OOjs UI icon language-ltr-progressive.svg If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano
שלום אומרים ישנה, ברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך:
לסיוע נוסף
Antu dialog-information.svg דפי עזרה
Breeze-weather-none-available-48.svg קבלת ייעוץ
Breezeicons-apps-32-preferences-desktop-cursors.svg עקרונות וקווים מנחים
OOjs UI icon userTalk-ltr-constructive.svg כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, יוניון ג'ק - שיחה 09:48, 23 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

כוכב הכימאים!עריכה

  כוכב כימי
היי ראיתי שהוספת הרבה עובדות הידעת מאוד מעניינות בנושא כימיה. ממש מרתק!

מנין אתה מביא את כל העובדות? האם במקרה יש לך עובדות מעניינות על היסוד דובניום? מאוד מסקרן אותי לדעת (: תודה רבה אלון סול - שיחה 16:35, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה. בסך הכול העתקתי קטעי "הידעת" ממקום למקום. לא חיברתי שום קטע בעצמי לצורך המאורע. קטע "הידעת" לוקח זמן לחבר, ורצוי מאוד שהוא גם יקבל ביקורת עמיתים. אני העתקתי ממקום למקום קטעים, שהקהילה כבר אישרה מזמן. אומרים ישנה - שיחה 16:38, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
זאת עבודה חשובה מאוד. טוב שאתה עושה את זה. גילגמש שיחה 17:44, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מסמיק. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:46, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני רק רוצה לוודא כדי להיות בטוח. אתה האנונימי שפעל במשך זמן רב במדור הידעת, נכון? גילגמש שיחה 17:49, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
כן. זה אני. לא יודע כמה זמן אחזיק מעמד ברישום. בכל מקרה, אחת הסיבות לרישום הייתה, שרק משתמשים רשומים יכולים להקים מאגר "הידעת" לפורטל כימיה. אומרים ישנה - שיחה 18:03, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מצוין. אבקש בשבילך הרשאת בדוק עריכות. זה יאפשר לך לערוך גם קטעים מוגנים בהגנה חלקית. אל תוותר בבקשה על הססטוס שלך כרשום. כפי שכתבתי לך זה באמת עוזר מאוד. גילגמש שיחה 18:04, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. אבל בינתיים, ממש לא חייבים. יש הרבה עבודה, שאפשר לעשות גם בלי כל מני הרשעות. אני לא רוצה לקפוץ מעל לפופיק. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:07, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
העריכות שלך מופיעות כלא בדוקות וזה סתם מיותר כי אתה מכיר את הנהלים שלנו פה ואתה לא משחית אז אין סיבה לא להעניק לך הרשאה כזאת. ההרשאות בוויקיפדיה הן לא סמל סטטוס או משהו כזה. זה סתם לצרכי פנים בעיקר. גילגמש שיחה 18:08, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

בדוק עריכות אוטומטיתעריכה

  שלום אומרים ישנה,

כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"בדוק/ת עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקיפדיה:מערכת בקרת שינויים".

עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים.

כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, ובנוסף, כעת יש ביכולתך לערוך דפים ברמת "הגנה מוגברת", לבדוק כמה עורכים עוקבים אחרי כל דף (דרך "מידע על הדף" בתפריט הימני, או בעזרת סקריפט מספר 33 בויקיפדיה:סקריפטים), ולראות את תוכן הדף מיוחד:דפים שאינם במעקב.

מאחר שכעת פחות מעריכותיך ינוטרו, מומלץ מאוד לקרוא את המדריכים החשובים הבאים, אם לא עשית זאת עד כה: ויקיפדיה:לשון, איכותם של מקורות.

