שכבת נבטאנגלית: Germ layer) היא אחת מכמה קבוצות של תאים המתפתחות לאיברים ולמבנים מסוימים בגוף במהלך התפתחות העובר בבעלי חיים.

שכבת נבט
שיוך עובר, צומח עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב Meyers Konversations-Lexikon, 4th edition (1885–1890) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
FMA 293071 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A16.504 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D005855 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0017472 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלבים מוקדמים בהתפתחות העובר: בלסטולה (1) נטולת שכבות נבט מתפתחת לגסטרולה (2). בכתום: אקטודרם; באדום: אנדודרם; המזודרם לא נראה בתרשים
האנדודרם
המזודרם
האקטודרם

בבעלי חיים מפותחים יחסית (ובהם האדם) מתפתחות שלוש שכבות נבט:

מבנה זה התגלה על ידי רוברט רמאק והוא נתן שמות לכל שכבה.

לעיתים מתייחסים אל הרכס העצבי כאל שכבת נבט רביעית על שום חשיבותו הרבה ויכולות ההתפתחות לסוגי תאים שונים המאפיינים שכבות נבט שונות.

בכל בעל חיים מתפתחות שכבות הנבט בזמן שונה במשך היווצרות העובר. למרות זאת, בכולם מהווה היווצרות שכבות הנבט את השלב השני בהתפתחות העובר, אחרי היווצרות הבלסטולה (Blastula). הבלסטולה היא גוש תאים זהים שנוצרו מהתחלקות מיטוטית של הזיגוטה – הביצית שהופרתה על ידי תא הזרע. תאי הבלסטולה עוברים שינויים קלים, שכבות הנבט מתפתחות והבלסטולה הופכת לגסטרולה (Gastrula). ההבדלים בין תאי שכבות הנבט בשלב זה עדיין זעירים ביותר, ומסתכמים בהפעלה או דיכוי של גנים מסוימים בתא, אשר גורם לנוכחות או היעדר של חלבונים מסוימים בתא. חלבונים אלו ישפיעו במשך הזמן על התמיינות התאים ועל התפתחות האיברים והמבנים השונים בגוף.

מרגע ההפריה, הזיגוטה, שמכילה שני בלסטומרים (Blastomere) עטופים באזור השקוף (Zona pellucida), מתחלקת שוב ושוב ומתקדמת מהחצוצרה לכיוון חלל הרחם. ביום השני תהיה ל-4 תאים בלסטומרים, ביום השלישי ל-8, וביום הרביעי ל-16 תאים, ותיקרא "תותית" או "מורולה" (Morula).

ביום החמישי לערך המורולה תתפצל לשני חלקים נפרדים כאשר הכיסתה הראשונית או הבלסטוציסט (Blastocyst) תצא מתוך האזור השקוף שייעלם.

ביום השישי להפריה, ניתן יהיה להבחין בחלוקה פנימית בתוך הבלסטוציסט לשלושה חלקים:

  • מסת תאים פנימיים או Inner cell mass) ICM) – מסת התאים ממנה בין היתר יתפתח העובר.
  • טרופובלסט (Trophoblast) – מעטפת התאים של הבלסטוציסט.
  • חלל הנבט (Blastocoel) – החלל שקיים בתוך הטרופובלסט.

בימים ה-7–10 יתבצע תהליך השרשה או ה"קינון" (Implantation) בו החלק הקוטבי (עליו יושבת ה-ICM) בטרופובלסט יתקרב לחלל הרחם, יידבק אליו ויחדור לתוך שכבת רירית הרחם (Endometrium).

תאי הטרופובלסט יתמיינו לשני סוגי תאים חדשים: ציטוטרופובלסט (Cytotrophoblast), שקרובים יותר לעובר המתהווה, וסינקיטיוטרופובלסט (Syncytiotrophoblast) שהוא סינקיטיון רחוק יותר ובו נבנים כלי דם ולו תפקיד אנדוקריני בו הם מפרישים את ההורמון Human Chorionic Gonadotropin) hCG).

ה-ICM מתמיינת לשני חלקים: פסיג שרידי או אפיבלסט (Epiblast) והיפובלסט (Hypoblast). מהאפיבלסט למעשה העובר עצמו יורכב.

התמיינות התאים

עריכה

נספחים עובריים

עריכה

נספחים עובריים (באנגלית: Embryonic annexes) לעובר יהיו:

  • כיס מי השפיר (Amniotic sac).
  • שק החלמון (Yolk sac).
  • עטיף סיסים (Chorion) – המערך המרכיב את הציטוטרופובלסטים ואת הסינציטיוטרופובלסטים.

התפתחות רקמות היסוד העובריות

עריכה

ה-ICM כאמור מתמיינת לשני חלקים: אפיבלסט והיפובלסט.

ההיפובלסט לא מהווה חלק מהעובר עצמו, וממנו מורכב שק החלמון.

מהאפיבלסט יתמיינו:

  • האקטודרם השפירי – ממנו יתפתח כיס מי השפיר (שהוא כאמור נספח עוברי).
  • האקטודרם הראשוני – ממנו יתפתחו שכבת האקטודרם העוברי והפס הראשוני (Primitive Streak), שמהאחרון יפתחו המזודרם העוברי (וכן המזודרם החוץ-עוברי שהוא רקמה תומכת בהתפחות העובר מחוצה לו) והאנדודרם העוברי.

שלושת הרקמות הללו: האקטודרם, המזודרם והאנדודרם העובריים תהוונה את רקמות היסוד לעובר.

התמיינות רקמות היסוד העובריות

עריכה

אקטודרם עוברי

עריכה

מהאקטודרם העוברי מתפתחים:

בעיות גנטיות יכולים להביא לפיתוח של דיספלזיה אקטודרמלית.

מזודרם עוברי

עריכה

מהמזודרם העוברי מתפתחים:

אנדודרם עוברי

עריכה

מהאנדורם העוברי מתפתחים:

מחקר

עריכה
  • ב-2023 יצרו קבוצה של מדענים מאנגליה בעזרת שימוש בתאי גזע, מעין עובר אנושי שהגיע לשלב של כמעט התחלת שלושת סוגי שכבות תאי הנבט. המדענים אומרים כי מודלים אלו יכולים לשמש למחקר על הפלות טבעיות ועוד[1].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה