العربية | English | español | italiano | עברית | русский
Movicon-regards.gif
שלום, כנראהשאין, וברוך בואך לוויקיפדיה!
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים ולעורכות באפשרותך:

If you can't read Hebrew, click here.בברכה,
נתנאל - שיחה - מומלצים 23:48, 3 באפריל 2018 (IDT)

תודה לרשוםעריכה

 

שמתי לב לתרומתך הרבה לוויקיפדיה העברית, ורציתי להביע את הערכתי. תודה רבה!
בברכה, כ.אלון - שיחה 16:47, 19 באפריל 2018 (IDT)

תבניותעריכה

תודה רבה על עריכותיך. ראיתי שהנחת הרבה תבניות בערכים. אנא שים לב שאתה מניח תבנית מתאימה. למשל בערך ג'ורג' ח'לייפי מתאימה תבנית של שחקן מאשר תבנית אישיות. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 20:06, 19 באפריל 2018 (IDT)

כיוםעריכה

תודה על עריכותיך בערך דהמש. הערה קטנה: שמתי לב שתיקנת ערך מספרי שהיה נכון ל„כיום״. הבעיה היא שעוד כמה שנים הערך הזה עזוי להשתנות והערך שוב יהיה שגוי. באופן כללי רצוי להימנע ממה שנכון לעכשיו ולכתוב מתי הנתון הזה נכון. האם מדובר על נתון שנכון לשנת 2018? 2017? (לא היה לי זמן לקרוא את המקורות). Tzafrir - שיחה 08:42, 7 ביוני 2018 (IDT)

הטיה בערך חאן אל אחמרעריכה

שלום רב. אני מעתיק לכאן דברים שכתבתי בדף השיחה שם, משום שאני חושש שמדובר בבעיה כללית אצלך. הבאת בערך הנ"ל מקורות משיחה מקומית, בצלם (שלוש פעמים, בשלושתן שכחת משום מה לציין שזה בצלם), במקום (לא טרחת לציין את זהות המקור), עבודה שחורה והטלוויזיה החברתית. כולם אתרי שמאל קיצוני. לצד זה, משהו כמו 7 מקורות מהארץ, למרות ההחלטה להימנע ככל האפשר מקישור אליו כשיש אלטרנטיבה, בגלל חומת התשלום. גם הארץ הוא על גבול השמאל והשמאל הקיצוני. רבים שם פוסט ציוניים, כמו עמירה הס שמככבת במקורות שבחרת להביא. אין איסור מוחלט על מקורות כאלה, אבל כשאתה מביא בעיקר מקורות כאלה - לא עושה רושם שניסית להציג את העניין באופן מאוזן. נרו יאירשיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ח • 12:49, 9 ביולי 2018 (IDT)

ג'ורג' פפדופולוסעריכה

היי,
תודה על הערך החדש. העלית את הערך הנ"ל בשם שגוי ("ג'ורג פפדופולוס"). היות שהוא הועלה לא מזמן, לא אמחק כעת את השם השגוי, אלא רק כעבור 24 שעות. בכל אופן, אנא דאג להעביר אותו לכתיב הנכון (ג'ורג', לא ג'ורג). אלדדשיחה 18:35, 19 בספטמבר 2018 (IDT)

סמי עופרעריכה

 

שלום,

תודה רבה על המאמץ לתרום לוויקיפדיה העברית. לצערי, נאלצתי לבטל את עריכתך בדף סמי עופר. הסיבה לכך היא: מה הסיבה להסרת התמונה?. מומלץ לעבור על המדריך שלנו לכתיבת ערכים על מנת להכיר טוב יותר את הסטנדרטים של ויקיפדיה. אם לדעתך עריכתך הייתה נאותה, ניתן לפנות לדף השיחה ולדון שם בנושא.
בברכה, • חיים 7שיחה • 20:22, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

תבנית אישיותעריכה

שלום.

