידה בחיי, כשהייתי בכיתה ב' והמורה של הבנים הייתה חולה (אני כבר לא זוכר מה הבנים למדו באותה שעה). שלחו את כל הכיתה לשיעור כלכלת בית של הבנות, ואני זוכר שלמדנו להכין את המעדן המופלא "ביסקוויטים של פתי-בר מרוחים בתערובת של גבינה 9% וג'לי צבעוני" (מי שמעוניין במתכון מוזמן לפנות אלי באימייל). כמה שנים מאוחר יותר, כל הבנים למדו "מלאכה בנים" אצל המורה דוד, במקלט ששימש כנגרייה. בעוד שכל הילדים הכינו מגש, אנפה מגולפת בעץ ומנורה דקורטיבית, אני נתקעתי עם האנפה, ועד סוף השנה עמדתי ושייפתי אותה בשיניים חרוקות, וללא הצלחה רבה. בשלב די מוקדם של השנה המורה פשוט החליט להתעלם ממני לחלוטין, כנראה כי הוא הבחין בחושיו הדקים שנגר דגול כבר לא ייצא ממני. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 16:56, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אני זוכרת שאכלתי בחדר אוכל בזמן מסויים בכתה א' או ב'. אין לי מושג לגבי הפרטים, אבל במעורפל נדמה לי שזה עלה איזושהי תוספת לשכר לימוד ושימש ילדי מפתח. ואם כבר חולקים זכרונות משעורי מלאכה/כלכלת בית... אנחנו דווקא למדנו כלכלת בית (או בלשוננו קלקלת בית), וכנראה שהיינו מאוד חדשניים כי גם הבנים למדו איתנו. בעיקר המורה ניסתה ללמד אותנו להיות מנומסים והגיינים (אולי בגלל זה הכניסו גם את הבנים) תוך כדי אפיית עוגה (כדי שגם הבנות ילמדו משהו חדש :)). הדבר היחיד שאני זוכרת מזה, זה שצריך לשבור כל ביצה לכלי נפרד לפני שמעבירים לקערה, כדי שאם חו"ח יש בה טיפת דם יהיה אפשר לזרוק אותה ולא את כל מה שכבר יש בקערה (בתור יהודים כשרים כמובן). נכון אבא שאתה שמח ששלחת אותי לשם? חוץ מזה בשיעורי מלאכה שהיו חלק מהשנים בנפרד דווקא עשינו המון דברים מתקדמים - תפרנו כרית (שעדיין מתפוררת אצלי על הספה), חולצה בסגנון שנות ה-80, שמה אתם יודעים, בדיוק חזרה הרגע לאופנה, ושיא השיאים - בובה שלמה כולל בגדים (אף היא עדיין איתנו). השלב הבא היה לימודי שרטוט לבנים כשהבנות למדו אלוהים-יודע-מה. והנה היום אני יודעת לצייר ריבוע ממש ממש מדוייק! (כן, אז כבר למדתי עם הבנים) ST∙אסתר 19:55, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

אסתר, היית ילדת מפתח? אני כבר אברר את העניין עם אביך:). בקשר לשיעורי מלאכה, גם לי יש זכרונות עבר. בכיתה ה' למדנו לתפור אצל המורה פלה, אני זוכרת איזה סינר מבד יוטה עם כיס גדול בחזית, אבל אינני זוכרת שהוא הגיע אי פעם הביתה כמוצר מוגמר... על מכונת תפירה לא הצלחתי מעולם להשתלט וגם לא על סריגה (עד היום - סבתא שלא סורגת!) אבל בכיתה ו' או ז' למדנו אריגה בנול ומשם דווקא היה לי כר אפור-כחול וצעיף, ששניהם שרדו עוד די הרבה שנים בבית. רקמה דווקא אהבתי ויש מפות לראיה. בכיתה ו' גם ניצלו את ההפרדה בין בנים לבנות והאחות באה להאיר את עינינו בעובדות החיים ובצפוי לנו או-טו-טו מעבר לפינה. היו הרבה הסמקות וצחקוקים ואני יכולה רק לתאר לעצמי מה קרה אותו זמן אצל הבנים בחדר הסמוך, בשיעור הנגרות או מה שעשו שם אותו יום.שלומית קדם 20:10, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

