הודעה עריכה

אסי אלקיים שלום, המשתמש Yonidebest מעוניין למסור לך את ההודעה הבאה:
מעיון בדף הסקריפטים האישיים שלך נראה כי את/ה משתמש/ת בסקריפט מספר 13 המאפשר לבדוק זכות הצבעה. יחד עם זאת, הסקריפט מיושן ומאפשר לבדוק את זכות ההצבעה במרחב הראשי בלבד, ולפיכך הוא אינו אמין. לבדיקת זכות הצבעה, עדיף להשתמש בבוט זכות הצבעה או בספירה ידנית. הודעה זו נשלחה אליך כדי למנוע אי-הבנות בהקשר לסקריפט זה בעתיד.
אם ברצונך להסיר את שמך מרשימת תפוצה זו, אנא פנה לדף זה. בברכה, ‏Yonidebot21:24, 10 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

לשימוש עצמי שלי: לינק לבדיקה הנכונה

הרב עדס עריכה

למה מראשי? ראש ישיבת פורת יוסף, כמו שהרב שך היה ראש ישיבת פוניבז' והרב ליכטנשטיין הוא ראש ישיבת הר עציון, גם אם במקביל יש עוד ראשי ישיבה. בכל המקרים האלה כתוב בערכים "ראש ישיבת" וכך צריך להיות. נרו יאירשיחה • י"ב בכסלו ה'תש"ע • 00:22, 29 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

פשוט כתבתי כמו שהיה במקור שהובא. תקן כפי הבנתך. אסי אלקיים - שיחה 00:25, 29 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

שלום אסי! עריכה

הועבר לדף שיחה:הכרעת רוב בדיינים

חזק חזק ונתחזק עריכה

שלום אסי, אולי תוכל לפרט במדויק מה אומרים בחלק מהקהילות ומתי. מהניסוח עכשיו עלולים לחשוב שאומרים את אותה לשון בקהילות רבות, ואני מבין שאין זה כך. נרו יאירשיחה • י"ב בשבט ה'תש"ע • 22:24, 27 בינואר 2010 (IST)תגובה

טופל. אסי אלקיים - שיחה 22:42, 27 בינואר 2010 (IST)תגובה
תודה. רק להיות בטוח, בשני המקורות שהבאת מדובר על הכרזה בסיום כל חומש (לא כל קורא או בשמחת תורה), נכון? נרו יאירשיחה • י"ג בשבט ה'תש"ע • 12:01, 28 בינואר 2010 (IST)תגובה
המקור השני הוא מחזור לשלושה רגלים ושם מדובר על שמחת תורה, אם כי מכיוון שהרב גגין מציין כך על לונדון ואמסטרדם בסיום כל חומש, יש להניח שכך גם בניו יורק (אם אתה ממש מתעקש אפשר לברר עם רב הקהילה שם אך זה נראה לי דקדוקי עניות). לא דייקת בעריכתך שם - בלונדון לא אומרים חזק ונתחזק אבל באמסטרדם כן. אנא תקן. כמו כן אני מסתייג מן המלים "מוצא פורטוגל" - הקהילות הספרדיות של מערב אירופה הן ממוצא מעורב - חלקם אנוסים מספרד וחלקם מפורטוגל. אסי אלקיים - שיחה 22:57, 28 בינואר 2010 (IST)תגובה
לאור דבריך המקור של הרב פול אינו מספק. אני מתקן לגבי לונדון ואמסטרדם ומחזיר את לשונך בעניין ביה"כ הפורטוגזי. נרו יאירשיחה • י"ד בשבט ה'תש"ע • 01:54, 29 בינואר 2010 (IST)תגובה
שאלתי את רב הקהילה בניו יורק והוא אישר את מה ששערתי למעלה שנוהגים כך בכל חומש גם אצלם, כך שלדעתי ניתן להחזיר את המקור אם אין לך התנגדות. אם תרצה אעביר לך את התכתובת. אסי אלקיים - שיחה 20:12, 30 בינואר 2010 (IST)תגובה
אין שום בעיה, סומך עליך. נרו יאירשיחה • ט"ו בשבט ה'תש"ע • 23:29, 30 בינואר 2010 (IST)תגובה

