שיחת משתמש:תמר הירדני/ארכיון 19

שיחות פעילות

ארכימדס בירושליםעריכה

אהלן. התחלתי לקרוא את הספר 'ירושלים בראי הדורות' והוא אכן ספר נפלא! תודה רבה! בזמנו סיפרתי לך על הקשר שבין ארכימדס לירושלים, אז סוף סוף ישבתי לכתוב על כך את הערך הפלימפססט של ארכימדס. שבוע טוב. טוקיוני 21:10, 10 בינואר 2009 (IST)

וואי וואי וואי, איזה ערך מרשים! אני בדיוק הולכת לסרט, אבל מבטיחה לעבור עליו בשובי. מה שכן, לא הצלחתי לקרוא את הכותרת. תוכל לנקד? (: לגבי הספר - אתה כנראה ממש מורעל (כמוני), כי רוב האנשים שדפדפו בו נשברו אחרי שני עמודים ו-30 הערות שוליים... תמרה שיחה 21:39, 10 בינואר 2009 (IST)
אין לי מושג איך מנקדים (לבושתי הגדולה) אבל למרבה המזל בערך פלימפססט המילה מנוקדת אז העתקתי משם. לגבי הספר, לפעמים צריך לדעת לקרוא בין השורות, ולפעמים צריך לדעת לדלג על כמה שורות ולקרוא רק את החלקים המעניינים. טוקיוני 21:49, 10 בינואר 2009 (IST)
נִיקוּד פוֹר דָאמִיז: עומדים אחרי האות שרוצים לנקד, לוחצים על קאפס-לוק, ואז לוחצים על שיפט יחד עם אחת הספרות. כל אחת מהן היא ניקוד אחר (לומדים עם הזמן). דווקא הקֻבֻּץ נמצא במקום אחר (לקח לי שנה למצוא אותו) - הוא ישוב בסלאש ההפוך מימין לסוגריים המרובעים. וזהו, עכשיו אני הולכת לקרוא את הערך... תמרה שיחה 23:30, 10 בינואר 2009 (IST)
מדהים! עכשיו גם הבנתי מה הקשר שלך לכל העסק הזה (: יש לך מושג איפה אפשר למצוא צילום ראוי (וחופשי או הוגן) של הקודקס המדובר? תמרה שיחה 00:25, 11 בינואר 2009 (IST)
למה אנחנו עדיין ערים בשעה כזאת? יש המון צילומים באתר של המוזאון העוסק בשחזור של הספר: [1] אבל התמונות לא ברשיון חופשי. בצעד לא אופיני לאופי הבישני שלי כתבתי מייל לאוצר של המוזאון וביקשתי שישחרר לנו כמה תמונות ברשיון חופשי. אני מקווה שהוא יעשה את זה. במחשבה שנייה, אם אפשר לשים את ידנו על התמונות שצולמו ב-1906 על ידי הייברג אז אפשר יהיה להעלות אותם... לילה טוב! טוקיוני 00:31, 11 בינואר 2009 (IST)
לצערי הרב (זה התחיל להיות מצער כשנולדו לי ילדים), אני לגמרי טיפוס של לילה. למעשה, רק מהשעה עשר בערך כל ערב המוזות שלי נפתחות. אי לכך, אני ערה בשעות מאוחרות (בעיקר במוצ"ש) ומכלה את שעות השינה שלי, שיסתיימו עם אור ראשון ועם "אמא, ארוחת בוקר!" ממש עוד מעט... אני מקווה שאומץ לבך המרשים יעזור לנו באמת, והחבר'ה שם במוזיאון יתנהגו אלינו יפה. במקרה שלא - איפה מוצאים את האוצרות של הייברג?... תמרה שיחה 00:39, 11 בינואר 2009 (IST)
קודם כל תודה רבה על השפצור של הערך, הוא נראה הרבה יותר טוב עכשיו! אני אחפש את הספרים של הייברג, באתרים כמו פרויקט גוטנברג וכאלה. טוקיוני 08:54, 11 בינואר 2009 (IST)
נשמע ספר כלבבי - פרטים? Ranbar - שיחה 09:12, 11 בינואר 2009 (IST)
יוני, הערך בונבון! Ranbar - שיחה 10:21, 11 בינואר 2009 (IST)
יש לך את זה מאה אחוז - עיר בראי תקופה (יוני, זה השם המקובל לספר), הכרך השני על ירושלים החדשה בראשיתה, של פרופ' יהושע בן אריה. תמרה שיחה 09:22, 11 בינואר 2009 (IST)
אה, אז תגידי התנ"ך. ובהזדמנות זו אני רוצה להמליץ על "החזרה לירושלים" של אריה מורגנשטרן, ספר עיון הנקרא כמו ספר עלילתי (על עליית תלמידי הגר"א ++). Ranbar - שיחה 10:14, 11 בינואר 2009 (IST)
ברור (: לגבי מורגנשטרן - בתור אחת מבית חסידי, אני מסרבת להתרגש מעליית תלמידי הגר"א (או כמו שאומרים אצלנו: "פחחחח"). אבות אבותיי הגיעו לכאן בעליית החסידים הראשונה כבר ב-1777, כך ששנת הת"ר לא עושה עלינו שום רושם!... תמרה שיחה 10:17, 11 בינואר 2009 (IST)
כן, ישראל ב"ק לא יוצא אצלו טוב מדי... אבל הספר הרבה יותר רחב יריעה מעיסוק בפרושים בלבד וממש ממש מעניין Ranbar - שיחה 10:21, 11 בינואר 2009 (IST)
נו,זה כמו לקרוא "הארץ" - אתה מקבל מידע איכותי, אבל מתעצבן על כל פסקה שאתה קורא (: תמרה שיחה 10:22, 11 בינואר 2009 (IST)
איזה כיף שהאוצר חזר אליי! תודה על העזרה עם הערך! טוקיוני 11:49, 14 בינואר 2009 (IST)

באיחור אבל בכל זאת:רוב סימני הניקוד נמצאים על שורת מקשי המספרים. יש ללחוץ על קאפס לוק, ואז שיפט + אחד ממקשי הניקוד. להלן מקרא: ; = שווא. 1 = חטף סגול. 2 = חטף פתח. 3 = חטף קמץ. 4 = חיריק. 5 = צירה. 6 = סגול. 7 = פתח. 8 = קמץ. 9 = נקודה שׂמאלית בשין. 0 = נקודה ימנית בשׁין. - = חולם. = = שורוק/דגש/מפיק. \ = קֻבוץ.--‏sir kiss שיחה 09:14, 23 בינואר 2009 (IST)

מסיוןעריכה

הי תמרה, אולי תוכלי להוסיף פרק ירושלמי לערך החברה הלונדונית לקידום הנצרות בין היהודים? דניאל צבישיחה 22:18, ט"ז בטבת ה'תשס"ט (12.01.09)

בהחלט. בקרוב. תמרה שיחה 12:46, 14 בינואר 2009 (IST)
יש שיבושים שקשה לשרש אותם. מיסיון. אביהושיחה 20:49, 14 בינואר 2009 (IST)
למה חייבים יו"ד? נכון שגם אני מבכרת את המילה עם יו"ד, אבל כמדומני במקרה של שווא נח, מקובל להשמיט את היו"ד שלפניו, דוגמת מנחה, פריון, גלעד, תדהר וכד'. תמרה שיחה 21:07, 14 בינואר 2009 (IST)
אין לי מושג לגבי הכלל שציינת. אבל בכל ספרי העיון שאצלי בבית, "האנציקלופדיה העברית", "הנצרות וארץ הקודש", "לקסיקון לועזי-עברי חדש" ובייחוד "רב מילים" (או ביישום שלו ב-WORD) זה חד משמעי מיסיון. לגבי הדוגמאות שנתת (מנחה, פריון, גלעד, תדהר) רב מילים תומך בכתיבתן ללא יו"ד. מה מבדיל את מיסיון מן האחרים? אינני יודע, אולי אלדד ידע. חוץ מזה מה עם מומחית הבית לעניינים נוצריים שהצטרפה לאחרונה? אביהושיחה 21:25, 14 בינואר 2009 (IST)
כנראה שאין ממש כללים, אלא הולכים לפי מה שמקובל. לגבי חנה - אתה לא מצפה ממנה גם לדעת איך מתעתקים ומאייתים את כל המילים הקשורות לנצרות, אה? תמרה שיחה 21:28, 14 בינואר 2009 (IST)
מיסיון היא מילה לועזית, להבדיל מהדוגמאות האחרות שהובאו. ‏עמיחי 21:33, 14 בינואר 2009 (IST)
אז אולי זאת הסיבה ליו"ד המיותרת לפני השווא, דוגמת גילדה, סירקולציה, מיליון וכדו'. תמרה שיחה 21:39, 14 בינואר 2009 (IST)
נראה שהגענו להסכמה. לגבי חנה, אני לא מצפה שתדע את התעתיק של כל המילים, אבל מילה כל כך מרכזית בנצרות כמו מיסיון, שאותה בוודאי ראתה כתובה בספרים ומאמרים רבים, כן. דרך אגב, בהמשך לערך שהתחיל את כל פתיל השיחה. את הערך מיסיון התחלתי לכתוב (במסגרת המיזם הפרטי שלי על אי הפסחא - פרטים בדף המשתמש שלי) ומהר מאוד הגעתי למסקנה שאין סיכוי שאצליח לסיים. מה שכן, כבר הכנתי ראשי פרקים לנושא, ולמיסיון המוכוון כלפי יהודים יש חלק חשוב בו. יש סיפור, שאת בוודאי מכירה, על ד"ר דייוויד טוראנס, רופא המיסיון בטבריה (היום המלון הסקוטי), שנראה לי שיכול להיות בסיס לאחלה ערך. אביהושיחה 21:54, 14 בינואר 2009 (IST)

האקדמיה ללשון העברית פרסמה חוברת "כללי הכתיב חסר הניקוד". אני ממליץ בחום על השקעת 20 ש"ח ברכישתה, ומקבלים בחבילה גם את כללי הפיסוק - שני מקבצי כללים שחייבים להיות על שולחנו של כל כותב עברית. בחוברת זו נאמר, על כללי הכתיב המלא: "הכללים שלהלן מכוונים לכתיב מילים עבריות, ואינם חלים בהכרח על מילים לועזיות המשמשות בלשוננו". הערת שוליים מפרטת: "במילים לועזיות תיכתב כל תנועת i ביו"ד (גם בניקוד): מיליון, היסטוריה". דוד שי - שיחה 12:14, 15 בינואר 2009 (IST)

יפה! איפה משיגים את החוברת? תמרה שיחה 19:51, 15 בינואר 2009 (IST)
שם. דניאל צבישיחה 01:21, כ"ב בטבת ה'תשס"ט (18.01.09)

לאן הלכו הנעליים על הדנובה?עריכה

היי תמר, מה שלומך? הלכו לאיבוד נעליים על הדנובה (לקראת הסוף כאן ה-"Shoes22.jpg"), אני לא הצלחתי למצוא אותן, אולי את תצליחי? נטע - שיחה 23:54, 17 בינואר 2009 (IST)

הן נעלמו. מוזר! העליתי אותן בחזרה (: תמרה שיחה 00:45, 18 בינואר 2009 (IST)
יש!!!   תודה רבה. אגב, תמונות יפות (יש שם כמה תמונות שממש-ממש אהבתי, כמו נגיד זו) נטע - שיחה 11:36, 19 בינואר 2009 (IST)
תודה, מי פלז'ר (: תמרה שיחה 20:58, 19 בינואר 2009 (IST)

רשימת קריאהעריכה

רציתי לשאול אותך האם את מכירה את הספר של עזיז ביי "מודיעין וריגול בלבנון סוריה וארץ ישראל", ואת ספרי הזכרונות של ג'יימס פין או אשתו? שווה לנסות להשיג אותם? טוקיוני 00:29, 23 בינואר 2009 (IST)

מכירה את שניהם. ובכן, הספר של ביי מרתק ומצוין לדברים שאתה אוהב. סיפור גילוי הספר מדהים - הוא נתגלה במקרה על ידי חוקר צעיר מבר אילן בשם טאובר, שחיטט באיזו ספרייה בטורקיה ופתאום גילה את הספר המעופש, הכתוב בטורקית בכתב ערבי. מה שמעניין כמובן בספר, הוא נוכחותו של לוין שם וכל הג'מעה. הספר השני שאתה מדבר עליו נקרא 'עתות סופה', והוא מתאר את חייו של הקונסול בירושלים בשלהי המאה ה-19. מאד מעניין, אבל התרגום לעברית טרחני (לתרגם את Stirring Times ל"עתות סופה"?) ומקשה על הקריאה. אני משתמשת בקטעים מהספר כחומר הקראה פה ושם, כי אין יותר מגניב מעדויות ממקור ראשון. אשתו של פין, אליזבת, השאירה אחריה איזו אוטוביוגרפיה, כמדומני, אבל לא קראתי אף פעם.
שורות אלו נכתבו אליך תחת מעטה אנגינה כבד, עם כמויות פנצילין שהיו הורגות פיל, ושני ילדים חולים בבית. אני מקווה שאתה מעריך את ההשקעה (: תמרה שיחה 13:39, 23 בינואר 2009 (IST)
נדבקתם מאיתנו? ראית את תשובתי לתשובתך בשיחה:בית שמש? הבנת את הדו-משמעות? שבת שלום ורפואה שלמה, ‏עמיחי 14:24, 23 בינואר 2009 (IST)
אני אזמין את הספר של טאובר לשם התחלה... גם אני הייתי חולה מת כל שבוע שעבר, ולכן מיעטתי לעשות ויקי, מפחד שאני אדביק את שאר הקהילה. אני מצטער שהוירוס הצליח לעבור דרך הרשת בכל זאת... טוקיוני 16:02, 23 בינואר 2009 (IST)
סליחה שאני מתפרץ, אבל הוויקיפדיה האנגלית סוברת שאשתו (en:Elizabeth Anne Finn) הייתה מעניינת יותר, לפחות אם משווים את האורך של הערכים של שניהם. על פי הערך באנגלית הנ"ל כתבה לא מעט ספרים על תקופתה כאן. אני נתקלתי בה כשהכנתי את הערך על האקליפטוס. היא הייתה כנראה הראשונה לגדל אקליפטוס בארץ ישראל בחווה בארטס (אם כי לא היה לזה המשך, להצלחה של האקליפטוס בארץ אחראי כנראה קרל נטר). אביהושיחה 20:52, 24 בינואר 2009 (IST)
אני מסרבת לקבל את אורך הערך בויקי האנגלית כהוכחה לחשיבות. תן לי לי לנחש שמישהו שם כתב סמינריונית על הגברת דווקא, וזו אולי הסיבה לפערים. אשתו עשתה אמנם הרבה דברים, אבל מפה ועד לגמד את פעילותו של בעלה הקונסול למען יהודי ירושלים, למשל, בכרם אברהם, הדרך קצת ארוכה... אני גם לא חושבת שהעובדה שמישהו תיעד את קורותיו יותר מהאחר צריכה להוות משקל באשר לחשיבותו על פני האחר. תמרה שיחה 20:59, 24 בינואר 2009 (IST)
תודה על תגובתך המחויכת. אשמח לכשתבריאי אם תוכלי לטפל בעניין. ובעניין דומה - עייני כאןעמיחי 21:46, 24 בינואר 2009 (IST)

ברכת רפואה שלמה לך ולילדים. לכי לנוח קצת. יאירשיחה 21:10, 24 בינואר 2009 (IST)

תודה מותק. כמצוותך אעשה... תמרה שיחה 21:13, 24 בינואר 2009 (IST)
רק לחזק את דברי מורתי הגדולה, אם אורך דף בויקיפדיה היה מדד לחשיבות של אישיות אזי איך אפשר להשוות את החשיבות של הארי פוטר (דמות) לאוליבר טוויסט, או אפילו לצ'ארלס דיקנס? טוקיוני 13:12, 25 בינואר 2009 (IST)
מצטער, אבל לא דומה המשל לנמשל. ראשית, מדובר על ערכים על בעל ואשתו, כך שהעניין שיש לכותבים אמור להיות זהה. לא מדובר על השוואה על דמות בת ימינו לדמות בעבר (או אם תרצה דמות ספרותית בת ימינו לדמות ספרותית מהעבר). שנית, איפה ראיתם שניכם שכתבתי שהיא הייתה חשובה יותר? אביהושיחה 19:59, 25 בינואר 2009 (IST)

הגן הארכאולוגי ירושליםעריכה

האם תוכלי להתייחס לשאלה בדף השיחה אשר44 - שיחה 23:49, 29 בינואר 2009 (IST)

התייחסתי. מקווה שעכשיו זה מובן. תמרה שיחה 00:32, 30 בינואר 2009 (IST)

שוב מעתיקים ממךעריכה

שתי תמונות ורק יחוס אחד   הידרו - שיחה 21:05, 31 בינואר 2009 (IST)

איזה אביר אתה! מילא, לפחות זכיתי בייחוס אחד... תמרה שיחה 21:09, 31 בינואר 2009 (IST)
דון קיחוטה שכמותי, נענע עדין לא חזרו לדוא"ל ששלחתי בנוגע לשתי תמונות מויקישיתוף. הידרו - שיחה 09:31, 1 בפברואר 2009 (IST)

