פתיחת התפריט הראשי

שיטת הקיזוז הוא השם המקובל לשיטת ניקוד בספורט, על פיה בסיום העונה הסדירה מקוצץ מספר הנקודות של כל קבוצות הליגה ונערך סיבוב משחקים נוסף. מטרת השיטה היא ליצור עניין ומתח בליגה על ידי צמצום הפרש הנקודות בין הקבוצות.

השיטה הונהגה לראשונה בליגות הכדורגל בשווייץ אך בוטלה ב-2003. החל מ-2009 הונהגה השיטה בליגות הכדורגל של בלגיה ושל ישראל, שם בוטלה השיטה בליגה הבכירה לאחר שתי עונות.

ישראלעריכה

רקעעריכה

בשנת 2005 רכש ארקדי גאידמק את בית"ר ירושלים והביא לגידול משמעותי בתקציב הקבוצה, שעלה בהרבה על תקציב שאר קבוצות הליגה. הדבר התבטא בהחתמת מאמנים ושחקנים זרים ברמה גבוהה ובסכומים גבוהים, ובקניית שחקני מפתח בקבוצות מתחרות בליגה. בשנתיים שלאחר הרכישה זכתה בית"ר ירושלים ברציפות באליפות המדינה, כשבשנה השנייה היא משלימה זכייה בדאבל. בעקבות כך נוצר חשש בהתאחדות לכדורגל שעקב ההבדל הגדול בתקציבי הקבוצות, תהפוך קבוצתו של גאידמק לאלופה בלעדית, בדומה לשליטה של מכבי תל אביב בליגת העל בכדורסל.

השיטהעריכה

לקראת עונת 2009/2010, הציגה ההתאחדות לכדורגל בישראל שינוי במבנה הליגות. ליגת העל בכדורגל הורחבה ל-16 קבוצות, כאשר לאחר שני סיבובים קוזז מספר הנקודות בחצי, והליגה חולקה לשלושה חלקים: פלייאוף עליון למקומות 1-6, פלייאוף אמצעי למקומות 7-10 ופלייאוף תחתון למקומות 11-16, ושוחק סיבוב משחקים נוסף בין הקבוצות בכל פלייאוף.

בנוסף לליגת העל, הוחלה שיטת הקיזוז גם על הליגה הלאומית.

בתקנון ההתאחדות הופיעה ההגדרה הרשמית לשיטת הקיזוז:

מחצית מהנקודות שנצברו על ידי הקבוצות במהלך שני סיבובי המשחקים הראשונים, כאמור בס"ק 1 לעיל, תתבטלנה באופן שבפתיחת משחקי הפלייאוף (העליון, האמצעי והתחתון) תעמודנה לזכות הקבוצות מחצית ממספר הנקודות שנצברו לזכותן בתום הסיבוב השני (השערים - זכות וחובה - יישארו בעיינם). אם כתוצאה מביטול מחצית הנקודות, תעמוד לזכות קבוצה "חצי נקודה" יושלם מספר הנקודות שנצברו כלפי מעלה.

היסטוריהעריכה

כבר בעונתה הראשונה הייתה לשיטה השפעה על זהות האלופה. עם סיום העונה הסדירה בעונת 2009/2010, הייתה מכבי חיפה במקום הראשון עם 77 נקודות והפועל תל אביב במקום השני עם 71 נקודות. לאחר קיזוז הנקודות ירד ההפרש בין הקבוצות ל-3 נקודות. בסיום משחקי הפלייאוף זכתה הפועל תל אביב באליפות כשבמאזנה מספר נקודות זהה לזה של מכבי חיפה, 49 נקודות, אך הפרש שערים טוב יותר. ללא שיטת הקיזוז מכבי חיפה הייתה מסיימת במקום הראשון עם 87 נקודות, ואילו הפועל תל אביב הייתה מסיימת במקום השני עם 84 נקודות. ההשפעה על זהות האלופה גררה ביקורת קשה ואף הביאה להצבעה מחודשת בהתאחדות על המשך הנהגת השיטה, אך מתוך 31 חברי ההנהלה 7 בלבד התנגדו, ושיטת הקיזוז זכתה להכשר לעונה הבאה.[1]

לאחר עונה נוספת בה הונהגה השיטה, בה הייתה זו שוב מכבי חיפה אשר נפגעה מהקיזוז, אך זכתה לבסוף באליפות, הוחלט בהתאחדות לכדורגל, ב-27 ביוני 2011, לבטל את השיטה לקראת עונת 2011/2012, בנוסף להקטנת ליגת העל ל-14 קבוצות. אף על פי כן, בליגה הלאומית המשיכה השיטה גם בעונת 2011/2012.[2]

שווייץעריכה

בליגת העל השווייצרית הונהגה שיטת הקיזוז מספר שנים עד לביטולה בעונת 2003/2004.

בשיטה השווייצרית הורכבה הליגה מ-12 קבוצות ששיחקו שני סיבובים במתכונת בית-חוץ. לאחר מכן קוזזו הנקודות בחצי והליגה חולקה לפלייאוף האליפות בו מתחרות 8 הראשונות בשני סיבובי משחקים נוספים ולפלייאוף תחתון בו התחרו 4 האחרונות בליגה הראשונה ו-4 הראשונות בליגה השנייה על הזכות לשחק בעונה הבאה בליגת העל, כש-4 הקבוצות שסיימו ראשונות בפלייאוף זכו לכך.

השיטה בוטלה בשל טענות לחוסר ספורטיביות מצד הקבוצות.[3]

בלגיהעריכה

לקראת עונת 2009/2010 נערכו שינויים בשיטת ליגת העל הבלגית. מספר הקבוצות בליגה הוקטן מ-18 ל-16 ושיטת הקיזוז והפלייאוף הונהגה. לפי השיטה החדשה לאחר שני סיבובים במתכונת בית-חוץ מספר הנקודות של הקבוצות יקוזז בחצי, והליגה תחולק ל-3 חלקים:

  • פלייאוף האליפות המורכב מ-6 הקבוצות שסיימו במקומות 1-6, משחקות ביניהן 10 משחקים בשני סיבובים כשבסופם נקבעת האלופה.
  • פלייאוף הליגה האירופית המורכב מ-8 הקבוצות שסיימו במקומות 7-14, מחולקת לשני בתים של 4 קבוצות בכל בית. בכל בית נערכים שני סיבובי משחקים ובסופם שתי הקבוצות שסיימו ראשונות בכל בית נפגשות בגמר הפלייאוף בשני משחקים, כשהמנצחת מקבלת כרטיס לליגה האירופית.
  • שתי הקבוצות שסיימו במקומות 15-16 מתחרות ביניהן בפלייאוף הירידה, כשהן משחקות 5 משחקים אחת נגד השנייה, ולאחריהם המסיימת במקום האחרון יורדת לליגה השנייה וזו שלפניה עוברת למשחקי מבחן כנגד קבוצות מהליגה השנייה.

נכון ל-2017, שיטה זו עדיין פועלת בבלגיה.

הערות שולייםעריכה