שים לב: יש תבניות רבות לסוגי אישים. ראה את הרשימה הזו. תבנית אישיות מיועדת רק למי שלא מתאימה לו אף תבנית ספציפית אחרת. בברכה, דגש - שיחה 02:48, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

לגבי מקור מידע מקיף אמין חופשי וכו'...עריכה

זה תמיד טוב, אבל למה לנפנף בחזרה בשאלה עבור זה? ואם היית נשאר 'דתי', זה לא היה חשוב? לגבי ירושלים אגב, דוקא מוזכרת העיר 'שלם' בסיפורי אברהם, אם כי אכן לא ברור במה בדיוק מדובר... בשירת הים נאמר 'תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך..' - האם הכוונה לירושלים? אין לדעת... מכל מקום סוגיית 'המקום אשר יבחר ה' היא סוגייה 'פתוחה' בתנכ, והוא גם לא מסתיר את הנסיבות ההסטוריות שהפילו את ה'פור' על ירושלים דווקא, כמו מלחמות דוד וכו',, בכך הוא מהווה דווקא מקור אמין ומקיף לגמרי - הרי האלוהים לא באמת צריך ל"מקום", ולכן הערפול סביב נושא זה, וזו חכמת המקרא, גם אם לא בהכרח חכמת הרב שלך - אבל למה לשפוך את התינוק עם האמבטיה? פשוט הייתי מציע לך לעשות 'דף משתמש' מרוכך ואחראי יותר, ופחות 'מתקנטר', כראוי לעריכותיך ולעבודתך בויקי שדווקא נראית רצינית למדי, כל טוב 87.71.93.3 22:23, 18 באוקטובר 2018 (IDT)

מאורסתעריכה

איך אתה למד מהמקור הזה שהיא הייתה מאורסת? שושושושון - שיחה 14:45, 6 בנובמבר 2018 (IST)

כתב רש"יעריכה

סתם סקרנות, אתה באמת מגדיר את העובדה שרש"י לא הכיר את כתב רש"י כאחת הסיבות בגינן התפקרת? בן עדריאלשיחה • י' בשבט ה'תשע"ט 15:47, 16 בינואר 2019 (IST)

בן עדריאל • זה רק דוגמה קטנה ממאות דוגמאות - באל המעיין בשנות השמונים לימדו אותנו שרש"י המציא את הכתב ושהוא כתב "קדוש". כלומר לימדו אותנו עובדה שהיא בבירור לא נכונה. וכך לאט לאט או מהר מהר בסוף הכל נופל כמו מגדל קלפים.--כנראהשאין - שיחה 16:04, 16 בינואר 2019 (IST)
אבל זו סתם בורות, שמצויה הן אצל מאמינים והן אצל כופרים. אנשים בורים תמיד יהיו. (ואגב, בבתי ספר יסודיים מלמדים המון עובדות לא נכונות, בכל תחום). בן עדריאלשיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט 14:03, 17 בינואר 2019 (IST)
בן עדריאל • יש הבדל גדול בין בורות מתוך חוסר ידיעה, לבין בורות שנובעת מתוך אמונה בסיפורי אגדה ומיתולוגיה שנכתבו על ידי אנשים בתקופת הברזל, ובצורה דוגמטית להאחז בהם כקדושים (או במילים אחרות לשטוף לאנשים את המוח). יישום חשיבה רציונלית וגישה מדעית בה תמיד אפשר לערער על אמיתות, יש צורך להוכיח עובדה באופן ברור ואוביקטיבי על ידי ניסוי שניתן לחזור עליו שוב, קידם את האנושות במאות השנים האחרונות בצורה מרשימה מאז שאנשים השתחררו מדיקטטורת הדת. דוגמה קטנה: תוחלת החיים של אדם ממוצע הוכפלה מ-40 ל-80 שנים מאז פרוץ המהפכה המדעית. ולגבי הטיעון הטפל - "בבתי ספר יסודיים מלמדים המון עובדות לא נכונות" אתה יכל לתת דוגמה מה מלמדים? מי מלמד עובדות לא נכונות? כנראה שאתה מתכוון ש"בתלמודי תורה ואולפנות מלמדים המון סיפורי אגדה טיפשיים ולא נכונים (רבים מהם גם לא מוסריים) כ"קדושים". --כנראהשאין - שיחה 12:58, 23 בינואר 2019 (IST)
ממש לא. התכוונתי לטעויות גסות בהיסטוריה ועוד שנתקלתי בהן (אשתדל למצוא דוגמאות), אע"פ שלא למדתי בתלמוד תורה (ובוודאי שלא באולפנא...). בן עדריאלשיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט 13:03, 23 בינואר 2019 (IST)

אהלן אחיעריכה

אינני מנסה לכפות עליך אמונה שאינה לרוחך, אך מקריאת הנימוקים שהעלית בדף הפרופיל שלך חשתי שזוהי החמצה אדירה לאבד אמונה בגלל טענות כאלה, ומבחירתך לשתף את השינוי האמוני שעברת הנחתי שתהיה מוכן לשמוע הערות מאחרים.

מקבילות מהמזרח הקדום לא מערערים על תורת ישראל כהוא זה. תורת ישראל ניתנה לאחר אלפי שנות ציביליזציה אנושית, והיא מתכתבת בבירור עם התרבות האנושית בימיה. בחלק גדול ממנה היא נאבקת קשות, אבל היבטים אחרים שנמצאו ראויים שולבו בתורה, מתוך סינון ועידון. הרמב"ם לדוג' ביאר את עניין הקרבנות כאימוץ של אמצעי פולחן אוניברסלי, והסבתו לכיוון אמוני ראוי.

היהדות לא טענה מעולם שהיא זו שחידשה את היצירה הרוחנית באדם. למשל, הטענה הרווחת שאברהם אבינו חידש את המונותאיזם אין לה יסוד לא בתורה ולא בחז"ל. הרי לפי התורה אדם הראשון ונוח היו לפניו, ומכאן שהמונותאיזם הוא נחלת האנושות כולה. התורה גם קובעת שכל אדם נברא בצלם אלוהים, אז למה שתתעלם מהישגים רוחניים שקדמו לה?

ממליץ לך לקרוא דברים שכתב בנושא הרב קוק זצ"ל: • https://www.sefaria.org.il/For_the_Perplexed_of_the_Generation.34


ולגבי הנקודות שהעלית:

• גיל היקום - פתרונות דתיים לא מעטים הוצעו לשאלה זו. תוכל למצוא כמה בערך הויקיפדי על תורה ומדע.

• סיפור המבול - אם מדובר באירוע היסטורי שאכן קרה, מדוע שלא יוזכר גם במקורות חוץ מקראיים? מקבילות כאלו דווקא מחזקות את מהימנות הסיפור המקראי.

• תיארוך יריחו - כנ"ל גיל היקום.

• שמות החודשים - היהדות באמת אימצה שמות חודשים אליליים שהיו מקובלים באותם ימים. אז מה? אם כיום אני משתמש בלוח השנה הלועזי אז אני מאמין בישו ובנצרות?

• השבת - היום השביעי בבבל העתיקה אמנם נקרא שבתו, אך משמעותו הדתית היתה הפוכה לגמרי: היה זה יום אבל ועינוי שהוקדש לכוכב שבתאי, שבמסורת האסטרולוגית העתיקה סימל את הזמן, ולפיכך את המוות. האדם נתפס כעבדם של הזמן והמוות, והבבלים סיגפו עצמם כדי לשכך את זעמו.

השבת היהודית הפוכה לחלוטין. השבת מנתקת את האדם מהזמן באמצעות השהיית המעורבות האנושית בטבע, ולפיכך מבשרת את נצחון האדם על הזמן ביום של שמחה, עונג וחרות.

• כתב רש"י - מה הקשר לשאלת קיומו של אלוהים?

• בית המקדש - אתה רציני אחי? המקדש מופיע אינספור פעמים בתנ"ך. למה הוספתה המאוחרת של המילה 'בית' מלמדת משהו מלבד שינוי סגנוני?

• יהודים ויהדות - אחי, בתקופת חומשי התורה יהודה היה רק אחד השבטים מתוך כלל בני ישראל. לאחר חורבן ממלכת ישראל וגלותם של עשרת השבטים נותר רק שבט יהודה, וממילא רק מאז כונה העם יהודי.

