אתה בטוח שלא צריך שם באנגלית? הסיבות שכתבתי אותו גם באנגלית הן: א. אני לא בטוח לגבי ישראליותו של דן זהבי (למרות השם המאוד ישראלי) וב. כל הפרסומים שלו הם באנגלית ולכן חשבתי שיש לציין את הדרך שבה הוא מוכר בעולם האקדמי. מה דעתך? Barbari - שיחה21:09, 20 ביולי 2010 (IDT)תגובה
מקובל לכתוב שם בשפה זרה רק אם זו השפה המקורית. דן זהבי נולד בדנמרק ומלמד בדנמרק. תוכל לכתוב שזה שמו בדנית, אבל בוודאי לא באנגלית. עם זאת לפי השם אני חותם לך שהוא נולד להורים ישראלים אחרת הוא היה בוודאי דן זהבנסן או משהו דומה. אביהו • שיחה21:15, 20 ביולי 2010 (IDT)תגובה
איזה כיף, מישהו קורא את ערכי המינרלים שאני כותב. לגבי השאלה, נראה לי שהמשפט די ברור מההמשך "לגוונים של צהוב, כתום ואדום". גוֹנן הוא אחת הצורות של "הגוונים שלהן", אפשר גם "גוונן", אבל כדי לא להכשיל שיניתי ל"צבען". שבת שלום, אביהו • שיחה14:49, 23 ביולי 2010 (IDT)תגובה
כן, אי אפשר להיכנס לוויקישיתוף מבלי לראות זאת, ו-Mindat הוא אחד מארבעת אתרי המינרלים המשמשים מקור לערכים שלי. יחד עם זאת, טוב שהזכרת לי, יכול להיות שאוכל להיעזר בדף להוסיף תמונות למינרלים חסרי תמונות (מעין מבצע מקביל למבצע התמונות ביישובים שלך). אביהו • שיחה20:23, 30 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אין לי בעיה לכתוב את הערך, הוא ממילא ברשימה שלי, אבל אם אתה עושה עסקים משתלמים (ואני תמיד בעד!) – קרא לו משקע גאולוגי. השם הלועזי סדימנטולוגיה מכוון לתחום המחקר, וכל שאר השמות (כמו בתחומים אחרים בגאולוגיה) שואפים להיות על טהרת העברית עד כמה שהדבר ניתן. חוצמזה, אם בא לך לכתוב על נושאים "מעניינים" – סחתיין, יש כמה יתומים כאלה. דקי • שיחה • לא רק בז'...02:56, 2 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
שה, שה.. חנה עוד עלולה לקרוא את התשובה שלך ולהגיע למסקנה שהיא יכולה לקבל אצלך חינם מה שאצלי דורש תשלום. דרך אגב, לגבי עברית, צריך לקבל החלטה האם חמרן (כפי שאת כותבת) או אלומיניום (כפי שכתבתי במאות ערכים, וכפי שהערך קרוי כיום בוויקיפדיה). אביהו • שיחה07:57, 2 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
נו לפחות למדתי שסדימנט בעברית הוא משקע גאולוגי . לגבי קנוסוס, הערך שייך לארכאולוגיה של יוון, קצת מחוץ לתחום שבו אני מתעניינת. לגבי המילה חמרן. מעט מאד אנשים מכירים את המילה הזאת ומשתמשים בה. Hanay • שיחה10:29, 2 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
חמרן זה בעברית ואלומיניום לא נולד כאן אבל עשה עלייה מכובדת. מאחר וחמרן ממילא מפנה אצלנו לאלומיניום, אין בעיה להשתמש בשניהם. אני נוהגת להשתמש בראשון כשהוא עומד לבדו, כלומר כחלק מהרכב כימי לצד יסודות אחרים, אבל בקידומת "אלומו-" בלועזית, למשל באלומו-סיליקטים (חמרו-סיליקטים נשמע לי מגוחך). זו אינה טעות לקרוא לחמרן אלומיניום, ואתה יכול להמשיך לעשות זאת פשוט כי זה השם שלו. גם סיליקה וצורן דו-חמצני משמשים אצלי באותו אופן: אכתוב "צורן דו-חמצני" כחלק מהרכב כימי בו מופיעים יסודות אחרים, ו"סיליקה" כאשר ההתייחסות היא בלעדית אליה, למשל נוכחותה בסלעים. ממש לא צריך להסתבך עם הדברים הללו, ומה שחשוב הוא רציפות כתיבה/קריאה.
אני סוחר גרוע, וכנראה שאשאיר לך את משקע גאולוגי. בסוף אני אשבר ואכתוב את קנוסוס, אתר ארכאולוגי בין החשובים ביותר. יש ערך בכ-40 ויקיפדיות, רק לא בעברית.
לא טענתי שחמרן זו טעות. לדעתי, זו מילה שמצטרפת לשורה ארוכה של מילים כמו אפיפית וזמריר, שלא נתפסו. צורן כן, פחמן בוודאי, חמרן כנראה שלא. האם רצוי שכל אחד יכתוב איך שנראה לו? איך אמרת לגבי אמי/אמיי/אומיי? צריכה להיות אחידות בוויקיפדיה.
שמות ואחידות: לדעתי, אחידות חיונית במיוחד כשמדובר בשמות ערכים, ולכן ניהלנו את הדיון ההוא. לגבי שמות אחרים, ברגע שיש ערכים או הפניות המשתמשים בשמות "חוקיים" – כל צורה לגיטימית בעיני, ולכן גם חמרן וגם אלומיניום טובים. קילוואה ראיתי באחד הערכים, אבל לפני כתיבתו, כדאי באמת לוודאי שהתעתיק נכון. דקי • שיחה • לא רק בז'...00:23, 5 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
במסגרת "פאזה מורגנה" (3 לילות של מופעים בפארק תמנע שמארגנת רשת ישרוטל אחת לשנתיים) באוקטובר 2009 היה ערב אחד מוקדש לעידן רייכל. לא רק שמרתה גומז (ואולי בעצם גומס?), ששרה את Todas las Palabras ו-Cada Día הייתה שם, גם סומי, הזמרת מרוואנדה, ששרה את מאישה (היא כתבה, ונושאו הטבח שאירע במדינתה) ושאר הצוות מהתקליט בין קירות ביתי היו שם. אביהו • שיחה07:39, 2 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אני מבין לפי התבנית שבערך שטרם סיימת את כתיבתו ולכן אני עדיין לא מתייחס לפרטים ספציפיים בתוך הערך, אלא רק לצורתו הכללית. כמו כן הידע שלי במוזיקה (או יותר נכון חסרונו) אינו מספיק על מנת להתייחס לחלק זה בערך (למעט הערות פה ושם כשתסיימי). כרגע מה שמפריע לי הוא סדר הדברים בביוגרפיה של סקרלטי.
הפרק "חייו", נראה בתחילה כמו ניסיון לסכם את הביוגרפיה שלו, מתחיל בהולדתו ורץ במהרה על חייו ואז עובר לדבר על התחרות שלו עם הנדל (שמוזכרת בערך גם בשני הפרקים הבאים) ואז עובר לדבר באריכות על הסונטות שלו. לטעמי יש מקום לביוגרפיה קצרה בתחילה, אבל שתהיה קצת יותר מלאה (למשל להזכיר את פורטוגל ובוודאי את ספרד) וללא הנדל. ואת ההסבר על הסונטות יש להעביר לחלק המוזיקה בערך.
הפרק "תקופת התמחות" – כאן יצאתי מבולבל. מה סדר העניינים? עד מתי היה בנאפולי? מתי היה בוונציה? ושוב מוזכרת התחרות עם הנדל, מתי ואיפה נפגשו? האם המשפט "כשרונו הווירטואוזי של דומניקו סקרלטי בנגינה בצ'מבלו עורר בקהל מאזיניו את ההשערה, כי האיש כרת ברית עם השטן" מתאים לתקופת ההתמחות שלו או יותר לתקופת הקריירה המוזיקלית?
בפרק "קריירה" יש חורים. מה קרה בין 1704 לבין 1708? מתי היה באנגליה ומה עשה שם?
תודה רבה לכולם. לאריאל, התשובה היא בדרך כלל פעם בשנה, אלא אם תומר מחליט לכתוב לי מזל טוב לרגל צאת האלבום החדש וכולם מניחים שהסיבה היא שיש לי יום הולדת. אבל מכיוון שמצא חן בעיני ההצטרפות של כולם ומכיוון שזה יצא במקרה לפני חצי שנה, אז אולי אתחיל לחגוג חצאי שנה . אביהו • שיחה17:52, 8 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
שלום וברכה אביהו.
ברצוני לבקש ממך לא למחוק שנית "מידע שלא לצורך" הנכתב על ידי.
מספר פעמים זה קרה ואני אבקש ממך להפסיק זאת, אין זה מידע לא שימושי אלה מידע רלוונטי, מוכח ואם אני כותב אותו אז סביר להניח שהוא גם
לא קיים בדף.
אשמח מאוד אם תכבד את בקשתי, תוסיף לעריכה ולא תמחוק מידע שאני עובד עליו ומשקיע בו.
בתודה והמשך שבוע טוב
רגב ב.
שלום רגב.
יש ביננו חילוקי דעות עמוקים מה זה מידע רלוונטי לאנציקלופדיה. לכתוב בערך על שבתאי כי "מה שאומר ששבתאי היה יכול לצוף כמו בול עץ על שטח גדול במידה מספקת של מים." לא מוסיף דבר לערך, להיפך הוא הופך את הערך למגוחך. אני מציע שתבחרר בורר מבין המפעילים אם אנו לא רוצים להגיע לויקיפדיה:מלחמת עריכה, כי אין לי שום כוונה שישארו מה שלדעתי הם הבלים מוחלטים. שבוע טוב, אביהו • שיחה19:35, 14 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
האומנם אני חולק על דעתך ואיני מחשיב מידע זה כעל מידע מגוחך, אלא כתאוריה פשוטה ויעילה להבנת הנכתב.
אך אני איני מתכוון להגיע לשום מלחמת עריכה בנושא שהלן.
אשמח אם להבא תתקן אותי בדף השיחה ולא תמחוק את המידע שכתבתי.
זה קצת מעליב ופוגע בערכי.
בתודה והמשך שבוע פורה, רגב.
האמת, הייתי בטוח שהכנסת את המידע כסוג של הלצה. מכיוון שברור שברור לי כעת שאתה רציני, אומר כמה דברים. אני מבין שרצית להמחיש מה משמעות של משקל סגולי נמוך ממים. ראשית הנח שהקוראים אינם זקוקים להסבר כזה. אנחנו לא כותבים אנציקלופדיה לילדי בית הספר היסודי, כל השאר יודעים היטב מה הכוונה. שנית, אתה טועה בגדול כשאתה כותב שלו היה משטח מים מספיק גדול שבתאי היה צף על פניו. משטח מים גדול משבתאי אומר בהכרח שהוא על פניו של כוכב גדול מאוד וכוח המשיכה של כוכב כזה היה קורע את שבתאי לגזרים. מכאן שהטענה שמדובר בעובדה מדעית או בעובדה מוכחת היא פרי דמיונך, ולדמיון אין מקום בוויקיפדיה. לגבי תיקוני מידע. לא כך מתנהלים הדברים בוויקיפדיה. אם אראה להבא שאתה מכניס טעויות לוויקיפדיה אני אתקן אותן ואכתוב לך בדף השיחה של הערך מדוע אני חושב שהן טעויות. אביהו • שיחה18:16, 15 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אני ודאי נעשית נודניקית בנושא, אבל אני מרגישה צורך בל יסורב לחלוק רשמים, ובסופו של דבר, מי הביא אותי לשיר הזה? שמעתי עכשיו (וראיתי) את ג'ודי דנץ' ואחריה את גליניס ג'ונס, שבשבילה נכתב השיר (הרגע הכנסתי את המידע לערך). מה אגיד לך? ג'ונס, לדעתי, מאכזבת. "קול הכסף הקטן והנחמד" שלה, כפי שסונדהיים מתאר אותו, נשמע לי יותר כמו מסמרים חלודים, והמשחק שלה הזכיר לי את המכשפה הרעה מן המערב. לעומת זאת ג'ודי דנץ' נפלאה - אולי מבחינת שירה סטרייסנד והנשל עולות עליה, אבל המשחק הדרמטי! אין עליה. לא לחינם היא דיים. לסיכום, תודה שהצעת לי לכתוב את הערך הזה. איזה יופי!שלומית קדם - שיחה20:14, 16 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
איזה יופי, עשית לי את השבוע! אחרי כל הרוע שמתגלגל בבירורים ובמקומות נוספים כאן, לגלות שאת אוהבת ומתרגשת מאותם דברים שריגשו גם אותי, זה פשוט נפלא. תודה. אני מסכים עם ההערכות שלך לחלוטין, ג'ודי דנץ' היא קודם כל שחקנית ובוודאי לא מסוגלת להתחרות בסטרייסנד, אבל בשיר זה יש למשחק תפקיד חשוב. עכשיו אני הולך לקרוא. אביהו • שיחה20:29, 16 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
כבר אתמול רציתי לכתוב לכם שאני התלהבתי מהביצוע של ג'ודי דנץ' לשיר הזה, ועכשיו אני רואה את התגובה הזאת. תודה רבה על הערך (לשניכם) :) רחל - שיחה20:46, 16 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
תרומת ההדיוט - מה עם "גן הקרחונים" הלוצרן? מקום נחמד, אם כי קרחונים כבר לא רואים שם, רק את תולדותיהם, אחרי שעברו והשאירו את חותמם. הדבר המעניין שם הוא תמונת הפנורמה של שלהי הקרב בעמק היורה. התמונה מרשימה ביותר והיפה הוא, שבקופה שמים לב לשפה שמדברים המבקרים ומתאימים להם הסבר בשפתם - כיון שילדי ואני היינו יחידים שם, שמו לנו הסברים בעברית, להפתעתנו הרבה.שלומית קדם - שיחה18:54, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
שלום שלומית, אני מתנצל על הדקדקנות בהמשך. ראיתי שכבר הוספת מידע זה בערך על לוצרן, אבל אני לא עומד בפיתוי וארחיב טיפה. לא מדובר בשלהי קרב, אלא בנסיגת צבא המזרח (Armée de l'Est) הצרפתי בפיקודו של הגנרל שארל בורבקי (Charles Denis Bourbaki) לשוויץ, לאחר המפלה שספגו במלחמת צרפת-פרוסיה ב-1871. הצייר השוויצי אדוארד קסטרס (Edouard Castres לא משוכנע שהתעתיק שלי נכון) היה מתנדב בצלב האדום והיה בין אלו שקיבלו את 87,000 חייליו של בורבקי (רבים מהם פצועים) כאשר עברו את הגבול בלה ורייר (Les Verrières) בקנטון נשאטל (אכן בהרי היורה כפי שכתבת). כאשר פרקו מהם את נשקם (התנאי להרשות להם לעבור את הגבול) וטיפלו בפצועים. עשר שנים אחר כך (1881) הוא הכין את הפנורמה העגולה (אורכה 112 מטרים וגובה 10 מטרים) הקרוי פנורמת בורבקי (de:Bourbaki-Panorama) המוצגת בבניין הרוטנדה (עבר שיפוץ משמעותי בשנת 2000) בסמוך לגן הקרחונים (de:Gletschergarten Luzern) בלוצרן, אבל הוא איננו חלק ממנו.
כשאני הייתי בלוצרן היה לי ספר הדרכה (של רוזמרין) שסיפר לי מראש שעברית היא אחת השפות המושמעות בפנורמה, ואכן ביקשנו מראש בקופה שישמיעו את העברית וגם אנחנו שמענו את ההסבר בעברית.
אתמול השגתי את הספר "מוצרט, אפיו ויצירתו" בחנות יד שנייה בתל אביב. זה אחד מתרגומיו של אבי משנות ה-50' לביוגרפיות של מלחינים. התוצאה הראשונה של רכישה זו הוא ערך על אלפרד איינשטיין, שחסרונו היה צריך להציק לי כבר מזמן, אבל איך שהוא אל הגעתי אליו עד כה. מה שרציתי לשאול - האם ידוע לך במקרה, אם יצא תרגום עברי לשני ספריו האחרים, "קיצור תולדות המוזיקה" (או משהו דומה) ו"המדריגל האיטלקי"? ניסיתי בגוגל, אבל האזכור היחיד של "אלפרד איינשטיין" היה של מישהו שכתב, כי "קרוב לוודאי שהמדענים המוכרים ביותר כיום הם אלפרד איינשטיין ותומס אדיסון" והמשיך את השטויות במשהו שאמור כנראה להיות מצחיק וקטע, אבל בשלב זה פרשתי מן החרפה. אחר כך היה גם אריק איינשטיין ואז ויתרתי סופית על החיפוש. אם נתקלת פעם בספריו בעברית, אנא האר את עיני. תודה ושבת שלום,שלומית קדם - שיחה13:15, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
שלום שלומית,
קודם כל מעולם לא נתקלתי בשמו לפני כן , שנית, האם חיפשת בגוגל כשהמחרוזת מוקפת בגרשיים, כלומר "אלפרד איינשטיין"? כך גוגל מחפש את הצירוף של שתי המילים ביחד, אחרת הוא מחפש את המופעים של כל מילה בנפרד, כך שהתוצאות שלו כוללות אתרים שבהם יכול להופיע אריק איינשטיין בשורה אחת ואלפרד דרייפוס (למשל) בשורה אחרת לגמרי באתר. אני בדקתי, כולל באתרי הספרים המשומשים. יש הרבה מאוד התייחסויות לספר שאביך תרגם ואף לא אחת לספרים אחרים. מסקנה, הספרים האחרים כנראה לא תורגמו.