איזה בלגן נחמד יש בשיחה הזאת :) תשובה לגב' תרד, התלמידים שהיו בתורנות עזרו בבישול וכך למדו קצת לבשל. אני זוכרת במיוחד הכנת רביכה שהיו מכינים כמעט בכל ארוחה. הארוחות היו בתשלום, כנראה מסובסד, כל התלמידים יכלו לאכל במסעדה. אני ויתרתי על התענוג, העדפתי סנדוויץ' מהבית. אני חושבת שחדרי האוכל היו בבתי ספר בעיירות פיתוח ובשכונות של עולים חדשים, לא בשכונות מבוססות. וגם עשינו "סקר" בכיתה ח', מישהו זוכר? רחל 20:56, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
ודאי זוכרים את הסקר. איזה מתח היה לקראתו! הוא באמת קבע גורלות, מי לתיכון עיוני ומי למקצועי, ואני חושבת שהייתה לו השלכה גם על שכר לימוד מדורג שהיה אז, מתשלום מלא עד אפס לפי מצב כלכלי של ההורים, אבל כנראה גם לפי תוצאות הסקר. חברה טובה שלי עברה בתוצאות נמוכות והלכה ללמוד בתיכון מסחרי "גאולה" ובגיל 16 התחילה לעבוד בבנק. אינני זוכרת אילו שאלות היו סקר, אבל הוא היה מקיף ותובעני, משהו כמו פסיכומטרי לילדים.שלומית קדם 21:03, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
בהחלט קבע גורלות באיזה תיכון ילמדו אם בכלל. אבל אני לא חושבת שהתוצאות בסקר השפיעו על התשלום בתיכון, עד כמה שזכור לי הוא נקבע רק לפי המצב הכלכלי. נדמה לי שהסקר בוטל בתחילת שנות השבעים. רחל 21:10, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
תודה רחל. ואפרופו מבחן הסקר (האם זה היה שמו הרשמי?) - נושא חשוב בהיסטוריה של החינוך בארץ שצריך להכתב מתישהו... (למזלי בוטל לפני זמני כך שאין לי ידע אישי לתרום לו:) גברת תרדשיחה 10:34, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

שיחה:האופרה הקאמרית הישראלית עריכה

אהלן שלומית. נראה שאנו זקוקים לעצתך. זהר דרוקמן - I♥Wiki00:23, 24 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

מנהל מוזיקלי עריכה

שלום שלומית. אשמח אם תתרגמי את en:Music director, ותיצרי את מנהל מוזיקלי - יש יותר ממאה מופעים של מושג זה בערכי ויקיפדיה (בוודאי יצרת את מרביתם). תודה, דוד שי 08:13, 24 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

תודה. דוד שי 23:47, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

גן השלושה עריכה

שלום,

ראיתי שבתקציר העריכה של ערך זה שיצרת כתבת "לקוח ממדריך כרטא לגנים לאומיים". האם אין בכך הפרת זכויות יוצרים? לירן (שיחה,תרומות) 10:21, 28 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

הכוונה היא שזה המקור, כלומר הערך מתבסס על "מדריך כרטא" לצורך העובדות המצוינות בו, לא שהוא מועתק ממנו. עופר קדם 19:14, 28 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

אלכסנדר קורנהנדלר עריכה

הי שלומית, הפעם אני פונה אליך בעניין מוזיקלי... רציתי לשים תבנית הבהרת חשיבות על הערך אך לפני כן אני בודקת אתך - האם הוא מוזיקאי אנונימי מיני רבים או מלחין חשוב שזכאי לערך? לא מצאתי לו איזכורים בגוגל. אשמח אם תכתבי את תשובתך ישירות בדף השיחה שלו. תודה מראש, גברת תרדשיחה 10:24, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

תודה :) גברת תרדשיחה 11:10, 31 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

יצחק דנציגר עריכה

שלום שלומית. על סמך מה שינית את בית החולים לעין גדי ומיקמת אותו ברחוב מאז"ה? talmoryair 22:58, 31 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