חוק יסוד ירושליםעריכה

שלום תמרה, אני פונה אליך עקב פעילותיך הרבה בנושא ירושלים. הכנסתי לערך חוק יסוד ירושלים צילום של המסמך הרשמי של החוק ובו נוסח החוק עם חתימת ראש ההמשלה בגין הנשיא וחותם המדינה. שי טען שהתמונה מיותרת לדעתי היא תורמת המון לערך. שיחזרתי לגירסה היציבה בה התמונה מופיעה ואשמח אם תכתבי את דעתך בעניין בדך השיחה של הערך. בברכה בית השלוםשיחה • ז' בשבט ה'תשס"ט • 15:08, 1 בפברואר 2009 (IST)

הגבתי שם (ואגב, המגיב הוא אלמוג ולא דוד שי). תמרה שיחה 15:33, 1 בפברואר 2009 (IST)
תודה על תרומתך לדף השיחה של חוק יסוד ירושלים. דומני שחסר לך מידע לגבי המסמך. המסמך נמצא בארכיון המדינה ואין אליו גישה לאיש. אני צילמתי בהזדמנות נדירה, ולאחר שצילמתי התברר לי שאסור לצלם אבל "אם צילמתי צילמתי". אשר על כן: אין טעם לצפות לתמונה ברורה יותר. השאלה האם התמונה במצבה הנוכחי עדיפה מכלום או לא. אשמח אם תתייחסי גם לזה בדך השיחה של הערך. בברכהבית השלוםשיחה • ז' בשבט ה'תשס"ט • 15:39, 1 בפברואר 2009 (IST)
זה מתחיל להתפתח שם לוויכוח, ומכאלה אני בורחת בויקיפדיה כמו מאש. אני מבינה שלא ניתן להשיג תמונה טובה יותר, ולכן אני בעד להשאיר את זו הקיימת. תוכל להוסיף זאת בשמי בדף השיחה. תמרה שיחה 09:22, 2 בפברואר 2009 (IST)

אלף מיליםעריכה

כרגיל הטיול היה מרתק ומאלף ובעקבותיו קראתי את אספקת המים לירושלים שלך שהוא ערך מדהים! רציתי לשאול אותך לגבי מכשיר המדידה שהחשמונאים השתמשו בו למדוד את השיפוע של האמה, אני לא זוכר איך קוראים לו ולא מצאתי את הערך האנגלי. טוקיוני 18:32, 1 בפברואר 2009 (IST)

גרומה, ראה האמה התחתונה, עוד ערך מופת חדש. Ranbar - שיחה 18:38, 1 בפברואר 2009 (IST)
מצטער על הנאג'סיות, אבל בגלל שיש לי חיבה לאיך פועלים מכשירי מדידה, ואחרי שקראתי את הלינקים שבתוך הערך האנגלי זה נראה שהמכשיר שימש בשביל לקבוע כבישים ישרים ופניות של תשעים מעלות. השיטה היא להעמיד את המקל, להסתכל דרך שני החוטים ולהריץ עבד שיתקע מוטות לאורך הדרך כך שהמוטות יהיו בקו של שני החוטים. אני עדיין לא מצליח להבין איך בעזרת הגרומה אפשר למדוד שיפוע. טוקיוני 09:06, 2 בפברואר 2009 (IST)
לא יכול להיות! אתה באמת מפנה את השאלה אלי, בוגרת מגמת היסטוריה ואמנות, שבקושי צלחה שלוש יחידות מתמטיקה? אם תפתור את התעלומה אתה מוזמן לנסות להסביר גם לי איך זה עובד (לאט, עם המון דוגמאות ושרטוטים). חוץ מזה, Ranbar, תודה על הפירגונים, נשמה! תמרה שיחה 09:22, 2 בפברואר 2009 (IST)
השאלה שמפריעה לי יותר, זה איך יודעים שהם השתמשו בגורמה - חשבתי שלא נשארו בידינו תעודות מהבנייה? דניאל צבישיחה 09:49, ח' בשבט ה'תשס"ט (2.02.09)
פה התשובה פשוטה מאד - האמה בנויה בטכנולוגיה רומית מובהקת, ועל פי ספרו המיתולוגי של ויטרוביוס אנחנו יודעים שהרומאים השתמשו תמיד בגרומה למדידת שיפועים בעת בניית אמות מים. תמרה שיחה 09:53, 2 בפברואר 2009 (IST)
האמה החשמונאית בנוייה בטכנולוגיה רומית? דניאל צבישיחה 10:16, ח' בשבט ה'תשס"ט (2.02.09)
לגמרי! וגם אמרתי את זה בסיור. למעשה, לולא הטכנולוגיה הרומית, האמה הזאת לא היתה יוצאת לפועל.

כורובאטסעריכה

הצלחתי למצוא באינטרנט את התרגום לאנגלית של הספר 'על הארכיטקטורה' של ויטרוביוס (אני יודעת שיש תרגום לעברית של רוני רייך, אבל אין לי את הספר). כדאי לעיין כאן החל מפרק חמש, ולראות אם זה עוזר לנו להבין איך הגרומה עובדת, ובכלל איך בנו אמות בשיטה הרומית. תמרה שיחה 10:31, 2 בפברואר 2009 (IST)

יפה! ויטרביוס מתאר מכשיר הקרוי "chorobates" שמתוך התיאור נשמע אותו דבר כמו גרומה. בכל מקרה אני מבין עכשיו איך מודדים שיפועים: אם שתי המשקולות בשני הצדדים מגיעים לאותו גובה סימן שהתעלה מפולסת. אגב ויטרביוס גם אומר שאפשר להשתמש במים בשביל לכייל את המכשיר, ושכדאי להתייעץ בספרים של ארכימדס לפני שעושים את זה. כך ברגע שאני אכתוב את הערך גרומה אפשר יהיה להגיע מהאמה התחתונה לחידות חיתוך והרכבה בעזרת 4 קישורים פנימיים בלבד! טוקיוני 14:43, 3 בפברואר 2009 (IST)
אני מצטער שאני כזה חננה שאני מתעקש על השטויות האלה, אבל כנראה ש'חרובטס' ו'גרומה' הם מכשירים שונים, למטרות שונות. הגרומה שימשה בשביל למדוד כבישים ותעלות ישרים, וכן לזויות של תשעים מעלות, וה'חרובטס' שימש למדידת שיפועים. איורים של שני המכשירים אפשר למצוא כאן. לכן לדעתי את הפסיפס שעל האמה התחתונה צריך לתקן. טוקיוני 16:38, 3 בפברואר 2009 (IST)
חנונים כמוך אני אוהב. אין כמו המחקר ההתנדבותי-עצמאי. וברוח מעשית אני מציע שנבוא קבוצת חנוני-ויקיפדיה באישון ליל ונחליף את הפסיפס (-: מצד שני, אפשר לבדוק באמצעות העירייה ויד בן צבי מי ייעץ באתר ולברר האמנם שגו השוגים. Ranbar - שיחה 16:54, 3 בפברואר 2009 (IST)
יוני, אתה גדול! חת'כת גילוי גילית פה, ואני בטוחה שאתה צודק. את הפיתוח הסביבתי עשה מרכז המבקרים עיר דוד, אז אם תוכל לנסח לי מסמך יפה ובהיר, המסביר למה מי שעשה את הפסיפס הוא טמבל, אני אשמח להגיש את זה לאנשים הנכונים שאני מכירה שם. מדל-ליק! תמרה שיחה 17:05, 3 בפברואר 2009 (IST)
אני לא טוב בלנסח מסמכים אבל א ני אשתדל. מזל שהלייזר שלי התקלקל שיש לי עכשיו זמן לויקיפדיה. טוקיוני 17:15, 3 בפברואר 2009 (IST)

ביקשת קיבלת! (אני מקווה שהעברות שלי נכון). טוקיוני 18:50, 5 בפברואר 2009 (IST)

יפה ביותר! אני מציעה לבדוק אצל אלדד שהעברות מלטינית אכן נכון, וגם כדאי לשים בסוגריים את שם המכשיר בלטינית (גם אלדד). חוץ מזה, לא הבנתי את העניין עם המים והכלים השלובים, ומאחר שאני בדיוק הדוגמא הקלאסית ל'פיזיקס-דאמי' מצוי שקורא ויקיפדיה, יהיה נחמד אם תסביר יותר בפרוטרוט (: תמרה שיחה 20:57, 5 בפברואר 2009 (IST)
הבנתי הבנתי! תיקנתי תיקנתי! תמרה שיחה 21:00, 5 בפברואר 2009 (IST)
דיברתי עם נחום שגיב, שהוא באמת מאוד נחמד, ומסתבר שכדי לבנות אמת מים צריך גם כורובאטס וגם גרומה וגם מכשיר שלישי נוסף בשם לטה. הכורובאטס מאפשר למדוד את השיפוע של האמה, הגרומה משמשת למדידת הפרשי הגבהים בין שתי נקודות הקצה של האמה (אני מניח שלשם כך צריך קו ראיה בין שתי הנקודות) ולצורך המדידה הזאת יש צורך גם במכשיר שלישי בשם לטה. כך שהפספס ליד פיר מס' 3 הוא כנראה מספר את האמת אבל לא כל האמת, והערך בויקיפדיה האנגלית של גרומה הוא לא משהוא לספר לילדים עליו. נחום גם אומר שיש ספר, שאם אני זוכר טוב קוראים לו 'אמות מים רומיות', ובו פרק יפה על מכשירי המדידה. טוקיוני 17:58, 8 בפברואר 2009 (IST)
אני מניח שהוא התכוון לספר Roman aqueducts & water supply (כמה טוב שהקטלוגים של הספריות הועלו לאינטרנט), רוצה שאני אשאל אותו מהספרייה ואעביר אליך? דניאל צבישיחה 19:27, י"ד בשבט ה'תשס"ט (8.02.09)
מאוד! אם תיקח את הספר כבר מחר, אז ביום שלישי אני מגיע לירושלים להצביע. טוקיוני 20:12, 8 בפברואר 2009 (IST)
אגב אני עדיין לא מצליח להבין איך אפשר להשתמש בגרומה למדידת הפרשי גבהים, ובgoogle books יש מספר ספרים כמו זה שכותבים שבגרומה אפשר היה להשתמש אך ורק למדידת קוים ישרים וזויות של 90 מעלות. טוקיוני 23:22, 8 בפברואר 2009 (IST)

פישר קינגעריכה

לא אוהבים כאן פסקאות טריוויה. אבל תציצי פה ותהני.--‏sir kiss שיחה 08:41, 3 בפברואר 2009 (IST)

מי זה שלא אוהב? אה, זה שויקיפדיה שייכת לאבא שלו. הבנתי. תודה על ההפניה, וחבל שפספסנו את רותם השבוע ): תמרה שיחה 09:24, 3 בפברואר 2009 (IST)
אבל שימי לב שזה שחצי מהויקיפדיה שייכת לאבא שלו לא ממש מתוחכם. אם נכתוב פסקאות טריוויה הוא יזעק שזו אנציקלופדיה ולא חנות חמוצים או אוסף פיקנטי אחר. אבל הוא יקבל בשמחה משפטים כמו " בסרט פישר קינג שפתו הקולנועית של טרי גיליאם כללה התיחסויות למיתוסים ואגדות עם מחד ולסרטיו שלו עצמו מאידך. דוגמאות לכך הן שרבוב כרזות של סרטים קודמים של גיליאם כמו "ברזיל" והרפתקאות הברון מינכאוזן. גיליאם אף מרחיב את מראי המקום התוך הוליוודים בכך שהדמויות רומזות על סרטים אחרים בהן שיחקו השחקנים שמגלמים אותם כמו לדוגמא איזכור עקיף ומרומז שעושה הדמות של פרי (המגולם על ידי רובין ויליאמס) על הרצאה שנשאה דמות אחרת שמשוחקת על ידי רובין ויליאם בסרט "ללכת שבי אחריו". דוגמא אחרת היא ליהוקו של טום וייטס לתפקיד קבצן תוך שימוש בדימויו האומנותי של וייטס עצמו"...
אז מה הבעיה עם זה? יבוא זה שחצי ויקיפדיה שייכת לאמא שלו (גרושים מכוערים, אל תשאלי...) ויבקש מראי מקום ממאמר של חוקר תרבות או קולנוע או יזעק שזה מחקר ראשוני...--‏sir kiss שיחה 14:07, 4 בפברואר 2009 (IST)

יהודה גורעריכה

אולי תוכלי לעזור בערך זה? ניסיתי להרחיבו, אבל אני נתקל בקשיים. הנתונים סותרים ולא מתאימים. אם הוא עלה לארץ ב-1887 וב-1897 החל לעבוד בבנק, כיצד הוא עבד בהוראה 15 שנה? חוץ מזה אין לי מקורות על חייו המאוחרים יותר. אני חושב שצריך פרק נכבד על הספרים והמאמרים שכתב. את מן הסתם בקיאה בנושא. יעקב - שיחה 14:46, 3 בפברואר 2009 (IST)

איזה קטע, לקח לי קצת זמן להבין שגור הוא הוא גרזובסקי הקשיש... בכל אופן, יש לי מעט מאד מידע עליו (רוב ימיו הוא לא גר בירושלים...), אז אולי אני לא ממש הכתובת. ניסית אצל אלדד? נראה לי שגרזובסקי יקירנו היה יותר לשונאי מאיש ארץ ישראל. תמרה שיחה 17:08, 3 בפברואר 2009 (IST)

לטייל עם ההיסטוריה ושער סטפנוסעריכה

שלום תמרה, קיבלתי במתנה את הספר הנ"ל. ידעת שיש עליו ערך? התחלתי לקרוא ואני מתחיל להתבלבל. האם גם שער שכם וגם שער האריות נקראים על שם סטפנוס הקדוש? מתי נבנתה החומה למניין ההיג'רה 945 או 954? עייני בעמודים 27-30. בתודה מראש על ההבהרות, ‏עמיחי 19:47, 3 בפברואר 2009 (IST)

תתחדש. לא, לא ידעתי שיש עליו ערך. שער סטפנוס הוא שער שכם כבר מראשית התקופה הביזנטית. אמנם סטפנוס עצמו נסקל בנחל קדרון, אבל בגלל שרוב הצליינים הנוצרים נכנסו לירושלים דרך שער שכם, ולא רצו לקפח את המרטיר הנוצרי הראשון, עשו לו את הטובה, והזיזו את המסורת מעט צפונה, ואפילו בנו מעט צפונית לשער שכם את כנסיית סטפנוס (שהתגלגלה להיות 'סנט אטיין' בימינו). ראיתי את השגיאה בערך על שער האריות ותיקנתי. לגבי החומה - לא בדקתי את התאריכים המדוברים, אבל החומה (כמו רומא, אגב) לא נבנתה ביום אחד, אלא התחילה בצפון, נמשכה במקביל למזרח ולמערב והסתיימה בדרום. איך אנחנו יודעים? כי על כל שער שנחנך קבע סולימאן הראשון שלט אגו עם הלל ותשבחות על עצמו, ובין היתר גם את שנת חנוכת השער, כך שיש לנו מושג די טוב מה בנו לפני מה, וכמה זמן זה לקח. בקיצור, ייתכן מאד ששתי השנים שציינת נכונות. לגבי הספר - ראיתי אותו בחנויות וחשבתי שהוא נחמד אבל לא מקצועי ולא מדויק, ולכן לא קניתי. אם תמצא שם פנינים, אתה מוזמן לשתף אותנו! תמרה שיחה 00:34, 4 בפברואר 2009 (IST)
את בטוחה שהמסורת לא נדדה מתישהו? לי זכור דווקא שער האריות כשער סטפנוס, וגם חיפוש בגוגל של stephen gate מניב די הרבה תוצאות עם אריות. דניאל צבישיחה 01:20, י' בשבט ה'תשס"ט (4.02.09)
וגם לפי מדריך ישראל זה שער האריות, וגם אצל בן-אריה. הקיצר, יש פה איזו תסבוכת... דניאל צבישיחה 01:23, י' בשבט ה'תשס"ט (4.02.09)
זהו שאמרתי, שער האריות היה בהתחלה שער סטפנוס, עד שזמן קצר אחרי תחילת התקופה הביזנטית השם נדד לשער שכם. אם תסתכל באטלס של דני בהט, למשל, תראה שבמפה הביזנטית השם הזה כבר יושב בשער שכם, וכנ"ל בתקופה הצלבנית. תמרה שיחה 01:37, 4 בפברואר 2009 (IST)
לגבי שנת בניית החומה - פשוט בשתי האפשרויות זאב ענר כותב בסוגריים (1538 למניין הנוצרים). בקיצור כנראה שיש שם תקלדה. לגבי שער האריות הוא כותב שהצלבנים קראו לו על שם סטפנוס. ‏עמיחי 08:39, 4 בפברואר 2009 (IST)

ביטלתי את עריכתך בערך שער האריות, שהסירה את השם "שער סטפנוס הקדוש" בטענה שאין זה שמו אלא שמו של שער שכם. שער סטפנוס הקדוש הוא אכן שמו של שער האריות בפי נוצרים. אמנם, חוקרים גורסים שיש בכך טעות היסטורית וששער שכם הוא שצריך היה להיקרא בשם זה, אך אין זה משנה כלל את העובדה ששם זה הוא כיום שמו של שער האריות בפי רבים מספור, וכך מתייחסים אליו הנוצרים. אם רוצים ניתן להרחיב על גילגולי השם ונדידתו משער אחד לשער אחר, אבל עצם קריאתו הנוכחית של שער האריות בשם שער סטפנוס הקדוש (St. Stephen's Gate) הוא בבחינת עובדה בלתי ניתנת לערעור. מגיסטרשיחה 10:49, 4 בפברואר 2009 (IST)

מסכים עם מגיסטר - כך בספרות התיירות באנגלית של ימינו ביחס לירושלים. דרור - שיחה 12:00, 4 בפברואר 2009 (IST)
צ'מעו, זה מרתק - נראה ששמו של המרטיר המסכן נולד בשער האריות, נדד למשך איזה אלפיים שנה לשער שכם (והוליד בדרך את סנט אטיין ואיזו כנסייה צלבנית בצמוד לשער), ואז התחרט, ובעת החדשה חזר לשער האריות... אני חושבת שאם מחזירים את השם לשער האריות, אז חייבים לציין את נדידת השם, וגם לכתוב זאת בשער שכם. אנסה לברר פרטים מדויקים יותר אצל דני בהט באשר למתי קרה כל מעבר, ובבניין ירושלים ננוחם. תמרה שיחה 12:51, 4 בפברואר 2009 (IST)

ניבאתי ולא ידעתי מה ניבאתי (: שוחחתי היום עם דני בהט לגבי נדידת השם 'שער סטפנוס'. הוא סיפר שהמסורת התחילה לזמן קצר בשער האריות, וכאשר בנתה אאודוקיה את כנסיית סטפנוס בשער שכם, השם נדד לשם למשך מאות שנים, עד תקופת המנדט. רק בשנות ה-20 של המאה ה-20 (!), בעקבות טענתם של היוונים האורתודוכסים כי סטפנוס נסקל בקדרון, נדד השם בחזרה לשער האריות. אני חושבת שצריך לציין את כל זה בשני הערכים המדוברים. אטפל בזה בקרוב. תמרה שיחה 10:16, 6 בפברואר 2009 (IST)

בהחלט כדאי לציין זאת בערכי השערים, בייחוד זה של שער האריות שהוא ממילא קצרמר המשווע להרחבה. מקור זה (עמ' 21) מספק הסבר מעניין לגבי מעבר השם משער שכם לשער האריות, וממנו משתמע (אם כי לא נאמר במפורש) שהעניין קדם משמעותית לתקופת המנדט. מגיסטרשיחה 11:27, 6 בפברואר 2009 (IST)
ברוך שכיוונתי לדעת בהט! ‏עמיחי 13:30, 6 בפברואר 2009 (IST)

קובץ:Kever.jpgעריכה

במצב הנוכחי אין להשתמש בתמונה הזאת, אתה יכולה לספק אולי עוד פרטים? (איזה ספר, מי צייר, מתי הספר יצא) הידרו - שיחה 21:58, 3 בפברואר 2009 (IST)

העליתי את התמונה הזאת לפני אלף שנה, ואין לי שום פרטים נוספים עליה, חוץ מזה שהיא צוירה במאה ה-18, כך שאני משערת שאנחנו נקיים מזכויות יוצרים. הוספתי את כל המידע הזה בדף התמונה, ואני מקווה שעכשיו זה בסדר. קבל ח"ח על העבודה החשובה שאתה עושה עם התמונות! תמרה שיחה 00:11, 4 בפברואר 2009 (IST)
הבעיה עם התמונה הנ"ל שללא המקור שלה לא ניתן לדעת האם היא המקור שהוא ברשות הציבור או האם זו יצירה נגזרת של הגרפיקאי של הספר שסרקת. (והשני יכול להיות מוגן עוד הרבה זמן)
תודה. הידרו - שיחה 00:54, 4 בפברואר 2009 (IST)
ראיתי אותה בכמה הוצאות, גם בצבע וגם בשחור לבן. אני מניחה שבמצב כזה, קשה יהיה להצביע מהו בדיוק המקור, לא? תמרה שיחה 01:03, 4 בפברואר 2009 (IST)
וזו הבעיה, אנחנו לא יודעים. אם נדע בטוח שזו לא יצירה נגזרת נוכל להשתמש בתמונה. הידרו - שיחה 01:08, 4 בפברואר 2009 (IST)
פה אני דווקא לא מסכימה אתך. מאחר שמדובר בתמונה עתיקה ללא עוררין, ומאחר שהיא מופיעה בהמון מקורות, הרי שאין שום סיבה להניח שהיא נגזרת של עבודה של איזה גרפיקאי ספציפי. אשמח אם נשאל גורם שלישי לדעתו, וניתן לו להכריע. מתאים? יש לך עדיפות למישהו? תמרה שיחה 12:53, 4 בפברואר 2009 (IST)
את דברי אני כותב על סמך הבנתי את התחום בעיקר מדרור, אשמח עם יבחר בצידך אבל אני חושש שהוא יבחר בצידי. הידרו - שיחה 13:10, 4 בפברואר 2009 (IST)

טעות דפוס?עריכה

שלום תמר,

תראי בבקשה מה כתוב בערך בית הקברות בהר הזיתים: "בשנת 1532 כתב הנוסע היהודי משה באסולה: "למטה מזה יש קברי ישראל, בשיפולי הר הזיתים מלא וקצת בשיפולי הר הזיתים".[6]" נראה שיש פה טעות דפוס והתכוונו לכתוב שיש "למטה בשיפולי הר הזיתים" וגם "בשיפולי הר אחר" או במקום אחר של הר הזיתים ולא רק בשיפוליו. גילגמש שיחה 00:05, 4 בפברואר 2009 (IST)

עיניך החדות! קודם כל תקן בָערך שידידנו משה באסולה ביקר בירושלים ב-1523 ולא ב-1532. שנית, צדקת, ואכן הטקסט הוא "למטה מזה יש קברי ישראל בשיפולי הר הזיתים מלא, וקצת בשפוע הר ירושלים." (לא ברור מה זה "הר ירושלים"). המקור: דן בהט, ירושלים - אוסף מקורות, הוצ' אריאל, ירושלים 1999, עמ' 233. תמרה שיחה 00:20, 4 בפברואר 2009 (IST)
תודה. תיקנתי שם. גילגמש שיחה 00:34, 4 בפברואר 2009 (IST)

כיבוי אורותעריכה

לפי בקשתך אני מורה לך בזאת ללכת לישון. אודרוב! ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:05, 8 בפברואר 2009 (IST)

צודק צודק. סליחה המפקד (אתה מבין, היתה שבת, וכאילו ישנתי המון, ובערב ראינו סרט עם המון אקשן, ואתה יודע איך זה המפקד, זאת אומרת האדרנלין עוד עובד, ומחר בבוקר יש לי פגישה חשובה עם איזו עורכת גראפית של איזו הוצאת ספרים לגבי איזה ספר שאני כותבת, ואני נורא מתרגשת ומכינה דברים, וככה בדרך מגניבה מבטים לויקיפדיה, אבל זה תיכף ייגמר ואני מבטיחה מיד להתקפל מכאן, כדי להיות מוכנה למסדר מחר בבוקר). תמרה שיחה 01:25, 8 בפברואר 2009 (IST)
גם לי היה ערב מאד מרגש ומרתק (סעודת הודיה לכבוד בתנו שתחי'), ועכשיו היא סוף סוף נרדמה, אז גם אני הולך לישון, לא לפני שאני מודה לך על מה שכתבת השבוע על החווייה של אמא שלך בבית החולים. גם אני ביקרתי אותה שם, אבל לא שרתי שירים. שבוע טוב, ‏עמיחי 01:48, 8 בפברואר 2009 (IST)
עמיחי, איזה יופי, מזל טוב! ולגבי אמא שלי - אתה באמת קורא את כל מה שאני כותבת, אה?... לילה טוב! תמרה שיחה 02:05, 8 בפברואר 2009 (IST)
את מתכוונת שאת באמת כותבת את כל מה שאני קורא... את עוקבת אחרי לכל מקום שאני הולך! ויקיפדיה, דפי פרשת שבוע של הילדים שלי ועוד ועוד... ‏עמיחי 02:08, 8 בפברואר 2009 (IST)
רגע רגע, איך (שוב) יצא שאני אשמה בכל?... ורגע לפני שאני באמת הולכת לישון (ברוקולי יכסח אותי) רק אגלה לך בסוד שהשיר לא היה באמת מה שכתבתי אלא ניגון של קרלין (איכשהו העדפתי לכתוב על שיר מוכר). תמרה שיחה 02:11, 8 בפברואר 2009 (IST)
תמרה, תגידי תודה שברוקס הוא לא מ"מ, אחרת היה חוסם אותך. עמיחי, וסעודת הודיה זה... מה אתם מדברים בקודים. ‏Gridge ۩ שיחה 02:13, 8 בפברואר 2009 (IST).
כתבתי לפני התנגשות עריכה: את לא אשמה בכלום. הילדים שלי יודעים לחפש את מה שאת כותבת, כי הם יודעים שאני מכיר אותך ויודעים שאת כותבת דברים מעניינים. יש לנו גם את ההקדשה השווה מיליונים... ואגב, באותו דף פ"ש האם את גם כותבת את "השבוע לפני"? ‏עמיחי 02:15, 8 בפברואר 2009 (IST)
ואביעד, זה במקום להגיד זבד הבת. ‏עמיחי 02:16, 8 בפברואר 2009 (IST)
לא ענית לי. ואגב, באותו דף פ"ש האם את גם כותבת את "השבוע לפני"? קיבלת את המייל ששלחתי? ‏עמיחי 12:07, 9 בפברואר 2009 (IST)
תודה על התשובות. ‏עמיחי 13:07, 9 בפברואר 2009 (IST)

בתור עונש על כך שהפרת את עוצר שעות השנה אני פוקד עלייך להקיף את כיכר העיר עשר פעמים כשהמזנון על גבך. קדימה צעד!   ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:18, 10 בפברואר 2009 (IST)

לא לא! סליחה! המפקד! אני הולכת לישון עכשיו. ממש עכשיו. (ואתה ממש מותק). תמרה שיחה 01:20, 10 בפברואר 2009 (IST)
בישיבה בהולה של המטה הכללי הוחלט על ידי האלוף הממונה לאשר את בקשתך באופן חריג. לילה טוב. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:21, 10 בפברואר 2009 (IST)

אלתר לויןעריכה

שלום תמרה- אני נינו של אלתר לוין, אשמח לעזור ariel@el-ad.co.il

יש! שלחתי לך מייל. תמרה שיחה 11:47, 9 בפברואר 2009 (IST)

שער יפועריכה

 
1860-1880 שים לב לחומת החפיר הכהה משמאל

שלום תמרה, משהו מוזר בתמונה שהוספת, רואים בה במפורש באמצע חתך בחומה, שנראה כמו הפירצה שנפרצה לכבוד וילהלם. ובדרך אגב, תוכלי לפרט נושאים עיקריים שחסרים בערך או בעיות שיש בו עכשיו בדף השיחה? בברכה, נת- ה- - שיחה 16:50, 9 בפברואר 2009 (IST)

זה פשוט מצחיק, כי אתה הרביעי השבוע שמוטרד מזה (שלחתי את התמונה השבוע לקולגות שלי). ובכן כך: מעולם לא היתה בקטע הזה חומה בגובה הרגיל. כל שהיה שם הוא חומה ובתוכה חומת חפיר נמוכה. אני מצרפת כאן תמונה (אחת מני רבות, אגב) המוכיחה את הדבר. בהזדמנות גם אביט בדף השיחה. תמרה שיחה 19:26, 9 בפברואר 2009 (IST)
תמונה יפה! האם אפשר לראות את קברי המהנדסים? בצד ימין? ‏עמיחי 19:40, 9 בפברואר 2009 (IST)
אפשר את המקור? אני רוצה לשחק קצת, מפריע לי ששמת שמים כחולים בתוך האבן. הידרו - שיחה 19:48, 9 בפברואר 2009 (IST)
עמיחי, הם שם, רק לא רואים אותם. הידרו, מה הבעיה? - תעשה 'הפחת רוויה' והרי לך תמונה שחור-לבן. תמרה שיחה 20:49, 9 בפברואר 2009 (IST)
לא נחתך לי טוב בגלל האיכות. לא משנה, השמים שלי לא יוצאים בצבעים טובים. 21:06, 9 בפברואר 2009 (IST)

אחרי עיון קל בתמונות, מכיוון שהתמונה שבערך צולמה מחוץ לחומות, כנראה שהיא צילום נגטיב, כי החפיר צריך להיות מימין לשער יפו כאשר מביטים בו מבחוץ, ולא משמאל. נת- ה- - שיחה 00:04, 10 בפברואר 2009 (IST)

אתה שוב טועה: הצלם עמד איפשהו בחוצות היוצר וצילם את החפיר (שהיום מלא כולו ועליו עובר כביש הגישה לעיר העתיקה דרך שער יפו). שים לב שמגדל דוד במקומו מימין, ומצדו השני של החפיר, צמוד לגגון הרחב, נמצאת חזית השער, שפתחו בלתי נראה, ופונה ב-90 מעלות ימינה (מערבה). אני רוצה להזכיר לך שהחפיר הקיף את המצודה, כך שאם מישהו עמד, נגיד, על גג שער יפו, הוא ראה שבתוך העיר החפיר מתעקל שמאלה, ומחוץ לעיר הוא מתעקל ימינה. תמרה שיחה 00:25, 10 בפברואר 2009 (IST)

מרכז הכרמלעריכה

בתור מומחיתנו לערכי שכונות, האם תוכלי להעיף מבט בערך מרכז הכרמל ולהעיר את הערותיך המלומדות בדף השיחה. בתודה מוטי - שיחה 00:33, 10 בפברואר 2009 (IST)

אבל מוטי, זוהי שכונה השוכנת הרחק הרחק מעבר לשער הגיא... לא סיפרו לך שאני מתמחה רק בעיר הקודש? חוץ מזה, אני לא סובלת את חיפה (מקווה שלא פגעתי ברגשות של אף אחד) תמרה שיחה 00:35, 10 בפברואר 2009 (IST)
עכשיו אלך לבכות בפינה, בחושך.  . חבל. מוטי - שיחה 00:38, 10 בפברואר 2009 (IST)
לשלוח לך דיסק של שרית חדד, להדגשת המצברוח הנאחס? (: תמרה שיחה 01:17, 10 בפברואר 2009 (IST)
רק זה לא, למרות שהיא שרה עלי (יאלה מוטי). אני כבר מעדיף לכתוב ערך על כדורגל מוטי - שיחה 01:30, 10 בפברואר 2009 (IST)

אז מה נהיה בסוף?עריכה

כמה זמן הילך בן האלוהים בקרבנו? ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:27, 11 בפברואר 2009 (IST)

ואללה שכחתי מזה. אני משפצרת עכשיו את שער יפו, ותכף ברוקולי יזרוק אותי מכאן (הוא הרס"ר כיבוי אורות שלי, אחרת אני לא ישנה בלילה), אז נדסקס את העניין מחר. תמרה שיחה 00:29, 11 בפברואר 2009 (IST)
מישהו הזכיר אותי? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:30, 11 בפברואר 2009 (IST)
אחרי התנ' - וואלה? טוב, זו היתה שאלה מתודית. התשובה כאן ולא כאן, שבו קרה אחד דבר אחר. לילה. ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:31, 11 בפברואר 2009 (IST)
אחרי מה? וכנראה התכוונת לשאלה רטורית. בכל אופן, אתה צודק ואני מופתעת. כמה יפה לגלות דברים חדשים (: וברוקולי, נשמה, אני כבר מסיימת לשכתב את הפיסקה האחרונה בשער יפו ומסתלקת מפה מהר מהר. תמרה שיחה 00:45, 11 בפברואר 2009 (IST)

בוקר טובעריכה

יפה מאוד סמל תמרה! אני רואה שהכל מסודר פיקס. מצוין. איזה ערך מומלץ תכתבי היום? תמשיכי כך ונשקול לתת לך חמשוש. אל תשכחי, כיבוי אורות בחצות! ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:50, 11 בפברואר 2009 (IST)

  תמרה שיחה 13:51, 11 בפברואר 2009 (IST)

אלף מיליםעריכה

שימי לב כי הטיול במסגרת אלף מילים למכון וייצמן הוקדם, ליום שישי, ה-27 בפברואר. בברכה, 84.108.76.49 10:04, 15 בפברואר 2009 (IST)

הלגיון העשיריעריכה

לאיזה מהשלושה את מתכוונת בערך האמה התחתונה (ירושלים)? חגי אדלרשיחהל-100 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א בשבט ה'תשס"ט • 11:27, 15 בפברואר 2009 (IST)

