שינג'ו
שִׂינְג'וּ (בסינית: 新竹) היא עיר פרובינציאלית בפרובינציית טאיוואן במדינת טאיוואן. העיר נמצאת בצפון האי טאיוואן והיא גובלת במחוז שינג'ו בצפון ובמזרח, במחוז מיאולי בדרום ובמצר טאיוואן במערב.
| |||
![]() | |||
קולאז' של שינג'ו | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
פרובינציה | טאיוואן | ||
ראש העיר | Ann Kao | ||
רשות מחוקקת |
מועצת עיריית שינג'ו ![]() | ||
נפות בעיר | 3 | ||
תאריך ייסוד |
1982 ![]() | ||
שטח | 104.2 קמ"ר | ||
גובה | 9 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 451,412[1] (2020) | ||
‑ צפיפות | 4,334 נפש לקמ"ר (2020) | ||
קואורדינטות | 24°49′N 120°59′E / 24.817°N 120.983°E | ||
אזור זמן | UTC +8 | ||
www.hccg.gov.tw | |||
| |||
![]() ![]() |
היסטוריהעריכה
ההתיישבות באזור קיימת לכל הפחות מהמאה ה-17. האזור היה ידוע אז בשם ג'וּצְ'ייֵן (竹塹) והוא היה מיושב על ידי בני שבט טאוקס, משבטי הילידים בטאיוואן. ב-1875, במהלך השלטון של שושלת צ'ינג בטאיוואן, השם שונה לשינג'ו.
במסגרת הסכם שימונוסקי ב-1895 שינג'ו, כמו יתר טאיוואן, הועברה לשליטת האימפריה היפנית ושמה שונה לשינצ'יקו. ב-1920 שינצ'יקו קיבלה מעמד של עיירה, וב-1930 היא קיבלה מעמד של עיר.
ב-1945, לאחר מלחמת העולם השנייה האי הוחזר לידי הרפובליקה הסינית. בהמשך אותה שנה שם העיר הושב לשינג'ו והיא קיבלה מעמד של עיר פרובינציאלית.
ממשלעריכה
מבחינה מנהלית שינג'ו מחולקת ל-3 נפות (בסינית: 區): הנפה המזרחית (東區), הנפה הצפונית (北區) ונפת שְׂיָאנְגְשָׁאן (香山區). כל אחת מהנפות מחולקת לתת-נפות עירוניות (בסינית: 里). הנפה הצפונית היא המרכז השלטוני של העיר.
כלכלהעריכה
כלכלת העיר מסתמכת בעיקר על תעשייה. בעיר נמצא הפארק המדעי והתעשייתי שינג'ו (新竹科學工業園區), בו נמצאים מתקנים של 360 חברות היי-טק.
חינוךעריכה
בעיר נמצאות מספר אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת ג'יאו טונג הלאומית (國立交通大學), אוניברסיטת צִ'ינְגְחְווָה הלאומית (國立清華大學) ואוניברסיטת ג'ונְגְחְווָה (中華大學).
ערים תאומותעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של שינג'ו (באנגלית)
- שינג'ו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)