הוספת נושא
Oxygen15.04.1-scribus.svg

שלום ANAELIAZOR,
תודה על תרומתך לוויקיפדיה. הערך-לעתיד "חווה אוטרקית" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר לבינתיים ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:ANAELIAZOR/‏חווה אוטרקית". הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. נושאים שבדרך כלל זקוקים לשיפור הם:

  • חשיבות אנציקלופדית וסימוכין – האם ברור מה חשיבות הנושא ומה מייחד אותו? האם יש סימוכין ומקורות?
  • סגנון ועיצוב – האם יש קישורים וחלוקה לכותרות בערך?
  • תוכן – ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וערכים צריכים לספק לקורא מידע מעבר להגדרה מילונית (לצורך זה קיים ויקימילון). ניתן לכתוב ערך קצר עם מעט מידע בסיסי (קצרמר), אך לא ערך קצר ביותר (אולטרה-קצרמר).
  • לשון – האם הערך מנוסח היטב בהתאם לנהוג בוויקיפדיה?

ניתן לפנות לחממה כדי לבקש משוב ספציפי יותר על הערך. בנוסף, ניתן להסתייע במדריך לכתיבת ערכים. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך בוויקיפדיה – רק אז אפשר יהיה להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה! איתי פ.שיחה 21:27, 23 במרץ 2020 (IST)Reply[תגובה]

האם הטיוטה נשמרת באופן אוטומטי? כיצד שומרים טיוטה?עריכה

הסיבה שפרסמתי את הערך היא שפחדתי שהשינויים שביצעתי יימחקו. לא מצאתי דרך לשמור טיוטה או לוודא שהטיוטה נשמרת באופן אוטומטי.

מה אתה יכול להגיד לי בעניין?

2. כאשר הדף יהיה מוכן - אני פשוט צריך ללחוץ על פרסם? 3. ראיתי שיש ערכים שנקראים קצרמטר וכדו' שפשוט מבקשים מהמשתמשים לערוך את הערך... למה לא עשית את זה בערך הנ"ל? ANAELIAZOR - שיחה 21:37, 23 במרץ 2020 (IST)Reply[תגובה]

אלה (מיתולוגיה)עריכה

בוויקיפדיה אנו מקפידים על כתיבה אנציקלופדית ונייטרלית בערכים. מאחר שהעריכה שביצעת בדף אלה (מיתולוגיה) אינה תואמת את הקווים המנחים שלנו בסוגיה זו, היא בוטלה. לנוחותך קישור לדף מדיניות ויקיפדיה בנושא זה. כמו כן, קיים מדריך לכתיבה נייטרלית. אם לדעתך העריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק את העריכה בדף השיחה של הערך.

בברכה,

הארי פוטר 73 - שיחה - חדשופדיה (לרכישת מנוי) - הטילדה הרביעית (לרכישת מנוי) 19:08, 17 באפריל 2020 (IDT)Reply[תגובה]

היי, העריכה שלך לא נייטרלית כלל וגורסת כי האל הוא דמות זכר בלבד ולכן בוטלה. בויקיפדיה יש לשמור על נייטרליות. הארי פוטר 73 - שיחה - חדשופדיה (לרכישת מנוי) - הטילדה הרביעית (לרכישת מנוי) 19:09, 17 באפריל 2020 (IDT)Reply[תגובה]

תגובת ANAELIAZOR:
אחי היקר - המושג זכר ונקבה הוא עניין מאוד מרור וזה בערך כמו להגיד שאחד ועוד אחד זה שתיים - ולכן אם יש מישהו שסובר ש1 ועוד 1 זה 3 אז ניתן לתת לו מקום להביע את סברתו אך עם זאת עלינו לדעת גם להוכיח שהוא טועה.

וכאמור כיוון שזכר משמעותו העיקרי הוא שהוא מעביר ממנו את הנוזל העוברי אל תוך האישה שמקבלת ואצלה מתפתח העובר - לכן על אותו משקל זכר הוא עניין שנותן ונקבה מלשון נקב שמקבלת - וכאמור מכיוון שנימקתי את הדברים והסברתי מדוע זה שגוי לחשוב שהאל הוא נקבה - לכן לא היה מקום למחוק את דברי - אלא ולכל היותר לדייק אותם - או לנהל איתי דיון בעניין. יש מקרים שנטראליות שייכת בהם - אבל יש דברים מוכחים שבהם נטראליות נתפסת כחוסר ידע. וכאינציקלופדיה מטרתה של ויקיפדיה הוא להעשיר את הידע ולהוציא את המקוראים מספקות וקונפליקטים -לכן אם אתה מבין את הדברים וכעט ברור לך שאתה לא יכול להוכיח אחרת אז אני מבקש שתחזיר את התוכן כיאות, אך אם אתה סבור כי ביכולתך להוכיח ששייך בראשית לעשייה כאמור הוא האל [הבורא \ מקור הרעיונות] אם תוכל להוכיח שתופש בו גם בחינת קיבול כנקבה אז יהיה מקום לתקן את הדברים שאמרנו - כמובן תוך צירוף הנימוקים - אחרת כאמור יש להשאיר את התוכן ולא למחוק אותו כי הוא שופך אור על הנושא שגם כך רבים תמהים עליו כי הוא נראה עמום ובלתי מובן.

אנשים לא יכולים לראות את האל בעצמו ולכן הנושא הזה עמום - אבל כיוון שניכר מעשיו כי רק ישות אלוהית שנמצאת מחוץ למציאות - יכולה להיות הסבר לתופעת הטבע שלפני כל אחד היה מי שקדם לו כדוגמתו - לכן עם כל זאת שלא ניתן לראות אותו עדיין ניתן לדעת ממעשיו פרטים עליו. הבנת? ANAELIAZOR - שיחה 19:26, 17 באפריל 2020 (IDT)Reply[תגובה]

עכשיו קראתי על כתיבה נטראלית ומצאתי כי עשיתי זאת כבר באופן טבעי - הצגתי את כל הטענות של שני הצדדים אבל יחד עם זאת הטענה הצודקת נשמעת חזקה יותר כי האמת מנצחת..

כאחד שדוגל בכתיבה ניטראלית עליך - לקתת מקום גם לטענותי שהרי לא ניתן להתעלם מהם כי הם מאוד הגיוניים. ANAELIAZOR - שיחה 19:32, 17 באפריל 2020 (IDT)Reply[תגובה]

ANAELIAZOR, דעתי / דעתך לא חשובה כאן וזה מה שאתה לא מבין. אתה לא אמור להביא נימוקים משלך לטענה, כי אז מדובר במחקר מקורי משלך. המידע בויקיפדיה צריך להיות מבוסס על מקורות ואסמכתאות, אתה לא צריך להוכיח כאן משהו. בפעם הבאה צרף מקורות ואז נראה. שבת שלום, הארי פוטר 73 - שיחה - חדשופדיה (לרכישת מנוי) - הטילדה הרביעית (לרכישת מנוי) 19:50, 17 באפריל 2020 (IDT)Reply[תגובה]
תשובת ANAELIAZOR:

אכן דעתי או דעתך לא משנה - וצריך הוכחות ולכן נתתי הוכחות לדברי - הוכחות מוחשיות ישירות מחוקי הטבע - אין צורך במחקרים או חיפוש בכתובים - הסברתי בצורה ישירה את הלוגיקה כאן. לכן אין מקום להתעלם מטענותי - ובפרט שגגם אתה לא נתת שום בסימוכין לדבריך. לכן אאלץ להחזיר את הדברים שיהיו כתקנם אתן מקום גם לטענות האמונות שיש בעולם ביחס לאלה - כאמור אין לי בעיה שיש מאמינים אחרת כיוון שניתן להוכיח להם שבנקודה הזו הם טועים - וכיוון ש הדף הוא אינציקלופדי ואמור לתת מידע אמין אנו מוכרחים לצרף הוכחות לוגיות במידה ואמונה מסויימת היא שגויה.. ANAELIAZOR - שיחה 19:57, 17 באפריל 2020 (IDT)Reply[תגובה]

ANAELIAZOR: עדכנתי את הערך - תוך התחשבות מוחלטת בסרות המאמינים - השארתי את כל האמונות שכתבת כמעט באותו ניסוח, אשמח לשמוע מה דעתך.. אני עוקב אחרי שינויים בערך הזה - ולכן אם יש לך עדיין דיוקי הגייה אתה יכול לעשות רק שאם הם יהיו בעייתיים אני אסביר לך כאן למה הם בעייתיים ונחשוב ביחד :) כל טוב ותודה על ההערה בזכותך הערך עכשיו הרבה יותר קביל - כלומר יותר מגזרים יוכלו להכיל את הנתונים בערך הזה. ANAELIAZOR - שיחה 21:39, 17 באפריל 2020 (IDT)Reply[תגובה]

לא מקובל להחזיר תוכן שנמחק מבלי שיעבור תיקונים ותוספת אסמכתאותעריכה

הענקת ל"קבלה חושית" מעמד שווה לעקרונות של התזונה המקובלת, ללא מקורות ואסמכתאות. מציעה שאם חשוב לך, תכתוב על קבלה חושית (פיתוח שלך?) בדף השיחה. החזרה לערך של תוכן שנמחק עלולה להביא לחסימתך shoshie8שיחה • כ"ו באייר ה'תשפ"ב • 22:02, 26 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]