איזו התקלה! לא ידעתי שהיו שלושה. חשבתי שהיה רק את האחד ההוא, הנבזה, שעלה עם טיטוס להר הבית בתשעה באב ג'תת"ל (70 לספירה) ושרף את בית מקדשנו. תמרה שיחה 11:44, 15 בפברואר 2009 (IST)
נראה שיש פה פגיעה בציפור נפשנו הלגיון היפה והאמיץ! גילגמש שיחה 11:50, 15 בפברואר 2009 (IST)
לוחם אמיץ, האם זה הלגיון העשירי פרטנסיס? חגי אדלרשיחהל-100 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א בשבט ה'תשס"ט • 11:52, 15 בפברואר 2009 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: זה אכן היה מוזר, למשל, לראות לראות לפני כמה שנים את התערוכה במוזיאון ישראל במלאות 900 שנה למסעי הצלב, בה היה אולם גדול עם תחפושות של אבירים, בו עודדו ילדים להשתעשע ולשחק. כאילו דאה! הצלבנים כיסחו ליהודים את הצורה, חירבו קהילות שלמות וטבחו בכל מי שזז. למה ילדים יהודים/ישראלים צריכים לחקות אותם? אני מקווה שההקשר הובן (: תמרה שיחה 11:53, 15 בפברואר 2009 (IST)
איך אפשר לומר דבר נוראי כל כך על האבירים האמיצים? כולם טהורים וזכים. את הדברים הרעים עשו אנשים אחרים, לא קשורים. גילגמש שיחה 11:56, 15 בפברואר 2009 (IST)
כן, וגם לא באמת מתו ששה מיליון יהודים בשואה (אופס, סיבכתי את עצמי) (: תמרה שיחה 11:59, 15 בפברואר 2009 (IST)
בהחלט סיבכת! לומר דברים רעים ולא נכונים על האבירים האמיצים, על החיילים הרומאים הטובים. כולם ציפורים בנפשנו העדינה. בעקבות הסתבכותך אין ספק שהצלחנו להדוף את ההתקפה על הציפור הזאת! גילגמש שיחה 12:01, 15 בפברואר 2009 (IST)
אני מרגישה נורא איך העזתי להלעיז על דמויות מופת אלו, וכאות סליחה ומחילה, אגש תיכף ומיד להכין שובך מוזהב לכל הציפורים התמות האלה. תמרה שיחה 12:04, 15 בפברואר 2009 (IST)

שיחה:אברהם שלמה זלמן צורףעריכה

בהמשך להערה שדף השיחה שלי. הייתי השבוע בניחום אבלים של תושב קדומים אשר אימו דור שביעי בירושלים. הם הגיעו עם "תלמידי הגר"א". הסתבר לי מסיפור המשפחה, ללא שאלות מצידי, כי הטראומה הייתה אמיתית ומה שמתואר בספרים היה כנראה במציאות - בהנחה שהילדים לא למדו את מה שקר רק מהספרים. כל טוב. "וְכִי תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" - דניאל ונטורה - שיחה 20:10, 15 בפברואר 2009 (IST)

קובץ:Stein33.jpgעריכה

מקור התמונה נמחק, על מנת שניתן יהיה לבדוק האם ניתן להשאיר אותה צריך שיהיו עוד פרטים. הידרו - שיחה 00:51, 17 בפברואר 2009 (IST)

למה שיהיו לי פרטים? הרי בסך הכל שיפצתי תמונה קיימת בויקיפדיה. תמרה שיחה 10:30, 17 בפברואר 2009 (IST)
מצאתי תחליף בויקי הגרמנית. הידרו - שיחה 14:26, 17 בפברואר 2009 (IST)

נבי סמואלעריכה

ים תמונות העליתי לקישור של השיתוף בערך, רק כדי שתוכלי להרחיב אותו... :-) ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:58, 17 בפברואר 2009 (IST)

יקירי, לא מצאתי את התמונות הנכספות (תוכל לתת קישור ישיר?) וחוץ מזה, הערך די נאה, אתה לא חושב? תמרה שיחה 10:32, 17 בפברואר 2009 (IST)
יש גם שאלה בעניין ב"הכה את המומחה". ‏עמיחי 10:40, 17 בפברואר 2009 (IST)
עניתי שם. תמרה שיחה 11:27, 17 בפברואר 2009 (IST)

Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:31, 17 בפברואר 2009 (IST)

ושוב אני רואה רק שלוש תמונות שהיו שם כבר קודם. תמרה שיחה 13:32, 17 בפברואר 2009 (IST)
איך? אני רואה 38. כנסי לקומונס ותחפשי Category:NebiSamuel ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:34, 17 בפברואר 2009 (IST)
ראית ne? ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:40, 17 בפברואר 2009 (IST)
זה מאד מאד מוזר, אבל אני רואה רק שלוש תמונות! האם מישהו יכול להתערב פה רגע ולספר מה מתחולל אצלו בקומונס? תמרה שיחה 20:02, 17 בפברואר 2009 (IST)
עשי ככה - זה בטח יפתור את זה. דניאל צבישיחה 23:05, כ"ג בשבט ה'תשס"ט (17.02.09)
זה הצליח! ואו, איזה תמונות מדהימות! בעיקר אהבתי את חמוקי הגג. תמרה שיחה 23:09, 17 בפברואר 2009 (IST)
אחלה. אגב, שאלתי את דרור, והבנתי שגם טוקיון בענין - יש מצב להוזיז את הסיור בהר הזיתים? ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:18, 17 בפברואר 2009 (IST)

שיחה:עזקהעריכה

שלום תמרה, שימי לב לעדכון שם. יש לך מה להוסיף? תודה, ‏עמיחי 21:04, 18 בפברואר 2009 (IST)

זה איפשהו ליד שער יפו, לא?... תמרה שיחה 00:14, 20 בפברואר 2009 (IST)
בדיוק.... אבל כבר קראתי לך בעבר ולא באת... ‏עמיחי 00:26, 20 בפברואר 2009 (IST)

אבו באסלעריכה

היי תמר. לאחרונה הסתובבתי באזור מחנה יהודה, ושמתי לב לסמטה קטנה בשם אבו באסל. אני מניח שלא מדובר באבו באסל הזה, אז מי זה כן? עידושיחה 21:50, 18 בפברואר 2009 (IST)

אתה מתכוון בפשטות לשכונת שערי ירושלים, אבל המידע שם קצת מיובש, אז הנה הפרטים העסיסיים: אבו באסל היה כינויו של יהודי יקר בשם יצחק ליפקין (כן, קרוב משפחתו של אמנון ליפקין שחק), שחי בחברון במחצית השנייה של המאה ה-19. האגדה מספרת כי הוא התיידד עם קשיש ערבי, שהיה בעליה של חנות קטנה לממכר בצל בקסבה של חברון. בערוב ימיו ציווה הקשיש את חנות הבצל לליפקין, ויש האומרים: ליפקין הערים עליו והוציא ממנו את החנות במרמה. כך או כך, ליפקין התמקצע במכירת בצל, והפך ל'אבו באסל'. יום אחד גילה לתדהמתו אי שם בין ערימות הבצל אוצר מטבעות זהב! הסתבר כי הקשיש המטושטש כבר שכח שפעם הטמין בין הבצלים את המטמון. ליפקין התעשר בן לילה, עזב את חברון, עקר לירושלים והקים על רחוב יפו (מול בית החולים שערי צדק הישן) שתי שכונות: אהל שלמה על שם אביו, ו'שערי ירושלים', אבל זה לא עזר לו, כי הכל זכרו את שמו האמיתי, וקראו לשתי השכונות גם יחד בשם 'אבו באסל'. תמרה שיחה 00:29, 20 בפברואר 2009 (IST)
אחלה סיפור! ‏עמיחי 00:31, 20 בפברואר 2009 (IST)
בספר המקשר ליובלו ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966, יש תמונה של מגרש גדול בו חונים כ-12 אוטובוסים עם הכיתוב: המוסך הישן בשטח "אבו-בסל" אני חושב שרואים ברקע בתמונה זו את רוממה, אזור רחוב המון, המוסך הישן היה ברחוב הטורים. עוד תמונה: מ"אבו-בסל" - למוסך החדש (1938) המוסך החדש היה בקריית משה.--‏Avin שיחה‏ 19:01, 22 בפברואר 2009 (IST)
מגניב! יש מצב שתשלח לי את תמונת המוסך הישן? תמרה שיחה 21:13, 22 בפברואר 2009 (IST)
תודה! אכן מעניין. עידושיחה 13:28, 23 בפברואר 2009 (IST)
שלחתי לך את תמונת המוסך הישן. תני לי איתות שזה הגיע--‏Avin שיחה‏ 21:11, 23 בפברואר 2009 (IST)
הגיע הגיע! מדהים! שלחתי לך @ תמרה שיחה 22:05, 23 בפברואר 2009 (IST)

