שלוון קולר
שַׁלְוַן קוֹלָר (שם מדעי: Eirenis levantinus) הוא מין של נחש מהסוג שלוון.
![]() | |
---|---|
מצב שימור | |
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זוחלים |
סדרה: | קשקשאים |
תת־סדרה: | נחשים |
משפחה: | זעמניים |
סוג: | שלוון |
מין: | שלוון קולר |
שם מדעי | |
![]() | |
תחום תפוצה | |
![]() | |
![]() |
מאפייניםעריכה
זהו אחד הנחשים הגדולים בסוגו. אורכו מגיע עד ל-70 ס"מ ומשקלו עד 30 גרם. צבעו חום בהיר או חום זיתי. על ראשו כיפה חומה. על עורפו ניתן להבחין תמיד בכעין צווארון או קולר קמור, דמוי פרסה (מכאן נגזר שמו העברי), שצבעו שחור ושוליו צהובים, או לפחות בשרידיו של הקולר. מאחוריו זרועים כמה כתמים שחורים וקטנים. בפרטים צעירים נמשכות לרוחבו של הראש שתי רצועות כהות, ההולכות ודהות ונעלמות בד בבד עם התבגרותו של הנחש. בפרטים גדולים מאוד נוטה גם הקולר שבעורף להתפרק לשורה של כתמים מבודדים.
תחום תפוצתו נרחב: מאיראן ועיראק במזרח עד לאיים בים האגאי במערב ומהקווקז בצפון עד לצפון ארץ ישראל. בשנת 1953 נתפס בארץ פרט ראשון ממין זה בנחל כזיב שבמערב הגליל. בשנים שחלפו מאז נתפסו פרטים נוספים, בעיקר באותו נחל ובסביבותיו. שלוון הקולר שכיח במיוחד בחרמון. הוא ניזון מחרקים, דוגמת צרצרים.
השם שַׁלְוַן קוֹלָר ניתן בעבר[2] למין Eirenis collaris, ייתכן בגלל טעות בזיהוי.
קריאה נוספתעריכה
- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. מסת"ב 978-965-91880-2-4, עמודים: 198-199
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ שלוון קולר באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מילון בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963, באתר האקדמיה ללשון העברית