בחיפוש נוסף מצאתי יותר, ובסופו של דבר הגעתי (בעצת יואב) ל"שוברט" של איינשטיין, שאותו כבר הזמנתי אצל איתמר לוי, אבל על "המדריגל האיטלקי" לא מצאתי שום דבר (כלומר, איזכורים יש, אבל לגבי המקור, לא תרגום). שלחתי שאלה לאיתמר לוי, האיש שיודע כל מה שיש לחדעת על ספרים. נחכה ונראה. אגב, את "אלפרד איינשטיין" מצאתי בעוד מקום כזוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1922. כך באנגלית וכך בתרגום, אם כי תחת תמונתו של הזוכה כתוב בפירוש אלברט. אוי-אוי-אוי...שלומית קדם - שיחה18:45, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ראשית, כל הכבוד, שנית, בחיפושי בגוגל מצאתי לא מעט מקומות המתייחסים לפיזיקאי הדגול אלפרד איינשטיין. די קל להבין מאיפה הטעות. שני השמות נשמעים דומה ומתחילים באותה הברה. שבת שלום, אביהו • שיחה18:57, 27 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
בקטלוג הספרייה הלאומית מופיעים רק הספרים על מוצרט (3 מהדורות) והספר על שוברט. דניאל צבי • שיחה 08:34, ד' בתשרי ה'תשע"א (12.09.10)
תודה על המחמאה, והערך לא לוקה בחסר. התופעה שארעה באפריל 2010 אינה ערפיח געשי אלא אפר געשי. ההבדל הוא שערפיח הוא סוג של ערפל שבו הגזים הנפלטים מהר הגעש מתרכבים עם מים. אפר געשי כשמו כן הוא, אפר שנפלט מהר הגעש. בשתי התופעות יש פגיעה בראיה, אבל אפר געשי מסוכן הרבה יותר משום שאם הוא חודר למנועי מטוסים הוא סותם אותם. אביהו • שיחה06:54, 12 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
שלום, אביהו, ושנה טובה. הייתי אתמול בקונצרט של תזמורת ראשון לציון, ושמעתי את השנייה של מהלר בניצוח דן אטינגר, והביצוע היה פשוט מפעים. אין לי מילה אחרת. דן אטינגר מנצח גדול, במלוא מובן המילה. מעבר לכך, שהשנייה של מהלר היא הסימפוניה האהובה עלי ביותר, אני חושבת שזו אחת היצירות הקשות ביותר לניצוח - תזמורת ענקית, מקהלה, זמרות, תנועת נגנים יוצאים ושבים במהלך הנגינה (ארבע קרנות וארבע חצוצרות לנגינה מאחורי הקלעים), נגני כלי הקשה נעים בין כליהם - והמנצח שולט בכל העם הרב והעצום הזה ללא תקלה. הישג מרשים ביותר למנצח ישראלי. גם יתר המבצעים ישראלים, הן הזמרות, (הילה בג'יו ונעה פרנקל, והן המקהלות (מקהלת האופרה והמקהלה הקאמרית רמת גן). אני באמת חושבת שאפשר להתגאות בהישג כזה. באשר למהלר, אני רואה בו את גאון התזמור בכל הזמנים. איזו שליטה בתזמורת על כל אפשרויותיה! טוב, מספיק עם ההשתפכויות. אם יש לך אפשרות להשיג כרטיס - רוץ ושמע!
תודה על המידע. השנה היא שנת המאה למותו של מהלר, ואני מניח שזו הסיבה להשמעת הסימפוניה השנייה. בכל אופן התזמורת הפילהרמונית חוגגת את שנת המאה למותו בסדרה של קונצרטים, וב-7 במאי 2011 גם הם יבצעו את השנייה. אני כנראה לא אספיק לראות את הביצוע של תזמורת ראשון לציון, אבל אולי את זה של הפילהרמונית, מי יודע? חתימה טובה. אביהו • שיחה22:42, 14 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
את השמינית לא הזדמן לי לשמוע בביצוע חי, כך שאינני יודעת. נכון שמכנים אותה "סימפוניית האלף", אבל אינני חושבת שיש בה אותן מורכבויות שמניתי בשנייה. לגבי הרקוויאם של ורדי, שרתי במקהלה בשני ביצועים שונים, אומנם לפני שנים רבות, ולא התרשמתי שהוא קשה לניצוח באותה מידה, אבל ייתכן שכך. בכל מקרה, זו התרשמות אישית, לא קביעה קטגורית.שלומית קדם - שיחה08:11, 17 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
שלום אביהו, לאחרונה אני עובר על ערכים מומלצים ותיקים, ומדהים אותי לראות עד כמה לא נס ליחם ועד כמה רמתם של ערכיך המומלצים מאי אז גבוהה, יישר כוחך. לגופו של הערך דבש, קראתי אותו בעיון ובעניין אך לא מצאתי חלק ביולוגי מנקודת מבטה של הדבורה. כלומר, לאיזה צורך הדבורה יוצרת את הדבש מלכתחילה? מה השימוש של הדבורים בדבש? האם תוכל להוסיף/להרחיב בנושא? תודה, וגמר חתימה טובה מתניה • שיחה21:04, 16 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
שלום מתניה,
מתנצל על התשובה המאוחרת, אבל רק הבוקר נחתתי משבוע באזור ורונה, ונציה, אגם גארדה וואל קמוניקה. שלושת הראשונים מלאים בתיירים (עברית שפה שלטת באזור אגם גארדה), את האחרון ביקרתי בגלל הערך שכתבתי עליו ואותו מבקרים רק איטלקים. אני מתכוון לטפל קצת בערכים המעטים שיש לנו על האזור. לגבי דבש, הערך נכתב בדיוק לפני שש שנים, ומאז כמעט שלא נגעתי בו. אנסה לחזור אליו, אבל זה יקח מעט זמן.
אני שמח מאוד לשמוע שיצא לך לנפוש ולטייל, וכל ערך שאתה כותב הוא בעיני מתנה לאנציקלופדיה הזו, ממתין בכליון עינים לתוספות החדשות. הדבש חיכה שש שנים, הוא יוכל להמתין זמן נוסף. חג שמח גם לך מתניה • שיחה14:30, 24 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
מפעילי המערכת עוברים על כל הערכים החדשים ומוחקים את הדרוש. והיה ונתקלת בערך לא ראוי, עדיף לבקש את מחיקתו בדף הבקשות מהמפעילים. סימון הדף בתבנית מאט את תהליך המחיקה, משום שהוא מחייב את מפעילי המערכת לבדוק את הגרסאות הקודמות של הדף ולוודא שאכן מדובר בהבל (או בערך לא ראוי).
טיפ: באפשרותך לבקש מחיקה של דפים בקלות ובמהירות על ידי התקנת גאדג'ט: בדף העדפות ← גאדג'טים, תחת הפסקה "ניטור", באפשרותך להפעיל את האפשרות "הוספת לשוניות "מחיקה", "הגנה", "חסימה" ו"הסתרת גרסה" ". כך יהיה באפשרותך לבקש מחיקה של דפים באמצעות לחיצה על כפתור המחיקה שבתפריט "עוד" המופיע בראש הדף.
זה מה שנקרא טעות בהבנת הנקרא. יש שתי תבניות בסיפור. התבנית המיותרת היא {{שימוש מוטעה בתבנית מחק}} ולא {{למחוק}}. הסיבה לבקשה מדוע לא להוסיף את תבנית למחוק היא משום שהמפעילים נאלצים לבדוק את ההיסטוריה. אותי אין צורך לבדוק. אביהו • שיחה17:03, 28 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
מה קורה איתך?
אין לך אמונה בתורת משה?
בתורה כתוב שביום החמישי לבריאה נבראו התנינים הגדולים. מה לדעתך זה אומר אם לא הדינוזאורים?
הנחש הקדמוני בגמרא מוזכר תחת הכינוי לויתן ואין הכוונה למה שאנחנו קוראים לויתן כי רש"י מביא את המונח לויתן נחש בריח לויתן נחש עקלתון על המושג תנין גדול באותו פסוק בבראשית.
אז על מי אתה חולק, עלי? אתה חולק על רש"י ואתה חולק על הגמרא בבבא בתרא עד' ואתה חולק על משה רבינו שכתב את ספר בראשית.
אז תחזור אלי אני אתן לך לערוך את הפסקה הזאת אחרי שאביא לך את כל המקורות ונשב ביחד לראות איך לחקוק בהיסטוריה שאכן לפי מקורות היהדות היו תנינים גדולים מה שאתה מכנה דינוזאורים.
תחזור במייל או לטלפון הזה ותשאיר הודעה 00000 אין לי סמס ואם לא תחזור אלי אנסח זאת שוב ושוב ואגיש תלונה על שאינך בוחן נטראלית את הנושא כי כך הוא ביהדות.
גל שלום,
אני לא היחיד בוויקיפדיה שמחק את ההבלים שכתבת (והניסיון לטעון כאילו שיש להם קשר לתורת משה הוא חילול הקודש), ואין לי שום כוונה לנהל איתך שום דיון בנושא. אל תכתוב יותר בדף השיחה שלי. אביהו • שיחה01:05, 1 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
חבל על שאינכם מוכנים להשקיע מזמנכם בציון כל המקורות בחז"ל ובתנ"ך הקשורים לערכים: תנינים גדולים, נחש קדמוני לויתן נחש בריח לויתן נחש עקלתון, דרקון ודינוזאורים. חבל זה יכל לתרום ויש הרבה מה לצטט מקורות.Gal.g.haliva - שיחה21:09, 2 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
גל שלום,
לו היית מתחיל בגישה זו, היית זוכה ליחס הרבה יותר סובלני, אבל התוצאה הייתה זהה. אין שום סיכוי שהניסיונות לחבר בין דינזוארים לבין התנינים הגדולים יתקבל כאן. כבר ביקשתי שלא תכתוב לי יותר, וזו הפעם השנייה שאתה כותב לי למרות זאת. מכאן ולהבא אמחוק כל פניה שלך אלי בדף השיחה. שבוע טוב, אביהו • שיחה22:26, 2 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
שבת שלום ונעים מאד. בהמשך להערתך שם, אשמח לקבל הסבר כללי. בכתיבתי אני נוהג לציין הערות שוליים ולא משתמש ברשימת מקורות. אשמח את תבאר לי יותר מה מקובל ואם יש הבדל בין מקור כתוב לבין מקור אינטרנטי. שתי דוגמאות ברשותך שתסייענה לי להבנה. החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה שכתבתי לאחרונה והסתמכה רובה ככולה על מקורות אינטרנטיים והפרק פאזארדז'יק#הקהילה היהודית שהסתמך רובו ככולו על חומר כתוב. תודה Assayas - שיחה08:50, 23 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
שבת שלום ובוקר טוב,
קודם כול אני רוצה לנצל הזדמנות זו על מנת לשבח את העבודה הנפלאה שאתה עושה על בולגריה ועל הבלקן במלחמת העולם הראשונה. יישר כוח.