ערכתי את הערך והוספתי מקורות.
התחום של קבלה חושית מסתמך על החושים שלנו, והעובדות בו מדברות בעד עצמם.
מה שטוב בקבלה חושית הוא שמסתמכים על חוקים בסיסיים מתוך הנחה שאין שום חוק מיותר, ולומדים מחוקים או מעובדות שכל אחד יכול לראות או לחוות ומבינים מהם היגיון טבעי.
תפיסה הוליסטית [בחוכמת הקבלה המסורתית] נמצאת שנים גם בקרב סינים וגם בקרב הישראלים, פשוט בקבלה חושית אנחנו מצרפים את החוויה החושית שלנו לכל הסיפור, ולא נסתמכים על דמיונות או דימויים בלבד.
ציינתי שיש פירות שנראים כמו חלקי צמח - ומכך שאין שום דבר מיותר בטבע ניתן להסיק שיש סיבה לדבר.
אז בצירוף כמה מהלכים פשוטים ניתן להגיע למסקנה שאכן יש דברים בגו.
אני גם בגעצמי ניסיתי לא לאכול עלים וגבעולים יותר מ6 שנים ברצף וממש ראיתי על בשרי את ההשלכות. כמו כן ניסיתי לאכול רק פירות מתוקים ללא מלח ולא שרדתי בתזונה הכושלת הזו.
לגבי אבות מזון יש 12 אבות מזון כמו שציינתי, והגרסה של הקבלה החושית היא גירסה קיימת, ואפילו שהיא גירסה שאני מייסד אותה, זה לא ממעית מאמיתות הדברים.
בפרט שאני נסמך על עובדות וחוקי לוגיקה פשוטים. ANAELIAZOR - שיחה 22:50, 26 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
חוץ מזה ניתן לערוך מחדש ולתת לקבלה החושית פחות משקל ולהציג אותו רק כדרך אגב בהערת שוליים כזו.. ANAELIAZOR - שיחה 23:42, 26 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
אגב, מהם אותם 12 אבות מזון, שואל בשביל כימאי. ‏פרצטמול‏ • שיחה • 19:35, 27 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
מצאתי, ויש לי ביקורת רבה עליהם. אתחיל מהשיטה הכימית: לטענתך, פיטוכימיקלים הם אבות מזון.
לפי ההגדרה אותה אתה כתבת ללא מקורות, ”המונח “פיטוכימיקלים” הינו למעשה שם כולל לתרכובות שנמצאות באופן טבעי במזונות מן הצומח כמו פירות, ירקות, זרעים, קטניות ודגנים.“ משום שלא כתבת איזושהיא התמקדות בסוג ספציפי של חומרים, כמו חומרים אשר כוללים חומצות שומן (שומנים) או חומרים המורכבים מחומצות אמינו המחוברות בקשר פפטידי (חלבונים), אני מניח שכוונתך היא לכל צמח המצוי בצומח.
ניקח לדוגמה חומר המצוי בגרעיני דובדבן. לפי הגדרה זו, הוא אמור להיות אב מזון חיוני, לא? אלא שמדובר במימן ציאנידי, חומר רעיל ביותר שמשמש בגלולות התאבדות, בקוטלי חרקים, ובייצור חומרים בתעשייה. חומר זה, אותו ציאניד, גורם נזק בלתי הפיך בגוף האדם.
לכן, הגדתך לפיטוכימקלים היא שגוייה.
שנית, מדוע אתה מפריד בין פחמימות קטנות ופחמימות גדולות? לשתיהן אותו מחזור אגירה ופירוק בגוף, ושתיהן משמשות כמעט באופן מוחלט לייצור אנרגייה, אז למה ההבדל?
שלישית, אתה כולל נוגדי חמצון כאבות מזון. אבות מזון לפי הגדרה הם חומרים שאכילתם היא חיונית לתפקוד בריא של גוף האדם. אתה מביא כדוגמה לאב מזון חיוני את הליקופן, אשר ”נכון לשנת 2017, ההשקפת ה-FDA היא כי אין עדויות לתועלת ליקופן על גוף האדם.“ אחד הארגונים הבכירים בעולם בתזונה ובבריאות יצא נגד הטענה, ובניגוד אליך, להם יש מקורות, ומקורות כבדים נגד הטענה שלך.
יש עוד בעיות עם ההרחבה שלך, אבל אתחיל מאלו. מקווה שתוכל להסביר, ‏פרצטמול‏ • שיחה • 19:58, 27 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
ל@פרצטמול לא הבנתי את הטענה שלך : \
חפש בגוגל פיטו כימיקלים \ פיטוכימיקלים ותמצא הגדרה של זה, זה ממש לא רעל אלא קבוצה של אלפי חומרים הכרחיים לתפעול הגוף. מה הקשר לרעלן שנמצא בחרצן של דובדבן?!
זרעים וחרצנים לא ראויים לאכילה זה בדיוק הטענה שלי - לכן יש תירס שהוא פרי בצורת זרעים.. [כתבתי את זה באבות המזון לפי הקבלה החושית אבל צריך להחזיר את זה אני אבדוק מה לעשות]