עם טיעונים כאלה חלשים לא פלא שגל היציאה לשאלה הפך למבול
  1. מקבילות מהמזרח הקדום - רק מחזקות בצורה חד משמעית את ההבנה שאנשים כתבו את "התורה" במשך תקופה ארוכה מאוד ולא "כוח עליון" (כלומר היא לא ניתנה באיזה נס בהר סיני מודפסת יפה עם עטיפה חדשה :-) שהכותבים הושפעו וגם העתיקו סיפורים, אגדות ואמונות מהמזרח הקדום.
  2. גיל היקום - למה צריך "פתרונות דתיים" - איזה מין אל זה יהוה שאפילו לא יודע באיזה גיל היקום שהוא בראה.
  3. סיפור המבול - ברור ללא ספק שזה סיפור אגדה כמו "הארי פוטר" - איך הצליח נח לבנות תיבה כל כך גדולה בעצמו? אפילו אם נדרשו לכך עשרות ומאות שנים, ואפילו אם נעזר בשבעת בני משפחתו, מדובר בגזעים ענקיים ובאנשים לא מיומנים בלי אמצעים טכנולוגים מתאימים. מדובר בתיבה מעץ. איך דווקא הספינה המאולתרת הצליחה להחזיק מעמד תחת תנאי מזג אוויר כל כך קיצוניים? מבחינה זואולוגית: בעולם יש מיליוני מינים של בעלי חיים. איך נכנסו כולם לתיבה שגודלה כמחצית הטיטאניק? גודל התיבה היה 'שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ' (כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה כ-15 מטרים) וכו..
  4. שמות החודשים - אתה מביא למעשה עוד חיזוק לטענה מספר 1 שאנשים כתבו את "התורה" (כלומר היא לא ניתנה באיזה נס בהר סיני)
  5. השבת - טוב אז אתה מסכים שהמקור הוא בבלי רק עם הסבר אחר - ממליץ לראות את ההרצאה של דוד בלחסן בנושא "שבת : לא היה ולא נברא" https://www.youtube.com/watch?v=7qF2bGI3V3o
  6. כתב רש"י - שוב זה דוגמה לאיך ב"אל המעיין" לימדו אותנו עובדה שהיא בבירור לא נכונה גם מבחינת היסטוריה יהודית שהם אמורים לדעת -לא.
  7. בית המקדש -מצטער אבל זה עובדה: צירוף המילים "בית המקדש" אינו מופיע אפילו פעם אחת בתנ"ך ואילו הצירוף "בית יהוה" מופיע 231 פעמים, כלומר ביתו של יהוה. ישנם דוגמאות נוספות במקרא בהם יש שימוש בצירוף בית ואלוהויות שונות. לדוגמא: * הצירוף "בית בעל" המתיחס לאל הכנעני בעל. כמו בספר דברי הימים ב (פרק כג פסוק יז) "וַיָּבֹאוּ כָל הָעָם בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת". וגם ביהושע (פרק יג פסוק יז) "חֶשְׁבּ֥וֹן וְכָל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבוֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן". כלומר הבמות (אתר המיועד להקרבת קורבנות) והבית של בעל, אל העיר מעון. * בספר מלכים ב (פרק כג, פסוק ז) יש התיחסות לפסל של האלה אשרה ב"בית יהוה". "וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה". וגם בספר מלכים ב (פרק כא, פסוק ז):"וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם.

כמו כן בתנ"ך, מוזכרות מאות פעמים צירופי המילים משתחווה/ כרעה/ קד...לפני/ לרגלי/ יהוה, כלומר התיחסות לדמות פיזית לפסל המוקדש לאל יהוה ולאלה אשרה.לדוגמא:

  • בראשית (פרק כד פסוק נב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַיהוָה
  • שמואל א (פרק א פסוק יט) וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם הָרָמָתָה וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת חַנָּה אִשְׁתּוֹ וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה.
  • שופטים (פרק כ פסוק כו) וַיַּעֲל֣וּ כׇל־בְּנֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וְכׇל־הָעָ֜ם וַיָּבֹ֣אוּ בֵֽית־אֵ֗ל וַיִּבְכּוּ֙ וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיָּצ֥וּמוּ בַיּוֹם־הַה֖וּא עַד־הָעָ֑רֶב וַֽיַּעֲל֛וּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
  • דברי הימים ב (פרק כ פסוק יח) וַיִּקֹּד יְהוֹשָׁפָט אַפַּיִם אָרְצָה וְכָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם נָפְלוּ לִפְנֵי יְהוָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לַיהוָה.


