שיר ידידות – ר' דוד בוזגלו

שיר יְדִידוֹת – ר' דוד בוזגלו הוא סרט תיעודי על חייו של המשורר והפייטן ר' דוד בוזגלו, בבימויו של רפאל בלולו. זהו הסרט השביעי במסגרת פרויקט "הָעִבְרִים" בהפקתו של יאיר קדר.

שיר ידידות – ר' דוד בוזגלו
כרזת הסרט "שיר ידידות - ר' דוד בוזגלו"
כרזת הסרט "שיר ידידות - ר' דוד בוזגלו"
בימוי רפאל בלולו
הופק בידי יאיר קדר
תסריט רפאל בלולו
עריכה יעל בדרשי
צילום אביגיל שפרבר
מדינה ישראל
חברת הפקה קרן גשר לקולנוע רב תרבותי
הקרנת בכורה 2015
משך הקרנה 63 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס "קולנוע פורץ גבולות" מטעם פסטיבל קולנוע דרום
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אודות הסרט עריכה

הסרט הופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, קרן אבי חי ושירות הסרטים הישראלי, מפעל הפיס; משרד התרבות והספורט, המועצה הישראלית לקולנוע.

דוד גדג':”כל היוצרים במיזם "העברים" זכו, עוד בחייהם, להוקרה ממסדית ויצירתם התקבלה במרכז התרבותי בישראל. לעומתם, בוזגלו פעל בשולי התרבות הישראלית, וזכה להערכה אך בקרב הדור הראשון והשני לעולי צפון אפריקה. על כן, חשיבות סרטו של בלולו היא בהצבתו של בוזגלו במרכז השיח התרבותי בישראל על ידי יצירת ביוגרפיה אישית, קהילתית ותרבותית עשירה, על אף החוסר בתיעוד... הסרט על רבי דוד בוזגלו מציב במרכז השיח התרבותי בישראל, באיחור של יובל שנים, את תרבות השירה המרוקאית על כל גווניה — תרבות הפיוט העברי, שירה בערבית־יהודית, שירת המטרוּז (שירה המשלבת עברית וערבית) ושירת הנשים.”

הסרט מבוסס על ראיונות שקיים בלולו עם ילדיו של המשורר (ד"ר מאיר בוזגלו, סול בן אברהם, ד"ר רחל סוויסה), תלמידיו (הפייטנים ר' חיים לוק, מני כהן, צבי תורג'מן), המו"ל שלו (הפייטן ר' מאיר אלעזר עטיה), מעריצים וחברים (רפי לוי, משה אוחיון) וחוקרים (פרופ' חביבה פדיה, ד"ר יוסי בן-שבת ופרופ' יוסף שטרית). עליהם מתווספים תצלומים של בוזגלו ושל המקומות בהם חי ופעל (תמונות סטילס שצילם בוריס כרמי בביתו של בוזגלו בשנת 1966 ונשכחו, תמונות ביתיות ממעריציו ואוהדיו, סרט וידאו מחתונה בה השתתף, סלילי 8 מ"מ שלא פותחו מעולם והקלטות פיראטיות), טקסטים שכתב והקלטות נדירות שלו (ביניהן בידי פרופ' חיים זעפרני משנת 1953 ואחרת בסתר בידי תלמידיו, בבית כנסת בהבדלה של שבת).

בלולו מציג את ישראל בסרט כארץ שכוחת אל, ומציבה אל מול מרוקו המפוארת, תוך שימוש בתצלומים של קזבלנקה מהמחצית הראשונה של המאה העשרים. בכך הוא מתאר את יחס המימסד האשכנזי ששיכן את עולי מרוקו בעיירות פיתוח והציב בפניהם קשיי קליטה ובניגוד לאתוס הציוני שהציג את ישראל כארץ מערבית מתקדמת ואת ארצות המזרח כפרימיטיביות.

עיקר הסרט עוסק בעשר השנים בהן חיי בוזגלו בישראל. הסרט נפתח עם עלייתו ב-1965, ממשיך במלחמת ששת הימים שיצרה תקווה גדולה אצל בוזגלו ולאחריה כתב שירי גאולה שמחים וממשיך במלחמת יום הכיפורים שפגעה בו קשות ואחריה לא יצא יותר מהבית, עד למותו ב-1973.

הסרט מציג את בוזגלו כפייטן חדשן, ששלט במקורות, אבל הושפע מהשירה הערבית המודרנית ומהג'אז.

פרסים ופסטיבלים עריכה

צוות עריכה

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה