שכנים: השמדתה של הקהילה היהודית בידוובנה שבפולין הוא ספר מאת ההיסטוריון יאן טומאש גרוס שיצא לאור בשנת 2000 וחוקר את הטבח בידוובנה שהתרחש ביולי 1941 ב-ידוובנה שבו פולנים רצחו את שכניהם יהודי פולין. הספר עורר סערה בפולין וגרם לרבים מהפולנים להבין כי שואת יהודי פולין התרחשה בחלקה בסיוע של פולנים.

שכנים
Neighbors: The Destruction of the Jewish Community in Jedwabne, Poland
מידע כללי
מאת יאן טומאש גרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא השואה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 28 בינואר 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספר פורסם לראשונה בפולנית בשם Sąsiedzi: Historia zagłady żydowskiego miasteczka (שכנים: תולדות ההרס של עיר יהודית). הספר בתרגום אנגלי פורסם בשנת 2001, באותה שנה יצא הספר לאור גם בעברית, בהוצאת "יד ושם" ו"ידיעות אחרונות" (תרגום מפולנית: יז'י מיכאלוביץ').

בשנת 1988 נסעה יוצרת הקולנוע הפולנייה אגניישקה ארנולד (Agnieszka Arnold) עם צוות קולנוע לידוובנה והפיקה שני סרטים תיעודיים המבוססים על ראיונות עם תושבי הכפר המקומיים. Gdzie mój starszy syn Kain (1999, "איפה בני הבכור קין") נוצר בהשראת ויכוח מתמשך בתקשורת המודפסת הפולנית. השני, Sąsiedzi (2001, "שכנים") שודר על ידי ערוץ הטלוויזיה הפולנית.

גרוס אמר שהצפייה בסרטים של ארנולד נתנה לו השראה לכתוב את ספרו. באישורה, הוא השתמש בתמלולי הראיונות שלה, בנוסף לחומרים אחרים. כמו כן הוא השתמש בשם בכותרת הסרט השני שלה לשם ספרו.

תוכן הספר

עריכה

במשך שנים רבות יוחס טבח ידוובנה לאיינזצגרופן. גרוס, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון, ממוצא יהודי-פולני, טען כי נרצחו 1,600 יהודים והצביע על שכניהם הפולנים כרוצחים. (הראשון שציין זאת היה שמעון דטנר בשנת 1966). גרוס תיאר כיצד השכנים הפולנים הכו, ביתרו ושרפו את היהודים למוות, ללא כל מעורבות גרמנית.

בבוקר 10 ביולי 1941, התכנסו גברים פולנים בידוובנה בבית העירייה, והחלו לאסוף את יהודי העיירה לשם בטענה שהם צריכים לעסוק שם בניקיון. מאחר שהיהודים כבר אולצו בעבר לבצע עבודות משפילות ניתן היה לחשוב כי מדובר במעשה השפלה רגיל, אולם במהרה הבינו היהודים כי הפעם מדובר במצב שונה. בתחילת הרצח הובלו הגברים היהודים אל בית הקברות וחפרו בור. עם סיום חפירת הבור נרצחו הגברים והושלכו לבור שחפרו. צעד זה סייע לרוצחים, מכיוון שעם מות הגברים לא נשארו יהודים שיוכלו להתנגד לפולנים בהמשך הרצח.

לאחר מכן נלקחו שאר יהודי העיירה, בעיקר נשים, זקנים וילדים, אל אסם בקצה העיירה. הפולנים המקומיים הציתו את האסם, ורוב הנוכחים באסם נשרפו חיים. מן הטבח נותרו רק כשבעה ניצולים, ובהם יעקב (פצינוביץ') צופן.

השפעה וביקורת

עריכה

פרסום הספר בשנת 2000 עורר דיון ציבורי סוער ורחב בפולין. לפי ההיסטריון ג'ושוע צימרמן (Joshua D. Zimmerman), בעוד שהעיתונות הפולנית המרכזית הביעה הסכמה לגבי הדיוק הבסיסי של ממצאיו של גרוס, פרטים ושאלות ספציפיות לגבי המתודולוגיה של גרוס נדונו על ידי חוקרים פולנים. אחד המבקרים טען כי הספר גרם לסופו של "מותוס התמימות הפולנית"[1]

הכומר Stanisław Musiał, שהיה חלוץ בקידום דיונים על השואה בין קתולים ליהודים בפולין, כתב כי הספר גרר הלם בדעת הקהל הפולני, יותר מכל ספר ב-50 השנים שלפניו. הידיעה על השתתפות ברצח היהודים יצרה סדק בראייה של הפולנים את היסטוריה שלהם. הפולנים האמינו כי ב-200 השנים האחרונות הם לא פגעו באף אחד וכי הם היו הקורבנות היחידים. הספר "שכנים" סדק דימוי-עצמי זה. [2]

ההיסטוריון הפולני פרופ' טומש סטשֶמבּוֹש, קבע כי אף על פי שמספר פולנים היו מעורבים בטבח, היוזמה לו, ואף רוב ביצועו, היו בידי הגרמנים. לאחר חקירה מקיפה פרסם המכון הפולני לחקר ההיסטוריה דין וחשבון שבו תמך ברוב מממצאיו של גרוס, אם כי קבע כי באירוע נרצחו 380 אנשים, ולא 1,600, כטענת גרוס. כן טענו כי במקום נכחו אנשי משטרה גרמנים, וכי ישנם עדים המאשרים את נוכחותם של חיילים גרמנים במקום, בעוד עדים אחרים טוענים כי גרמנים כלל לא היו במקום.

לפי Jaroslaw Anders למרות שהספר עורר ביקורת בפולין, הוא קיבל הכרה מצד דמויות פולניות מובילות כמו הקרדינל Józef Glemp, שתיאר אותו כ"בלתי ניתן לערעור", ומנשיא פולין אלכסנדר קוושנייבסקי, שביקש מהפולנים "לחפש סליחה על מה שעשו בני ארצנו."

שירות החדשות הפולני דיווח כי עיתונים פולנים כמו Nasz Dziennik, Głos, Mysl Polska, ו -Niedziela האשימו את הספר בכך שהוא "חלק ממסע פרסום בינלאומי שמטרתו לפגוע בתדמיתה של פולין ולהכשיר קרקע להשבת רכוש יהודי."

עד שנת 2001 שבה הושלמה חקירת המכון לזיכרון לאומי את הטבח, הוא יוחס לחיילים נאצים, וכך גם נכתב באנדרטה לזכר הנרצחים אשר הוקמה במקום. בשנת 2001 הוסרה אנדרטה זו, ובמקומה נבנתה אנדרטה אחרת, וחומת אבנים הוצבה כדי לסמן את השטח שבו עמד האסם שבו נרצחו היהודים. על האנדרטה כתובות זיכרון לזכר הנרצחים, בעברית ובפולנית.

לפי מוטי שלם ספר של גרוס, התמיכה שקיבל מהמכון הלאומי הפולני, ודבריו נשיא פולין, גרמו לעידן חדש שבו חוקרים פולנים הפסיקו לחשוש מהתמודדות עם הההיסטוריה הפולנית.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה