Offerd
| שלום Offerd, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית! | |||||||||||||
|
| ||||||||||||
בברכה, ינבושד 00:26, 9 יולי 2006 (IDT)
מחקתי (שוב) את התוספת שלך לרשימת הספרים לקריאה נוספת. יש עשרות רבות (ואולי מאות) ספרים על המלחמה ולכן יש ברשימה רק ספרים על כל המלחמה, אחרת הרשימה תהיה ארוכה מהערך. טרול רפאים 11:46, 14 יולי 2006 (IDT) עדכנתי את רשימת הקישורים של הספרים היות והעברתי את הרשימה הישנה לאתר חדש, כנ"ל לגבי אתר של פלוגה י' שקיבל DOMAIN משל עצמו: www.plugayod79.org , עפר
שלום. יש לך אישור להעתיק מכאן? סקרלט • שיחה 22:43, 8 בינואר 2007 (IST)
- כן - אני בעל האתר שממנו לקחתי את החומר - נא החזירו את הערך שכתבתי, תודה - עפר דרורי
- שלום עפר, תודה על תרומתך לויקיפדיה :-) שכתבתי במעט את הערך כדי לסייע לך להעמידו על רגליו. אודה לך אם תבהיר מה חשיבותו של הערך בדף השיחה שלו. בראש ובראשונה, אשמח אם תספק מידע על פרויקטים (מוצלחים) שפותחו בשיטה זו, ופרויקטים המשתמשים בה כיום. רנדום 02:27, 10 בינואר 2007 (IST)
שלום רב, אכן איני מבקר תדיר בויקיפדיה (בעיה שלי) לגבי שאלתך. המתודולוגיה הזו חשובה הן בגלל שהיא אחת מהמתודולוגיות הקיימות בשוק וברשימה של מתודולוגיות לא הוזכרה והן בגלל שבמחקר שנערך לפני כלשוש שנים נמצאה שלישית בנפיצותה בארץ. יש פרוייקטים רבים שפותחו באמצעותה כולל גדולים ביותר. ברובם אלו פרוייקטים שלא מוכרים לציבור היות ואינן לשימוש של אזרחים אלא של מוסדות. זה טבעם של פרוייטים גדולים שנעשים עבור עובדי ארגונים גדולים והציבור לא מכיר אותן. יש פרוייקטי ענק כאלו ברשות המיסים שפותחו באמצעות המתודולוגיה הזו וכן בארגונים נוספים בתעשיית ההי-טק הישראלית. בנוסף פותחו באמצעות המתודולוגיה מספר רב של פרוייקטים לימודיים (אבל בארגונים חיים) באוניברסיטה העברית בירושלים בבית הספר למנהל עסקים, בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב. כמו כן יש עשרות פרויקטים שנעשו ונעשים באוניברסיטת חיפה במחלקה למערכות מידע, בטכניון ובגופים אקדמיים נוספים. קיימים פרויקטים שנעשו גם בעולם תוך שימוש בגרסה האנגלית של המתודולוגיה כמו בארה"ב, בפינלנד, פקיסטן (!) ועוד. הצעה קטנה למשתמשי ויקיפדיה כמוני, היה כדאי לקבל התראה של דואל על בקשות להתייחסות של מחבר ערך, כך התגובה תהיה מיידית תודה ומקווה שעניתי על הנדרש, אם יש עוד אשמח להתייחס עפר
שלום עופר,
[1] שים לב שבכתיבה באנציקלופדיה לא נעשה שימוש בגוף ראשון. כך שבמקום לכתוב "סקר שערכתי" יש לכתוב "סקר שנערך" עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 19:27, 24 באוגוסט 2009 (IDT)
צודק, מפתיע שטעיתי, תודה על התיקון
- גם אין כל צורך, ומאוד לא מקובל, להוסיף את הקרדיטים לעצמך כעורך אתר הגבורה. המתעניינים בזהות הפעילים באתר הגבורה יצליחו למצוא אותה בעצמם. odedee • שיחה 11:56, 2 באוקטובר 2009 (IST)
- ההתייחסות שלי לאתר היא בדיוק כמו לספר בו נהוג לציין את שם הספר והכותב. הההשקעה באתר והמחקר המלווה אותו אינם שונים מכתיבת ספר ועל כן התוספת 12:14 2 באוקטובר 2009. offerd
- כאמור, אין זה מקובל, וזאת מפאת ההבדל הגדול בין אתר לספר: כדי להגיע לספר מסוים רצוי מאוד, ולעתים הכרחי, לדעת לא רק את השם אלא את זהות המחבר. אין בכך כל צורך כשמדובר באתר - נדרש רק להקליק על העכבר כדי להגיע לאתר (ושם אפשר למצוא את זהות הפעילים). odedee • שיחה 12:16, 2 באוקטובר 2009 (IST)
אני מבין את ההגיון במה שכתבת אם שם הספר לא היה מפנה לדף בויקי בו יש פירוט מלא לספר, לשם המחבר, שנת פרסום וכו'. כלומר כאשר מצוטט ספר או יש הפנייה לספר גם כאשר ההפנייה היא לדף אחר בויקי הנוהג הוא לציין את שם המחבר. מדוע זה לא יעשה כך גם באתר ? ואם להיות שיטתי בשיטתך, בכל מקום בו מוזכר ספר עם הפניה לדף נפרד יהיה לא נכון לציין את שם המחבר, האם כך ? 12:22 2 באוקטובר 2009 offerd
קישורים לאתר "בעוז רוחם" עריכה
אם תלחץ על אחד הקישורים האלה תוכל לראות שאף שהאתר כבר אינו פעיל, באמצעות אתר ארכיון (ארכיון האינטרנט) ניתן להגיע למידע שהיה בו. אם כך, אין צורך בהודעות שאתה מפזר בדפי השיחה. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 11:44, 23 ביוני 2017 (IDT)
- בחלק מהמקרים לא מגיעים לארכיון שכידוע לא מצלם את כל הדפים של אתרים שנמחקו. בנוסף אין הגיון לבצע קישור לדפים שלא מתעדכנים יותר. ואני לא "מפזר" הודעות אלא מסב את מנהלי הערכים בצורך לעדכן. התחלתי בפניה לדף הראשי של ויקי ושם אחד העורכים ציין שהוא מקבל שיש צורך לשנות את ההפניות. לי לצערי אין זמן להיכנס דף דף ולעדכן מה עוד שאיני מומחה לויקי וחשבתי שכך זה יסייע. אגב, בחלק מדפי השיחה מצאתי הערה אוטומטית של המערכת (בוטים) שבדקה שהקישור "מת" ומבקשת לעדכן אבל לא קרה דבר. מוזר שזו אידיאולוגיה להשאיר קישור לאתרים מתים. Offerd - שיחה עפר