פתיחת התפריט הראשי

שירלי ארדל מייסון

אמנית אמריקאית

שירלי ארדל מייסון (25 בינואר 1923 - 26 בפברואר 1998) הייתה אישה שסבלה מפיצול אישיות, הפרעה נפשית הקרויה כיום הפרעת זהות דיסוציאטיבית. סיפור חייה עובד לספר בו העלילה שונתה כדי לטשטש את זהותה האמיתית, הספר פורסם בשנת 1973 ונקרא סיביל. שני סרטים הופקו בעקבות הספר, האחד בשנת 1976 והשני בשנת 2007. הן בספר והן בסרטים, הדמות הראשית נקראה "סיביל איזבל דורסט" כדי להגן על זהותה האמיתית, אם כי בכתוביות בסופו של הסרט משנת 2007 מוצג שמה המלא[1].

שירלי ארדל מייסון
אין תמונה חופשית
לידה 25 בינואר 1923
דודג' סנטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בפברואר 1998 (בגיל 75)
לקסינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קולומביה
אוניברסיטת מינסוטה, מאנקאטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אמנית, סוחרת אמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מייסון נולדה וגדלה בדודג' סנטר, עיר במינסוטה, בתם היחידה של וולטר וינגפילד מייסון (נגר וארכיטקט) ומרטה אליס "מייטי" אטקינסון. אימה של שירלי שכונתה בספר "הייטי", תוארה על ידי תושבי העיר כ"מוזרה", לדברי בטי כריסטנסן שהייתה שכנתם. "היה לה צחוק כמו של מכשפה, היא לא נהגה לצחוק הרבה, אך כאשר היא צחקה הדבר נשמע כמו חריקה". בטי אף סיפרה שמרטה נהגה לשוטט ברחוב בשעות מאוחרות ולהביט בחלונות הבתים. בשלב מסוים בחייה היא אובחנה כפי הנראה כסובלת מסכיזופרניה.

מייסון סיימה את לימודיה התיכוניים בשנת 1941, והחלה ללמוד אומנות באוניברסיטת מינסוטה. בתחילת שנות החמישים מייסון עבדה כמורה מחליפה והחלה ללמוד באוניברסיטת קולומביה. במשך תקופה ארוכה סבלה מאמנזיה ומהתמוטטות רגשית, עד שהחלה בטיפולי פסיכותרפיה אצל קורנליה ווילבור. השיחות ביניהן מהוות את עיקר הספר. מהשנים 1968 עד 1973 לימדה אומנות במכללת ריו גרנדה.

כמה אנשים מעיר הולדתה שקראו את הספר סיביל, זיהו מיד את הקשר בין הדמות הספרותית לבין שירלי. באותה התקופה מייסון פתרה את הבעיות מעברה ועברה לגור במערב וירג'יניה. זמן מה לאחר מכן עברה לגור בלקסינגטון קנטקי בה חייתה בשכנות לווילבור. היא לימדה אומנות במכללה הקהילתית בעיר והציגה את עבודותיה מחוץ לביתה במשך מספר שנים.

ווילבור אובחנה כבעלת סרטן השד בשנת 1990 אך סירבה לקבל טיפול רפואי. הגידול שלה היה שפיר ונעלם. בשנה שלאחר מכן לקתה במחלת פרקינסון. מייסון עברה לגור עימה כדי לסעוד אותה עד למותה של ווילבור בשנת 1992. מייסון נפטרה בעצמה מסרטן השד ב-26 בפברואר 1998[2][3].

סיבילעריכה

ספרה של פלורה רת'ה שרייבר, סיביל - "סיפורה האמיתי של האישה בעלת 16 הזהויות", מבוסס על סיפור חייה של מייסון ובו שמות הדמויות ופרטים נוספים שונו כדי להגן על פרטיותה. לפי הספר מייסון סבלה מפיצול אישיות חריף בעקבות התעללות מינית בהיותה ילדה מצד אימה, שלפי ווילבור הייתה ככל הנראה סכיזופרנית.

הספר עובד לסרט קולנוע מצליח בו כיכבו סאלי פילד וג'ואן וודוורד בשנת 1976. הסרט קיבל גרסה מחודשת בשנת 2007 בכיכובן של ג'סיקה לאנג ותמי בלאנשרד[4].

מחלוקתעריכה

אנשי מקצוע שונים ביקרו את מצבה הנפשי של שירלי ואת הטיפול שקיבלה מווילבור. הפסיכיאטר הרברט שפיגל נפגש עם שירלי כאשר ויילבור הייתה בחופשה, וטען כי זו האחרונה מנצלת את שירלי לטובת רווח כספי. לדבריו, שירלי הייתה היסטרית וווילבור היא זו שגרמה לה להאמין שהיא סובלת מהפרעת פיצול אישיות.

מבקרים אחרים טענו כי שירלי סבלה מאנמיה ממארת או מהפרעה פסיכוגנית. חלקם טענו ששירלי וווילבור הונו את הציבור ועשו הון מתעשייה המושתת על זיכרון מודחק. מנגד, היו עיתונאים שהשיגו את הקלטות הטיפול בין שירלי לבין ווילבור, ניתחו אותם ואמרו שאין בהן שום מרמה וששירלי אכן התגברה על ההפרעה שלה.

הערות שולייםעריכה