שיחת משתמש:ינבושד/ארכיון ב

מבין בבראשית?

היי ינבושד, בתור דתי שמחובר עכשיו לוויקיפדיה, אם אתה זוכר משהו לגבי למך בן מתושאל, אשמח אם תענה לי בדף שיחת הערך. בברכה, צהוב עולה 01:41, 8 אוגוסט 2006 (IDT)

עניתי. לילה טוב! ינבושד.

הקדמת הרמב"ם לי"ד החזקה

ערב טוב ינבושד,

לרגל תחילת המחזור החדש בלימוד הרמב"ם, היום, ראיתי לנכון להציע לך לעיין בהקדמת הרמב"ם לי"ד החזקה (שהיא השיעור של היום ברמב"ם), יש שם פרטים שיכולים לעזור לך, לגבי השתלשלות החיבורים, מי נגד מי, מי נשיא אחרי מי, מי לימד את מי וכו'. תהנה... גבעתיים 20:48, 8 אוגוסט 2006 (IDT) (שהוא למנייננו ליל ט"ו במנחם-אב ה'תשס"ו)

תודה רבה! עיינתי בחלק ממנו, והרי הוא פתוח לפניי. קשה לי מה שכותב הרמב"ם, שרב אשי קיבל מרבא, הרי הגמ' (קידושין עב:) אומרת: כשמת רבא נולד רב אשי, וא"כ לא ראו זה את זה! ופתחתי שם עכשיו, וראיתי בהגהות מהר"ב רנשבורג שכותב שלרמב"ם הייתה הגירסה "עד שלא מת רבא נולד רב אשי". יישר כח! בברכה, ינבושד.

זהירות

שלום ינבושד,

האנונימי שהזמנת להרשם "תרם" ערכי דינוזאורים מועתקים. מחקתי אותם. אנא בדוק את התרומות האנונימיות ביתר תשומת לב, בייחוד כשמספר ערכים רב מוסף תוך זמן קצר (COPY PASTE לוקח הרבה פחות זמן מממש לכתוב משהו בעצמך (~; )

בברכה, אסתר 21:36, 9 אוגוסט 2006 (IDT)

תודה, לא חשבתי על כך. מה עליי לעשות תחילה? להריץ חיפוש בגוגל? בברכה, ינבושד.

בוא נתחיל מזה, שכשראיתי ערך בתחום שאני לא מבינה בו, חיפשתי מידע תומך לנכונותו, וכך הגעתי גם למקור הטקסט. חיפוש בגוגל זה צעד ראשון ופשוט, אבל לא תמיד - רצוי לחפש מחרוזת מתוך הערך, אבל למשל הפעם מחרוזת מהערך לא הגיעה למקור ומצאתי את המקור על ידי חיפוש שם הערך עצמו (לא היו כמעט תוצאות לחיפוש אז זה היה קל).

בכל מקרה יש דברים שמעוררים חשד, כמו התבנית שבה נכתבו הערכים - המסגרות נבעו מכך שבמקור אלו היו כותרות ממורכזות, חוץ מזה, כמו שכתבתי קודם - להדפיס 5 ערכים תוך זמן קצר כל כך נראה תמוהה למדי.

אסתר 22:00, 9 אוגוסט 2006 (IDT)

לא שמתי לב לכך שהוא שלח 5 ערכים בזה אחר זה. תודה, ינבושד.

תירס (דמות מקראית)

ט"ז במנ"א שמח, האם יש לך סנטימנטים אישיים לתירס (קרבת משפחה, חבר ילדות וכו'...)? אם לא, למה לא להניח לערך לנוח על משכבו בשלום...? :) נריה 12:58, 10 באוגוסט 2006 (IDT)

ממש לא. מה הבעיה להוסיף מקור? למי זה מזיק? בברכה, ינבושד.

סליחה שלא הקדמתי - בדף השיחה ובדף הבקשות ממפעילים ביקשתי למחוק את הערך במחיקה מהירה, בהתאם להחלטה בויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/דמויות מקראיות בלתי-מוכרות. פשוט לא הבנתי האם זה שהוספת את המקור נועד למנוע את המחיקה או לא. אם כן, אז כדאי לכתוב את זה גם בדף השיחה ולנמק. נריה 13:02, 10 באוגוסט 2006 (IDT)

לא התעמקתי בבקשת המחיקה, אבל נראה לי שמחיקה מהירה מוגזמת במקרה זה, ואפשר להעלות להצבעה. ראיתי את הדף ב"שינויים אחרונים", נכנסתי וקראתי את הערך הקצרצרצר, והוספתי מקור, אם זה מעניין מישהו. בברכה, ינבושד.

אשמדאי

שלום, אודה לך אם תעבור על העריכה הזו בערך. בברכה, pacman • שיחה 13:39, 10 באוגוסט 2006 (IDT)

היא נכונה, מלבד המשפט הראשון - שמקורו לא ברור לי. בברכה, ינבושד.