בברכה, אילי - שיחה 18:31, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:33, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אילילה אולי טעית בדף השיחה כי ביומן ההרשאות שלו לא מופיעה ההרשאה חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 19:36, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
משתמש:חובב המכוניות, על זה נאמר "אופס". ברק דאג לעדכן אז תודה לשניכם על תשומת הלב. אילי - שיחה 09:32, 28 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הענקתי את ההרשאה. ברכות ידידי, תרומתך למיזם "הידעת?" מבורכת, הן כאנונימי והן כמשתמש רשום   ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 10:22, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. אני מקווה להמשך שיתוף פעולה פורה. אומרים ישנה - שיחה 10:30, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
ברכות!   חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 10:47, 27 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. אני העדפתי להשאר אלמוני, אבל זה מציק לזולתי וגם מגביל אותי, טכנית... אומרים ישנה - שיחה 11:12, 28 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

כתוב על עצמך!עריכה

שלום אומרים ישנה,

תודה על כתיבתך בוויקיפדיה. לרשותך עומד דף המשתמש, שבו ביכולתך להציג את עצמך ואת תחומי העניין שלך. אין עניין דווקא בהצגת פרטים אישיים. לכן, תוכל להציג את עצמך מבלי לחשוף פרטים אישיים.
באפשרותך ליצור כעת את דף המשתמש שלך, באמצעות כניסה לדף "משתמש:אומרים ישנה". יצירת הדף תקל על הנפגשים בעריכותיך לדעת מי עומד מולם, ותחשיב יותר את עריכותיך כוויקיפד מן המניין.

בברכה, חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 18:53, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

כתבתי על עצמי, שהעדפתי להישאר אלמוני, וגם פעלתי בויקיפדיה כאלמוני מספר שנים. אבל נאלצתי להירשם, כי הפעילות כאלמוני גרמה לזולתי לעקוב אתרי כל פעולה קטנה שעשיתי, וזה כבר ממש הציק לזולת, כשזה נמשך כמה שנים. מעבר לזה, אין שום דבר ששווה לדעת עלי. אני אחד ממיליארדי בני האדם, החיים על הפלנטה. זה הכול. אומרים ישנה - שיחה 18:58, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
  טוב זו בחירתך, המשך יום נעים! חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 18:59, 2 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

תעביר את זה הלאה!עריכה

  תעבירו את זה הלאה!
סיבת העיטור: לא יצא לנו לדבר יותר מדי, אבל צפיתי מהצד במה שעשית עוד בימיך כאנונימי, וההשקעה שלך במיזם הידעת היא מדהימה. ישר כוח!
העיטור מוענק במסגרת המיזם "תעבירו את זה הלאה". נשמח אם תצטרף לשרשרת הפרגונים, ותעביר הלאה את התבנית לשני עורכים נוספים (או יותר) שאתה מעריך, באמצעות העתקת טקסט זה לדף השיחה שלהם והוספת סיבה: {{תעבירו את זה הלאה2|סיבה=*יש להזין סיבה כאן*}}

💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 07:51, 13 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה... לא צריך להיסחף.... אומרים ישנה - שיחה 16:58, 14 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

כוכב בשבילךעריכה

  כוכב הידעת?
אחרי זמן ממושך שלא ערכתי בוויקיפדיה, שמחתי לראות שיש מי שמקדם את מיזם 'הידעת?' (שבכלל לא חשבתי שהוא ממש פעיל או מהנה). אמנם אני מכיר אותך רק יומיים מהמיזם, ואני לא באמת יודע מי אתה, אבל הספקתי להעריך במיוחד את ביקורת הכנה שלך (שחסרה מאוד בימינו)! אני חושב שפידבק זה דבר מצוין (גם אם זה רק 'כוכב' ודברי חנופה ;) ).

Matankic - שיחה 22:52, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

אני מסמיק. יש עוד אנשים שמקדמים את המיזם.... תודה. אומרים ישנה - שיחה 23:37, 9 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

איחסון קטע עם פרט שדורש בדיקה נוספתעריכה

ברגע הצילום, השעה בירושלים הייתה גם ארבע בבוקר וגם עשר בבוקרעריכה

לחצו כדי להקטין חזרה  

שער יפו, בערך ב-1910

הצילום שמימין מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון מורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל מואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, פרט המוגדל מצילום, שמשמאל, רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי מורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות מורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמינות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.

אומרים ישנה - שיחה 10:48, 11 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

ניסוי בתבנית עוגהעריכה

דישון שדות בחומר נפץעריכה

מולקולות, המכילות רק שני אטומי חנקן (N2), ומולקולות, המכילות רק שני אטומי חמצן (O2), נפוצות מאוד באוויר. הרבה מאטומי החמצן, הנחוצים לנו לתהליכי החיים, אנו משיגים מפירוק מולקולות O2 אלו. אבל את אטומי החנקן הנחוצים לנו, אנו משיגים רק ממזוננו. הקשר הכימי במולקולת N2 חזק עד כדי כך, שגוף האדם אינו יכול לפרקו. למעשה, גם בעלי החיים והצמחים, שאנו אוכלים, אינם יכולים לפרק קשר זה, ואינם משיגים אטומי חנקן מהאוויר. שורשי הצמחים סופגים תרכובות חנקן, עם קשרים כימיים חלשים יותר, למשל מחומרי דשן מלאכותיים. פירוק הקשר בין אטומי החנקן, שבמולקולה N2, דורש השקעת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. בדומה לכך, יצירת קשר כזה משחררת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. לכן, חומרי דשן מלאכותי רבים יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. עובדה זו יוצרת אתגר בטיחותי בתעשיית הדשן, ואתגר למודיעין הצבאי והמשטרתי. לדוגמה, בשביל לקנות באופן חוקי שישה טון חומר נפץ, עבור מכונית תופת, המחבל אנדרס ברינג ברייוויק (בתמונה) הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 12:21, 30 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/הידעת?/82עריכה

שלום לך, ראיתי שהוספת סדרה של קטעי הידעת לפורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב. כאחראית הפורטל, אני מבקשת לדעת מי בדק את הקטעים האלה? מה המקור שלהם? האם הם עברו את הביקורת של מיזם ויקיפדיה:הידעת?. חמויישה האם אתה יודע משהו על כך? אם הקטעים לא עברו כל ביקורת, אני מבקשת שתעלה אותם למיזם הידעת, ועד שיאושרו שם, אני אסיר אותם מהפורטל. מדובר בפורטל מומלץ, ובמיוחד בכזה, חשוב שלא יוספו קטעי הידעת ללא ביקורת יסודית. תודה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 04:37, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

בוקר טוב. אלו קטעים שהועתקו ממקומות אחרים בוויקיפדיה, שבהם הם נבדקו. הם הועתקו מהאוסף הכללי של הדף הראשי, מתוך פסקאות בערכים ומפורטלים אחרים. אף אחד מהקטעים אינו מכיל "הגות" שלי או "מחקר" שלי. איני הוגה ואיני חוקר. במקרים בהם יש לי רעיונות משלי, אני נותן אותם לבדיקה בדף הדיונים של האוסף הראשי של קטעי הידעת. תודה על האיכפתיות. אומרים ישנה - שיחה 05:57, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
מדובר בקטעים מספר 70 והלאה. הוספתי בדף השיחה של כל אחד מהם את נימוק הכשרות שלו. זאת למעט קטע מספר 71, שהוא מקרה גבול, ואולי באמת הקטע הבודד הזה, עדיף שיימחק משם. קטע 71 נלקח מדף ההמתנה של העמוד הראשי, ושם מישהו הביע ספק לגבי אחד הפרטים בו. (דרך אגב, מבין הקטעים שהעתקתי לפורטל, לפחות אחד הקטעים את חיברת בעצמך). תודה על האיכפתיות ובוקר נפלא. אומרים ישנה - שיחה 06:46, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אם העתקת מקטעים שאושרו במיזם ויקיפדיה:הידעת?, אז אין לי בעיה איתם. כתוב בכל אחד מהקטעים בדף השיחה מהיכן לקחת את הקטע. אני לא מתכוונת להיות מערכת שתעשה את העבודה של כל הבודקים בהידעת. העתקה מפורטלים אחרים, קטעים שלא נבדקו על ידי המיזם, אינה טובה. יש פורטלים מאד מוזנחים, ואיני יודעת מי כתב את הקטעים האלה. נחכה לתגובתו של חמויישה, ואז אחליט מה לעשות. תודה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 07:14, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אכן כתבתי לפני זמן קצר, בדף השיחה של כל קטע כזה מה מקורו. תודה על האיכפתיות. אומרים ישנה - שיחה 08:11, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
הי, אני יכול לאשר שהקטעים ששובצו בפורטל בתבניות מס' 70, 75, 76, 79, 80 ו-81 אכן שייכים מאושרים ומבוקרים במיזם "הידעת?" של הדף הראשי. כפי שכתב משתמש:אומרים ישנה, שאר הקטעים או נלקחו מפסקאות בערכים רלוונטיים, או נלקחו מדף הדיונים של מיזם הידעת שם לא אושרו (בד"כ בגלל חוסר עניין של משתתפי הדיון בלהביע דעה כלשהי אודות הקטע). חמויישֶה - שיחה 09:53, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
גם קטע 82 הוצג במדור הידעת של הדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:23, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
בלי קשר להחלטה שלכם לגבי אישור הקטעים, לדעתי, הדיון הזה צריך להתקיים בדף השיחה של אוסף "הידעת", של פורטל "ארכיאולוגיה של המזרח הקרוב". מדובר בעניין כללי. לא אישי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:21, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
העתקתי את הדיון אל שיחת פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/הידעת?/קטעי הידעת?. לדעתי, הוא צריך להמשיך אך ורק שם. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:29, 31 באוקטובר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
אתה יכול פשוט לעשות העבר, לא צריך להעתיק. התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 22:20, 1 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]
תודה אומרים ישנה - שיחה 22:22, 1 בנובמבר 2021 (IST)תגובה[תגובה]

