שיעור תורה הוא הרצאה לימודית בנושא תורני, כגון תנ"ך, גמרא, משנה, הלכה או מוסר,[1][2] הניתנת בדרך כלל בבית כנסת בישיבה או במדרשה, אך גם במסגרות קהילתיות אחרות.[3]

שיעור תורה באזרבייג'ן בשנות ה-20 של המאה ה-20
שיעור תורה בחיידר בתל אביב-יפו בשנת 1946

הגדרה

עריכה

שיעור תורה הוא לימוד נושא מסוים בזמן קצוב כל שהוא, כגון: דף היומי, או באירוע מסוים, כגון: ביארצייט, בחנוכת בית, או בערב חג, בשיעורי תורה לסוגיהם השונים משתתפים כל שכבות האנשים, כשבדרך כלל מוסר השיעור הינו רב או מרצה הבקיא בנושא עליו נמסר השיעור.

במסגרת הלימוד בישיבה, המושג "שיעור תורה" מתייחס למנת הלימוד היומית לתלמידי הישיבה, בדרך כלל בנושא גמרא בעיון או בבקיאות, או הלכה, הנמסר על ידי המגיד שיעור. כמו כן מתקיים מפעם לפעם שיעור כללי הנמסר בדרך כלל על ידי ראש הישיבה, או שיעור מוסר (מכונה: שיחה הנמסר בדרך כלל על ידי המשגיחשל הישיבה.

שיעורי תורה

עריכה
 
הרב יצחק שוורץ במסירת שיעור כללי בישיבת סלבודקה

רבני בתי כנסת, ורבנים ידועים, מעבירים שיעורים לקהילותיהם. בבתי הכנסת רבים ניתן שיעור בין תפילת מנחה לתפילת מעריב[4] המיועד בדרך כלל לבעלי בתים. רבנים ידועים מעבירים שיעורים מעמיקים יותר בשבתות או בערבים בימות החול, בדרך כלל בבית הכנסת המקומי, כשמקובל שמבקשים אישור למסירת השיעור מרב בית הכנסת.[2]

ישנם שיעורים מגוונים באורכם ובעומקם: מ"דבר תורה" קצר (המכונה ביידיש "וורט"), הנמסרים לעיתים על ידי אחד ממתפללי בית הכנסת, או אחד המשתתפים בסעודת מצווה באירוע שמחה כמו שבע ברכות בר מצווה בת מצווה או ברית מילה וכדומה,[5] ועד ל"דרשה" ארוכה, היכולה להתארך אף שעה או שעתיים ואף יותר מכך,[3] וכן שיעור במוסר או בחסידות, (המכונה לעיתים "שיחה").

מרכזים קהילתיים שונים, מארחים לעיתים ימי עיון שבו חברי הקהילה לומדים בדרך כלל נושא מסוים, על ידי מספר דרשנים במשך היום. בדרך כלל יום כזה נערך בימי חופשה כלליים במשק, זמן מתאים למעוניינים בכך להתאסף יחד לצורך הלימוד.

ישנם מערכות לשמיעת שיעורי תורה בנושאים שונים דרך הטלפון כמו מערכת קול הדף קול הלשון ועוד, או באתרים מתאימים באינטרנט, כמו הידברות ישיבה ועוד.

הכנה לשיעור

עריכה

בדרך כלל לפני אמירת שיעור תורה מפרסמים את הנושא עליו יאמר השיעור, ואת שם מוסר השיעור.

בישיבות רבות לפני מסירת שיעור כללי, וכן בבתי כנסת רבים לפני מסירת שיעור הכנה לחגים, מתפרסמת רשימת "מראה מקומות"[6] שבהם מופיעים המקורות התורניים עליהם יסוב השיעור, כדי ששומעי השיעור יוכלו להכין את ידיעותיהם לפני השיעור, ובדרך זו להבין יותר טוב את מהלך השיעור.

התנהלות השיעור

עריכה

ישנם שיעורים בהם מעודדים את המשתתפים לשאול שאלות בהבנת השיעור, בזמן הרצאת השיעור, כדי לעודד הקשבה והשתתפות פעילה של שומעי השיעור. ישנם שיעורים בהם ניתן לאחר השיעור לדון בנושאי השיעור עם המרצה, ובישיבות מקובל לאחר השיעור, לחזור על השיעור בלימוד בחברותא, בזמן הנקרא "סדר חזרה", בו מלבנים את הסוגיה או הנושא עליו נאמר השיעור. במהלך סדר החזרה, אפשר לשאול את מוסר השיעור שאלות בהבנת השיעור.[7]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אינדקס שיעורי תורה על נושאים שונים עליהם ניתנים שיעורי תורה
  2. ^ 1 2 ראו הערה בעניין זה לימוד תורה - מה, למה וכיצד? באתר ישיבה
  3. ^ 1 2 כמה זמן נמשך שיעור תורה
  4. ^ ראו כאן בעניין חשיבות שיעור בזמן זה
  5. ^ ראו ווארט לכל אירוע (באנגלית)
  6. ^ דוגמה למראה מקומות לשיעור בגמרא
  7. ^ כך כבר היה נהוג בתקופת התלמוד, ראו תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ז, עמוד א' בעניין זה