פתיחת התפריט הראשי

שירו של אבא (מוכר גם כ"ייבנה המקדש") הוא שיר מאת נעמי שמר, אשר חיברה גם את לחנו. נכלל בקובץ שיריה כל השירים שראה אור ב-1967. זכה לביצועים על ידי הזמרים נחמה הנדל, שולי נתן וביני לנדאו. שמר כתבה את השיר לזכר אביה החלוץ מאיר ספיר, שנהג לשיר שירים בנושא בית המקדש.

פרקי השירעריכה

השיר מבטא תקווה להקמת בית מקדש שלישי בהר המוריה. לפי השיר כל צעד שנעשה לעבר בניית בית המקדש, קטן ככל שיהיה, הוא משמעותי וחשוב. האבן והעץ שחצב ונטע האדם הבודד מצטרפים למכלול האבנים והעצים שחצב ונטע הקולקטיב. כך, כאשר כל אדם מקדיש את עצמו ונותן את חלקו, מוגשמות התקוות והכיסופים העתיקים והמתוקים של עם ישראל. מושא השיר, בית המקדש, הוא קשה לפספוס: האבן בבית הראשון היא אבן לבניית המקדש, העץ בבית השני הוא עץ ארז ממנו נבנה הבית הראשון, ההר של הבית השני הוא ללא ספק הר המוריה ולבסוף בבית השלישי מתייחסים אל תקווה בת שנות אלפיים, התקווה לבניית בית המקדש מחדש מאז חורבנו, לפי אלפיים שנה.

יש המייחסים לשיר משמעות אוניברסלית יותר, המייצגת את החשיבות הכלל אנושית והכלל לאומית של העשייה היומיומית, שלעיתים קשה על האדם. המשוררת מוסרת כי מעשי החולין, שנראים כפשוטים וקטנים, מצטברים לבסוף לכלל מעשה יצירה גדול, המממש את המאוויים הציבוריים והפרטיים. במובן הזה מתקשר השיר לפתגם החזל"י: "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בין חורין להיבטל ממנה".

השיר המחורז כולל שלושה בתים ופזמון, שבו חוזרות המילים: "ייבנה המקדש".

הבית הראשון מספר על חציבה של אבן בהר. הדובר טוען כי האבנים יהיו חומר גלם לבניית בניין נשגב, כבמסורת היהודית - "מקדש" - שהקמתו הייתה משאת נפשם של דורות.

הבית השני מספר על נטיעת ארז בהר, "מקום דרדר". הדובר חוזה שמכלל העצים "ייבנה" ההר; הוא ייבנה בעצים הנטועים בו.

הבית השלישי מספר על שירה, הדובר או הדוברת פונים אל מאזינם ומבקשים ממנו לשיר; תכונות השיר כביכול סותרות זו את זו; הוא "שיר חדש", והוא גם "עתיק":

"אִם לֹא שַׁרְתָּ לִי שִׁיר עֲדַיִן,
שׁירה לִי מִזְמוֹר חָדָשׁ
שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא כְּבֵן אַלְפַּיִם וּבְכָל יוֹם חָדָשׁ"

קישורים חיצונייםעריכה