ניסוי קטע חדשעריכה

קמילו גולג'י, שעל שמו קרויים כיום מספר מושגים בסיסיים בביולוגיה, נולד בשנת 1843, בכפר, שכיום קרוי על שמו, והקדיש את חייו למחקר מערכת העצבים המרכזית. גולג'י פיתח שיטת צביעה (שגם היא קרויה כיום על שמו), המאפשרת לצבוע חלקים רקמת העצבים, ולראות אותם היטב, על רקע שאר רקמת העצב, שלא נצבעה. בזמן בו הוא השתמש בשיטה, ניטש ויכוח בין המדענים בשאלה, אם העצבים מורכבים תאי עצב נפרדים. גולג'י סבר שרשת העצבים אינה מורכבת מתאים נפרדים, והמאמר המדעי בו דיווח על התצפית בעצבים, בעזרת הצביעה, כביכול חיזק השערה זו. אלא שקולגה שלו, סנטיאגו רמון אי קחאל, שסבר ההפך ממנו, השתמש דווקא בשיטת הצביעה שפיתח גולג'י, כדי להוכיח שגולג'י טועה. רמון אי קחאל, שהיה מדען, צייר, ואדם מוכשר, שבנה תותח כבר בגיל 11, דילל את הצבע של גולג'י, וחזר על הצביעה. כאשר הצבע היה דליל יותר, קל היה לראות במיקרוסקופ, שרשת העצבים בנויה מתאים נפרדים, ושביניהם יש רווחים קטנים, שכיום נקראים סינפסות. בשנת 1906, חלקו גולג'י ורמון אי קחאל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות תגלית זו.

ניסוי בחללעריכה

בשפת היום-יום, אנו משתמשים במילה ״תאוצה״ לתיאור גידול הערך הכמותי של המהירות, למשל ממהירות של 10 קילומטר לשעה למהירות של 15 קילומטר לשעה. אולם הפיזיקאים משתמשים במילה זו גם עבור הקטנת ערך זה וגם עבור שינוי כיוון התנועה, בלי שינוי בגודל ערכה הכמותי. לפי חוקי ניוטון, מה שהפיזיקאים מכנים בשם ״תאוצה״ הוא תוצאה של פעולת כוח. למשל, כוח הגרביטציה, שמפעיל כדור הארץ על העצמים סביבו גם גורם לתפוח, שניתק מהעץ, להגדיל את מהירותו ברציפות, עד שהוא נחבט בקרקע, וגם גורם לירח, ללווייני תקשורת ולתחנות חלל להסתובב סביב הארץ. ומכאן עולה השאלה: הכיצד אסטרונאוטים בתחנות חלל, כמו שאר העצמים התחנה, חווים מצב של ריחוף באפס גרביטציה? שהרי, הגרביטציה דווקא כן משפיעה עליהם. היא זו, ששומרת אותם במסלולם, המקיף את הארץ. התשובה היא, שהאסטרונאוטים ושאר העצמים, שבתוך תחנת החלל, דווקא כן מואצים בתגובה לגרביטציה. אלא, שהם מואצים יחד עם תחנת החלל עצמה. כך, שביחס לתחנה, וביחס זה לזה, כל העצמים שבתחנה באפס תאוצה. אחת הדרכים לאמן אסטרונאוטים לקראת כזה מצב היא בניית תפאורה של תחנת חלל בתוך מטוס נוסעים, נסיקה לגובה רב, וצלילה עם המטוס בנפילה חופשית. הדבר מאפשר, מקסימום, 24 שניות של ״אפס גרביטציה״.

