שירת הים

א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר
אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
ב עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.
ג יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָה שְׁמוֹ.
ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.
ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.
ו יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב.
ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.
ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם.
ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.
י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.
יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.
יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.
יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.
טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.
טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ.
יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.
יח יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.
יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו). על פי המסופר בתורה, השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשניים, בני ישראל עברו בו והמצרים טבעו בו. שירת הים כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה.

השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא. היא גם נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח, החלה בסמוך לט"ו בשבט, ובשביעי של פסח. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה בליל שביעי של פסח, ברוב עם.

תוכן עניינים

תוכן השירהעריכה

השירה מופיעה בספר שמות (פרק ט"ו), ועל פי כותרתה היא נאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבמהלכה חצו בני ישראל את הים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.

תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית המשכן ובית המקדש.

מבנה הטקסטעריכה

 
שירת הים בספר תורה

אריח על גבי לבנהעריכה

  ערך מורחב – אריח על גבי לבנה

השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", כבניין העשוי מאריחים ולבנים, שאורכם אינו שווה, בניגוד ל"אריח על גבי אריח" בו כל שורה זהה לחברתה, כמו בניין הבנוי מאריחים שכולם זהים זה לזה באורכם[1]. בכל שורה ישנו רווח אחד או שנים בין הפסקאות. כך[2]:

לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס

ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת יה ויהי לי

לישועה [******] זה אלי ואנוהו [*********] אלהי

תיארוךעריכה

במחקר הבלשני מקובל לסווג את שירת הים לרובד הארכאי של העברית המקראית, המוקדם מרובד העברית הקלאסית המאפיין את שאר התורה[3][4].

בעבר נהוג היה לתארך את שירת הים כטקסט מקראי מאוחר מתקופת בית שני, וזאת בעיקר בעקבות הופעה חריגה של המילה 'רָמָה' (בפסוק הראשון) במקום מקבילתה הנפוצה יותר במקרא 'השליך', אשר פורשה עוד בספרות התלמודית כהשפעה ארמית[5], שפה שבה שורש ר.מ.ה בעיקר משמש במשמעות השלכה, ובתקופה זו הייתה השפעה ניכרת של ארמית על השפה העברית המדוברת והנכתבת[6]. כיום מקובל להניח כי השימוש בשורש החריג אינו בהשפעת הארמית, אלא שמקורו במוצאן השמי המשותף של הארמית והעברית, ועל כן מעיד על שלב קדום שבו טרם נדחק השורש מן השפה העברית[7][8]. בנוסף לכך, ישנן עוד מילים רבות יחידניות בתורה שמוצאן בשפה הארמית, כדוגמת המילה 'מקלט' שמגיעה מהשורש הארמי ק.ל.ט.

החוקר ישראל קנוהל סבור שבמקורו אירוע מכונן של "יציאת מצרים" ונס המעבר ביבשה בתוך הים, מקורו במסורת צפונית דווקא, והועבר למסורת ממלכת יהודה מאוחר יותר במשמעות של מצרים וסיני המזוהים כיום עם חצי האי סיני וארץ מצרים[9]

פרשני המקרא המסורתיים, דוגמת הרמב"ן, ראו השירה כעתיקה וחלקם אף נוקטים בעמדה כי השירה נאמרה עוד בעיצומו של מעמד קריעת ים סוף, תוך פירוש המילה 'אז' בפסוק הפתיחה "אז ישיר משה..." - כביצוע השירה בעת ובעונה אחת עם זמן סיפור המסגרת. הפסוק "עד יעבור עמך ה'..." מוסבר לפי דרך זו כתפילה לשתיקתן של האומות עד גמר המעבר של בני ישראל, בים סוף או במדבר, ולא כציטוט של אמירתן המתריסה של האומות. משמעות זו של השירה מקובלת גם על חוקרים בעת החדשה, והיא בעלת השלכות גם על חקר תיארוך כתיבתה[4].

קריאת השירה ואמירתהעריכה

 
מרים ונשות ישראל שרות את שירת הים (שירת מרים)
 
קטע מ"שירת הים", מהממצאים היחידים מתקופת הדממה, המאה ה-8 לספירה, מוצג בהיכל הספר, מוזיאון ישראל, ירושלים
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

השירה נמצאת בפרשת בשלח שבספר שמות, והשבת שבה קוראים אותה כחלק מפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. בשבת זו מפטירים בקריאת שירת דבורה. שירת הים גם נקראת בשביעי של פסח, שבו, לפי מסורת חז"ל, אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא שירת דוד, בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף.

בליל שביעי של פסח נהגו בצפת בתקופת האר"י לומר את שירת הים באשמורת הבוקר, כסיום לסדר הלימוד שהונהג בלילה זה. כיום נוהגים בחלק מהקהילות להתכנס בבתי המדרש ולומר את שירת הים ביחד בחצות הלילה[10] או מעט לפני כן. קהילות אחרות לא נהגו בכך[11]. בחבלים ההרריים של לוב היה נהוג להתכנס כל הקהל, כולל התינוקות, ליד בית הכנסת כדי לומר את השירה, וכן נהוג היום במושבים עוזה ושלווה של יוצאי חבל ההר בלוב[12]. יהודי תוניסיה נהגו להתפלל שחרית ומוסף על שפת הים, ובחזרה לבית הכנסת לקיים תהלוכה שבה שניים מהקהל מתחפשים למשה ואהרן, ובדרך שרים את שירת הים ופזמונים שונים[13].

מנהג הגר"א לומר את שירת הים בשחרית של שביעי של פסח פסוק אחר פסוק, החזן והקהל יחד.