2. אני מפריד כיוון שעמילן נמצא מוכן בתירס ותפוחי אדמה למשל - ולוקח לגוף יותר זמן לפרק אותו לכדי סוכר פשוט מאשר גלוקוז שהוא חד סוכר שאין לגוף צורך לפרק אותו כי הוא כבר פשוט ומוכן לספק אנרגיה זמינה.
3. לגבי ליקופן מעניין מה שאתה אומר, אני יודע על מקורות שמציינים שזה יעיל למניעת מחלות לב דם וסוגי סרטן מסויימים ראה כאן למשל : https://www.maccabi4u.co.il/14328-he/Maccabi.aspx
מכבי שירותי בריאות בטח יש להם על מה להסתמך : \ נוגדי חימצון בכלל ידועים בעולם כמונעי מחלות אני מתפלא על מה שאמרת : \ ANAELIAZOR - שיחה 21:42, 27 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
1. חיפשתי, מפנה אותך לערך הדי ארוך באנגלית (אנ'). אמ;לק - יש גם פיטוכימיקלים רעילים כמו אטרופין. פיטוכימיקל זה פשוט שם של כימיקל שמגיע מצמחים, וכל כימיקל שמקורו בצמחים.
2. עמילן הוא פשוט ערימה של גלוקוז, ולגוף לוקח יותר זמן לפרק אותו, אבל בבסיס הוא פשוט הרבה גלוקוז, ולכן הוא נחשב פחמימה לכל דבר ועניין
3. נוגדי חמצון ידועים כמונעי מחלות, אבל בקונצנזוס התזונאי, מקובלים 5~6 אבות המזון הבסיסיים: (פחמימות, שומנים, חלבונים ומינרלים שלהם יש הגדרה כימית בסיסית, ולפיה גם עמילן וגם גלוקוז הם פחמימות (ומעניין שגם סיבים תזונתיים ואלכוהול), וויטמינים, להם יש רשימה מפורטת. לפעמים גם מים נחשבים) זה נכון שנוגדי חמצון הם תורמים לבריאות, אבל הם לא נחשבים לרוב לאבות מזון. מלחים הם מינרלים, למשל, מלח הבישול שלך הוא נתרן כלורי והחומר בגבינה הוא מלח של סידן, הכלורופיל הוא מולקולה שעיקר תרומתה לגוף היא מגנזיום שהוא מינרל, ולכן כלורופיל ומלח נופלים תחת הגדרת מינרלים. ‏פרצטמול‏ • שיחה • 22:23, 27 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
  1. אוקי, לגבי אטרופין בכל מקום הוא מופיע כתרופה, ולא מצאתי קשר בינו לבין פיטוכימיקלים, עם זאת מצאתי שיש כימיקלים מקבוצת אלקלואידים שהם מרים ולא נמצאים בשום פרי או ירק שהרי הם לא מרים, והוא אמר שהוא רעלן, זה היה יכול להיות קצת מבלבל, אבל אין טעם מר בשום פרי אלא רק בזרעים שלפי הקבלה החושית הם גם כך לא ראויים לאכילה ודיברתי על כך, תראה כאן על האלקלואידים בפסקה האחרונה: https://hmn.wiki/he/Phytochemistry. אבל פיטוכימיקלים תראה כאן למשל, מדברים עליהם באהדה. לכן אני חושב שבערך פיטוכימיקלים אני אציין שיש כאלו עם טעם מר והם נחשבים רעילים, אבל אל דאגה הם נמצאים בזרעים ולא בפרי עצמו כך שאין חשש לאכול פירות מתוקים בלי הזרעים שלהם.
  2. לעמילן אין טעם מתוק בכלל, רק שתבין עד כמה המבנה שלו שונה לחלוטין ממבנה של גלוקוז. זה לא נכון לומר שמדובר בערימה של גלוקוז, כי הקשרים שביניהם ממש משנים את מהות החומר. זה כמו שאומרים שמים זה מימן וחמצן אבל הקשרים ביניהם הופכים לחומר עם תכונה שונה לחלוטין ממימן או מחמצן.
  3. מכיוון שנוגדי חימצון החרכיים לתפקוד תקין הם נחשבים אב מזון אין מה להתווכח על זה. בטעות [לפי ספירות פרימיטיביות] הגיעו ל6 אבות מזון זה לא אומר שיש רק 6 יש לפחות 6 והנה אנחנו מוצאים שיש יותר. סיבים תזונתיים נחשבים פחמימות? יש מקור אמין לטענה הזו? אם כן פחמימות נהיה שם כולל מדי ולא חד משמעי, ולכן יותר נכון לומר שיש עמילנים סוכרים וסיבים תזונתיים כי פחמימה זה לא שם פרטי אלא שם שכולל כמה קבוצות רכיבים.
  4. לגבי מינראלים זה לא עובד איך שנראה לך. מינרל הוא משהו שניתן להשיג במחצבים כגבישים אחידים ראה ערך מינרל כאן.. מתכות ואבנים נחשבים למינרלים, אבל כלורופיל שנמצא בצמחים לא נחשב מינרל בכלל. אני הייתי מחלק ואומר שמתכות הם לא מנרלים אבל מי אני שיחליט בדברים כאלו, כבר יש מוסכמות.
ANAELIAZOR - שיחה 13:05, 28 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