חלודה נגד חלודהעריכה

אחד היתרונות הטכנולוגיים של השימוש באלומיניום, על פני מתכות רבות אחרות, הוא שהאלומיניום אינו מתקלקל בתהליך של החלדה. התפישה השגויה המקובלת בנושא היא, שהאלומיניום אינו נחלד כלל. למעשה, האמת הפוכה. האלומיניום נחלד כהרף עין עם חשיפתו לאוויר, כך שכל שטח הפנים שלו מתכסה מיד בשכבה דקה של תחמוצת (חֲלֻדַּת) אלומיניום. תחמוצת זו מקנה לו את צבעו העמום (בניגוד, למשל, לזוהר המתכתי של פלדת האל-חלד), ומגינה עליו מהמשך תהליך ההחלדה.

איך ארגון משטרה נולד?עריכה

ג'ון אדגר הובר (בתמונה) מונה בשנת 1924 למנהל ארגון פדרלי קטן לאכיפת חוק בארצות הברית. זה היה ארגון לא חמוש ודל סמכויות, בשם "הלשכה לחקירות" (Bureau of Investigations). במשרה זו החזיק הובר במשך 48 שנים, עד יום פטירתו. הוא הקדיש למשרה את כל זמנו - הוא מעולם לא הקים משפחה, הוא גר אצל אמו, וכשיצא לחופשות בילה בחברת סגנו ומזכירתו. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא החליף רבים מעובדיו בעורכי דין ורואי חשבון. הוא עסק בהתמדה בשיפור איכות כוח האדם בארגון, שיפור שיטות העבודה שלו, הרחבת סמכויותיו, והעסקתו במשימות חשובות ככול האפשר. הוא העסיקו במלחמה בארגונים חתרניים, במאפיה, במבריחים ובעבריינים שהתחמקו ממשטרות מקומיות, ובאיתור נעדרים, מרגלים זרים ורוצחים סדרתיים. הוא גם הוסיף את המילה "פדרלי" לשם הארגון, וכך הפך ה-FBI לגוף אכיפת החוק הבולט בארצות הברית.

יבנה המקדשעריכה

ממוזיקת שנות ה-70 זכורים כיום בעיקר הרוק הקלאסי והדיסקו. אולם מיזם המוזיקה הגדול, הבולט, המצליח והממושך בישראל, בעשור זה, היה פסטיבל הזמר החסידי. זו הייתה תחרות של שירים עם לחנים מקוריים לפסוקים מהמקורות, שנערכה בארץ מהלך חגי תשרי, ויצאה לסיבובי הופעות ממושכים בחו"ל. השתתפו בה זמרי השורה הראשונה בישראל ובעולם היהודי, ולחלק מהשירים שהולחנו לכבודה מושמעים ומושרים עד ימנו. הייתה ביקורת מסוימת על שירת נשים בפסטיבל. אבל ניסיונות לערוך פסטיבל דומה, בו רק גברים שרים, ובו נשים וגברים יושבים בנפרד בקהל, נכשלו מבחינה כלכלית. אומרים ישנה - שיחה 13:04, 29 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

חדשות ואקטואליהעריכה

שלום

ביטלתי את עריכתך. הידיעה שהוספת לא מתאימה למטרת הסעיף, ובפרט, יש כאן כניסה מיותרת לנושא אישי וכאוב, ופרסום בראש חוצות יכול להוסיף על כאב המשפחה. לא מתאים לעשות זאת בלי הסכמה מפורשת, שהנחתי שבמקרה הזה לא התבקשה ולא ניתנה . בברכה - קיפודנחש 18:33, 2 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