בישראל מתקיימות חגיגות שירת הים על חוף הים בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ[14]. במיוחד תפסו את תשומת הלב חגיגות שירת הים שהתקיימו באילת ובסיני על חוף ים סוף[15] (אם כי הסיפור אירע בשלוחה המערבית של ים סוף, מפרץ סואץ). בירושלים התקיימה החגיגה המרכזית בשכונת שערי חסד בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ[16] והחגיגות במקום זה נמשכו גם לאחר פטירתו של הרב חרל"פ.

אמירת השירה בתפילהעריכה

על פי התלמוד הבבלי[17], שירת הים נאמרה בשירת הלויים בשבת בעת הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים.

על פי מנהג רומא, שירת הים נאמרת בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, למעט בתשעה באב. החוקרים סוברים שמנהג זה ברומא משקף את מנהג ארץ ישראל מאז ימי חורבן הבית, והמנהג בבבל היה שלא לומר את שירת הים בתפילה. על פי כתב יד מימי הביניים, משה בן קלונימוס הביא לאשכנז את המנהג לומר את שירת הים בכל יום בתפילה. המנהג יוחס על ידי הרוקח לר' משה הזקן בן המאה ה-10[18]. יהודה בן ברזילי הברצלוני מביא בספר העתים את דבריו של רב נטרונאי גאון שבשתי הישיבות לא נהגו לומר שירת הים בתפילה, אולם בשאר בתי הכנסת בבבל נהגו לאומרו בכל השבתות ובכל המועדים, וכן ביום הכיפורים[19]. הרמב"ם כתב כך: "יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים"[20]. כמו כן, בשבתות ומועדים חלק מיהודי תימן נוהגים לכפול את הפסוק "תיפול עליהם" 3 פעמים.

עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים[21]. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו, שחלק נרחב ממנה עוסק בפורענות העתידה לבוא על עם ישראל אם יפרו את הברית עם ה', מה שאכן קרה והוביל לחורבן בית המקדש.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  •   שירת הים עם ביאור, באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה

    1. ^ כדוגמת מניין שלושים ואחד המלכים שכבש יהושע, עשרת בני המן, ומבנהו של ספר תהלים כולו.
    2. ^ על פי תנ"ך קורן
    3. ^ י' אבישור, עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית, ירושלים, תשמ"ט.
    4. ^ 4.0 4.1 פרק שני - על ספר שמות פרק 15 בספר: 'מזמורים מרכזיים בתנ"ך העברי' מאת החוקר ההולנדי ד"ר יאן פ' פוקלמן (אנגלית, Major Poems of the Hebrew Bible, אתר ספרי גוגל)
    5. ^ פירוש 'רמה בים' חיים יהודה ערנרייך, בתו אסופת 'נטעי בחורים' שנת תר"ע (~1910). המאמר מצטט מקורות תנאיים ובעקבותיהם רש"י המפרשים את המילה כבת מקור ארמי, עם התייחסות למשמעות ההגבהה. (אתר כתבים עבריים)
    6. ^ דויד א' רוברטסון, עדות לשונית בקביעת תאריכים תנ"כיים. Linguistic Evidence in Dating Biblical Texts, David A. Robertson, 1967 (אנגלית, בכרטסת הספרייה הלאומית)
    7. ^ מחקרים בשירה ארמית של החוקר אברהם פריירה Studies in Aramaic Poetry, A.S. Pereira (אתר ספרי גוגל). הספר מסכם את שיטותיהם של אולברייט, קרוס ורוברטס, ודוחה אותם
    8. ^ פרק שביעי: אזכורי פרק 15 בשאר התנ"ך והשלכות לגבי תיארוכו : 'השפעות ותאריך כתיבת שמות 15:1-21', The Date of Composition and Influence of Exodus 15:1-21, Brian D. Russel (אתר ספרי גוגל). מסקנתו על הקדמת שירת הים נשענת בין היתר על איזכור ביטויים או פירושים במקורות תנ"כיים מאוחרים יותר, כולם מימי בית ראשון ואף קדומים לו. ראסל, חוקר נוצרי, בחר בפירושו של אברהם אבן עזרא לביטוי 'רמה בים' במשמעות יריית חיצים, כביטוי בתהלים ע"ח
    9. ^ מלחמת ישראל מצרים הראשונה ישראל קנוהל, (אתר תכלת)
    10. ^ נטעי גבריאל, הלכות פסח - חלק ג', פרק טו - ליל שביעי של פסח, באתר HebrewBooks
    11. ^ ישמח שמואל, אמירת 'שירת הים' ואמירת 'תיקון' בליל שביעי של פסח, האוצר, יד, ניסן תשעח, עמ' קלד
    12. ^ פסח, ממנהגי יהדות לוב, באתר "דעת" – סעיף 12.
    13. ^ פסח, ממנהגי יהדות תוניסיה, באתר "דעת" – סעיף 15.
    14. ^ תנועה גדולה של מטיילים ביום האחרון של פסח, דבר, 3 באפריל 1956
    15. ^ טקס שירת הים באילת, דבר, 18 באפריל 1955
    16. ^ בר אפרים, איש ירושלים של מעלה, מעריב, 9 בדצמבר 1951
    17. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד א'
    18. ^ אליעזר לוי, ‏מה עניין שירת הים לפסוקי דזמרא?, בתוך: בית כנסת, אדר תש"ז, עמ' 9–10, באתר HebrewBooks
    19. ^ יהודה בן ברזילי הברצלוני, ‏ספר העתים, קרקא, תרס"ג, סימן קע, באתר HebrewBooks
    20. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ז', הלכה י"ג
    21. ^ יוסף ויכלדר, אז ישיר, המבשר תורני, י"ב שבט,שבת שירה - תשע"ו.