אוקי, תודה. pacman • שיחה 13:47, 10 באוגוסט 2006 (IDT)

הוספתי את המקור בתלמוד - גיטין דף סח ופניתי אליו בדף שיחתו לגבי המשפט הראשון. בברכה, ינבושד.

בעל המאור

שלום לך ינבושד.
כיון שהסברת לי פנים (לאחר שכתבתי את הערך הושענות), אני פונה אליך כעת.
כתבתי ערך על רז"ה, המפורסם בכינויו 'בעל המאור'. דא עקא, שאינני יודע להעלות את רצועת הסינכרון (זו עם הצבעים), המופיעה בערכי שאר הראשונים.
כמו כן, איני יודע כיצד להפנות את האורחים לערך הנ"ל באמצעות השמות 'בעל המאור', או 'רז"ה'. אפשר למצוא את הערך רק על-ידי חיפוש השם 'זרחיה הלוי'.
אשמח מאד אם תעזור ותסביר לי. בתודה, נדב דוד.

את ההפניות כבר יצרתי, כך שיש לך פחות עבודה. בברכה, DGtal 16:06, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

שלום לך, ויישר כח על הערך! הוספתי את תבנית הזמן. הבט שוב בערך (רבי זרחיה הלוי) וחווה דעתך. איך עשיתי את זה? העתקתי מערך אחר (רשב"א) ושיניתי פרטים רלוונטיים. דפי הפניה - DGtal יצר לך דפי הפניה. איך עושים את זה? נכנסים לערוך את הדף הריק ממנו אתה מפנה, וכותבים בו:

#הפניה שם הערך אליו אתה מפנה

וזהו.
בברכה, שבת שלום, ינבושד.

בעל המאור - עוד תיקון קצר

תודה על העזרה.
בקשה קטנה נוספת: כדאי להוסיף לשם הערך: זרחיה הלוי, את התאר ר'. שם הערך לא מופיע בדף העריכה ולכן אין לי מושג כיצד לשנות אותו.
נדב דוד

בדרך כלל אין מקובל בויקיפדיה להוסיף ר' לשם הערך (ראה רבי שמעון בן יוחאי, ר' יהודה בר אילעאי, רבי יהודה הלוי, הרב מרדכי אליהו), מלבד חריגים (כמו רבי טרפון). לפי זה, בגוף הערך יש לכתוב "רבי", אבל לא בשם הערך. בברכה, ינבושד.

תודה על הפרגון

נהנית מהר"ן? ראה גם את ר' יצחק בר ששת, הריב"ש. נדב דוד.

אגב, איפה על המקלדת נמצא הקו המפריד הזה - |?

גם אני מצטרף לפרגון. שכויעך, והמשך כך. הוספתי את תשובה נז"ק של ריב"ש לערך שלך. עבדתי עכשיו קצת על הקטגוריות של הראשונים, שלא יהיה קיטלוג כפול. ולשאלתך - הוא נמצא היכן שנמצא הסימן הזה: \ (יש לו כמה מקומות אפשריים, במקלדות שונות. צריך לחפש בקצוות). הלל • שיחה 13:13, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

מצויין! התו | מתקבל בלחיצה של Shift והתו \ (בדר"כ נמצא בסמוך למקש המחיקה ול-Enter הגדול). בברכה, ינבושד.

ואם גם אני יכול לקפוץ פנימה, אציין שהעובדה שאתה מתבלבל נובעת כנראה מהעובדה שהסימון על המקלדת הוא של קו מרוסק במקום קו יחיד, ואם אתה ממש מתקשה, הקלדת {{ס:!}} תניב את אותה התוצאה. בברכה, דניאל צבי 21:14, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

ישיבת מרכז הרב

היי. אולי אתה תוכל לסייע. אלמוני השמיט שלושה שמות בערך הנ"ל. האם תוכל לבדוק זאת? ערןב 16:20, 16 באוגוסט 2006 (IDT)

לפי הנאמר בערכים של שניים מתוך השלושה, הם אכן למדו שם. שחזרתי. בברכה, ינבושד.

תודה. ערןב 16:24, 16 באוגוסט 2006 (IDT)

זהירות למי אתה קורא שוטה

שיחה:שבועות#חג המים (ראוי להוסיף) - זה נכון, אם כי בימינו זה קצת יצא מפרופורציא. אני אמרתי שאני אבדוק את הנושא, וכששאלתי, אמרו לי שיש לזה התייחסות (חיובית) בשו"ת של הרב משאש (עוד לא בא לידי הספר, אז לא הוספתי לערך). בברכה, דניאל צבי 20:49, 17 באוגוסט 2006 (IDT)

ל"מנהג" המופרע הזה היום אין כל קשר למנהג המקורי. כן, אני יודע שיגידו שזה כן קשור - אבל זה לגמרי איבד פרופורציות ואיבד את הטעם לחלוטין. כמו שאנו נאמר: י"ד בניסן הוא חג האש. למה? מתוך ששורפים חמץ (י)נהגו העם (רח"ל) לשרוף בתים. בברכה, ינבושד.