א. כתוב שמטרת הסעיף היא למשוך אנשים לקרוא ערכים. אני חושב שבידיעה שהבאתי, מופיעות קישוריות, שמזמן לא הופיעו בתבנית.
ב. כל מה שכתבתי פורסם כבר בעיתון.
ג. לא אכנס איתך למלחמת עריכה בשביל שורה, שממילא תיעלם בעוד כמה ימים.
ד. איחולי אושר.
אומרים ישנה - שיחה 19:30, 2 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

חדשות ואקטואליהעריכה

שלום.


ראיתי שאתה מרבה לעדכן את התבנית.

אנא שים לב לתת קישורים פנימיים מועילים, ולחסוך קישורים סתמיים וחסרי ערך. אם התגלו 40 סירי בישול (או סירי לילה) בחפירה, קישור למספר 40 הוא טפל ולא מועיל לקורא, ובוודאי שאינו קשור לידיעה (עיין בערך "40" בבקשה). אם התגלה משהו בחפירה, אין תועלת לקורא בקישור ל"תגלית". מצד שני, כשהידיעה מזכירה את הליגיון העשירי, קישור ל"לגיון" זה לא הדבר הנכון כאשר קיים בוויקיפדיה ערך על הליגיון העשירי עצמו. צריך להשקיע קצת יותר, ולמצוא את הערך הכי קונקרטי שקיים בוויקיפדיה ומתאים לידיעה., ולהימנע מהכחלה לשם הכחלה - קישורים טפלים רק מסיטים את תשומת הלב מהקישורים המשמעותיים, ו"מחנכים" את הקוראים להתעלם מקישורים בידיעות, ואולי גם בערכים.

בברכה - קיפודנחש 09:19, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לא מצאתי את הערך לליגיון העשירי. ומה רע בקישורית לערך "תגלית"? אומרים ישנה - שיחה 11:12, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

למחר אוליעריכה

בעקבות ההכרזה על בחירות נוספות בהן מתמודד גם בן זוגה, גדעון סער, החליטו בתאגיד להשעות את מגישת החדשות הוותיקה משידורי אקטואליה באופן גורף • כעת היא שגרה מכתב באמצעות עורך דינה בו היא מוחה בתוקף על ההחלטה (ישראל היום) אומרים ישנה - שיחה 23:25, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תבנית:חדשות ואקטואליהעריכה

שלום, קרא בבקשה את {{חזרה על עריכה}}.― מקף‏ 23:27, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

קרא בבקשה את "מה ויקיפדיה איננה" ואת "מה תפקיד תבנית האקטואליה". תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:08, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לאור שיקול הדעת הפגום שאתה מפגין פעם אחר פעם בהוספת הודעות לא מתאימות לתבנית, אבקשך להפסיק לעדכן אותה, ולא לגעת בה יותר. תודה.
אם אראה עוד ידיעה לא מתאימה שהוספת, אשקול לפנות למפעילים שיחסמו אותך מעריכת דף זה. בברכה - קיפודנחש 02:01, 22 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
האמת, לא שאני מסכים איתך. אבל ההתעסקות עם התבנית הזו התחילה להימאס עלי, בגלל הגישה של כמה מכם. וכבר הרחבתי על זה את הדיון, בהזדמנויות קודמות. אומרים ישנה - שיחה 07:25, 22 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אם הבנתי נכון, אתה אומר שתחדל לעדכן את התבנית. החלטה טובה, ותקוותי שתעמוד בה. קיפודנחש 17:08, 22 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אני לא מבטיח שום דבר כזה. אני אומר רק שלמרות הכוונות הטובות של כולם, הגישה של חלק מהאנשים שם הוציאה לי את החשק. חלקכם לא מבינים מה ההבדל המהותי בין עריכת ערך לבין עריכת גימיק. חלקחם כבדים. לחלקחם יש גישה טרגית. בומבסטית. לא נעימה. לא מועילה. כבר עדיף להוריד ספר מהמדף ולקרוא להנאתי. לא מבטיח כלום.
ואולי גם הגיע הזמן להפרד משם המשתמש הנוכחי, ולקחת חופשה גדולה מויקיפדיה. אולי לחזור בעוד שנה-שנתיים עם שם משתמש חדש. אבל אני לא מבטיח כלום. אומרים ישנה - שיחה 18:21, 26 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מקובל לחשוב כי אדיסון המציא את הקולנוע, אך זה לא מדוייק. הקולנוע הוא אמנות טכנולוגית מורכבת מאוד, שהומצאה בשלבים רבים - חלקם בידי עובדים של אדיסון. בשנת 1894 המציאו האחים לומייר (בתמונה) את המקרן, שאיפשר להציג סרטי ראינוע בפני קהל באולם, במקום בפני אדם בודד, דרך חור הצצה. האחים החלו בהקרנות מסחריות של רצף סירטוני תיעודה, בני פחות מדקה כל אחד. כל סירטון צולם בשוט בודד, ולא חובר לסירטונים האחרים, כי עריכת הקולנוע טרם הומצאה. לפי דיווח עיתונאי, בעת הקרנת הסירטון ״הרכבת מגיעה לתחנה״, הצופים, שזה היה ביקורם הראשון באולם ראינוע, הפגינו חשש כי הרכבת שעל המסך תדרוס אותם.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 91.199.94.96 09:54, 29 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לורל והרדיעריכה