מחזור ארם צובה עריכה

ערך חדש. מיד אחרי שראיתי את המשפט הראשון, ראיתי שהוא דורש שכתוב, אבל חשבתי שעדיף שאפנה אליך שתעשה זאת. דניאל צבישיחה 20:58, י"א בסיוון ה'תש"ע (24.05.10)

כן אני ראיתי ואני שותף לדעתך. בעיקר אני חושב שהערך צריך להיות יותר לכיוון הנוסח ולא למקרה פרטי שלו בדפוס ונציה הנזכר, אבל זה מצריך לימוד יותר מעמיק של הנושא. אסי אלקיים - שיחה 21:06, 24 במאי 2010 (IDT)תגובה
האמת היא שלא קראתי את הערך - הפסקתי מיד אחרי המשפט הראשון ואמרתי לעצמי שאני אקרא אותו אחרי שתעבור עליו :) דניאל צבישיחה 21:11, י"א בסיוון ה'תש"ע (24.05.10)

שלום אסי. מצאתי את ארגז החול הזה שלך, והיה חבל לי שהוא שוכב ככה סתם. אז העברתי את חציו לתוך הערך ברכות התורה, ומחציו השני פתחתי את הערך לעולם יהא אדם. אני מקווה שזה בסדר איתך. אני-ואתה שיחה 18:05, 22 באפריל 2011 (IDT)תגובה

שלום, לגבי לעולם יהא אדם זה בהחלט מקובל. אני מסופק לגבי האיחוד לברכת התורה. מטרתו המקורית של הערך הייתה דווקא להחליף את פרשת הקרבנות. מה שניסיתי להראות כאן הוא שבמקור קטעי הלימוד לא התחילו עם אוריינטציה של קרבנות דווקא אלא כקטעי לימוד הנספחים לברכות התורה, ועם הזמן, ורק בחלק מנוסחי התפילה (דווקא אלו היותר נפוצים: ספרדים, אשכנז וספרד של החסידים) התפתחו לחטיבה של קרבנות. בנוסחים אחרים (איטליה, תימן, וכאלו שלא שרדו) אין ממש חטיבה של קרבנות. אסי אלקיים - שיחה 20:40, 26 באפריל 2011 (IDT)תגובה
באמת הגעתי לדף הזה מדף השיחה של פרשת הקורבנות. הבעיה היא שאני לא מוצא דרך לשלב את מה שכתבת בצורה חלקה לתוך הערך על פרשת הקורבנות, וזה יצריך עיבוד נוסף. זה משתלב נורא חלק דווקא בערך על ברכות התורה, והרי שם הוא מקומו האמיתי והמקורי לפי דבריך. אני-ואתה שיחה 22:45, 26 באפריל 2011 (IDT)תגובה
המטרה המקורית שלי היתה להחליף את הערך "פרשת הקרבנות" (שהוא מתחת לכל ביקורת), בערך "פתיחת תפילת שחרית" שידון בכל הקטעים מאחרי ברכות השחר ועד פסוקי דזמרא. לצערי אין לי זמן כרגע לתרום לאתר ולהשלים את המלאכה, אתה כמובן מוזמן להמשיך את הערך כפי שהוא ואז להחליף את פרשת הקרבנות בערך השלם.
לצערי, מרבית הערכים שנכתבו על נושאי תפילה ביהדות בתחילת ימיה של ויקיפדיה (לצערי גם היום נתקלתי בערך חדש כזה) נכתבו על ידי אנשים חסרי רקע שבקושי טרחו לפתוח סידור בנוסח אשכנז או ספרד חסידי, השלימו קצת מאנציקלופדיה דעת (שגם שם הערכים ברמה מחפירה) וחשבו שיש כאן ערך. בשביל לכתוב ערך בנושאי תפילה צריך לעיין (לפחות) גם בסידורים בנוסח הספרדים, איטליה ותימן (מומלץ גם בנוסחים שלא קיימים כמו פרס ורומניוטים) ולבדוק את כל המקורות החל ממקורות תנאיים, תלמוד, גאונים (לפחות סידורי רב עמרם ורב סעדיה) וראשונים (המינימום מצריך בדיקה במחזור ויטרי, אבודרהם וסדר התפילה לרמב"ם [רק במהדורה מדוייקת]). דוגמא לאיך ערך בנושא תפילה צריך להראות: ברכת ברוך ה' לעולם, על הנסים, קדושה (תפילה), סדר תפילות יום הכיפורים. אסי אלקיים - שיחה 23:40, 26 באפריל 2011 (IDT)תגובה
אני אכן מכיר את הערכים שכתבת.. אתה עשית עבודות מרשימות מאוד. אני-ואתה שיחה 00:12, 27 באפריל 2011 (IDT)תגובה

