פתיחת התפריט הראשי

שיטור יתר הוא מונח המתאר פעילות משטרתית רבה יותר, בהיקף או בחומרה, כנגד עבירות של בני אוכלוסייה מסוימת, לרוב בני מיעוט אתני[1].

פעילויות שנתפשות כשיטור יתר כוללות[2]:

  • עיכובים וחיפושים אקראיים בשיעור גבוה של בני אוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר
  • בדיקות מחמירות יותר במעברי גבול ונמלי תעופה, של בני אוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר
  • סיורים מוגברים בשכונות של אוכלוסיות כלפיהם מופעלת שיטור יתר
  • פעילויות עוקץ המופנות ביתר כלפי בני אוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר
  • שיעור גבוה של מעצרים בקרב אוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר, על עבירות שוליות[3]

במקרים רבים, העבירות עליהן מועמדים בני האוכלוסייה הנתונה לשיטור יתר לדין, הן תוצאה של החיכוך עם המשטרה, והעבירות כלל לא היו נעברות אילו המשטרה הייתה נמנעת משיטור יתר[4].

שיטור יתר מובא כהסבר לרמות הרשעה גבוהות יותר בקרב אוכלוסיות מיעוט. עם זאת, במקרים מסוימים חוקרים שוללים את האפשרות שרמות ההרשעה הגבוהות יותר נובעות רק משיטור יתר, וטוענים שיש שיעורי פשיעה גבוהים יותר בקרב אוכליית המיעוט[5].

ישראלעריכה

בישראל, עלו טענות על כך שמשטרת ישראל מפעילה שיטור יתר כנגד יוצאי אתיופיה וצאצאיהם[6]. בשנת 2015 אמר מפכ"ל המשטרה, דנינו, כי יש בסיס לטענות אלו[7]. ביוני 2016 אמר מפכ"ל המשטרה, רוני אלשייך, כי המשטרה בודקת האם הופעל שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה[8].

הערות שולייםעריכה