אם אכן יתחילו כל שנה אנ"ש לשרוף בתים בהמוניהם, הרי שזה יהיה מסימני החג - סימן מצער, שאין בינו לבין לבין המהות המקורית של החג ולא כלום, אך עדיין סימן, במובן שתוכל לדעת שהיום חג לפי העשן המיתמר.

בדומה לכך (ולהבדיל...), בשהותי בארה"ב, הקהילה היהודית האורטודוכסית לא ראתה שום פסול (הלכתי, רעיוני זה עניין אחר) בהשתתפות במסיבות ליל כל הקדושים וראש השנה האזרחית, משום שחגים אלו שינו את מהותם, ואין בינהם לבין עבודה זרה ולא כלום.

לדעתי, יש להשאיר את מנהג המים, אך להסתייג, ולהבחין בין המנהג המקורי לבין השטויות. בברכה, דניאל צבי 21:19, 17 באוגוסט 2006 (IDT)

כמו שיום כיפור זה "חג האופניים". זה קיים, מה יש לומר. להתעלם? הלל • שיחה 21:24, 17 באוגוסט 2006 (IDT)

יש לכתוב את זה במקום מתאים בתוך הערך, אבל לא שייך להגדיר את זה כאחד מסימני החג, מה עוד שזה נתפס כך כמצווה/מנהג מבוסס. בברכה, ינבושד.

אבל המנהג לשפוך מים (בצורה מתונה) קיים - אצל המרוקאים, רק בגלל שעשו מזה חוכא ואיטלולא, זה לא סיבה להתעלם. ―דניאל צבי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אל תתעלם, תכתוב את זה בתוך הערך. אבל כמו שזה נראה עכשיו זה: מנהג מקובל בכל קהילות ישראל, ומצווה על כל אחד ואחד לעשות כן, לקיים מה שנאמר "באנו באש (י"ד בניסן הנ"ל...) ובמים ותוציאנו לרויה". כיון שהמנהג המקורי לא מוכר ואינו ידוע, יש לציין זאת בגוף הערך עם ההסבר המתאים. להפוך את זה לאחד מסממני החג - מוגזם, לדעתי. אגב, למה המנהג להישאר ערים בלילה אינו מוזכר כאחד מסממני החג? בברכה, ינבושד.

טוב, האמת היא שמה שהקפיץ אותי במיוחד היה תקציר העריכה (אני מכיר כמה פרענקים מאוד חכמים) - אין לי בעיה עקרונית עם הפתרון שלך, למרות שאני חייב לשאול - היית מתנגד לציון אכילת ראש הכבש בר"ה או ללבישת שחורים בט' באב כי זה לא נפוץ/מחייב? בברכה, דניאל צבי 21:46, 17 באוגוסט 2006 (IDT)

הייתי מתנגד כי זה לא מייצג ולכן לא נחשב כאחד מסימני החג (ראש הכבש אולי כן). באשר לתקציר העריכה - כוונתי למה שנהגו מקצת אנשים (מה שהבנתי שהערך מתכוון אליו), שגם נפוץ יותר מן המנהג המקורי. בברכה, ינבושד.

יום כיפור

הצעה: אולי תשים את התבנית של ערך מורחב בתחתית הדף כמו שאר הערכים? זה גם מונע 2 מדליות צמודות. בברכה, DGtal 21:33, 17 באוגוסט 2006 (IDT)

אין לי כל התנגדות. אני מצאתי את הערך כמות שהיה, ולכן ביצעתי את השינוי הזה. בברכה, ינבושד.

המשכן

שלום ינב', אני מציע להסיר את הערך מדף ההצעה למומלצים מאחר ונראה שהמשימה שלי הפכה מתיקונים קוסמטיים לכתיבתו מחדש באופן מורחב כך שלא ממש נשאר הרבה מהערך המקורי במחצית הראשונה, ואני בדרך לעבוד על המחצית השניה...אם לאחר הסיום עדיין תחפוץ שיהיה מומלץ, תעלה אותו מחדש להצבעה - להערכתי במחצית השניה של השבוע הקרוב...(הפעם לא אוכל להשתתף בהצבעה...) שבת שלום בינתיים, נריה 12:03, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

יישר כח ושבת שלום! ראה תגובתי בשיחה:המשכן. בברכה, ינבושד.

ארכוב המומלצים

אני חושב שערן (זה שנוהג לארכב את המומלצים) פשוט שם את ההצבעות בדפי השיחה של הערך. שים לב למשל בערכים שארכבת. לדעתי אין צורך לארכוב כפול, ועדיף בדפי השיחה, במקום לנוע בדפי ארכיון אינסופיים. ירון 00:17, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

בסדר, אבדוק את זה. תודה רבה ושבוע טוב, ינבושד.