הפטרה עריכה

תגובתך בשיחה בבקשה. שלוםשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 01:42, 14 ביוני 2011 (IDT)תגובה

תפילת שבע עריכה

שלום, לדעתי יש להפריד בין תפילת שבע לתפילת מוסף, שמלבד מספר הברכות אין ביניהם מן המשותף. כמו כן תפילות המוסף של המועדים השונים יכולות להיות מורחבות ומפוצלות (שבת, ראש חודש, יו"ט + חוה"מ, ר"ה, יוה"כ). דעתך? בברכה, נת- ה- - שיחה 23:49, 23 ביוני 2011 (IDT)תגובה

הקשר הוא עקיף: כל תפילות העמידה במוספים (למעט ראש השנה ויום הכיפורים ביובל) הן סוג של תפילות שבע. יש תפילות שבע שהן לא במוסף: תפילות העמידה בשבתות וימים טובים. ערך על תפילת מוסף אמור לדון בכל התפילה, לא רק בעמידה שלה. אם יורחב הערך תפלת מוסף לתת ערכים יש לשקול ארגון מחדש עם הערך תפילת שבע, שיתכן שבמקרה כזה יקוצר. אסי אלקיים - שיחה 00:18, 24 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אבל הקשר בין תפילת ערבית של שבת למוסף של יום כיפור הוא רק קשר טכני, מספר הברכות! אין קשר אמיתי בין שתי תפילות אלו. 'תפילת שבע' היא כינוי מיוחד לתפילת שבת, וכנראה גם לתפילת יו"ט. היכן מצינו התייחסות בשם 'תפילת שבע' למוסף? נת- ה- - שיחה 09:57, 24 ביוני 2011 (IDT)תגובה
לא התחקיתי אחר מקור המושג "תפילת שבע", אם כי יש לי תחושה שהוא חדש יחסית. כמדומני שהבנת "שבע" כיחס ליום השביעי ולא היא - שבע הוא על שום מספר הברכות בתפילת עמידה זו, בניגוד למספר הברכות בתפילת שמונה עשרה של חול. ההבדל המהותי ביניהן הוא שבתפילת שמונה עשרה ישנה ישנה שאילת צרכים של הפרט ובתפילת שבע לא, וזה מאחד את כל תפילות השבע. אסי אלקיים - שיחה 12:49, 24 ביוני 2011 (IDT)תגובה
עכשיו ראיתי את הדיון בדף השיחה, נמשיך משם. אסי אלקיים - שיחה 13:06, 24 ביוני 2011 (IDT)תגובה

סדר ליל ראש השנה מומלץ! עריכה

מזל טוב - הערך סדר ליל ראש השנה מומלץ כעת!   תוכל לכתוב תקציר כאן? הערך יוצג בעמוד הראשי ב-25 עד 26 בספטמבר (קצת לפני ראש השנה). תומר - שיחה 21:42, 20 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