אברהם שלמה זלמן צורףעריכה

שלום תמרה, בין התיקונים שהכנסת לערך כתבת "בהושענא רבה תקע"ב (אוקטובר 1811) הגיעה המשפחה לחופי ארץ ישראל, והשתקעה בעיר עכו במשך כמה חודשים". מהיכן המידע? בספר "שלשה דורות בישוב" שכתב מרדכי צורף כתוב שצורף התיישב בצפת מרגע עלייתו לארץ: "בבוא ראש"ז לעכו נתקבל ע"י היהודים בכבוד... שם נועץ על דבר מקום השתקעותו... ועל פי עצת ה"חכם" של העדה, שם פניו- למחרת החג- לצפת". הדס - שיחה 23:08, 18 בפברואר 2009 (IST)

ביום שלישי השבוע הדרכתי את שבט צאצאי סלומון בירושלים בעקבות הראש"ז. אחד מהם, צאצא ישיר מצד הנכד יצחק (אח של יואל משה) סיפר לי כי בידי המשפחה תיאור מפורט של המסע שערך הראש"ז בדרכו ארצה, וכי יש להם מכתבים ומסמכים המלמדים כי השתקע לכמה חודשים בעכו, עם הגעתו ארצה. יתרה מכך, הוא גילה שבעכו יש רחוב בשם 'צורף', על שם הראש"ז. אני מסכימה אתך שמסמך שנכתב על ידי בנו של הרשא"ז נשמע מהימן ביותר, אולם מסתבר שהצאצאים גם יודעים על מה הם מדברים... תמרה שיחה 00:09, 20 בפברואר 2009 (IST)
שבט צאצאי סלומון? יש ספר שלם עם שמות הצאצאים (וגם הוא יצא לפני 15 שנים), אני מניחה שלא כולם היו שם.. מוזר, סבי חקר את תולדות המשפחה לא מעט, אך לא נראה לי שהוא שמע על השתקעות כזו. מעניין מה הוא יגיד על זה. לילה טוב, הדס - שיחה 00:39, 20 בפברואר 2009 (IST)
אני יודעת, אנחנו כתובים בספר... תמרה שיחה 00:43, 20 בפברואר 2009 (IST)
אז אנחנו קרובות משפחה;) הדס - שיחה 00:44, 20 בפברואר 2009 (IST)
על זה סבא שלי היה אומר: "שני יהודים שדיברו ביניהם ולא מצאו קרבת משפחה, סימן שהם לא דיברו מספיק". תמרה שיחה 09:09, 20 בפברואר 2009 (IST)
טוב, סבא שלי אמר שהוא היה בעכו, ושאכן יש מי שמדבר שם על הראש"ז (לא בדיוק הבנתי מי), אבל כל הראיות מצביעות על כך שאחרי יום הוא הלך לצפת. מעניין מי צודק.. הדס - שיחה 16:18, 22 בפברואר 2009 (IST)
"האיש לקח עמו את הסוד לקבר", ובמקרה של הראש"ז - אפילו הקבר כבר נעלם (: תמרה שיחה 00:30, 24 בפברואר 2009 (IST)

סיפורי מרגליםעריכה

איזה כיף! טוקיוני 00:44, 20 בפברואר 2009 (IST)

כל הלילה חלמתי על עליות גג אפלות, מעברי גבול מוברחים, סוכנים חשאיים, ואיש אחד מטורף עם סיגריה אחרונה, צועק על העובדים שלו והולך לכתוב שירים (: תמרה שיחה 09:10, 20 בפברואר 2009 (IST)
והיום בבוקר, ככשתיתי כוס תה גיליתי שלאותו איש מטורף היה מחסור בהמוגלובין (לא שאני יודע מה זה). טוקיוני 12:18, 20 בפברואר 2009 (IST)
קטעים אתך! המוגלובין קשור לכמות הברזל בגוף. בדרך כלל מי שסובל ממחסור כזה סובל מאנמיה. תמרה שיחה 08:59, 22 בפברואר 2009 (IST)

יוונים ושוליותיהם המתייווניםעריכה

ראי בבקשה בשיחה:כתובת תיאודוטוס בן וטנוס. גילגמש שיחה 08:40, 22 בפברואר 2009 (IST)

תזכורת - סיור אלף מיליםעריכה

ביום שישי הקרוב יערך סיור אלף מילים למכון ויצמן. המפגש יערך בשעה 9:00 ליד ספריית ויקס. מי שמגיע ברכב נכנס בכניסה הראשית למכון וייצמן, פנייה ראשונה ימינה היא החנייה של ספריית ויקס. ברגל נכנסים בשער הראשי של המכון ומיד מצד ימין נמצאת הספרייה. דרור - שיחה 12:32, 23 בפברואר 2009 (IST)

יו, יו, יו. תוכלי לשלוח לי במייל את פרטי הרכב שלך בשביל אישור הכניסה למכון? טוקיוני 01:45, 25 בפברואר 2009 (IST)

אלף מילים - דחיה והודעהעריכה

בשל המבול הצפוי מחר - אנו דוחים את הטיול בשבוע ליום שישי הבא -ה-6 במרץ, באותה שעה. תשומת לבך שהטיול להר הזיתים נדחה ליום רביעי, ה-14 באפריל, ערב החג השני של פסח. נא עדכני בדף הסיורים אם ביכולתך להגיע לשני הסיורים. דרור - שיחה 12:38, 26 בפברואר 2009 (IST)

על קו הגבולעריכה

שלום תמרה, על קו הגבול של ממלכתך, סמוך מאד למחלף שער הגיא לכיוון ירושלים יש מבנה בין שני חלקי כביש 1. מהו? ‏עמיחי 20:12, 26 בפברואר 2009 (IST)

אה, אתה מתכוון לקבר של אימאם עלי, הקשור בסיפור עם נהדר. עיין כאן, בעיקר בפסקה האחרונה, ובוודאי תרווה נחת (: תמרה שיחה 21:42, 26 בפברואר 2009 (IST)
נהדר, תודה! ‏עמיחי 21:59, 26 בפברואר 2009 (IST)
ראו גם בשער הגיא#בָּ‏‏אבּ‏ אֶ‏ל וָ‏אד (עַ‏‏‏‏לִי)--‏Avin שיחה‏ 01:14, 27 בפברואר 2009 (IST)
ראה ראינו! ‏עמיחי 07:39, 27 בפברואר 2009 (IST)
דוקא את הפיסקה באחרונה לא נייתי קונה בוודאות "לפיכך רבים כל כך קברי אימאם עלי, וכולם, מתברר, ריקים הם" "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 20:48, 1 במרץ 2009 (IST)

ימין משה ומשכנות שאנניםעריכה

שלום תמרה. רציתי לשאול אם את מדריכה סיורים בימין משה ומשכנות שאננים ו/או מכירה מישהו שמעביר סיורים כאלה. תודה, יונבל - שיחה 13:21, 1 במרץ 2009 (IST)

תוכל להצטרף להשתלמות שאעביר בנושא היציאה מהחומות למדריכי טיולים ב-8 או ב-31 במרץ משעות הבוקר ועד אחה"צ. ההשתלמות כוללת בין היתר גם את משכנות שאננים וימין משה. שלח לי מייל אם אתה מעוניין. תמרה שיחה 19:39, 1 במרץ 2009 (IST)

מחנה הפליטים שועפאטעריכה

האמנם? חגי אדלרשיחהל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' באדר ה'תשס"ט • 14:33, 1 במרץ 2009 (IST)

ממש לא! צילמתי את התמונה מפסגת זאב מזרח במהלך סיור של עיר עמים, בו דובר על הקשיים של מחנה הפליטים. שכונת שועפאט נמצאת בדיוק בצד השני, מערבה לגשר המוביל לפסגת זאב. אנא שחזר את התמונה, ותודה על ההפניה. תמרה שיחה 19:45, 1 במרץ 2009 (IST)
כך אעשה. חגי אדלרשיחהל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' באדר ה'תשס"ט • 21:00, 1 במרץ 2009 (IST)

בית הכנסת הרמב"ןעריכה

הוספתי תמונה שלי בערך ובכוונתי אוסיף עוד תמונות : 4 העמודים שרבי בסולה מזכיר ואת שלושת חדרי השטיבל -הכל בגלריה. תראי האם יש מקום לת מונה שהעלאתי. "מי שנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 18:44, 1 במרץ 2009 (IST)

יפה! תוסיף בשמחה, ומקסימום אם לא יהיה מקום, תשים בגלריית תמונות (אגב, "משנכנס" ולא "מי שנכנס"). תמרה שיחה 19:54, 1 במרץ 2009 (IST)
תיקנתי. העיקר שיהיה חודש אדר גשום ושמח לעם ישראל. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 20:46, 1 במרץ 2009 (IST)
חזרה לדף המשתמש של "תמר הירדני/ארכיון 19".