שירות חובה בצה"ל

(הופנה מהדף שירות סדיר)

שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. כן חלות על המשרתים בצה"ל פקודות מטכ"ל (פ"מ) והוראות הפיקוד העליון (הפ"ע). שירות זה מתחיל עם הגיוס לצה"ל, של תושב ישראל שהגיע לגיל 18 שנה. עם סיום השרות מקבל המשתחרר תעודת שחרור משירות צבאי.

חיילת בשירות החובה, בטקס השבעה

משך שירות החובהעריכה

 
חיילים שזה עתה גויסו לצה"ל לובשים מדים לראשונה בחייהם, כחלק משרשרת החיול

שירות חובה בצה"ל הוחל על פי חוק שירות ביטחון, שהתקבל בכנסת ב-8 בספטמבר 1949. על פי החוק המקורי שירות הגברים היה לשנתיים (בין גיל 18 ל-49) ולנשים שנה (בין גיל 18 ל-34)[1]. ב-1952 הוכנס תיקון לחוק שהאריך את תקופת השירות בשישה חודשים[2], וב-10 בינואר 1968 גדל לפי הוראת שעה מספר חודשי שירות החובה בשישה חודשים נוספים כך שעמד על שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים[3].

למתגייסים עד 30 במאי 2015 תקופת השירות הייתה 36 חודשים[4] לגברים (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) ו-24 חודשים לנשים. בעקבות אישור המלצות ועדת שקד, למתגייסים החל מ-1 ביוני 2015 משך השירות לגברים קוצר בארבעה חודשים ועומד על 32 חודשים.[5] על פי תיקון 22 לחוק שירות ביטחון, למתגייסים החל מיולי 2020 קוצר השירות בחודשיים נוספים ועומד על 30 חודשים. למי שנקרא לשירות חובה כשגילו מעל 27 שנים, תקופת השירות קצרה יותר[6].

תקופות שאינן חלק מהשירותעריכה

ימי המאסר של חייל שנכנס לכלא הצבאי בעת שירותו אינם נספרים כחלק מתקופת השירות ולמעשה תאריך שחרורו נדחה בהתאם.

לתפקידים מסוימים יש הכשרות קדם צבאיות (קד"צ) אשר לא נספרות כחלק מהשירות והמלש"ב מתגייס לצבא לאחר השלמתן. עם זאת, הצבא עשוי להכיר בדיעבד בתקופה זו כחלק משירות החובה ולקצר את השירות בהתאם.

הארכת משך השירותעריכה

בתפקידים מסוימים המתגייס נדרש להאריך את שירותו (חתימה על שס"ן-שירות סדיר נוסף), לרוב בשל מסלול הכשרה ארוך. ברוב המקרים מדובר בנשים משום שתקופת השירות שלהן קצרה משל הגברים.

קיצור שירותעריכה

במקרים מסוימים ניתן לקבל קיצור שירות, למשל בשל בעיות ת"ש או קבלה ללימודים גבוהים במוסד אקדמאי, כאשר תאריך פתיחת שנת הלימודים קרוב למועד השחרור והשלמת השירות המלא יכולה לפגוע בקבלה למוסד.

פטורים משירות חובהעריכה

חובת השירות חלה על כל אזרח או תושב שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנו אלה ששוחררו עקב חוסר התאמה, ומגוון פטורים המעוגנים בחוק. לבני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים, הגיוס הוא בהתנדבות.

שירות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים. בישיבות גבוהות ציוניות, רוב התלמידים מתגייסים בשלב זה או אחר לשירות צבאי מקוצר, האורך כ-17 חודשים, אך יש גם שמתגייסים לשירות צבאי מלא. ברוב הישיבות החרדיות בפועל התלמידים לא מתגייסים כלל (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והניסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה).

נשים יכולות לקבל פטור באמצעות טענה על אורח חיים דתי.[7]

נשים יכולות לקבל פטור משירות עקב נישואין או הריון.

פטור נוסף משירות חובה הוא לבעלי פרופיל 21 (פטור מטעמי בריאות).

גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנועריכה

בן מהגרים הוא בעל אזרחות ישראלית המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת לקונסול בחו"ל או לאגף כוח האדם בישראל.

אם הבקשה תאושר, ידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שידרש ממנו להתגייס לצבא, ובנוסף במידה ועזב לפני גיל 13 על הוריו לשהות גם הם בארץ עד 180 יום בשנה עד אשר יגיע לגיל 18, ובמידה ועזב לפני גיל 16 על הוריו לשהות בארץ עד 180 יום בשנה עד אשר יגיע לגיל 20. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. לעומת זאת להוריו אין שנה כזו בה הם יוכלו לשהות בארץ באופן רצוף. הסדר זה ישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.

בנוסף הצבא יכול להכיר במלש״ב כמהגר במידה ונכנס לארץ לאחר גיל 16 ושהה בארץ פחות משנתיים או שהגיע לאחר גיל 20 ושהה בארץ פחות מ-3 שנים.

שכר והטבותעריכה

בתקופת שירות החובה מקבל החייל דמי קיום. תשלום זה נמוך במידה ניכרת משכר המינימום, ואינו מהווה שכר עבודה.[8] בעקבות עבודת מטה בצה"ל וכן עבודת ועדה משותפת למשרדי האוצר, הביטחון והמשפטים, ב-2016 הועלה שכר חיילי החובה ב-50% בשתי פעימות ויוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן.[9][10][11][12]

בנוסף מוענקות למשתחררים הטבות שונות בנוסף לתגמול הישיר שהם מקבלים מצה"ל. בהטבות:

  • חיילים ששירתו כלוחמים - מקבלים תעודת לוחם לאחר שירות של כשנתיים.
  • חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, מורה על מתן מענק שחרור ויצירת פיקדון, שבו נצבר סכום כסף לזכותו של חייל בשירות חובה, והחייל מקבל סכום זה עם שחרורו משירות חובה (בשנים הראשונות - למטרות מסוימות הקבועות בחוק, ולאחר מכן - לכל מטרה). סכום המענק והפיקדון הוא בעל שלוש מדרגות, לפי מאפייני השירות של החייל, כאשר לוחמים מקבלים סכום גבוה יותר מתומכי הלחימה, המקבלים סכום גבוה יותר מחיילים שלא שירתו בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה.
  • פקודת מס הכנסה מעניקה לחייל המשוחרר משירות חובה זיכוי ממס, במשך שלוש השנים הראשונות לשחרורו.
  • לוחמים משוחררים בעלי תעודת לוחם זכאים למימון של שני שלישים משכר לימוד תואר אקדמי או לימוד מקצוע.

שינויים בתנאי השירות וסוגיות חברתיות-כלכליותעריכה

לאורך השנים נבחנו אפשרויות שונות לעריכת שינויים בתנאי שירות החובה בדגש על קיצור משך השירות והעלאת שכר חיילי החובה:

  • ועדת שפר (שמונתה על ידי ראש אכ"א) פעלה ב-2003 והמלצותיה לא יושמו[1].
  • ועדת בן בסט הגישה המלצותיה לשר הביטחון מופז בתחילת 2006 והן אושרו כהחלטת ממשלה אך יישום ההמלצות נדחה בעקבות מלחמת לבנון השנייה[2].
  • ועדת ברודט שקמה ב-2007 עסקה גם היא בקיצור השירות.
  • ועדת פלסנר שעסקה בקידום השוויון בנטל ב-2012, עסקה גם בנושא מתן שכר מינימום לחיילי חובה.
  • בעקבות עבודת מטה בצה"ל שאושרה על ידי שר הביטחון יעלון, בתחילת 2014 שכר הבסיס עודכן בהתאם למדד ועלה ב-21 אחוזים [3]. העלאות שכר נוספות בוצעו בינואר 2015 בכ-25 אחוזים ובינואר 2016 בכ-50 אחוזים. לאחריהן השכר יוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן[4].
  • ב-2014 אושרו המלצות ועדת שקד והחל מיוני 2015 משך השירות לגברים יקוצר בארבעה חודשים כאשר בחלק מהתפקידים לא יקוצר השירות אך יוענק שכר מוגדל בתקופה זו. הארכת משך השירות לנשים לא צלחה.[5]

בין השיקולים בעריכת השינויים במשך השירות ושכר החובה אפשר להתייחס להשפעה על הוצאות כוח אדם בצה"ל, על מידת ההסתמכות על משרתי המילואים, על מענקי השחרור וחזרה לשוק העבודה. סוגיית קיצור משך השירות נקשרה גם למודל צבא העם אל מול מודל צבא מקצועי.

ב-2020 תוקנה הפקודה העוסקת בשעות שינה, כך שמספר שעות השינה המטכ"ליות עלו ל-7 במקום ל-6.[13]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חוק שרות הביטחון אושר אתמול בכנסת ללא התנגדות, הבוקר, 9 בספטמבר 1949
  2. ^ אושרו התיקונים בחוק שרות הבטחון, דבר, 27 באוגוסט 1952
  3. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב
  4. ^ ארבעים ושש שנים להחלטה להאריך את השירות הצבאי לגברים לשלוש שנים, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
  5. ^   חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  6. ^ גילי כהןשירות הגברים בצה"ל יקוצר: ישרתו שנתיים וחצי החל מ-2020, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2015
  7. ^ דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס, ynet, ‏2005
  8. ^ פקודת מטכ"ל דמי קיום לחיילים בשירות חובה
  9. ^ מוטי בסוק, משכורות חיילי החובה הועלו בכ-25%; שכר לוחם הוא 1,076 שקל בחודש, באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2015
  10. ^ יאיר אלטמן, ‏ועדת השרים: שכרם של כ־6,000 חיילים בודדים יעודכן, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2016
  11. ^ אמיר בוחבוט‏, הממשלה אישרה את העלאת שכר חיילי החובה במאות שקלים בחודש, באתר וואלה! NEWS‏, 06 בדצמבר 2015
  12. ^ משה גורלי, המאבק של עו"ד אמנון לורך להגדלת שכר חיילי החוב הסתיים בניצחון, באתר כלכליסט, 15 בנובמבר 2015
  13. ^ בועז אפרת וערגה פטר, בחיל הרפואה ממליצים: שעת שינה נוספת לכלל החיילים, במחנה, 2015, עמ' 10-11