זה לא נשמע לי הגיוני ולדעתי במקרה הזה יש היגיון בארכוב כפול. עדיף לשאול את ערן. pacman • שיחה 00:22, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

מה ההגיון? ירון 00:23, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

שתי סיבות עיקריות: האחת, זמן רב המידע נשמר באריכיון המומלצים ולא הגיוני שהארכיון יקטע באמצע; השנייה, הצורה הקלה והנגישה יותר היא שבשיטוט באריכיון המומלצים ניתן יהיה לראות את כל ההצעות, בלי צורך לחפש בשיחה של כל ערך בנפרד. יש לשאול את ערן. pacman • שיחה 00:25, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

עם הראשון אני מסכים. את זה צריך לשאול את ערן. לגבי השני- דווקא יותר פשוט לטעמי לגשת לדף שיחה של ערך ספציפי מאשר לחפש אותו ב-6 (וזה רק יילך ויגדל) דפי ארכיון. ירון 00:26, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

משיטוט שוטף באריכיון ההצעות דווק ניתן למצוא דברים מעניינים וחלקם גם מעודדים, לדוגמא העלייה בסטנדרטים ובקרירטריונים של ערך מומלץ. pacman • שיחה 00:31, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

You've got a point. לשאול את ערן... . אני זז- ש"ב פסיכומטרי. לילה טוב, ירון 00:33, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

העלייה בסטנדרטים של המומלצים משתקפת גם בויקיפדיה:ערכים מומלצים. אני לא רואה צורך בארכוב כפול שדורש יותר תחזוקה וכשמעוניינים לראות את הערכים שהוצעו בדף בתקופה מסוימת ניתן תמיד להשתמש בגרסאות הקודמות. ערן 08:00, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

נתאי

שלום. אינך חושב ששם זה שמור להר נתאי, כאשר ייכתב? דודס • שיחה 09:22, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

לכשייכתב. בברכה, ינבושד.

במחשבה שנייה, אפשר כבר עכשיו ליצור שם פירושונים. בברכה, ינבושד.

עזוב, התירוץ הראשון יותר טוב. דודס • שיחה 09:31, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

אלא מחוורתא כדשניין מעיקרא... בברכה, ינבושד.

איסור ייחוד בצבא ארצות הברית

ראה כאן:

"המדיניות שכרגע הנהגנו היא שלראשונה החיילים הגברים האחראים על הגיוס באינדיאנה לא יכולים להיות לבד במשרדים, במכוניות או בכל מקום אחר עם מגוייסות לעתיד, ואם ייתפסו הם יוענשו באופן מיידי. גם אם ישמעו על חייל אחר המטריד מגויסת פוטנציאלית ולא ידווחו על כך הם יענשו".

בית דינו של דנטון גזרו על הייחוד עם הפנויה... הלל • שיחה • תיבת נאצות 11:33, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

:} זו גזירה משום מעשה שהיה? בברכה, ינבושד.

עיין שם. הייתי אומר "מעשים שהיו". הלל • שיחה • תיבת נאצות 11:42, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

ראה למשל את מעשהו לכאורה של רמון, שלא היה קורה לולא היו הוא והחיילת נשארים לבד בחדר. 80.178.10.156 11:51, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

אני אלמוני?

הרגת אותי מצחוק עכשיו... אני יודע שאינטרנט זאת מדיה אלמונית, אבל עד כדי כך? :-) בברכה, לב - שיחה 11:48, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

בהתחלה חתמת כאלמוני. ניסיתי לשחזר, והשרת נתקע. אחרי שהצלחתי לשחזר ראיתי ש"עדכנת" את החתימה, ושחזרתי שחזור עצמי.

חוץ מזה, אני לא מכיר אותך, אז בשבילי אתה אלמוני :) ... בברכה, ינבושד.

אני יודע, אני סתם צוחק... :-)בברכה, לב - שיחה 12:10, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

תאריכים בקשר למשכנים השונים

יש בלגן שלם בכל נושא התיארוך של המשכנים השונים. כאילו ביהמ"ק הראשון נבנה שנים לפני שפסק לפעול המשכן וכד'. אני לא יודע מי עסק בתיארוך בערכים אבל אם אתה יודע מי זה, אשמח אם תידע אותו. לאחר מכן אוכל בעז"ה לטפל במשתמש:Faryos/ארגז חול4. בברכה. ---יוני--- 14:17, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

לא ראיתי את זה, אגש להסתכל. בעקרון, חז"ל עסקו בזה בפרק האחרון של מסכת זבחים. בברכה, ינבושד.

ממבט ראשון, נראה לי שיש כאן ערבוב בין שתי ספירות: מצד אחד, התיארוך המסורתי, ומצד שני, שיטת החוקרים. לשיטתם בית המקדש הראשון נבנה (ונחרב) מוקדם יותר מהשיטה של חז"ל. כאשר עושים את החשבון הפשוט של ה"סדר עולם" (2448 לבריאה - יצ"מ, 2488 - נכנסו לארץ, ומשם מחשבים משכנים ובית המקדש), וממירים את התאריך בתאריך נוצרי (או להיפך), ההתנגשויות בין שתי השיטות ניכרות ובולטות. בברכה, ינבושד.