1. התורה אינה על זמנית, אלא נטועה ברקע היסטורי. אין כל פגם בכך והתורה לא מסתירה את זה. מצוות וחוקים כמו פסח שני, ירושת הבת וסדרי המשמר במשכן ניתנו למשה מתוך הענות אלוקית לתביעות וצרכים שעלו מתוך העם במהלך ההליכה במדבר. גם חז"ל לא רואים בכך בעיה, ובדברים רבה פרשת שופטים מסופר שבתחילה ה' ציווה את משה להלחם בסיחון, אבל משה החליט לשלוח קודם שליחי שלום, ובדיעבד ה' הסכים ואפילו הפך את זה למצווה קבועה.

התורה ניתנה לעם של עבדים בזמן ומקום מסוימים, וברור שדיברה בשפתם והתאימה את ערכיה לאוזניהם, או כדברי חז"ל - "דיברה תורה בלשון בני אדם". הרמב"ם למשל הסביר את הקרבנות כדרך פולחן שרווחה באותם הימים, והתורה החליטה לאמץ למטרות ראויות יותר.

הרקע ההיסטורי לא השפיע רק על המצוות המעשיות, אלא גם על הסיפורים. אלוהים כנראה אימץ גם רעיונות וסיפורים שהיו מקובלים בעולם הקדום ועיצב אותם ע"פ המטרות החינוכיות שלו. החידוש של התורה הוא לא בסיפורים, אלא בהערכה המחודשת שלהם.

2. התורה נועדה לחנך את האדם למוסר, ערכים ועבודת אלוהים, לא לספר לו עובדות מדעיות על גיל העולם. בשביל זה לא צריך תורה אלוקית.

3. התורה נועדה לחנך את האדם למוסר, ערכים ועבודת אלוהים, לא לספר לו עובדות היסטוריות. סיפור המבול המקראי מתכתב בבירור עם סיפורי מבול שקדמו לו, וההשוואה ביניהם מעלה מיד פערים מוסריים ותיאולוגיים עצומים (אתה מוזמן לקרוא על כך בערכים של המבול, או תיבת נוח). כנראה שקיים גרעין היסטורי לסיפור, אבל הוא לא מעכב ולא מעניין.

4. לא הבנתי איך הסקת מכך מסקנה כזו.

5. אני דווקא חושב שהמקור הראשון הוא אלוהי. ההשוואה לשבת הבבלית רק מלמדת כמה גדול הפער ביניהם.

6. כתב רש"י - עם חינוך חרדי לבורות באמת אין פלא שגל היציאה בשאלה הפך למבול...

7. גם המקדש וגם המשכן, בו ה' לכאורה 'שוכן', לא מהווים במקרא את מקומו הפיזי של אלוהים, אלא רק מסמלים ומייצגים את נוכחותו. הם לא נועדו לצורכו של אלוהים, אלא לצורך האדם, כמוקד לתפילותיו והתייחסותו הממשית לאלוהים.

כדברי שלמה, ביום חנוכת המקדש:

"כִּי, הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ; הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ -אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. וּפָנִיתָ אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל-תְּחִנָּתוֹ--יְהוָה אֱלֹהָי: לִשְׁמֹעַ אֶל-הָרִנָּה וְאֶל-הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם--לִשְׁמֹעַ אֶל-הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה".

אלוהים עצמו לא מוגבל למקום, ויש אינספור פסוקים מהתנ"ך המתארים את נוכחותו ושלטונו בכל.

הנביאים נלחמו במפורש בהבנה האלילית שלך שאלוהים באמת מצוי במקדש ולכן המקום קדוש וחסין, כדברי ירמיה:

"אַל-תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל-דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר: הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה. כִּי אִם-הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת-דַּרְכֵיכֶם וְאֶת-מַעַלְלֵיכֶם: אִם-עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. ... הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל-דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר--לְבִלְתִּי הוֹעִיל. הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל; וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם. וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם, נִצַּלְנוּ--לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה. הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו--בְּעֵינֵיכֶם; גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי, נְאֻם-יְהוָה. כִּי לְכוּ-נָא אֶל-מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה; וּרְאוּ, אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל".