הצמד לורל והארדי (בתמונה) כיכב בקומדיות ראינוע, שהתבססו על מבוכות של ניגודים בין דמות "הרזה" המבולבל (סטן לורל), לבין דמות ה"שמן", הפיקח והסמכותי (אוליבר הארדי). משנת 1927, עם המצאת הפסקול, נדרש הצמד לנהל דיאלוגים בסרטיו, והדבר שיפר את ביצועיו. באופן טבעי היו לשניים מבטאים שונים לחלוטין. לורל היה בריטי והארדי מדרום ארצות הברית. גם צ'ארלי צ'פלין ודמות "הנווד" שלו הסתדרו היטב עם החידוש. זאת למרות, שצ'פלין העדיף למעט בדיבור בסרטיו, מפחד איבוד הקהל, שאינו דובר אנגלית. צ'פלין העדיף תוצרי שמע אחרים בפסקול, והוא אפילו חזר לאולפן, והקליט פסקול מוזיקלי, שהלחין עבור להיט הראינוע שלו, הבהלה לזהב. לעומתם, לבאסטר קיטון, המעבר לסרטים עם פסקול היה קשה. לקח לו מספר עשורים כדי לשוב ולהיות כוכב סרטים. קיטון עסק באמנויות הבמה מאז שהיה פעוט, ולא התקשה לדבר מול מצלמות. אולם היה לו קשה להסתגל לעבודה בתאגידים גדולים, כמו אולפני הקולנוע, שיכולים להפיק סרטים עם פסקול.

אומרים ישנה - שיחה 19:03, 30 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

דיבובעריכה

סדרת סרטי הקולנוע, "אסקימו לימון", תורגמה ודובבה לשפות רבות. אך דיבוב אינו רק דרך הגשת תרגום. הרבה פעמים, קולו של שחקן לא נשמע היטב בקטע שצולם, והשחקן חוזר על חלק מדבריו באולפן ההקלטות. יתרה מזאת, כשם שישנם כפילי שחקנים לפעלולים אקרובטיים, יש גם כפילים לצרחות או זימרה. כך בסרט הישראלי המוזיקלי, "חמש חמש", דליק וליניץ ״שר״ בקולו של יהודה תמיר, מלהקת חלב ודבש. ישנם מקרים בהם דמות, ואפילו דמות ראשית, מדובבת במשך כל הפסקול המקורי, כמו דמותה דוברת הגרמנית של לני, ב"אירופה אירופה", ששוחקה בידי ג'ולי דלפי, שעל הסט דיברה אנגלית במבטא צרפתי. קיימת גם עבודה הפוכה לדיבוב - בדוקודרמה "הקלטות האבודות של אייכמן", שבה פס הקול היה קלטות אותנטיות של אדולף אייכמן ובני שיחו. השחקנים המחופשים לנפשות הפועלות הזיזו את שפתיהם לצלילי הפסקול. אלי גורנשטיין (בתמונה) מכנה את עבודתו שם, "שפתות".