תודה רבה לך וליתר העוסקים במלאכה. טופל. אסי אלקיים - שיחה 22:23, 21 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
טוב לראותך בשינויים האחרונים שוב. אני מקווה שנזכה לראותך לעיתים תכופות יותר. בברכה, דורית 00:26, 22 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
תודה! אסי אלקיים - שיחה 20:46, 22 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה

נוסח אשכנז המזרחי והמערבי עריכה

בערך נוסח אשכנז, אתה כותב "הנוסח האשכנזי המקובל כיום בארץ ישראל משתייך ל"נוסח אשכנז המזרחי" מסיבות היסטוריות: היהודים האשכנזים הראשונים שהגיעו לארץ היו מתלמידי הגר"א שהיו ממוצא ליטאי."

אשמח לקבל את המקור לדברים אלו. לפי המאמר של דויד יצחקי במבוא לספר "לוח ארש", הסידור המפורסם שנתחבר לפי הנוסח המזרחי, הוא "סידור ר' שבתי סופר מפרעמישלא" שנתחבר בסוף שנות ה-ש'. אך לאחר מכן נדפסו סידורים חשובים רבים כמו "סידור ר"א ור"ע", "בית תפלה" לרז"ה, "עמודי שמים" ליעב"ץ, "ויעתר יצחק" ליצחק סטנוב, "שפה ברורה" לרוו"ה, וכן "עבודת ישראל" לר' זליגמן בר, כולם נדפסו באשכנז - (גרמניה), ומשום כך נדפסו לפי הנוסח המערבי. רוב ככל הסידורים שלאחריהם התבססו על סידורים אלו, ומשום כך הנוסח המזרחי עבר מן העולם.

יש להדגיש כי אין מדובר על הבדלי מנהגים, שכמובן היו הבדלים רבים בין המנהגים במערב אירופה (אשכנז - גרמניה) למזרחה (בעיקר פולין וליטא), אלא על הבדלים בנוסח התפילה. מאן דאמר - שיחה 01:02, 8 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

יש לך טעות קטנה שהופכת את כל הדיון: הגבול בין נוסח אשכנז המערבי למזרחי עובר בתוך גרמניה עצמה. במזרח גרמניה ובצפון הנוסח הוא המזרחי, כך למשל בברלין (מזרח) והמבורג (צפון). אפילו מחזור נירנברג [1] הוא לפי המנהג המזרחי. הנוסח המערבי שימש בעיקר בדרום מערב גרמניה באזור נהר הרינוס, בעיקר בפרנקפורט דמיין ובבנותיה ועוד ערים באיזור, למשל וורמס. הנוסח המערבי קיים גם מערבה משם: באלזס, שוויץ והולנד. אפילו רוו"ה שחי באיזור פרנקפורט הדפיס את נוסחו לפי הנוסח המזרחי ורק בחלק מהמהדורות הוסיף את המנהג המערבי, ולמעט סידור עבודת ישראל שמזכיר לפעמים בהערות שלו את המנהג המערבי ומנהגים נוספים (ספרד, איטליה, ...) הסידורים שהזכרת הם לפי הנוסח המזרחי (למשל ברכות התורה לפני ברכות השחר ולא לפני הקרבנות, מופיע הפסוק "גואלינו ה'" בחתימת גאל ישראל בשחרית, ...) לצערי אין עיתותי בידי להרחיב יותר. מקורות רלונטיים לקריאה: מחזורי גולדשמידט לימים הנוראים, ההקדמה לסידור אזור אליהו אסי אלקיים - שיחה 08:13, 8 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

שלום אסי, בערך נוסח ארץ ישראל מופיע תיאור על סידור ארץ ישראל שערכתי ועל סידור זמרת הארץ. ידוע לי כי סידור זמרת הארץ לא יצא לאור מעולם. האם זה מקובל בויקיפדיה לכתוב על ספר שעדיין לא יצא לאור? יאיר100

שלום חבר שאלה לגבי בתי הכנסת האיטלקיים בסלוניקי עריכה

האם אתה עדיין פעיל? :) להביט לאופק - שיחה 11:37, 9 באפריל 2020 (IDT)תגובה