איזו דוגמא בדיוק את מנסה להביא מעמים פגאנים שתפסו את אלוהיהם באופן גשמי? חצי מהתנ"ך הוא פולמוס נגד התפיסות האליליות הנפסדות של העמים מסביב. ואיך בדיוק האשרה במקדש מלמדת משהו על עמדת היהדות? מדובר בתיאור של חטאי עבודה זרה, שהתורה מזהירה מפניה שוב ושוב והנביאים מחו עליה לאורך ספרים שלמים.

8. המקדש, המשכן והארון נחשבו לייצוג הפיזי של אלוהים על הארץ, ולכן להשתחוות להם פירושו להשתחוות לה'. אין כאן שום אמירה שאלוהים עצמו מוגבל לאותו מקום, או ראיה שעמד מולם פסל..

אני אגלה לך יותר מזה. אלוהים גם מתגלה לפעמים באופן מוחשי בתנ"ך ("וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם", "הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב", "ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר"), אבל גם זה לא מעיד כלום על מהותו האינסופית והבלתי מוגבלת. להפך. דווקא חירותו האינסופית מתבטאת בכך שהוא יכול להתגלות באיזה אופן שירצה, בהתאם למסר שהוא מבקש להעביר לאדם. כדברי המכילתא (ורש"י בעקבותיה): אנוכי ה' - לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמות, שנאמר: ה' איש מלחמה. ונגלה על הר סיני כזקן מלא רחמים, שנאמר: וייראו את אלהי ישראל.


אגב, הסרטון שהבאת על הרב קוק רק מלמד עליך שאתה עדיין שבוי בתוך תפיסות חרדיות מגוחכות על התורה והיהדות... מצטער אחי

כללי התנהגות בקהילהעריכה

שלום לך, דברים כאלה אינם מקובלים ואינם מועילים לשיח ענייני ומועיל שצריך להיות. נא הימנע להבא מהתקפות אישיות על משתמשים אחרים, או שתורחק מהקהילה. בהצלחה, בריאן - שיחה 14:08, 28 בינואר 2019 (IST)

תיבת נוחעריכה

שלום לך, גם אני הבחנתי בשלב כלשהו שהערך נאדר באופן חשוד מכל אזכור מחקרי (בדקתי עכשיו שוב הערך לוודא שאני זוכר נכון, וזה אפילו קצת מביך אותי עד כמה שזה המצב, כויקיפד גאה), ותכננתי בעצמי לטפל בכך בשלב כלשהו, אבל לצערי הייתי רחוק מלהתפנות לכך (ערכים כאלו דורשים עבודה עדינה ודקדקנית מאוד, כמו שאני מניח שגילית עם ניסיון ההרחבה שלך, ואני כרגע עסוק מין הרגיל בחיי הפרטיים). מאחר שאני רואה שגם אתה מתעניין בנושא הזה, חשבתי שאולי נוכל לשתף פעולה (כאמור, לבד זה קצת 'כבד עלי' כרגע מבחינת זמן). אני חושב שאפשר ליצור טיוטה פרטית ולעבוד עליה יחד במקביל. מה לכתוב בה? חשבתי שכדי להיות מדויקים יותר בכיוון שלנו, יכול להיות חכם להיעזר בויקיפדיה האנגלית, בפרק ההיסטורי של הערך, שממש תמוה בעיני שבכלל לא קיים במקבילה העברית. מניסיוני עם ערכים רגישים מעין אלו, אני חלילה לא מציע לתרגם את הפרק, אלא מציע לקרוא את כל 9 המקורות שמופיעים בו - ולסכם על בסיסם את המידע שיופיע בערך. אפשר לחלק בינינו את המקורות ולבסוף לבצע עריכה מסודרת יותר של כל המידע (אפשר את מבנה הפרק לבנות בהשראת מבנה הפרק בויקי האנגלית, לא חובה), וכמובן, במידת הצורך להשלים מקורות נוספים. התוצאה - נעלה פרק בשל, רציני ומגובה לערך בשלומותו, באופן שלא יהיה הגיוני לדעתי למחוק אותו, אלא לכל היותר לדון לגבי ניסוחו, מעמד שמניסיון הכי טוב להגיע אליו אחרי שבדיוק תרגמת בשלמותם כמה מחקרים בנושא. מה דעתך? איש השום (Theshumai) - שיחה 00:43, 5 בפברואר 2019 (IST)