1. אני בדיוק אמרתי שלפי הגדרת פיטוכימיקל, אטרופין ומימן ציאנידי הם פיטוכימיקלים
2. האתר שהפנית אליו הוא לא אמין , במקרה הטוב מראה של ויקיפדיה
3. האלקלואיד ניקוטין מצוי בכמויות מצעריות בחציל ובעגבנייה (שהם פירות), והוא רעל
4. הגברת כאן מדברת על הפיטוכימיקלים באהדה, אבל תיזהר, כי גם הגברת הזו כאן מדברת על קולגייט באהדה. אין להסתמך על אתרים אקראיים בנושאי רפואה, במיוחד כל עוד מתנגדי חיסונים קיימים ושורצים במרשתת
5. יש לך מקור כי "אין חשש לאכול פירות מתוקים בלי הזרעים שלהם."? בוויקיפדיה אסור בתכלית האיסור להכניס מידע בלי מקור. אנשים שעודשים זאת פועלים נגד חוקי הפורמט.
6. לעמילן יש טעם מתוק, קח פיסת לחם ותלעס אותה כ-10 דקות.
7. הגדרת פחמימה לא קשורה לטעם מתוק בכלל, היא ”פוליהידרוקסי אלדהידים, קטונים, כהלים, חומצות אורגניות, נגזרותיהם הפשוטות והפולימרים שלהם בעלי קישורים מסוג אצטל.“ לפי מחלקת המזון והחקלאות של האומות המאוחדות. כך לדוגמה, גם סורביטול ודנ"א הם פחמימות
8. הרגע הבאתי ציטוט של ה-FDA, אחד הארגונים הבכירים בעולם בנושא הבריאות, שטוען כי לנוגד חמצון אחד אין חשיבות מוכחת לבריאות גוף האדם. אי לכך, הטענה "כל נוגדי החימצון הכרחיים לתפקוד תקין" שגוייה
9. סיבים תזונתיים הם רב סוכרים לא-עמילניים (מלבד הליגנין) שמקורם בצומח. משמעות רב-סוכרים היא עמילנים.
10. פחמימות הוא אכן שם כולל מדי ולא חד משמעי, וכך גם ויטמינים, מינרלים, חלבונים, ושומנים.
11. נראה שלא קראת את ההערה החשובה בראש הערך שקישרת אליו, ”ערך זה עוסק במונח בתחום הגאולוגיה המתאר חומר אי-אורגני טבעי שצורתו בדרך-כלל גבישית. אם התכוונתם למונח מינרל בתחום התזונה, ראו מינרל (תזונה).“
12. אני מצטט מתוך מינרל (תזונה): מגנזיום -בייצורים פוטוסינתטיים: מרכיב של כלורופיל; נמצא בעצמות ובשיניים. מתכות הן אכן מינרלים.
13. יפה אמרת ש”מי אני שיחליט בדברים כאלו, כבר יש מוסכמות.“פרצטמול‏ • שיחה • 13:38, 28 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
  1. האם מימן ציאנידי או החומר השני שייכים לאחד מארבעת קבוצות הפיטוכימיקלים?
  2. האתר שהפניתי אליו הוא אחד מני רבים הטוענים טענות דומות.
  3. האלקלואיד ניקוטין נמצא אאולי בזרעים של העגבניה אך לא בבשר העגבניה עצמה נכון?! כבר אמרנו שלא נכון לאכול זרעים ואתה רק מחזק את טענתי, כנל לגבי חציל שכולו מלא זרעים - שוב לא נכון לאכול זרעים. [הטבע הגדיר להם תפקיד - להיות שורש ולכן לא נכון לאכול אותם, חוץ מפירות שיכולים להיות בשתי תפקידים כמו אגוזים וגרעיני חמניה, שיש להם קליפה שניתן לקלף בקלות ולהחזיר אותה לאדמה כדשן, כך שהיא תחזור דרך השורש להיות פרי מתחדש.. [יש עיקר ותפל - באגוז כולו מוחלק לתוכן וקליפה התוכן הוא אחיד פחות או יותר, זה לא כמו חציל שהתוכן לא אחיד אלא מכיל זרעים ובשר של פרי, כמו כן לא טעים לאכול חציל ללא טיגון או בישול או אפייה - הקבלה החושית טוענת שלכל חוק יש סיבה ולכן צריך להבין מהחוקים הללו את המגמה - לא לאכול זרעים, לא לאכול אוכל מר או חריף כל אלו נמצאו כבעייתיים גם לפי החוקרים הקונבנציונאליים, חריף נמצא כמחסל בקטריות במעיים, בקטריות שאמורות לייצר בי 12 שיספג חזרה במעיים, אוכל מר נמצא כמכיל רעלנים במקרים רבים, וכמו שאתה בעצמך ציינת. זה לא לחינם שחריף כואב [גם אם תמרח חריף על עור הגוף זה יכאב לך] ומר לא טעים לרובנו.
  4. אם זו הייתה רק גברת אחת שמדברת על פיטו כימיקלים הייתי מסכים אתך. אבל מצאתי קישור של מומחים הטוענים שזה יעיל מאוד נגד מחלות מסויימות וסרטנים מסויימים אני לא מוצא את זה כרגע אז הנה קובצת מומחים כאן..