קצת רקע. בתחילת דרכה של ויקיפדיה העברית בכלל לא היה שימוש בהערות שוליים. בתקופה זו נהגתי לכתוב פסקה שכורתה "מקורות" שפירטה מניין שאבתי את המידע לערך שכתבתי. בנקודה מסוימת מחקו לי את הפסקה בטענה שערך בוויקפדיה הוא ערך חי ומשתנה וכעבור שנתיים שלוש הרשימה תהיה אנכרוניסטית. כששאלתי, אז היכן יכול הקורא לדעת על סמך מה נכתב הערך? ענו לי, על סמך הפסקאות "לקריאה נוספת", "קישורים חיצוניים" ו"הערות שוליים". טענתי אז, ואני טוען גם היום, שזו טעות. בפסקה "לקריאה נוספת" מפרטים ספרים שעוסקים בנושא גם אם כותב הערך לא קרא אותם. כך למשל הייתי שמח לשים יד על "The Wise Man from the West" של Vincent Cronin שהוא, ככל הידוע לי, הביוגרפיה היחידה של מטאו ריצ'י. אבל זה ספר ישן (1955) והסיכויים לכך אפסיים, אבל זה לא ימנע ממני לכתוב בפסקת "לקריאה נוספת" המלצה לקרוא ספר זה. לגבי קישורים חיצוניים הייתי עוד יותר סקפטי. כבר ראיתי שאם משנים משהו בערך אחרי שנכתב, זה בדרך כלל את פסקת הקישורים החיצוניים. כל אחד שפותח אתר שיש בו מידע רץ לוויקיפדיה ומוסיף לערכים, שאולי יש להם קשר כלשהו לנושא, קישור לאתר שלו. לגבי "הערות שוליים" זה מצוין על מנת להסביר מקור לעובדה, אבל בתקופה בה נכתב הערך על מטאו ריצ'י (מנובמבר 2006 ועד סוף 2008) לא היה מקובל לממסך כל עובדה כפי שמקובל כיום (שלא לדבר על שיאי האבסורדיות בנושא בוויקיפדיה האנגלית), ובנוסף, ערך נכתב בדרך כלל על בסיס של שניים שלושה מקורות ראשיים (במטאו ריצ'י היו יותר, משהו כמו שישה), איך אפשר להבין מתוך שלל הערות השוליים מה היו מקורות אלו, ומה מוזכר באופן חד פעמי על מנת לשמש תימוכין לעובדה מסוימת? הסיכום הפרטי שלי היה לכתוב בדף השיחה של הערך מה היו המקורות. זה כמובן פתרון רע, כי מי יודע שצריך לגשת לשם על מנת להבין מה היו המקורות?
לגבי איכות המקורות. בדיוק עכשיו דנים בנושא במזנון. לי אין ספק שספר שנכתב על ידי מומחה בתחומו ויצא במסגרת הוצאה אקדמית מוכרת הוא המקור הטוב ביותר. כך למשל הערכים המומלצים ג'ון דזמונד ברנל והחומה הגדולה של סין, שניהם הסתמכו בעיקר על ספר אחד, אבל כתוב על ידי מומחה בתחומו ובהוצאה אקדמית מוכרת. כמובן שבנוסף נעזרתי במקורות כתובים נוספים (ולצורך העניין גוגל בוקס זה מקור כתוב) ובמקורות אינטרנטיים. מטאו ריצ'י נכתב על סמך מקורות אינטרנטיים בלבד כי רק אלו היו זמינים לי אז, אבל כאמור ביצעתי הצלבה בין שישה מקורות שונים. דרך אגב, אם זה מעניין אותך, יש בדף המשתמש שלי הסבר מדוע ואיך כתבתי את הערך.
תודה רבה על תשובתך. יכול להיות שצריך באמת יישור קו ובדומה לעבודות אקדמיות תוספנה הערות שוליים עם ציון עמודים רלוונטיים וגם פסקת ביבליוגרפיה. בכל מקרה אסיר את התנגדותי שם. אגב, החומה הגדולה של סין הוא ערך נפלא בעיני ואחד הטובים שקראתי בויקיפדיה. (כך גם ציינתי כמדומני בדיון ההמלצה).Assayas - שיחה13:38, 23 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
תודה רבה. אבל בהזדמנות זו תסתכלי על דף ההצבעות מדי פעם, אריאל מתלונן מרה שאין שם פעילות והוא צודק (זו גם נזיפה עצמית, גם אני צריך לעשות זאת ולא מגיע לכך). אביהו • שיחה21:16, 27 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
דווקא הצצתי לאחרונה ברשימת ההמתנה, אבל היא היתה כל-כך ארוכה והספקתי להתייחס רק לשני הערכים הראשונים באותה עת, אחרי קריאתם, כמובן. חוצמזה, אתה מכיר אותי: אני מעדיפה לכתוב אנציקלופדיה ורוצה להספיק לסיים כמה שיותר ערכים לפני הנסיעה שלנו לקמפי פלגריי אחרי הסיור. דקי • שיחה • לא רק בז'...21:26, 27 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
מראפי עלי. החלטתי כך ולא הר מראפי משום שמרבית הרי הגעש שלנו נטולי הקידומת הר. זה מביא אותי לעניין הבא וזה סידור שמות הרי הגעש. רובם, כאמור, נטולי הקידומת הר, בחלקם היא קיימת ובחלקם הקטן היא סיומת. ראי לדוגמה את קטגוריה:הרי געש באמריקה כדוגמה לסלט. מה דעתך. יש לך התנגדות שננטרל את הקידומת (ואת הסיומת בכל מקום שאיננה הכרחית, כמובן שלנין (הר געש) לא ישונה). אביהו • שיחה20:28, 28 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
תודה על הקישור. דרך אגב, אני יודע שמרבים להשתמש בשיטה זו על מנת לעודד דובי קואלה להתרבות. בכל מקרה אני לא חושש לפנדות. הסינים עושים מהם הון (נדמה לי שפעם היה המחיר מיליון דולר בעד כל פנדה מושאלת לגן חיות מחוץ לסין וגורים שנולדים בגן חיות בעולם לפנדה מושאלת שייכים לסינים). גם ממרכז הפנדות בצ'נגדו עושים הסינים כסף טוב. המרכז הוא האטרקציה המרכזית בעיר וממש מחוץ לו אתה מוצא עשרות קיוסקים שמוכרים בובות של פנדה בכל הגדלים האפשריים. לא ישחטו את האווזה שמטילה ביצי זהב. אביהו • שיחה21:25, 27 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
כבר פעמיים כתבת שאתה מרגיש שאני נוטר לך טינה אישית. אינני מבין מדוע, והרי אין שום סיבה לכך, ובכלל אינני מכיר אותך מלבד דרך ערכיך המצוינים. כל דבריי בדיונים אתך היו אך ורק לגופו של עניין וכמחלוקת לשם שמים. כן, יש לי אג'נדה הנוגדת קצת את האג'נדה שלך (אתה מדבר על טעויות בלשון ואילו אני חושב שטעות היא לדבר על טעויות בלשון), אבל כל זה הוא לגופו של עניין וחלילה לא לגופו של אדם. בכלל, שים לב שהרוב בוויקיפדיה נוקט כמוך, ואני, דון קיחוטה (קישוט? קוויקסוט?) שכמותי, מתעקש על דעתי הענייה הזו, ואף מקווה, נעבעך, שדבריי ייפלו על אזניים קשובות. מכל מקום הדעה שאני מבטא בעניינים אלו אולי היא מיעוט כאן, אבל בהחלט דרך המלך בקרב הבלשנים המודרנים. הלל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 21:41, 27 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
תודה רבה. אתה כנראה לא היחיד. ג'ונתן פורטר החליט לקרוא לספרו "מקאו: העיר הדימיונית" מאותה סיבה. אני, לעומת זאת, ראיתי את מקאו ממעוף הלוויין בלבד (כלומר דרך גוגל) ומקווה להשלים את החוויה בעתיד. אביהו • שיחה07:05, 7 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
לדעתי אין זהות בין שני המושגים, אבל אני חייב לסייג זאת בעובדה שידיעותי בנושא הן כחובב בהידרולוגיה וגאולוגיה. כל מעיין פועם הוא מעיין קארסטי, אבל ההפך אינו נכון. מעיינות הן תופעה קארסטית נפוצה, אבל מרביתם אינם פועמים (צריך את אפקט הסיפון לשם כך). דרך אגב תופעה קארסטית מעניינת אחרת היא ה-en:Karst fenster שבה מים מגיחים ממעיין על מנת להיעלם לאחר דרך קצרה בבולען (למעשה חלק ממערה תת קרקעית שתקרתה התמוטטה). אביהו • שיחה21:49, 24 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
תודה, הסיבה שביקשתי היא שאין לי במקלדת פרישה סינית, וגם קצת קשה לי בחיפוש לכתוב בסינית את המילה קובץ. אני מניח שבמעט מאמץ הייתי מצליח, אבל מעריך את העובדה שהקלת עלי. מתניה • שיחה19:13, 28 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
אני כותב לך כאן כיוון שציינת במזנון שיש בעיה בין תיבת הגלילה ובין הצגה בטורים. (בעיה זו כבר קיימת בערכים שמשתמש:אנדר ויק ואולי גם אחרים מעבירים להצגה בטורים באופן פרטני\פרטיזני ללא תבנית, כמו למשל השריפה בכרמל (2010)).
נסה בבקשה להחליף את הסקריפט של תיבת גלילה (בהנחה שאתה משתמש בו) בסקריפט משתמש:קיפודנחש/ref-multicolumn.js.
הדרך הנוחה לעשות זאת:
דרך "ההעדפות שלי"=>"מראה"=>וקטור=>"קובץ JS מותאם אישית" הקש "עריכה" והוסף את השורה
זה אמור לתת לך הצגה בטורים (אופציונלית, אם כי ברירת המחדל היא "כן") וגם אופציית תיבת גלילה כשיש מספיק הערות. (תצטרך לבטל את הסקריפט של יוני - "העדפות"=>"סקריפטים"=>"שונות"=>הבחירה לפני האחרונה).
אודה לך אם תנסה את הסקריפט "שלי" יום או שלושה ותספר לי למה זה רע ולמה זה טוב.
ראשית, בדקתי מה עשו ויקיפדיות אחרות ומתברר שבמרביתן (כולל האנגלית), יש ערך רק לשושלת האן. במעטות (ובהן ויקיפדיה הגרמנית) יש ערכים נפרדים לשושלת האן המזרחית, ולשושלת האן המערבית (ולכן קודם כל הכנתי בינוויקי). שנית, מצב כל הערכים על ההיסטוריה של סין (פרט לערך על שושלת מינג) גרוע, כך שזה לא ממש משנה אם נאחד או נשאיר מפוצל. מה שחשוב זה לטפל בערכים (ראה לדוגמה את הערך המומלץ האנגלי על שושלת האן). אבל את מי כיום בוויקיפדיה מעניינת ההיסטוריה של סין? אביהו • שיחה19:38, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
עברתי על ה-8 הראשונים ו-4 מהם מצאתי בגוגל בוקס. לגבי השאר אני מציע את הטכניקה של הערה חבויה. ייתכן שאין צורך במקור על כל דבר, ואולי אני אוכל למצוא אישוש בספרים שאצלי (מלבד בריטניקה והעברית יש לי שני ספרים "The Dynasties of China a History" ו-"Cambridge Illustrated History China"). אביהו • שיחה20:36, 3 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני חושש שיש אצלך טעות בהפניות. חלקן אמורות להפנות לעקרך צורת סונאטה (כמו למשל ברבעיית המיתרים של בטהובן), ובמקום זאת, הן מפנות לסונאטה. שים לב שאלו שני ערכים שונים בתוכנם, וההבדל ביניהם מהותי. Jab-jab - שיחה20:31, 8 בינואר 2011 (IST)תגובה
בינתיים גיל כהנא שחזר אותם. לא מדובר בהשחתה אלא בטעות נפוצה. גם אני ידעתי שהכלורופיל מבוסס על ברזל עד שהסתכלתי בערך שלנו כדי לגלות שהוא מבוסס על מגנזיום. כל יום לומדים משהו. אביהו • שיחה07:24, 16 בינואר 2011 (IST)תגובה
למרות למעלה מ-200 ערכי מינרלים שכתבתי איסוף מינרלים איננו תחביב עבורי ולכן אני לא רואה עצמי משקיע בלהגיע לפינה נידחת בפולין על מנת לשמוע הרצאות על מינרלים הנוצרים מפסולת פחם בוערת או על המינרלים שנתגלו במכרה עופרת-אבץ בסלובניה, אבל אם את נוסעת אשמח מאוד לשמוע חוויות ועוד יותר לראות תמונות. אביהו • שיחה07:26, 25 בינואר 2011 (IST)תגובה
לא מבין ברישיונות (ניסיתי, באמת שניסיתי). אני בסך הכל צריך מפה לערך משום שבלעדיה יהיה הערך בליל של שמות מצועצעים כפי שהסינים אוהבים ("היכל הנדיבות ואריכות הימים", "גן המידה הטובה ההרמונית") והקורא לא יבין איפה נמצא מה. אביהו • שיחה23:02, 29 בינואר 2011 (IST)תגובה
ארמון הקיץ (כמו בתבנית של אתרי המורשת העולמית). את הרשימה (מקור ותרגום) אני אכין לאחר שאסיים לכתוב את הערך ואדע אילו מקומות במפה האילמת אני רוצה למלא (בערך עוד שבועיים). בינתיים המון תודה רבה.אביהו • שיחה17:58, 30 בינואר 2011 (IST)תגובה
כמו שכתבתי אני מתכוון לטפל בו אחרי שאסיים את הערך הנוכחי שאני כותב. את כתיבת הערך הנוכחי סיימתי (יעלה כנראה מחר או במוצאי שבת) ורק אתמול התחלתי לטפל בפרנסיסקו חאווייר. אני משער שזה ייקח לי בין חודש לחודשיים. למה כל כך הרבה זמן? כי אני עובד לאט מאוד ואני לא עושה רק את זה בוויקיפדיה. יש לי שתי בקשות. האחת שתסיר לגמרי את ההצבעה מדף ההמתנה (כדי שלא יופיע עוד אחד שלא טורח לקרוא את מה שאתה כתבת ואת ההתחייבות שלי ומצביע בעד הסרת ההמלצה), והשנייה, שתתמין בסבלנות עד שאודיע לך שסיימתי.
ראשית, בבקשה. שנית, כמוני כמוך. אנחנו בדרך כלל לא רואים את השגיאות שאנחנו מכניסים לערך, וכל כמה שיותר אנשים יעברו על ערך כך גם תקטן כמות השגיאות. הבעיה שאם לא מדובר בערך חדשותי או טעון פוליטית, זה בדרך כלל לא קורה וחבל. שבוע טוב. אביהו • שיחה07:01, 22 בפברואר 2011 (IST)תגובה
אני מוכן לעשות גם יותר מזה, אבל רק לאחר שאסיים את פרנסיסקו חאווייר. אי אפשר לקפוץ מנושא לנושא רק בגלל שהחלטת להעלות את הערך להצבעת הסרת המלצה. אביהו • שיחה23:45, 24 בפברואר 2011 (IST)תגובה
בינתיים החלטתי להכחיל חלק גדול מהקישורים האדומים המופיעים בערך על פרנסיסקו חאווייר (בינתיים כף קומורין, אמבון ומורוטאי) ואני חייב לך תודה, כי אני ממש נהנה מהמחקר על מקומות רחוקים ואקזוטיים אלו (ומגלה תוך כדי כך עד כמה אין בוויקיפדיה האנגלית בקרה, כי אני מוצא טעויות רבות). משמעות החלטה זו היא שהטיפול בפרנסיסקו חאווייר יקח זמן רב. ולכן שירת הלווייתן תשהה ברשימת ההמתנה זמן רב. אביהו • שיחה07:14, 7 במרץ 2011 (IST)תגובה
לצערי המנגנון שהיה אמור לתת לי לכתוב תקציר המסביר את השחזור לא תיפקד. ההסבר הוא פשוט, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא עיתון, ובכתיבה אנציקלופדית לא מחלקים תארים לכל סרט, סדרת טלוויזיה או הצגה. רק להמחיש מדוע זה בעייתי קח קטע אחר שיש בערך "בשנת 2004 שיחק בסרט "עד מדינה", בו גילם את קיקו. בשנת 2005 שיחק בסרט "על החולמים" בתפקיד ראשי, בו גילם את דוד בן אבו. באותה שנה שיחק בסדרת הטלוויזיה "פיק אפ" בתפקיד גיל.". מכיוון שלפי גישתך צריך להוסיף גם תואר המסביר את הצלחת המופע אז הקטע היה הופך ל-"בשנת 2004 שיחק בסרט הכושל "עד מדינה" , בו גילם את קיקו. בשנת 2005 שיחק בסרט הכושל "על החולמים" בתפקיד ראשי, בו גילם את דוד בן אבו. באותה שנה שיחק בסדרת הטלוויזיה הכושלת "פיק אפ" בתפקיד גיל." (האמת, אני מכיר רק את פיק אפ שללא ספק הייתה סדרה כושלת, ואת זה קל לראות מעצם העובדה שלמרות שהיא זכתה לקידום רב הסדרה ירדה די מהר). אביהו • שיחה19:18, 5 במרץ 2011 (IST)תגובה
בעוד שבגדול אתה צודק, מדובר כאן בהצלחה חסרת תקדים שאף עברה תכניות כגון "האח הגדול" ו"כוכב נולד", ולכן ראויה לאזכור קצר של מילה אחת. מה גם שכישלון לא מזכירים אלא אם מדובר במשהו בלתי פרופורציונלי (כמו הלהיט של בילי ריי סיירוס שזכה רשמית לתואר "השיר הגרוע ביותר של כל הזמנים") מחשש להשמצה. בכל מקרה, לא איכנס למלחמת עריכה, אבל לדעתי יש כאן חומר למחשבה. Hearfourmewesique - שיחה01:55, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה
ראשית, אין לי כלים לבחון את הטענה שלך שהתוכנית הצליחה יותר משתי התוכניות האחרות שציינת, עם זאת רק מקריאת עיתונים וההתרגשות שאני חווה בחברה סביבי סביב תוכניות האח הגדול אני מתרשם שאתה טועה בגדול, אבל גם אם כן זה לא רלוונטי. שנית, מי קבע שהצלחה יש להזכיר אבל כישלון לא מזכירים? אני שוב מזכיר שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון מעריצים. אנחנו מחויבים לנקודת מבט נייטרלית גם אם יש עובדות המעמידות את מושא הערך באור לא נעים. מכאן שאם מצמידים למופע/סרט/הצגה/סדרת טלוויזיה את התואר מצליח חייבים במקביל להצמיד את התואר לאי הצלחה. תחשוב על זה. אביהו • שיחה06:46, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה
שוב, אין קשר לנייטרליות – הרי רשמתי "מחשש להשמצה" (לצערי, עדיין אינני בקי בגרסה העברית של ויקי, אבל מה שאני מדבר עליו מפורט (באנגלית) כאן). לגבי הפופולריות – כתבה בערוץ 10, קישור כאן (מצטער על הבלבול, זה "ארץ נהדרת" ולא "כוכב נולד", אבל הם מדברים גם על "האח הגדול"). Hearfourmewesique - שיחה17:10, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה
אם יורשה לי להתערב: לדעתי, עבור שחקן ששיחק ב-7 יצירות, ויש עליו ערך כה קטן - מיותר ולא פרופורציונלי להזכיר כך הצלחה של יצירה בודדת. זאת במיוחד כאשר היה רק אחד מתוך מספר לא מבוטל של שחקנים ראשיים בה. על הצלחת הסדרה יוכל הקורא ללמוד מתוך הערך אודותיה. זהר דרוקמן - לזכר פול21:57, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה
בוודאי, הצלחה (או כשלון שניתן למדידה באותה מידה שבה מודדים הצלחה ולכן הטיעון על השמצה חסר שחר) יש לפרט בערך על המופע/הסרט/ההצגה/סדרת הטלוויזיה. בתולדות חייו של שחקן יש רק לציין השתתפות. יוצא דופן הוא המצב שבו השחקן נושא אישית את ההצגה על כתפיו והוא אחראי אישית להצלחתה (או לכישלונה). אם נציין ששחקן מסוים שיחק את אחד התפקידים בהצגה מצליחה אנחנו רומזים בעקיפין כאילו הוא אחראי להצלחה. אביהו • שיחה07:06, 7 במרץ 2011 (IST)תגובה
רומזים בעקיפין? אינני מצליח לעקוב אחר ההגיון שלך במקרה הזה... בסה"כ רשמתי "בסדרת הטלויזיה המצליחה" – לא הרחבתי, לא רשמתי ולו רבע משפט מיותר. ועל מילה בודדת שאפילו מוסיפה לאיכות המלל – מלחמת עולם. Hearfourmewesique - שיחה21:50, 8 במרץ 2011 (IST)תגובה
לא מלחמת עולם, אני מניח שאביהו היה מסתפק בתקציר עריכה פשוט (וכך גם אני, אם אני הייתי "תופס" את העריכה). מי שמתעקש הוא אתה. אתה אולי לא "מצליח לעקוב אחר ההגיון", אבל זה לא אומר שהוא בטל בשישים. אתה אולי חושב שהמילה הבודדת "אפילו מוסיפה לאיכות המלל", אבל זו דעתך. אני, אישית, לא רואה הבדל ממשי במשלב, ומבחינתי כל הבעיה היא נייטרליות. זהר דרוקמן - לזכר פול21:56, 8 במרץ 2011 (IST)תגובה
הערת אגב, בא נער בן 13, מחליט שהוא יודע סינית, מחליף את שמה של אחת הערים הגדולות ביותר בסין לתעתיק שגוי (כל הקישורים הקיימים כמובן ממשיכים להפנות לתעתיק הישן)ו-9 חודשים השטות הזאת נשארת בוויקיפדיה. אביהו • שיחה07:53, 23 במרץ 2011 (IST)תגובה
היי, תודה שאתה עובר על ערכים שלי, אם כי כאן תיקנת משהו שלא היה זקוק לתיקון: "התפרקות פריאטו-מגמטית" (phreatomagmatic fragmentation) – תהליך המוסבר במשפט הבא אחריו. אוסיף את המונח הלועזי בסוגריים. דקי • שיחה • מילה בסלע12:18, 1 באפריל 2011 (IDT)תגובה
אני כרגע מטפל בפרנסיסקו חאווייר, תלמידו, ואחד משבעת האבות המייסדים (כולל לויולה) של מסדר הישועים. רק מתוך כך נודע לי על קיומו ואין לי מידע נוסף, אבל ברורה לי חשיבותו ומספיק להסתכל בערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית על מנת להבין כמה עוד אפשר לכתוב עליו. הדבר הראשון שצריך לעשות זה קודם להסכים על תעתיק שמו. האנציקלופדיה העברית (כרך כ"א עמ' 396), אהרון לירון בספרו "הנצרות וארץ הקודש" והאנציקלופדיה של YNET מכנים אותו איגנטיוס ולא איגנציוס. אני מאמין שיש עליו חומר בשפע באינטרנט (גם המקורות בעברית שהזכרתי) על מנת להכין ערך כראוי, אני מוכן להשתתף בהגהה ואולי בעריכה, אבל לא במחקר ובכתיבה.
בשמחה, ואןלי תוכל להחזיר לי טובה. הערך מרטים אפונסו דה סואוזה נכתב תוך שימוש בשני מקורות בפורטוגזית (מפורטים בסוף הערך) ועזרה של גוגל טרנסלייט. תוכל (ואולי גם מרקו יצטרף) לבדוק מה באמת כתוב שם מול מה שהבנתי וכתבתי בערך? אשמח אם גם תעברו על התעתיקים. תודה, אביהו • שיחה23:51, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה
כיוון שלא הייתה קיימת כשפרנסיסקו חאווייר הסתובב באזור, זה כנראה יקח זמן, אבל בסוף אגיע גם לזה (את ה-Nomination file הרי יש לי אחרי שהוצאתי את הנשמה בניסיון להוריד אותו מהאתר האיטי להחריד של אונסק"ו). אביהו • שיחה07:30, 1 במאי 2011 (IDT)תגובה
שלום אביהו, מהציטוט שלך בדף השיחה אני מניח שאתה אתה יותר ממכיר את השיר. בתור אחד שהיה בן עשר כשיצאה הגרסה של מדונה את העיקר הידע שלי בנושא לקחתי ממקורות שזמינים לכל אחד ובתור אחד שגר במצפה רמון המקור העיקרי שלי הוא האינטרנט, וכיון שהשיר יצא ב-71 הוא לא מופיע בכתבות שבאתר עיתונות יהודית היסטורית. כיון שהשיר וההיסטוריה שלו נוגעים בנושאים רבים שקשורים למוזיקה האמריקאית (ולא רק) של לפני 40 שנה ויחד עם זאת שיר מאוד אישי ומרגש, הייתי שמח אם הוא היה מומלץ אבל בגלל הסיבות שמניתי קודם והעובדה שאי אפשר להביא פרשנויות שלא מגובות במקור אני מרגיש שמה שקיים עכשיו הוא כמעט כל מה שאני יכול לומר על הערך. האם תוכל לסייע בכתיבתו/לתת רעיונות איך ובמה אפשר להרחיב? תודה, ישרון • שיחה • !!and 19,327 people are justin bieber fan 21:21, 1 במאי 2011 (IDT)תגובה
שלום ישרון
אתה מייחס לי יותר מדי. אני כנראה קצת יותר מבוגר ממך והייתי בסביבה כשיצא השיר המקורי (דון מקלין כמובן, מה פתאום מדונה?), ואז שמעו את השיר הרבה מאוד ופשוט השורות המטורפות על אבות הנצרות שתפסו רכבת אחרונה לחוף תפסו לי את האוזן. לגבי הרחבת הערך, רק על הפרשנות על המילים בשיר אפשר כנראה לכתוב 10K בלי בעיות. יש המון מקורות באינטרנט. ויקיפדיה האנגלית היא עוגן מצוין הן למאמרים בנושא (כמו זה או זה כמובן אתר שלם שכול כולו מוקדש להבנת השיר בית אחר בית), וכן לקישור לאמנים או לאירועים המרומזים במילות השיר שיכולים להרחיב עוד. אני גם זוכר שיהונתן גפן תרגם חלק ממילות השיר. חוץ מזה תוכל גם למצוא התייחסויות בגוגל ספרים (למשל כאן). בקיצור, תתחיל לעבוד. אביהו • שיחה21:52, 1 במאי 2011 (IDT)תגובה
תודה רבה. עכשיו כשישאלו אותי על רוברט קורמייר אוכל להשיב בידענות "אה, זה הסופר שהנוער אוהב אבל המבוגרים דורשים להסיר ממדפי הספרים" במקום התשובה השגרתית "קניתי, אך טרם הספיקותי לעיין בו". אני שמח שנהנית וזה הרי כל העניין בכתיבה בערכים בוויקיפדיה (אם כי יש כאלו ששואבים את ההנאה יותר מדפי שיחה). לגבי תרגום השבוע, זה נכון שלפני כשנה הם החלו להציע שני ערכים בכל שבוע. אני משער שזה היה על מנת לאפשר למתרגמים הפוטנציאליים יותר אפשרויות בחירה. בהחלט אפנה אליך הן בהתייעצות לגבי תרגום ערכים שחשיבותם מוטלת בספק או שאיכותם ירודה או בהצעה לתרגום לגבי ערכים שהם בתחומי העניין שפירטת.
ראשית, מזל טוב על המינוי. שנית, כפי שכתבתי אני עובד לאט (מאוד). ביקשו שאטפל בפרנסיסקו חאווייר ולכן אני מטפל בו. הטיפול יארך עוד כמה חודשים (כפי ששמת לב נכתבו כמה ערכים על המזרח הרחוק, אני כרגע בחלק היפני של מסעו, ואני פשוט נהנה מהעשייה). אין לי אלא להציע לך את מה שהצעתי לאריאל. אל תציג את הערך בעמוד הראשי עד שאגיע לטפל בו.
מקובל. בכל אופן אין טעם שיישאר ברשימת ההמתנה אם לא צפויה התקדמות קרובה בנושא, אז אני כרגע חוכך בדעתי האם עדיף להעבירו להסרת המלצה ולהעלותו בשנית לאחר השיפורים הנדרשים, או לארכב את הדיון לדף השיחה, לחכות שתגיע לכך ובינתיים לא להציגו בעמוד הראשי. אתה כבר תדע כשאגיע להחלטה :) תומר - שיחה13:03, 13 במאי 2011 (IDT)תגובה
מסתבר שהייתי פזיז מדי בהכרזה על סיום העבודה. אני התמקדתי בכל הערכים בהם היה כתוב קדם קרמי. יש עוד הרבה ערכים בהם יש שימוש במילה קרמי (מקרמיקה כמובן ולא כסוג של צבע או מרקם) אני אעשה זאת בהדרגה.אביהו • שיחה09:49, 14 במאי 2011 (IDT)תגובה
זה היה צפוי. אני מודה שגם לי צורמת האל"ף, אבל כמו שכתבנו מאגמה על מנת להבדיל בינה לבין מגמה, כך יש להטעים את המילה. ייתכן שבאמת צריך להתחיל דיון בנושא.אביהו • שיחה10:10, 14 במאי 2011 (IDT)תגובה
קראתי את הדיון שם, כפי שכתבתי לך באוניברסיטה משתמשים בקרמי, אבל הם גם משתמשים בארכיאולוגיה, כך שהכל אפשרי. האם אתה מתכוון לפנות לייעוץ לשוני בנושא? אם כן, אחכה עם התיקון בפורטל Hanay • שיחה14:04, 14 במאי 2011 (IDT)תגובה
פניתי לייעוץ לשוני. חבל מאוד שבר הפלוגתא שלי שם, שאין לי ספק שיש לו ידע רב בלשון, מנהל איתי מונולוג במקום דיאלוג. בזבוז זמן מרגיז. אביהו • שיחה15:31, 14 במאי 2011 (IDT)תגובה
דרך אגב, מכיוון שאת הפרק בערך יריחו אני כתבתי כולל הקדם קירמי, בדקתי שוב את עצמי. את הפרק כתבתי תוך הסתמכות על האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל. בדקתי ומצאתי שבאנציקלופדיה הזאת כותבים כל הזמן קירמי, או קדם קירמי בהתייחס לתקופה. וכנראה הושפעתי מהאיות שם. במקומות אחרים כתבתי קרמי כמובן. לפחות יש לי הסבר הגיוני לתקלדה הזאת, לרבות אחרות אין לי, מלבד כנראה דיסגרפיה קלה Hanay • שיחה18:25, 14 במאי 2011 (IDT)תגובה
האמת שבשלב מסוים די הצטערתי שנכנסתי להרפתקה הזו. צרם לי שבאותו ערך (יפתחאל (אתר ארכאולוגי)) המילה כתובה בשתי צורות. הלכתי לחפש במילון שברשותי מה נכון (למרבה ההפתעה המילון אמר קראמי), ומצויד במידע זה הלכתי לעשות סדר (כלומר להגיע לאחידות). לקח לי 10 דקות לסדר את כל הקדם-קרמי או קדם-קירמי לקדם-קראמי, ושעתיים מיותרות להתקשקש עם אורלינג. אני פה בשביל הכיף ודו-שיח של חרשים ממש לא כיף. בטוח שאפשר אחרת, העלאה מסודרת של טענות ואסמכתאות תוך התייחסות לטענות הצד השני תאפשר להגיע להסכמה, אבל בשביל זה צריך לוותר על האגו, ופה ושם גם להודות בטעויות, ויש כותבים שלהם זה קשה עד בלתי אפשרי. אני בכל אופן חוזר לערכים על יפן בעקבות פרנסיסקו חאווייר, זה הרבה יותר כיף.
לגבי החלק הראשון, אני מאד מבינה אותך, כשאני כותבת ערכים בארכאולוגיה, זה פשוט כיף צרוף, כי מי שמתעניין בנושא רק מסייע ועוזר. חבל שבערכי חיפה המצב קצת שונה. נחכה לתגובות בדלפק היעוץ הלשוני, ואם יהיה צורך לחזור לקרמי, אז ברשותך, אקח את המשימה על עצמי, ואשאיר לך את התענוג היפני .
מאוד נהניתי, טובה קיה. אני מוחה על הציפיה שעוררת בי בנוגע לציצים בחלק הראשון. רצתי לחלק השני, זה ציצים זה? זה בסך הכל וריאציה על החזיה של מדונה (ועכשיו כולם יקפצו לראות במה המדובר). אביהו • שיחה20:58, 23 במאי 2011 (IDT)תגובה
בוקר טוב!
ראשית, רציתי להביע את הערכתי על תרומתך הרבה והערכים המעניינים שהנך כותב. בנוגע לערך שלעיל, כפי שכתבתי שם בדף השיחה, ניסיתי לתקן על פי היסטוריה של אינדונזיה בנוגע לתכנון היפני להעברת השליטה לתנועה הלאומית, ולבסוף השתלטותה העצמית בפועל על השטח, לאחר כניעת יפן. למעשה, במשך 4 שנים, למיטב הבנתי, התנהל שם מאבק (מלחמה) בין האינדונזים לבין הולנד עד שזו ויתרה, עקב הלחץ הבינלאומי, נסוגה משם והכירה בעצמאות אינדונזיה. אודה אם תוכל לבדוק את השתלשלות ההיסטורית גם באי שלעיל או אם הנו שונה מהנ"ל.
בברכה, והמשך עבודה פוריה ומוצלחת! ALC • כ"א באייר ה'תשע"א • 05:39, 25 במאי 2011 (IDT)תגובה
ערב טוב,
ראשית, תודה רבה, רק עכשיו ראיתי את פנייתך אלי. לטעמי, אין טעם לכתוב על תהליך העצמאות מהולנד בתיאור ההיסטוריה של כל אחד מהאיים של אינדונזיה, אלא אם התרחש באי מאורע ספציפי הקשור לכך, בטרנאטה, למיטב ידיעתי (וחיפשתי, אך לא מצאתי חומר על תקופת העצמאות מהולנד), לא היה מאורע שכזה. אני מנחש שמרכז העניינים היה בג'אווה ולאוכלוסייה הקטנה שבטרנאטה לא הייתה כל השפעה על התהליך. אני גם חושב שאין לייחס חשיבות להצעה של יפן על מתן עצמאות לתושבים שהגיעה כשהיה ברור בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שיפן כבר הפסידה במלחמה. אביהו • שיחה17:05, 27 במאי 2011 (IDT)תגובה
תודה על תשובתך ובדיקתך ואכן ככל שלא היה אירוע מיוחד בטרנאטה אז כמובן שאין צורך לפרט שם יותר ממה שכבר כתבת. המשך עבודה פוריה! ALC • כ"ח באייר ה'תשע"א • 08:56, 1 ביוני 2011 (IDT)תגובה
תלוי עד כמה דחוף זה צריך להופיע בחדשות העמוד הראשי. אני מניח שאת הפתיח והסיומת אני יכול להעלות עד הערב. לתרגם את הכל יקח לפחות עוד יומיים. מה את מציעה? אביהו • שיחה15:31, 5 ביוני 2011 (IDT)תגובה
שלום אביהו, אני מוסיף מקורות כרגע לערך יוסיף סטלין במסגרת המיזם המקורי. נתקלתי כאן במידע שלקוח מתוך הערך קניבליזם שאתה כתבת. בדך השיחה כתבת שהמידע לקוח מויקיפדיה האנגלית, שלקחה אותו מbbc. לא מצאתי לא את הקישור בויקיפדיה האנגלית ולא את הכתבה ב-bbc. האם תוכל למצוא אחד מהם בשבילי? אז אוסיף אותם גם לערך קניבליזם וגם לערך המדובר על סטלין. בלנק - שיחה00:12, 12 ביוני 2011 (IDT)תגובה
הר הגעש נברו (אנ') התפרץ הלילה באריתריאה, על גבול אתיופיה, לאחר סדרה של 15 רעידות אדמה במגניטודה שבין 4.3 ל-5.7 שהתרחשו משני צדי הגבול בין שתי המדינות בשעות שקדמו להתפרצות. עד כה דווח על עמוד התפרצות של 15 ק"מ וענן אפר געשי באורך 1,000 ק"מ הנע מערבה. עם זאת, יש חשש שרוחות יישאו אותו צפונה, לעבר ישראל. מקורות:
סיימתי. אין יותר מדי מידע. אם את רוצה להרחיב ויש לך גישה ל-springerlink תראי אם יש במאמר מידע מעניין נוסף. הטופוגרפיה הצליחה לבלבל אותי. מצד אחד אומר אתר GVP שההר הוא הדרומי בשרשרת ההרים הדנקיליים (Danakil Alps), מצד שני המאמר בשפרינגר מדובר על רכס געשי נברו (Nabro volcanic range) ששולי שקע דנקיל הם הקצה המערבי שלו. גם עם הוולקנולוגיה אני לא סגור. מצד אחד לא ברור אם ההר התפרץ בהולוקן, מצד שני אומר ה-GVP את המשפט הבא "Some very recent lava flows were erupted from NNW-trending fissures transverse to the trend of the Nabro volcanic range.". ואני תוהה very recent? איך זה מסתדר עם לא ברור אם ההר התפרץ בהולוקן? אביהו • שיחה22:09, 13 ביוני 2011 (IDT)תגובה
בזמן האחרון יש הרבה התפרצויות של הרי געש, ואני סבור שזה בגללכם, דקי ואביהו. בין הרי הגעש נפוצה השמועה שמי שמתפרץ מקבל ערך בוויקיפדיה העברית, אז הם מתפרצים. דוד שי - שיחה22:55, 13 ביוני 2011 (IDT)תגובה
מהצצה במפות, יש כאן כמה מבנים: מתחם נברו הכולל בין היתר את הר הגעש נברו, ומתחם בידו המצוי דרומית-מזרחית לו. ניתן לראות אותו במפה הראשונה במאמר, אבל במפה השנייה הוא מסתתר מתחת לכיתוב של בארה אלה. כל אלה מצויים דרומית-מזרחית לגוש המותמר של רכס דנקיל (המכונה ה"אלפים" של דנקיל). זה במפות. אגיע לקרוא את הטקסט בימים הקרובים. דקי • המטבחון • הסלון20:47, 14 ביוני 2011 (IDT)תגובה
טופל. הקטע המשעשע הוא שהמאמר נכתב בעיקר על בסיס תמונות לוויין, ולכן יש קטע שלם המסביר כיצד חישבו את עומק שכבת האיגנימבריט באמצעות הטל של הצל בוואדיות שחרצו את שטחי האיגנימבריט, שלמקראן התחשק לי לומר זה לא על הירח, זה כאן. תיסעו ותימדדו. אביהו • שיחה19:37, 17 ביוני 2011 (IDT)תגובה
שלום אביהו. לאחר הדיון במזנון, אני מבקש לפתוח הצבעת מחלוקת בנושא הנ"ל. כתבתי הקדמה שבעיניי היא נטרלית, אך אם אינך חושב שהיא נטרלית אנא הצע ניסוח חלופי בדף השיחה. אשמח אם תוכל לכתוב את "עמדת הצד השני". ס123 - ביידיש יש ופה אין?! - שיחה21:34, 25 ביוני 2011 (IDT)תגובה
חבל שעשית זאת, כפי שכתבתי כמה פעמים אני חלוק על כך שהנושא הוא רק הנפות באיטליה. אני כרגע עסוק ולא אוכל להתפנות לכתוב את דעתי אלא לקראת סוף השבוע הבא. אביהו • שיחה22:06, 25 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אביהו, לתשומת לבך ההתנגדות שהועלתה בדף ההצבעה שעדיין לא נפתחה, לפתוח את הצבעת המחלוקת. לדעת רבים זה נושא לפרלמנט ולא הצבעת מחלוקת בערך מסויים. Hanay • שיחה18:53, 27 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אני מציעה שתכתוב זאת בדף ההצבעה. אני לא יודעת מה תהיה התוצאה, אני רק יכולה לקוות שבסופו של דבר מעלה ההצבעה, יקבל את עמדת רוב המתנגדים. Hanay • שיחה17:52, 28 ביוני 2011 (IDT)תגובה
ברור לי שמדובר בנושא סבוך, ויש להרבות בדוגמאות, על מנת להבהיר את הכללים (זה אומנם נעשה בדרך כלל, אבל לא תמיד, ולעתים יש להרחיב את ההסבר הדוגמה).
"וחזקת הדין, האומר כי דינו של דבר לא השתנה כל עוד לא ידוע אחרת" - לא הבנתי.
"ישנה מחלוקת תנאים באשר למשקל שיש לתת לחזקת הגוף בעת התנגשות עם חזקת ממון." - דוגמה מן הסתם יכולה להבהיר למה הכוונה.
כל הפסקה המתחילה במשפט: "חזקת הגוף מול חזקת הדין:" אינה ברורה לי.
"כך למשל, קובע התלמוד שפרה אדומה שנמצאה טריפה, אין להניח אותה על חזקתה שהייתה כשרה, אף על פי שלאחר שחייתה למעלה משנים עשר חודשים, ברור שכאשר נולדה לא הייתה טריפה. הסיבה לכך היא מכיוון שמעולם לא הייתה שעה בה חלה החזקה ומעולם לא הוחזקה בחזקת כשרות, שהרי לעולם לא ניתן לדעת אם היא טריפה או לא, רק כאשר עברו שנים עשר חודשים מאותו זמן, שלפי ההלכה זו היא הוכחה לכך שאינה טריפה, שכן טריפה אינה מסוגלת לחיות שנים עשר חודש[19]. לפי זה, פוסקים חכמי התוספות שגבינות של בהמה שנשחטה ונמצאת טריפה, אין להתיר את הגבינות מכוח חזקה זו, אף על פי שברור שבשעת לידתה הייתה הבהמה טריפה" - כאן יש קצת להרחיב את ההסבר על הדוגמה.
"חזקת הגוף העשויה להשתנות, כמו למשל פרה מעוברת, כדי לומר שהלידה התרחשה בזמן המאוחר ביותר שיתכן, אינה נחשבת לחזקה משמעותית כמו חזקת הגוף" - אני לא מבין את המשפט
"לדעת שמאי ניתן להעמיד אותה על חזקתה, כך שבזמן שנגעה במאכלים הטהורים היא הייתה טהורה. לדעת הלל חזקה קיימת רק כאשר מצד הגוף עצמו אין דבר המשנה אותו, ולכן אישה נידה שטומאתה באה לה בקביעות במחזור חודשי, אין לה חזקה וחוששים שנגעה במאכל לאחר שנטמאה" - קודם כל מה פירוש הביטוי (החוזר כמה פעמים) "להעמיד על חזקה".גם את ההמשך אני לא כל כך מבין.
אנסה להגיע לכך במוצ"ש, ואם לא, אזי במהלך השבוע הבא. בכל מקרה הערך יומלץ, כך שאין בהילות, למעט המועד שבו יוצג בעמוד הראשי. שבת שלום לך ולכל בני ביתך. אביהו • שיחה14:59, 1 ביולי 2011 (IDT)תגובה
משפט שהייתי צריך לבקש הבהרה קודם. בפסקת הפתיחה בתיאור "חזקת קרקעות" לא ברור האם הבעלות על הקרקע עוברת למי שגר בה או עיבד אותה במשך שלוש שנים או שהיא נשארת של הבעלים המקורי.
זה לא שינה את אי ההבנה שלי לגבי למה הכוונה ב"דינו של דבר", אבל הנושא התבהר לי אחרי שקראתי את הדוגמה על חזקת הגוף מול חזקת הדין.
הדוגמה ברורה.
הדוגמה ברורה, ועכשיו אני מבין היטב.
הדוגמה ברורה.
עכשיו זה ברור.
הדוגמה ברורה.
להערב נסתפק בכך, אנסה לעבור על יתרת הערך בשבוע הבא ואם יהיו לי שאלות נוספות אפנה אליך. בכל אופן, עכשיו כשמתברר לי טוב יותר מה כתוב בערך, אין ספק שהוא צריך להיות מומלץ, ואני מבין את ההתלהבות של פומפריפוזה בדיון ההמלצה. מכיוון שברור לי שלתלמידי ישיבות מדובר בחומר ברמה בסיסית, והם אינם זקוקים לדוגמאות או להרחבות, אני מאוד מעריך את אורך הרוח שלך לנסות להסביר לעמי ארצות כמוני את הנושא. שבוע טוב, אביהו • שיחה21:50, 2 ביולי 2011 (IDT)תגובה
הקרקע לא עוברת לאף אחד, היא נשארת בידי האיש שגר בה ומעבד אותה כבר 3 שנים.
מדובר באדם שמחזיק בקרקע כבר שלוש שנים, ונוהג בה מנהג של בעלים. פתאום בא אחר ומביא עדים שהקרקע הייתה שלו, ורוצה להוציא את המעבד מן הקרקע. לאחר שלוש שנים יש למחזיק בקרקע חזקה שהיא שלו ואינו צריך להציג חוזה מכירה. הסיבה לכך שעל פי המשפט העברי אין הקונה חייב לשמור את הניירות יותר מ-3 שנים. כמובן שהוא צריך לומר הקרקע שלי כי קניתי אותה ממך, אך לא יותר מזה. כדי להוציא את הקרקע מהמחזיק צריך הטוען לבעלות, להביא הוכחות שלא מכר לו את הקרקע. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה23:19, 2 ביולי 2011 (IDT)תגובה
שלום אריאל, כפי שכתבתי לך לאחר ההבהרות שלך ברור לי שהערך צריך להיות מומלץ ושיניתי את הצבעתי בהתאם. עם זאת יש עדיין בערך צורך בדוגמאות והבהרות. למשל המשפט "בנוסף, נחלקו הראשונים, האם חזקת קרקעות היא חזקה הקשורה במחלוקת רבי שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, או שמא הכול מודים בה" לא מובן לי. איך יכולה חזקת קרקעות להיקבע עקב חזרה של מספר אירועים? יש כנראה עוד משפטים כאלו, אבל אני משאיר לאחרים את המאמץ להתעמק בערך. כמו שכתבתי, מדובר בערך, שלפחות לגבי, הוא מורכב מאוד, ולהתרשמותי נכתב על ידי מי ששוחה בחומר ולכן הוא מקצר במקומות שמן הראוי היה להרחיב עבור מי שנתקל בנושא זה לראשונה. אביהו • שיחה20:03, 7 ביולי 2011 (IDT)תגובה
ו-
. אביהו • שיחה 19:13, 22 ביולי 2010 (IDT)
. בינתיים אני מציעה שתתנחם בידיעה שיש בויקיפדיה העברית ערכים חשובים שכתובים רק בה כגון: תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל וצלמית (ארכאולוגיה) ובהרחבת הערך שהיה מוזנח זמן רב ארץ ישראל בעת העתיקה Hanay • שיחה 12:21, 5 באוגוסט 2010 (IDT)
ט ו ב ! ענק גם ממני 
מ ז ל 
. לסיכום, תודה שהצעת לי לכתוב את הערך הזה. איזה יופי!שלומית קדם - שיחה 20:14, 16 באוגוסט 2010 (IDT)
האמת הערך היה מומלץ, רק אני הצבתי עכשיו את התבנית במקום. אנא הכן כרגיל תקציר. אני מייעד לערך בדף הראשי, את התאריכים 7 ו- 8 בנובמבר. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 16:15, 27 באוקטובר 2010 (IST)
שמח לבשרך כי הערך המרכז ההיסטורי של מקאו הומלץ, ומברך אותך על תרומתך הייחודית לוויקיפדיה. אנא כתוב תקציר בן כ- 100 מילים אותו תעלה לכאן. הערך יעלה לדף הראשי ב- 25 וב- 26 במאי. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:56, 17 במרץ 2011 (IST)
דקי • שיחה • מילה בסלע 03:12, 18 במרץ 2011 (IST)
דקי • המטבחון • הסלון 00:45, 14 ביוני 2011 (IDT)
בוצע אביהו • שיחה 06:45, 29 ביוני 2011 (IDT)