המקור האלוהיסטיעריכה

שלום כנראהשאין,
הצבת תבנית "בעבודה" על הערך "המקור האלוהיסטי" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הערך למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה על הערך. אם בכוונתך לסיים את המלאכה, אזי זו תזכורת, ואם החלטת, למרבה הצער, לזנוח את העבודה על הערך, יש להסיר את התבנית ולהחליפה, במידת הצורך, בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, בברכה, גנדלף - 04:32, 24/02/19

דף המשתמש שלךעריכה

צהריים טובים כנראה.

נתקלתי בדף המשתמש שלך, והתרשמתי שהקושיות שאתה מציג בו על התורה והיהדות קרובות ללבך. ויקיפדיה אומנם לא נועדה למחקר מקורי (ואולי על עריכות מסויימות כבר הייתה לנו מחלוקת בהקשר זה), אבל אם תרצה נוכל לדון בהן באימייל או באופן אחר. נראה שמהצד שלך האפשרות לשלוח אימייל חסומה, אבל אם תהיה מעוניין אתה מוזמן בשמחה לשלוח לי הודעה. בברכה, גנדלף - 14:42, 03/03/19

אהד פישוףעריכה

תודה ענקית על כתיבת הערך! קשה להאמין שלא היה   סיון ל - שיחה 08:32, 7 במרץ 2019 (IST)

מצטרף Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 13:01, 7 במרץ 2019 (IST)

הסרת תארים מערכי אישיםעריכה

שלום, כנראהשאין. ראיתי שהסרת תארים לאישים במס׳ ערכים, כמו בברוך אברהם טולדנו ובמשה עמאר (פרופסור). אשמח לדעת על סמך איזה כלל ויקיפדיה אתה עושה זאת. Refael747 - שיחה 17:16, 29 במרץ 2019 (IDT)

גם אני נהגתי להוסיף את התואר פרופ לערכים רבים שיצרתי על מדענים ובכולם עורכים וותיקים הורידו את התואר ואמרו שזה לא מקובל, אפילו לאלברט איינשטיין לא הוסיפו פרופ--כנראהשאין - שיחה 17:31, 29 במרץ 2019 (IDT)
לדעתי, מומלץ לשמר את המצב הקיים ולא לשנות. אצל איינשטיין אין צורך להוסיף, כי הוא דמות ידועה מאוד. אבל אצל אחרים, אני סבור שהתארים האלו משמשים כנימוקי חשיבות עבורם. Refael747 - שיחה 18:16, 29 במרץ 2019 (IDT)

תבנית:משתמש אינו שומר שבתעריכה

למה יצרת תבנית חדשה כשכבר יש את תבנית:משתמש לא שבת? יוסף יצחק-שיחה, ה' באלול ה'תשע"ט. 20:28, 4 בספטמבר 2019 (IDT)

מצטער לא שמתי לב--כנראהשאין - שיחה 17:58, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

ניסוחים מועתקים מאנציקלופדיה מקראיתעריכה

שלום,

על פי מדיניות האתר ובהתאם לחוק, אין להעתיק תוכן שמופיע במקורות אחרים ולהעלותו לכאן, אלא אם קיבלת רשות מפורשת בכתב לעשות זאת, או שיצרת את התוכן בעצמך, ולך זכויות היוצרים. הערך כמוש שערכת חשוד כמפר זכויות יוצרים (ראה/י ויקיפדיה:זכויות יוצרים), שוויקיפדיה מקפידה מאוד על שמירתן. אם התוכן המועתק שייך לך, או אם ברשותך אישור מתאים מבעלי התוכן, יש לפעול על פי ההנחיות בדף ויקיפדיה:OTRS.