  5. בטבע אין מה לאכול חוץ מפירות תסתכל מסביבך ותראה לבד. בשר וביצים לא טעים ללא חימום, עלים לא טעים אם כי ניתן לקבל טעם נרכש, מה הכי טעים נגיש למי שהכשיר את הקרקע, מה הכי מושך את העיניים בצבעוניותו מריח טוב ונמצא בגודל של מנה פירות.. יש דברים שאתה משגע אותי בעיוורון בלי לפגוע אבל עיוורון שאתה משקף.
  6. לעמילן נהיה טעם מתוק אחרי 10 דקות בפה? לא בדקתי אבל נגיד שכן, לגלוקוז יש טעם מתוק באופן מיידי - אני לא מאמין שאני צריך לעמוד אתך על זה : (
  7. מכל הסינית שאמרת שם הבנתי רק פולי ופולי זה הרבה ובמקרה הזה הרבה הקשרים וכל הקשר יכול לשנות את מבנה החומר כמו שציינתי מים לא מתנהגים בכלל כמו מימן דליק או חמצן, למרות טוענים שמים מורכבים ממימן וחמצן.
  8. על נוגדי חימצון ניתן למצוא בהרבה מקומות, רק מילים טובות תראה לדוגמא אלטמן שמספקים תוספי תזונה מסבירים על חשיבותם של נוגדי חימצון, ואם אלו נראים לא לא אמינים אז מה תגיד על מכבי שירותי בריאות? וזה כשאני מחפש מידע בעברית באנגלית בטח יש עוד מלא מידע בעניין רק צריך לחפש.
  9. תקרא שוב את מה שכתבת ב9 ותבין שאתה סותר את עצמך כי כתוב בפירוש לא עמילניים..
  10. פחמימות כוללים בעיקר פחמימות מורכבות עמילן ופחמימות פשוטות סוכרים, ושוב המורכבות של החומר משנה את כל התכונה שלו, יש עמילן תפ"א עמילן תירס עמילן טפיוקה יש מלא עמילנים, כמו שיש מלא סוכרים שונים, בעוד שויטמינים מכילים רק ויטמינים ויטמין A ויטמין C רק מינרלים כוללים מתכות וגם גבישים [אם רוצים להעשיר מים במינרלים משרים אבנים במים למשך כמה שעות, אני יודע זאת כי כך עושים באוסמוזה הפוכה לאחר שהיאמנקה את המים מהכל מוסיפים בצורה מלאכותית קצת מינרלים למים.
  11. קראתי וכאמור גביש הוא צורתו הטהורה של המינרל אבל בתזונה אנחנו מקבלים כמויות כל כך מזעריות של המינרלים שלא ניתן בכלל לראות אותם בעין, המנרל ברזל באוכל זה אכן ברזל פשוט בכמות מאוד קטנה והוא גם סוג של מחליד לכן פירות המכילים ברזל נעשים כהים אם פוצעים אותם.
  12. כל מה שאמרת שם בציטוט הוא שמגנזיום משמש ביצורים פוטוסינתטיים לייצור כלורופיל.. זה לא אומר שהכלורופיל הוא מירל אלא שהמינרל משמש לייצור כלורופיל, כמו שאור השמש משמשת לייצור ויטמין D אבל ויטמין D הוא לא אור.
  13. תודה.
ANAELIAZOR - שיחה 15:03, 28 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
1. פייר
2. נסכים שלא להסכים, אין לי כח להתווכח איתך
3. הוא נמצא בבשר העגבנייה, והקבלה החושית שלך לא קשורה כשמדברים על מדע
4. שכנעת שלחלק מהפיטוכימיקלים יש תרומה לא מוכחת לבריאות, עוד לא שהם אבות מזון, במיוחד כשמכון דווידסון ומכון וייצמן יוצאים נגד הקביעה הזו ([1] [2])
5. האם שמעת על קרפצ'יו, קצפת, וסושי? מאוד טעים, ומזון נא.
6. זה נכון
7. ברגע שבו קראת לכימיה סינית אני הבנתי עם מי אני מדבר, אני לא אתייחס לטענות שלך
8. אלטמן יסבירו למה נוגדי חמצון זה טוב כי יש להם אינטרס למכור לך נוגדי חמצון.
מכבי בסדר, אותו העניין עם הפיטוכימיקלים (אגב, נוגדי החמצון הם פיטוכימיקלים)
9. פאלטה, נכון, כתוב לא עמילניים, עדיין הם סוכרים
10. אכן, התכונות של החומר משתנות לפי צורתו והרכבו, וזה עדיין לא מכשר תא פיצול הפחמימות, במיוחד כשזה סותר את מה שכתבת שיש 4 קבוצות של פיטוכימיקלים. למה לא לפצל אותם?
11. הפירות נעשים כהים לא בגלל הברזל אלא בגלל התחמצנות של הסוכר בהם ותהליך של קרמול בטמפרטורות נמוכות, ולאו דווקא, יש הרבה גבישים לא טהורים, כמו קוורץ עם תכלילי המטיט (כאן)
12. זה נכון, אבל הכלורופיל הוא מלח של מגנזיום, ולכן, הוא מינרל
13. על לא דבר ‏פרצטמול‏ • שיחה • 15:16, 28 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
3. יש לך מקור שטוען שבבשר העגבניה יש רעלן? אני אשמח לקבל את המוקר הזה.