שלום, יאיר,
בית החולים עין גדי נמצא ברחוב מזא"ה, וידאתי את זה אתמול כשהייתי שם, אם כי זכרתי עובדה זאת בוודאות עוד מילדותי, וגם קיבלתי אישוש לזכרוני בסיור שהשתתפתי בו ביולי השנה עם מדריכה מקצועית להיסטוריה של תל אביב. אם היה בזמן מן הזמנים בית חולים בשם דנציגר ברחוב גרוזנברג, לי לא ידוע על כך, ועל הקשר בין בית חולים עין גדי למשפחת דנציגר ידעתי מלפני שנים, קראתי כתבה בעיתון הארץ לפני כשנה ושמעתי (שוב) באותו סיור. אנסה למצוא את הכתבה האמורה בארכיון הארץ.שלומית קדם 23:19, 31 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

לפי מספר לא קטן של מקורות הסטודיו של דנציגר, שהיה בחצר בית החולים, היה ברחוב גרוזנברג. אם יש לך מקור אחר אשמח לדעת. talmoryair 23:46, 31 באוקטובר 2007 (IST)תגובה

לא הצלחתי לאתר את הכתבה שהזכרתי. כפי שאמרתי, יתכן שבית חולים דנציגר היה ברחוב גרוזנברג והטעות שלי היא בייחוס בית חולים עין גדי שברחוב מאז"ה למשפחת דנציגר. זה מה שזכור לי אבל כיון שלא מצאתי אישוש לכך, אצא מהנחה שזו טעות. מקובל עלי שיש לשחזר את השינוי בערך של דנציגר ולהשאיר את בית חולים עין גדי ברחוב מזא"ה ללא אזכור של משפחת דנציגר, בתקוה שאצליח למצוא מקורות נוספים בהמשך.שלומית קדם 00:05, 1 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

סונטה (מוזיקה) עריכה

שבת שלום. אחרי ששמעתי את הסונטות לכנור ולפסנתר של שוברט נדלקתי, אפשר להזמין אצלך שיפור הערך ? תודה. שנילישיחה 11:33, 3 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

Hi,

Sorry, but right now I can't do anything in the wikipedia, because my computer put a taboo on the Hebrew fonts and stays on the English ones no matter what I'm doing. When this problem is resolved, I'll look into Schubert and see what I can do. As far as I can see, it's rather a good article as it is, but I'll do my best. Apropo Schubert, have you heard his Piano Fantasy for four hands? Quite wonderful.שלומית קדם 12:33, 3 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