המשך תרומה לוויקיפדיה על ידי העלאת חומר שאינו מועתק יתקבל בברכה.

ראובן מ. - שיחה 19:07, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

משה ברנטעריכה

שלום. ערך זה שיצרת לאחרונה נמחק לפני מספר שנים בעקבות דיון חשיבות. לפי הנהלים, אי אפשר ליצור אותו מחדש ללא פתיחת דיון חשיבות חדש בדף השיחה של הערך (שיחה:משה ברנט), הצגת מהו שינוי הנסיבות המהותי מאז המחיקה והשגת הסכמה רחבה לכך. בהיעדר הסכמה שכזו, אפשר יהיה לפתוח הצבעת שחזור אם 5 בעלי זכות הצבעה יתמכו בכך בדיון. בינתיים העברתי את הדף לטיוטה: טיוטה:משה ברנט. אם אין בכוונתך לפתוח דיון חשיבות/שחזור, אנא ידע אותי ואמחק את הטיוטה. תודה, Dovno - שיחה 13:48, 17 במרץ 2020 (IST)

סילביה שייןעריכה

שלום כנראהשאין,
הצבת תבנית "בעבודה" על הערך "סילביה שיין" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הערך למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה על הערך. אם בכוונתך לסיים את המלאכה, אזי זו תזכורת, ואם החלטת, למרבה הצער, לזנוח את העבודה על הערך, יש להסיר את התבנית ולהחליפה, במידת הצורך, בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, ידידיה צבאןשיחה • כ"ב בסיוון ה'תש"ף • 00:35, 14 ביוני 2020 (IDT)

הסרתי את התבנית. הארי פוטר 73שיחההטילדה הרביעיתבית ספר ויקיפדיה 20:19, 22 ביוני 2020 (IDT)

מנחם קליין (מדעי המדינה)עריכה

שלום כנראהשאין,
הצבת תבנית "בעבודה" על הערך "מנחם קליין (מדעי המדינה)" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הערך למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה על הערך. אם בכוונתך לסיים את המלאכה, אזי זו תזכורת, ואם החלטת, למרבה הצער, לזנוח את העבודה על הערך, יש להסיר את התבנית ולהחליפה, במידת הצורך, בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, ידידיה צבאןשיחה • ה' באלול ה'תש"ף • 09:31, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

עמדה (כתב עת סוציאליסטי)עריכה

שלום, אנא בדוק ש"יחיעם ויץ" מקושר ל"יחיעם ויץ" הנכון. חזרתישיחה 14:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

כן הנכון, תודה--כנראהשאין - שיחה 14:13, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

כוכב בשבילך!עריכה

  הכוכב המקורי
תודה רבה על התרומות שלך. לדוגמה הערך על דיוויד גרייבר. ישר כוח!

אשמח אם תוכל ליצור איתי קשר. האזרח דרור - שיחה 06:57, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה--כנראהשאין - שיחה 22:52, 28 בספטמבר 2020 (IDT)
אני עובד על ערך מקביל באקו ויקי
אני חושב שהספר שכתב על מלכים מעניין , אולי הוא יעניין אותך במיוחד בגלל הקשר שבין התפיסה של אלים (כולל הבדל בין אלים בתרבות של ציידים לקטים לבין אלים בחברה חקלאית) לבין מלכים. אפשר לקרוא את כל הספר כאן [1]
יש כמה דברים שאשמח לשוחח איתך עליהם באופן פרטי. האזרח דרור - שיחה 10:33, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

פוסט-קפיטליזםעריכה

שלום כנראהשאין,
הצבת תבנית "בעבודה" על הערך "פוסט-קפיטליזם" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הערך למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה על הערך. אם בכוונתך לסיים את המלאכה, אזי זו תזכורת, ואם החלטת, למרבה הצער, לזנוח את העבודה על הערך, יש להסיר את התבנית ולהחליפה, במידת הצורך, בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, ידידיה צבאןשיחה • ב' בחשוון ה'תשפ"א • 10:25, 20 באוקטובר 2020 (IDT)