4. לא לחלק מהם אלא לרוב קבוצות הפיטוכימיקלים יש תרומה לבריאות נעשו מחקרים בעניין הרי לא בכדי מקורות שונים מדברים בשבח החומרים הללו. סך הכל קבוצה מרה ולא טעימה שנמצאת בזרעים היא מכילה רעלנים, מי שחושב טבעי לא אוכל זרעים בטח לא אם הם מרים כי זה לא טעים.
5. סושי מכיל גם אורז מבושל ואצות ים לא כזה נא ולא כזה נגיש בטבע, קצפת נראה אותך חי על זה ושוב זה מלא עבודה להציף ביצה ואם לא תוסיף סוכר זה גם לא יהיה כזה טעים וגם לא יוקצף כל כך. לגבי קרפצ'יו חידשת לי אבל נראה אותך אוכל רק קרפצ'יו בלי פירות ובלי ירקות, מה יותר טעים פרי מתוק וריחני או בשר נא ולא מבושל?
7. קבוצה של מילים לא עממיות כן זה סינית עבורי ועבור רוב האנשים בעולם.
8. למה נראה לך שנוגדי חימצון הם פיטו כימיקלים? שוב פעם האם הם שייכים לאחד מ4 הקבוצות שנכללות בפיטו כימיקלים? עוד מעט תגיד לי שגם ויטמינים ומינרלים זה פיטו כימיקלים XD.
10. יש 4 קבוצות של פיטו כימיקלים למה לא לפצל אותם? - שאלה טובה האמת לא חשבתי על זה בטח יש תשובה.
11. גביש לא טהור לא מהווה מינרל אחד אבל מינרל הוא גביש טהור אתה מבין את ההבדל.
החימצון של הסוכר גורם להשחרה? כך סוכר למה הוא לא משחיר? תערבב במים למה הוא לא משחיר?
מצד שני כך ברזל תערבב במים הוא יתחמצן ויעלה חלודה תוך כמה שעות.
12. אם כלורופיל הוא מלח אז למה עלים הם לא מלוחים?
13. אני שמח שבסופו של דבר אתה גם מודה באמת זה חוזקה שאין לכל אחד. : ) ANAELIAZOR - שיחה 16:13, 28 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
3. אחד מהם ומחקר אחר שמדוח על כמויות קורט של רעלים בעגבנייה. כמובן הריכוזים נמוכים מכדי להוות גורם סיכון, אבל הם קיימים.
4. מצחיק, למה אני מכיר הרבה מפצחי גרעינים, די טעים.
5. סשימי ומיונז גם כן, אבל זה כמובן ידוע שלאכול רק בשר זה לא בריא, תזונה מאוזנת צריכה להכיל צמחים ומזון מן החי, למרות שיש גם חלופות מהצומח כמו טופו (מבוסס על גרעיני צמח סויה). טעם זה עניין של פרספקטיבה. אני יודע שאני מת על מתוק, אבל אנ מכיר כאלה שמעדיפים מלוח, חמוץ, ואפילו מר...
8. מינרלים לאו דווקא, אבל יש נוגדי חמצון כמו הקרוטנים שנחשבים לפיטו כימיקלים, לא כולם כמובן אבל חלקם
11. שאלה מעניינת, צריך לבדוק את זה, אבל כן, אם תפתח תפוח ותשים אותו בחשיפה לאוויר הוא ישחים ואם תאטום אותו מאוויר (אפשרי, אבל יקר) תראה שהוא לא ישחים.
אגב, בתפוח יש כמויות קורט של ברזל, כך שבכל מקרה זה לא הברזל שאחראי על ההשחמה
12. כי לא כל מלח הוא מלוח, םא אתה מכיר מונוסודיום גלוטומט הוא יותר מזכיר טעם של בשר מטעם מלוח, וכך גם לסודה לשתיי האין טעם מלוח. הייתי מוסיף שגם למלח סודה קאוסטית אין טעם מלוח, אבל נאי לא מאחל לך לטעום מה כן הטעם של זה, זה חומר מסוכן שעושה כוויות. הגדרת מלח לא קשורה לטעם שלו, אלא להאם הוא, כימית, מורכב מיונים הקשורים זה לזה במשיכה חשמלית יונית (ולא קוולנטית או מתכתית). סליחה ששוב גלשתי לשפה לא טריוויאלית, אבל לא כל המלחים הם מלוחים.
כלורופיל, לדוגמה, מכיל יון מגנזיום שקשור לשני אטומי חנקן בעל מטען חשמלי (ע"ע יונים). ‏פרצטמול‏ • שיחה • 16:42, 28 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]
3. המסמך הראשון לא מפרט על חלקי העגבניה, הוא לא מבדיל בין זרעי העגבניה לבשר העגבניה, ואילו השני מתייחס לעלים של העגבנייה ולא לבשר העגבניה. וגם כך לא נכון לאכול עלים, לכן יש חסה וכרוב וכדו' שכן ראויים לאכילה כי יש להם קליפה ותוכן.
4. גרעינים לא מרים.
5. יופי
8. מעניין. על סמך מה אתה אומר את הדברים האלו? האם הם שייכים לאחד מ4 קבוצות הפיטוכימיקלים?
11. יש גם ארטישוק שהוא בכלל לא מתוק והוא גם כן משחים אם פוצעים אותו הוא מתחמצן עם האויר, כי יש בו ברזל. ANAELIAZOR - שיחה 18:28, 30 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]