אוסיף את מה שכתבתי בשיחה של הללג. התאריכים של משכן גלגל, משכן נוב וגבעון (וגם משכן שילה שלא אני כתבתי) שאין להם "מקורות חיצוניים" להסמך עליהם, נכתבו ע"פ המקובל במסורת היהודית, כאשר התאריך העברי הומר אף לתאריך לועזי. הבעייתיות שיכולה להיווצר:

1. הבדל בין גישת המחקר לגישת המסורת.. (בעיקר בבית המקדש)
2. בסיום משכן גבעון, שאינו ברור, דבר שאף מופיע ברמז בערך (השאלה היא האם המשכן הסתיים בתחילת הקמת בית המקדש או בסיום הקמת בית המקדש, ויש פער של 7 שנים).
3. נקודה נוספת היא ההתייחסות לעובדה שמשכן שילה עמד באמת 'שלוש מאות ושבעים חסר אחת' (369 שנה), אבל גם בנקודה זו הבעייתיות נוצרת בעקבות מקורות סותרים במסורת ישראל (סדר עולם רבה, תלמוד, מסורות מאוחרות).
4. יכול מאד להיות שתוך כדי תהליך ההמרה של התאריכים נעשתה טעות, את זה אפשר לבדוק ולתקן (זו אנציקלופדיה חופשית..) אריקל 14:40, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

אנסה לחשב בעצמי, לפי הברייתא בזבחים קיח: ע"ב, ואח"כ נעשה השוואות:

• נכנסו לארץ - 2488.
• י"ד דכיבוש וחלוקה, המשכן בגלגל - עד 2502.
• נוב וגבעון נ"ז שנה - עד 2559.
• "נשתיירו לשילה שס"ט". עד 2928, אז נבנה בית המקדש (480 שנה אחרי יצ"מ).
• בהמרה לתאריך למניינם (לפני הספירה; התאריך מציין את סוף התקופה): גלגל - 1258, נוב וגבעון - 1201, שילה - 832 (בניין בית המקדש הראשון).

אריקל - מה המקורות והמספרים למספר אחר של שנים למשכן שילה?

האם אין זה הפשט שהמשכן סיים את תפקידו כשבית המקדש עמד על תילו ונחנך? מצאת לזה התייחסות?

בברכה, ינבושד.

כפי שכתבתי אני לא כתבתי את התאריכים בערך על משכן שילה ולכן אין לי מושג מה התאריך שם.. התאריכים במשכן גלגל, נוב וגבעון חושבו בדרך שאתה חשבת, תוך הצלבה עם ספר שעוסק בנושא.. הבעייתיות הנה ביחס למקורות החיצוניים.. אריקל 00:26, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה. ולשתי השאלות ששאלתי? בברכה, ינבושד.

תשובות:

1. המקורות למספר אחר של שנים של משכן שילה מבוסס בדיוק על החישוב שציינת, אין יכולת לבצע חישוב אחר (דרך אגב כדאי בהזדמנות לכתוב ערך על מנין השנים בלוח העברי (בתור ערך מורחב), יש בפסקה הקטנה הקיימת בהלוח העברי כמה טעויות והשמטות.. ובכ"ז הערך זכה להיות ערך מומלץ וותיקי ויקפדיה לא זועקים על כך..) האפשרות היחידה היא נתינת מנין שנים אחר ליצירה (כגון שיטת הרמב"ן). אפשרות אחרת היא דעת המחקר, שבאופן כללי אין מקבל בהכרח את קיומו של משכן שילה, ואף לגישות המקבלות אין יכולת לקבוע תיחום שנים מדויק (אפילו אם היה חתיכת עץ ממשכן שילה, בדיקות פחמן 14 אינם מסוגלות לתת תיארוך כל כך מדויק).
2. זה באמת הפשט שדווקא כאשר בית המקדש סיים את תפקידו הוחלף משכן גבעון. אבל לפי החישוב המופיע בגמרא מצטייר שמשכן גבעון הסתיים עם תחילת בניית בית המקדש (השאלה, כפי שציינתי בערך כמה זמן עמד משכן גבעון). בכל מקרה גם הגישה השנייה לגיטימית, משום שלמעשה משכן גבעון היה חסר את ארון הברית, ונראה שכלים רבים לא היו שם, לכן העברת הקדושה הייתה יותר טקסית מאשר מעשית.

אריקל 04:04, 23 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה רבה. עברתי על התשובות, אבל מחמת עייפותי לא עיינתי בדברים. יותר מאוחר, בעזרת ה'. ראה נא את השינוי שביצעתי בהלוח העברי בפסקה שהזכרת. הנושא ראוי בהחלט לערך מורחב. בברכה, ינבושד.

