שלום נתן רענן

רב

הרב שלום נתן רענן (רב נוֹסוֹן - בפי תלמידיו; כ"ו באב תר"ס, 21 באוגוסט 1900י' בניסן תשל"ב, 25 במרץ 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהלה. חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הרב שלום נתן רענן
לידה 21 באוגוסט 1900
כ"ו באב תר"ס
פטירה 25 במרץ 1972 (בגיל 71)
י' בניסן תשל"ב
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה ז' בניסן תרפ"ד (11 באפריל 1924)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות ?–1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הראי"ה קוק, הרב דוד כהן (הנזיר)
תלמידיו הרב יעקב אריאל, הרב יעקב שפירא, הרב יהושע מגנס
צאצאים אליהו שלמה רענן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד לרב יעקב אלעזר וצ'סנא רענן-הירשוביץ. למד בישיבת פוניבז' בליטא אצל הרב יוסף שלמה כהנמן, ואחריה גם בישיבת סלבודקה.

בז' בניסן תרפ"ד (11 באפריל 1924) עלה לארץ ישראל משאולאי שבליטא. בתחילה לא הייתה לו קורת גג והוא ישן על ספסל בבית הכנסת "ישועות יעקב" במאה שערים. מאוחר יותר התגורר בביתו של הרב דוד כהן (הנזיר) וקבע את לימודו אצל הרב קוק בישיבת מרכז הרב. בקיץ תרפ"ח (1928) נישא לרבנית בתיה-מרים, בתו של הרב קוק (נפטרה בכ"ג בחשון ה'תשל"ב)[1].

בהוראת הרב קוק היה ממלא מקומו באמירת שיחה בסעודה שלישית בישיבה כאשר הרב קוק לא היה בירושלים. לאחר פטירתו של הרב קוק בתרצ"ה הוטל ניהול הישיבה על שכמו והוא שימש גם כר"מ בישיבה ומסר שיעור שבועי בדרך הלימוד הישיבתית.[2] הוא התגורר ב"בית הרב", שבו שכנה גם הישיבה. אחותו טובה (לימים אשתו של הרב זוסמן ריגר) התגוררה אף היא ב"בית הרב" כששימשה את אימו של הרב קוק. שיעוריו היו קצרים מהמקובל ונאמרו בתמציתיות. גם כאשר היה חולה הגיע לישיבה למסור את השיעור.

היה חברו הקרוב של גיסו הרב צבי יהודה הכהן קוק. היה יו"ר ועדת השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב קוק[3]. בשנת תשכ"ח 1968 הוענק לו תואר "יקיר ירושלים"[4].

הרב רענן נפטר בליל שבת הגדול בשנת תשל"ב (1972)[5]. מכון הרצי"ה הוציא לזכרו את ספר הזיכרון "בשמן רענן".

משפחתו

עריכה

בנו, אברהם יצחק, טבע בחוף בת-ים בכ"ג באב תשי"ט, בהיותו בן עשרים[6]. לזכרו יצא הספר "לחי ראי"[7] וכן החוברת "חזון הצמחונות והשלום" (בעריכת הרב הנזיר). בתו ציפורה נישאה לרב מרדכי פרום. בנו הרב אליהו שלמה רענן, חבר מערכת הלכה ברורה ובירור הלכה, נרצח בפיגוע בתשנ"ח (1998)[8].

אחותו, הרבנית פנינה, נישאה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. אחות נוספת, הרבנית טובה, נישאה לרב זוסמן ריגר, אב בית הדין הרבני בחיפה, נכדתה נישאה לרב הראשי לישראל הרב קלמן בר. אחיו שמואל ליב עבד במכון הארי פישל ונפטר בגיל צעיר[9].

 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
יעקב אלעזר הירשוביץ


עץ משפחת קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה שפירא
פנינה שפירא


 
 
טובה ריגר
טובה ריגר


 
 
בתיה מרים
בתיה מרים


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רחל אליצור
רחל אליצור


 
צפורה
צפורה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביטל
אביטל


 
 
דפנה בר
דפנה בר


 


עץ משפחת קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקרא
הורות[10]
נישואין[11]
איש תקשורת[12]
גבר
אישה
איש ציבור[12]
רב[12]
איש צבא[12]
איש תרבות[12]
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן קוק
שלמה זלמן קוק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת הירשוביץ
 
רייזא רבקה
רייזא רבקה


 
 
אלטה בת שבע
אלטה בת שבע


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה מרים
בתיה מרים


פרידה חנה
פרידה חנה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צפורה
צפורה


 
 
 
 
 
 
לאה קוּק
לאה קוּק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


מתלמידיו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • בשמן רענן - ספר זיכרון לרבי שלום נתן רענן, בהוצאת מכון הרצי"ה
  • נשמה של שבת - ספר זיכרון לבנו, רבי אליהו שלמה רענן, בעריכת הרב מנדי אריאלי.
  • הרב משה צבי נריה, 'מדות דרבי נתן: לדמותו של חתנא-דבי-נשיאה הרב שלום-נתן רענן ז"ל', ליקוטי הראי"ה - כרך א, כפר הרואה, תשנ"א, עמ' 495–514
  • הרב משה צבי נריה, 'חתנא-דבי-נשיאה, הרב שלום-נתן רענן ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 272–276.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מתה הרבנית מרים רענן-קוק, מעריב, 12 בנובמבר 1971, עמ' 5
  2. ^ הרב יעקב אריאל, הסכמה לספר "האר עינינו בתורתך" מאת אמיתי קמינצקי
  3. ^ לדוגמה: הרב אלטר מאיר, הרב גרשון אריאלי, הצופה, 20 בפברואר 1959, עמ' 5
  4. ^ העיטור "יקיר ירושלים" יוענק היום ל-20 אישים, על המשמר, 14 בפברואר 1968, עמ' 3; יקירי ירושלים לשנת תשכ"ח 1968 באתר עיריית ירושלים
  5. ^ מת הרב נתן קוק, דבר, 26 במרץ 1972, עמ' 4
  6. ^ אברהם יצחק רענן-קוק ז"ל, הצופה, 30 באוגוסט 1959, עמ' 4; אברהם יצחק קוק הובא למנוחות בירושלים, חרות, 31 באוגוסט 1959, עמ' 4
  7. ^ זכרון להולכים, ר' אברהם־יצחק רענן־קוק ז"ל (שנה לפטירתו), הצופה, 16 באוגוסט 1960;
    ר' אברהם-יצחק רענן-קוק ז"ל: שנתיים לפטירתו, שם, 21 באוגוסט 1961, עמ' 3
  8. ^ דף לזכר הרב אליהו שלמה רענן, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  9. ^ שמואל ליב הירשוביץ ז"ל, הצופה, 26 במאי 1941;
    מצבתו בהר הזיתים
  10. ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
  11. ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
  12. ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.