נקווה שתחלצי בשלום מ"תענית העברית" שגזר עליך המחשב. התכוונתי לערך סונטה (מוזיקה) שהוא חסר מידע בעליל, לא לערך שוברט. לגבי הפנטזיה לפסנתר בארבע ידיים - לא שמעתי, אחפש. תודה. שנילישיחה 13:02, 3 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
ראיתי את הערך סונאטה והוא בהחלט זקוק לשיפור מקיף, שייעשה בימים הקרובים. אגב, בהזדמנות זו, עוד יצירה להמלצה נלהבת - חמישיית הפסנתר של דבוז'אק, עם פרק ה"דומקי". משהו שלא מן העולם הזה. לילה טוב, שלומית קדם 00:29, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אכן, סונטה זקוק לכתיבה מחדש, פחות או יותר; והפנטזיה של שוברט (שהיא למעשה סונטה שארבעת פרקיה שותכו לפרק אחד) היא אחד משבעת פלאי עולם המוזיקה. וגם את החמישייה של דבוז'אק - שניגנתי בנעורי - אני מאוד אוהב, אם כי היא לא משתווה לא לזו של שומאן ולא לזו של בראהמס. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 00:32, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אצל ברהמס, יש אצלי עדיפות ראשונה במעלה לחמישיית הקלרנית. אבל דבוז'אק נוגע אצלי במשהו מיוחד במינו, שאיננו ניתן להשוואה ערכית. בכלל, בצירוף של רביעיית קשת ועוד כלי יש כמעט תמיד יופי ייחודי, מעל צירופים אחרים.שלומית קדם 07:40, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
חמישיית הקלרינט של בראהמס היא נהדרת, נהדרת, נהדרת! בכלל, כמעט כל דבר שבראהמס נגע בו הוא נהדר. לי יש פינה חמה בלב לשלישיית הקרן הנהדרה שלו, ולשבע הסונטות לפסנתר וכינור, לפסנתר וצ'לו ולפסנתר וקלרינט. ובעניין של רביעיית מיתרים + כלי נוסף, קשה להתחרות בחמישיית המיתרים בסול מינור של מוצרט, ובחמישייה בדו של שוברט, שהיא אולי היצירה הקאמרית המושלמת ביותר שנכתבה אי-פעם (לטעמי לפחות). אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 15:53, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני מחפשת זה זמן מה רביעיית מיתרים של מוצרט שנוגנה באחד הפרקים של "מסע בין כוכבים", כאשר השגריר הוולקני הזקן נשבר ומזיל דמעה בשעת ההאזנה ונאלץ להעביר את משא רגשותיו, שאיננו יכול עוד לשלוט בו, באופן זמני אל פיקארד (אני מקווה שאתה יודע על מה אני מדברת, כי למי שאיננו מחובבי סטאר טרק זה ודאי נשמע כמו ג'יבריש אחד גדול). לצערי לא שמרתי את הפרק הזה ואינני יודעת איזו רביעיה זו הייתה, אבל היא נפלאה (כמו כל מוצרט) והפרק האיטי באמת קורע לב ביופיו. אם יש לך במקרה מושג על מה אני מדברת ואתה יודע איזו רביעיה זו, אשמח אם תאמר לי. תודה,שלומית קדם 17:48, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני בור ועם הארץ בכל הנוגע לסטאר טרק, ולכן לא אוכל לעזור; הרביעייה שאני הכי אוהב היא הרה מינור (K421?), שהיא אכן עצובה וקורעת לב, כמו שרק מוצרט ידע. אולי זו זאת? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 17:56, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
תודה, אבדוק ואווכח. אגב, אני ממליצה על סטאר טרק לשעות עייפות כשאין חשק לכתוב ערכים - עופר מעלה לי אותם לפי הסדר למחשב ואני רואה ומוחקת - נחמד, אם גם לא סופר מחכים.שלומית קדם 18:38, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

תיקון טעות דחוף! עופר מצא לי את פרטי הפרק שדיברתי עליו ואוי לבושה - היצירה שהפעימה את לבו הקר של סארק הוולקני לא הייתה רביעייה של מוצרט אלא שישייה של ברהמס, אבל כנראה משום שעמדה לרשותם רביעייה, החליטו להגיד שזה מוצרט ואני, בעוונותי, האמנתי... למען האמת, הקטע הקצר שהשמיעו באמת נשמע יותר ברהמס ממוצרט, אבל מוצרט מסוגל לכל, גם לכתוב כמו ברהמס כשהוא רוצה, וכך חיפשתי וחיפשתי במוצרט ולא מצאתי את ברהמס... מילא, עכשיו אני כבר יודעת מה לחפש.שלומית קדם 20:28, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

הא! שוב בראהמס! ובאמת שתי השישיות הן יפהפיות, אם כי הראשונה חביבה עלי יותר; פרק הווריאציות שלה הוא לא פחות מגאוני. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 14:48, 8 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
דיברנו על ייחודן של חמישיות - שמעתי היום את חמישיית הפסנתר בפה מינור של סזאר פרנק, ואני נפעמת. לא הכרתי אותה קודם, אבל היא פרנק אופייני שאין לטעות בו - גם אם לא הייתי יודעת מראש מי המלחין, הייתי מזהה אותו בוודאות. הביצוע היה מעולה - רביעיית כרמל עם אורית וולף, שגם הגישה דברי הסבר לפני הקונצרט. איזה יופי! לפני פרנק הייתה רביעייה אופוס 18 מס' 6 של בטהובן, וגם היא הייתה נפלאה, אבל פרנק היה ממש חוויה.שלומית קדם 16:13, 9 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
חזרה לדף המשתמש של "שלומית קדם/ארכיון ט'".