אופס

החשבון למעלה אינו נכון. הנה דברים שכתבתי בשיחה:משכן שילה:

הטעות היא שלי, כנראה. היסוד לטעות הוא ההבנה שהברייתא שם מפרטת את שנות המשכנים לפי הסדר; ולא היא - הברייתא רוצה לחשב את ימי משכן שילה, ולצורך כך היא מציבה את הנתונים הידועים על משכן נוב וגבעון לפני שילה, על אף שהם היו אחריו, כפי שמובא שם במשנה (קיב:). בברכה, ינבושד.

חישוב חוזר: הפרטים השונים - שילה לפני נוב וגבעון. אנסה לחשב בעצמי, לפי הברייתא בזבחים קיח: ע"ב, ואח"כ נעשה השוואות:

• נכנסו לארץ - 2488.
• י"ד דכיבוש וחלוקה, המשכן בגלגל - עד 2502.
• "נשתיירו לשילה שס"ט". עד 2871.
• נוב וגבעון נ"ז שנה - עד 2928, אז נבנה בית המקדש (480 שנה אחרי יצ"מ).
• בהמרה לתאריך למניינם (לפני הספירה; התאריך מציין את סוף התקופה): גלגל - 1258, שילה - 889, נוב וגבעון - 832 (בניין בית המקדש הראשון).

ינבושד.

תשובה באיחור

עניתי לשאלתך בויקיפדיה:דלפק יעוץ#גודלו של דף. דודס • שיחה 20:25, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה רבה. הגבתי שם. כנראה אנחנו לא על אותו מישור - אני מתכוון לגודל הערך, והתשובה מתאימה לגודל הדף. בברכה, ינבושד.

יהודה הדסי

שלום ינבושד. יש סיבה הגיונית מאד למיקומו של הדסי בין רס"ג ורמב"ם - הכרונולוגיה. אם יש לך איזה הגיון אחר, אפשר להעלותו בדף שיחת הערך. דודס • שיחה 08:52, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

הוא קראי והם לא. זה סדר הרבה יותר הגיוני, לדעתי. בברכה, ינבושד.

מה ההבדל? החלוקה לקראים וללא קראים היא שרירותית, אפשר לחלק לאריסטוטלים ולנאו אפלטוניסטים, או לפי הות הראשונה בשם. כרונולוגיה, לעומת זאת, יכולה להראות את התפתחות העיקרים עם הזמן, שהרי עקרונותיו של הדסי השפיעו בהכרח על רמב"ם. דודס • שיחה 09:03, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

הרמב"ם הסתמך על מקורות היהדות המסורתית, ולא הקראית. וההפרדה של הקראים מתבקשת בהכרח, משום שזו כת שונה מן היהדות המסורתית. בברכה, ינבושד.

רמב"ם לא הסתמך על שום מקור אחרי התלמוד, אך הושפע רבות ממקורות קראיים, ערביים ורומאיים. אם חלק עיקרי אמונתך הם לסתור את עיקריו של זה שקדם לך, זה חשוב להבין מה היו עיקריו ובמה הוויכוח. ייתכן ויותר מתאים כמו שעשית, אך ראוי להתייעץ עם עוד אנשים, ולא לעשות את זה בטענה שאין שום הגיון. הגיון ישנו, ואני חושב שכמו קודם עדיף. מבחינתי, אין הבדל מהותי בין רמב"ם להדסי. דודס • שיחה 09:17, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

אפשר להזכיר אותם אח"כ ולציין בקצרה את זמן פעילותם. כמו שבערך על עיקרי היהדות לא תרחיב על מקורות נכריים, כך לא "תפריע" עם כת שונה באמצע דברי היהדות המסורתית. לדעתי, גם אם "הגיון ישנו", הוא בטל כמעט לחלוטין ביחס להגיון האחר. בברכה, ינבושד.

מה שתגיד (שהגיוני בטל), לא אריב אתך. דודס • שיחה 09:27, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

לא אמרתי ש"הגיונך בטל", וחוץ מזה זה לא נוח להציג את זה כך... טענתי שבאופן יחסי ההיגיון השני גובר, לדעתי, בבירור. ומצד שני, אני חוזר בי מהאמירה על "שום היגיון", בעקבות דבריך. בברכה, ינבושד.

הראל מציע שנתאגד אתה, הלל ואני, ונכתוב איזה ערך לתחרות. בא לך? דודס • שיחה 09:33, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

יש לך רעיון על מה? אני ממש לא בטוח שאוכל להשתתף, בשבוע הבא מפסיקים את ה"ביטול תיירה", ואז אי אפשר לדעת מה קורה איתי (הפעילות שלי בויקיפדיה צפויה להצטמצם למספר גיחות קצרות, אחת לכמה ימים). בברכה, ינבושד.

תכתוב במגורים, על פתק קטן, כשכולם ישנים, ואחר כך תעלה את זה בבת אחת. גם אני כנראה אצא לכמה גיחות עבודה בימים הקרובים. דודס • שיחה 09:39, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

הבעיה היא - כמה זמן יהיה לי לזה? בברכה, ינבושד.