קבלה חושיתעריכה

שלום ANAELIAZOR,

תודה על תרומתך לוויקיפדיה. הערך "קבלה חושית" שיצרת לא מתאים במצבו הנוכחי למרחב הערכים, והועבר למרחב טיוטה להמשך העבודה: טיוטה:קבלה חושית, מומלץ לשפרו כדי שניתן יהיה להחזירו אל מרחב הערכים. ייתכן שחלק מהבעיות בגינן הערך עדיין לא מתאים מוסברות בדף השיחה שיחת טיוטה:קבלה חושית. רצוי להמשיך את הדיון שם להבהרת נקודות בהן נדרש שיפור, דיון בהמשך העבודה, או ערעור על שיקול הדעת בהעברה.

המלצה: יש לקרוא את הטיוטה בעין ביקורתית, תוך שימת לב להערות בדף השיחה, מציאת ערכים טובים על נושאים דומים בוויקיפדיה, ולנסות לעצב את הטיוטה לפי דוגמתם בצורה ובתוכן, חשוב לוודא שאין שגיאות כתיב, בעיות לשוניות, ניסוחים לא ברורים או תרגום מכונה, ש לוודא שהתוכן מגובה במקורות אמינים (באמצעות הערות שוליים), הערך צריך לנקוט נקודת מבט נייטרלית, ולהכיל עובדות, ללא סופרלטיבים ודעות אישיות.

ויקיפדיה היא מיזם שיתופי, בה דברים נעשים בהסכמה. ניתן להעזר ב"ידידים הוויקיפדים" להתייעצות ועזרה בחממה. כמו כן יש לנו "ייעוץ לשוני", מדריכי הסגנון וויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים.

כאשר הטיוטה מוכנה למרחב הערכים, מומלץ לפתוח דיון חדש בדף "ויקיפדיה:העברת דפי טיוטה".

תודה ובהצלחה!
יהודית1000 - שיחה - 💜 01:23, 27 במאי 2022 (IDT)Reply[תגובה]