2.52.78.177 09:53, 10 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

פורטלים חסרי מדור "הידעת"עריכה

פורטל:המורשת העולמית, פורטל:טורקיה - קטע בודד, פורטל:רוסיה/הידעת?/קטעי הידעת? - מסגרת ריקה, פורטל:מדע בישראל, פורטל:משחקי וידאו ומחשב, פורטל:הארי פוטר/הידעת?/קטעי הידעת? - קטע בודד ולכן מחוץ לרשימות. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 17 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לגבי משחקי מחשב, יש קטע על טטריס וקטע על סופר מריו. אומרים ישנה - שיחה 22:58, 17 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כתרעריכה

חוקרי המקרא רואים בכֶּתֶר אֲרַם צוֹבָאכתב יד משנת 930 בקירוב, את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, ולדעת חלקם, זהו ספר התורה, שהרמב"ם השתמש בו. בשנת 1375 יצא נכד נינו של הרמב"ם לסוריה, ולקח איתו את "הכתר". יהודי חלב הטמינו את הספר היקר באחד מהיכלות בבית הכנסת המרכזי של חלב, שם הוא שכן יחד עם "כתרים" עתיקים נוספים של המקרא, בהם "כתר דמשק" ו"כתר" שיוחס לעזרא הסופר. בדורות האחרונים הם אף נעלו אותו בכספת, ולא נתנו כמעט לאיש להביט בו. ברבע השני של המאה ה-20, המוסלמים תקפו שוב ושוב את יהודי סוריה, ולאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, התחוללו פרעות נגד היהודים בחלב. אספסוף ערבי נהר לרובע היהודי והרס, שדד ושרף בתים רבים ואת רוב בתי הכנסת, בסיוע צבא סוריה. הוא החריב גם את בית הכנסת העתיק (בתמונה), הוציא ממנו כארבעים ספרי תורה ושרף אותם בנפט ובשמן. במשך שלושה ימים הסתגרו יהודי חלב הנפחדים בבתיהם, ורק כשהעזו לצאת, הם גילו כי כתר ארם צובא נעלם... כיום הכתר מוצג לציבור בהיכל הספר, שבמוזיאון ישראל, בירושלים, וכתר דמשק מצוי לא הרחק ממנו, בספריה הלאומית.

אומרים ישנה - שיחה 19:27, 18 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הליצןעריכה

מאז שנת 1949 השתתף הקומיקאי האמריקני-יהודי, ג'רי לואיס, בלמעלה מ-40 סרטי קולנוע, 12 מהם ביים בעצמו. בין סרטיו הידועים "נער הגיישה" (1958), "נער המעלית" (1960), "הפרופסור המטורף" (1963) – שזכה לעוד עיבודים וביצועים מאוחרים יותר, "מי דואג לעסקים?" (1963), "תכשיטי המשפחה" (1965), "בואינג בואינג" (1965), "מלך הקומדיה" (1983) בבימויו של מרטין סקורסזה והסרט הצרפתי -"מאיפה חזרת? לא ראינו אותך יוצא" (1984). במרץ 2006 שר התרבות הצרפתי העניק ללואיס את "אות לגיון הכבוד" וקרא לו "הליצן המועדף על העם הצרפתי".

ב-1972 יצר וגנז את הסרט "היום שבו בכה הליצן". הסרט מעולם לא הוקרן. לואיס, שחתום גם על התסריט, ערך שינויים מפליגים בסיפור המקורי שעליו הסרט בוסס. לצד הבימוי גילם את הדמות הראשית, ליצן קרקס גרמני, הלמוט דורק, שנאלץ ללוות חבורה של ילדים יהודים בדרכם לתאי הגזים באושוויץ. בניגוד לסרטיו הקומיים, זו דרמה אפלה. הסרט נודע בהיסטוריה של הקולנוע כ"סרט המפורסם ביותר שמעולם לא הוקרן". עותק מהסרט נמסר לספריית הקונגרס, וייצא להקרנה חד פעמית, בלתי מסחרית, באולם הספרייה, לא לפני 2024. אומרים ישנה - שיחה 16:11, 29 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]