הלל גם תלמיד ישיבה? הוא גם יענה לי בשה"י פה"י? דודס • שיחה 09:47, 22 באוגוסט 2006 (IDT)

אני מניח. בברכה, ינבושד.

דמגוגיה אנציקלופדית

שלום ינבושד. אנא קרא את שכתבתי בשיחה:ציר הרשע - מדובר בעובדה. אם ניתן לקרוא לסרט היהודי הנצחי "אנטישמי" - אין סיבה שלא נקרא למונח דמגוגי. זהר דרוקמן - אהמ 21:26, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

הסיפור

לינובשד ערב טוב,

תודה על תשומת הלב שהענקת לסיפורי ועל ברכתך. בדף השיחה שלי יש קישור בשם "ההחלטה" המפנה אל הסיפור.

בברכה, אדר 21:52, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה לך! עכשיו חיפשתי ומצאתי את הקישור... בברכה, ינבושד.

עיקרי היהדות (2)

עוד בנושא עקרי היהדות, איני בטוח שעריכתך מאוזנת, והיא כנראה לא מדויקת. אגב, ראה בזמנך החופשי את פסקה "הגותו" בערך שמואל דוד לוצאטו, ותבין שיש דעות קיצוניות יותר ממה שכתוב בערך על עיקרי האמונה. אבקשך לנסות לערוך את עיקרי האמונה בצורה ניטרלית ומדויקת. דודס • שיחה 08:24, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

אני יודע שיש דעות יותר קיצוניות. אבל אין להציג אותן כאמת סתמית אחת ויחידה. אם רוצים להזכיר אותן - יש לציין מי אמרן. לעניין העריכה האחרונה, אשמח אם תעמיד אותי על הנקודה שבה יש חוסר איזון/אי דיוק. בברכה, ינבושד.

• האם יש במשפט בניסוח עיקרי האמונה היהודית ניכרות השפעות של הנצרות והאיסלאם. מעיד על כך אופי הניסוח, וכן העובדה שפירוט עיקרי האמונה כרשימה לא נעשה עד המאה העשירית לספירה. משהו לא מדוייק? ישנה השפעה רבה של הנצרות והאסלאם על העיקרים, ופירוטם אכן לא נעשה עד המאה העשירית. כנראה לא הבנת למה שלחתי אותך לשד"ל; הוא אומר, שעצם התפיסה של עיקרי היהדות כדבר מחוייב, מושפעת מהנצרות והאסלאם, ואינה יהודית מקורית. דבר זה, מעגן שד"ל במקורות היהדות - במקרא ובתלמוד. אתה יכול לחלוק עליו, אך השינוי כבר אינו ניטרלי, שכן:
• י"ג העיקרים של הרמב"ם מנוסחים באופן שמזכיר את נוסח ה"קרדו" הנוצרי של ועידת ניקיאה. הניסוח אכן מזכיר, ולא מהווה רק אמירה נגדית.
• נקודה אחרונה - אכן, האוכל דבורה לוקה 240 מכות, והכופר בשלמות המקרא אינו לוקה ואינו נענש בידי אדם. מורידים ולא מעלין, המוזכר לגבי קראים - מתייחס גם הוא לעושה מעשה ולא לחושב את מה שאסור לחשוב. דודס • שיחה 08:44, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה על הפירוט. אני ניגש שוב לערך, ואח"כ אסביר יותר. בברכה, ינבושד.

אגב, הערך שד"ל בעבודה. דודס • שיחה 08:46, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

אופס.. לא שמתי לב, קפציתי ישר לפסקה המדוברת...

שים לב, אמירה כמו "בניסוח עיקרי האמונה היהודית ניכרות השפעות של הנצרות והאיסלאם" היא בעייתית בניסוח, מכיוון שניתן בקלות להבין ממנה ש:היהדות העתיקה את האמונה מן הנצרות והאיסלאם.

חוסר הדיוק שהזכרתי בדבריי כוון אל המשפט האחרון שהסרתי, והיא גם ההערה האחרונה שלך. הבעיה במשפט זה - "והתכחשות לחלק מהם אינה נחשבת חמורה כמו עברה על דיני ההלכה" - שהוא אינו מדוייק, שכן ישנם עיקרים שהכפירה בהם חמורה ביותר (אין חלק לעוה"ב, ראה פרק חלק בסנהדרין). כיוון שכך השמטתי את הפסקה, כדי להימנע מהאי-דיוק הזה.

קראתי את הדברים על שד"ל, אבל לא ברורה לי הראייה שאתה מביא ממנו לעניין הנייטראליות (כמו שכתבתי בתגובה הראשונה שלי).

מה דעתך על השינוי האחרון? אם יש נקודה בעייתית נוספת תעלה אותה. בברכה, ינבושד.

השינוי האחרון טוב.

אין חלק לעולם הבא, לדעתו של שד"ל, זה רק למי שמשנה את ההלכה בעקבות אמונותיו ולא למי שרק חושב. בפסקה המקורית היה כתוב: "והתכחשות לחלק מהם אינה נחשבת חמורה כמו עברה על דיני ההלכה." וזה בהחלט ניטרלי - בין דעתו של שד"ל לבין דעתך, למשל.

כמו כן, לדעתו של שד"ל (היא לא רק דעתו, אבל עכשיו אני כותב עליו) היהדות העתיקה את האמונה מהנצרות והאסלאם, לא את עיקרי האמונה עצמם אלא את המושג שיש עיקרי אמונה.

בברכה - דודס • שיחה 09:10, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה על ההערות. ראה, הביטוי "וההתכחשות לחלק מהם אינה נחשבת חמורה כמו..." הוא דו-משמעי. אפשר להבין כדבריך, ומצד שני אפשר להבינו כך: ההתכחשות לחלק מהעיקרים (לא משנה איזה) אינה חמורה, אא"כ התכחש לכולם. אפשר לנסח: וההתכחשות לכמה מהם אינה נחשבת חמורה כמו עברה על דיני ההלכה, אם כי יש עיקרים שההתכחשות להם חמורה ביותר." אבל ניסוח זה יתנגש עם דברי שד"ל (אולם איני חושב שדעתו מקובלת כל הזרם המרכזי של היהדות האורתודוקסית המסורתית). בכל מקרה, לדעתי משפט זה מיותר ואין צורך להיכנס לכך בערך. אם אינך מסכים איתי בעניין זה, ראה חופשי לשנותו (להוסיפו), ואם יהיו לי טענות מהותיות אציג אותן אחר כך.

לגבי הנקודה האחרונה בדבריך - אכן כך משתמע עכשיו מהערך (לא ידוע לי מי חולק על זה, ולכן לא ציינתי את זה בפנים), שעצם ניסוח העיקרים וסידורם כרשימה בוצע אחרי המסמך המקביל (להבדיל אלפי הבדלות) אצל הנצרות והאיסלאם. בברכה, ינבושד.

בסדר. נח לו למשפט הזה שלא נברא משנברא.

הזרם המרכזי של היהדות האורתודוקסית המסורתית הוא זרם ה"עדר". (ראה ביטוי מדויק ביחזקאל כ"ג כ'). דודס • שיחה 09:23, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

גם אני סברתי שנוח לו שלא נברא. ולעניין העדר - למה תעשה כה לעבדיך? עדר סוסים על שום מה? בברכה, ינבושד.

תבנית ציטוט

התואיל בטובך לבקר בשיחה:ציר הרשע? על איזו גלישת שורות אתה מדבר? דניאל • שיחה 04:38, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

עניתי שם. בברכה, ינבושד.

תמוז אב

יהיה נחמד אם את התובנות שלך כאן משתמש:ינבושד/שונות#שמות החודשים בלוח העברי תכניס גם לערכים תמוז ואב (ואולי לערכים נוספים).
בסג 17:51, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

אכן, זה רעיון, צריך לחשוב איך לשלב את זה בערכים (לכאתפנה לכך). בברכה, ינבושד.

טופל. בברכה, ינבושד.

יופי! :-) בסג 11:26, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

גר תושב

אלמוני יצר את הערך הזה. ערכתי אותו קלות (יותר טוב ממחיקה מהירה), אך נותר משהו שקצת צורם לי - "עליהם להכיר בחוקי התורה ולקיים את שבע מצוות בני נוח" - חסר משהו בסגנון "לפי ההלכה," לפני, אך אינני רוצה בבורותי להכניס לשם משהו שגוי. תוכל לטפל בדבר הקטנטן הזה? אייל בארי 21:17, 4 בספטמבר 2006 (IDT)

שכוייח! אני רואה שבינתיים אריקל טיפל בזה. בברכה, ינבושד.

כמו שאתה רואה רק התחלתי, אם יהיה לך זמן אתה יכול להרחיב אריקל 13:08, 5 בספטמבר 2006 (IDT)

אכן שכוייח! אייל בארי 17:45, 5 בספטמבר 2006 (IDT)

עינייני מלכים

שלום

אנא ראה את הערתי בשיחה:אחזיה (מלך ישראל).

eman • שיחה • (: \ ): 22:42, 5 בספטמבר 2006 (IDT)

שלום וברכה! הגבתי שם (מעט באיחור - מתנצל, לא הייתי כאן בשלושת הימים האחרונים). בברכה, ינבושד.

אברהם

איזו עריכה נדרשת לתוספת?

תיקנתי. לא נהוג להוסיף קישורים בדרך זו, ומחקתי את הקישור. אתה ציינת מקורות וזה תקין. בברכה, ינבושד.

הרב קוק

שלום, אנא ראה שיחה:אברהם יצחק הכהן קוק#עריכה. בברכה, ‏pacman • שיחה 15:16, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

מייל

שלחתי :) סקרלט 22:05, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

אולי איחרתי במעט, כרגע די קשה לי להביע דעה בעניין. בברכה, ינבושד.

תודה

אמורוסו 11:01, 19 בספטמבר 2006 (IDT)