שלום צדיק

שלום צדיק (נולד ב-6 באפריל 1980) הוא פרופסור חבר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת עבודתו המחקרית פרסם עשרות מאמרים וספרים וזכה עליה בפרסים אקדמיים שונים. עבודתו מתמקדת בהגות היהודית בימי הביניים בתחומים חופש הבחירה, הגותו של הרמב"ם, הגותם של המומרים היהודים שהתנצרו בספרד והמוסר הטבעי.

שלום צדיק

שלום צדיק באוגוסט 2022
לידה	1980 (בן 44 בערך) לוזאן, שווייץ
מקום לימודים	תיכון הרטמן האוניברסיטה הפתוחה ישיבת עתניאל אוניברסיטת תל אביב
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

קורות חיים

צדיק נולד לז'אק ושנטל צדיק בלוזן, שווייץ, ב-6 באפריל 1980, כ' בניסן ה'תש"ם, בן בכור לפני שתי אחיותיו. בגיל 14 עלה עם משפחתו לישראל. למד בתיכון הרטמן בירושלים, ולאחר סיום לימודיו שם החל ללמוד בישיבת עתניאל. במסגרת הישיבה התגייס בשנת 1999 לשירות כחייל הסדר בנח"ל החרדי – גדוד נצח יהודה, בתחילה כמורה חייל ולאחר מכן כמשגיח כשרות.

קריירה אקדמית

בשנת 1999, במהלך שירותו הצבאי, החל צדיק ללמוד באוניברסיטה הפתוחה תואר ראשון בהיסטוריה יהודית. לאחר סיום שירותו הצבאי, במקביל ללימודיו בישיבת עתניאל, המשיך צדיק בלימוד התואר וסיים אותו בהצטיינות בשנת 2003.
בשנת 2003 החל צדיק בלימודים לתואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. נושא התזה שלו, בהנחיית ד"ר קטרינה ריגו, היה "רצון האדם וידיעת האל בהגותו של רבי יצחק פולקר". בשנת 2006 סיים בהצטיינות את התואר השני. על התזה שלו זכה בפרס מטעם מכון בן צבי.
בשנת 2006 החל צדיק בלימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נושא הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופסור דניאל לסקר, היה "שילוש ודטרמיניזם בהגותו של אבנר מבורגוס". את הדוקטורט סיים ב-2011. על הדוקטורט שלו זכה בפרס פינס, פרס טולדנו לצעירים, פרס ורבורג, פרס KKL ובפרס ממכון בן צבי.
לאחר הדוקטורט החל צדיק בבתר דוקטורט במכון כהן באוניברסיטת תל אביב (2011-13) בהנחית פרופסור יוסף שורץ. במקביל לבתר דוקטורט החל צדיק להרצות במכללת הרצוג באלון שבות (2011-2017), היה מרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן (2011-12), ולאחר מכן מרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית (2014). בשנת 2013 התקבל צדיק כעמית פולונסקי במכון ון ליר ועבד שם עד 2016.
בשנת 2016 זכה צדיק במלגת אלון והתמנה למרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בשנת 2022 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרסומים בולטים

עבודתו המחקרית

מחקריו של צדיק מתמקדים בימי הביניים, במיוחד בתחומים חופש הבחירה, המוסר הטבעי והגדרת האמונה, הגות הרמב"ם והגותם של המומרים היהודים בספרד. קישור לרשימה של רוב פרסומיו המדעיים נמצא בסוף הערך.

"מהות הבחירה היהודית בהגות היהודית בימי הביניים"

בשנת 2017 יצא ספרו הראשון של צדיק, "מהות הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים", בהוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס ומכון וון ליר. בספר סוקר צדיק את הגותם הפילוסופית לגבי חופש הבחירה של 21 הוגים שונים בימי הביניים, ובהם הרמב"ם, רבי חסדאי קרשקש ואבנר מבורגוס. לצד הכתיבה על כל הוגה, צדיק מציג את השינויים שהתרחשו בנושא בעקבות המעבר של מרכז הכובד של ההגות היהודית מערבית לעברית.
בסוף הספר, צדיק מגיע למסקנה שאין אחידות בהגות היהודית בנוגע לשאלת הבחירה: כל הוגה החזיק בעמדתו הפילוסופית העצמאית ופירש על פיה את המקורות ברי הסמכות בתנ"ך ובחז"ל. כדוגמה, צדיק מביא את אמירתו של רבי עקיבא "הכל צפוי והרשות נתונה". אמירה זו פורשה כתומכת בחופש הבחירה על ידי הרמב"ם (והוגים אחרים), פורשה כתומכת בדטרמיניזם על ידי רבי חסדאי קרשקש, ופורשה כתומכת באי ידיעתו של האל את העתיד על ידי רבי יצחק פולקר. צדיק טוען שיש להסביר את ההבדל בפירושים השונים משום שמתקיים משחק סכום אפס בין מחויבות לפרשנות: ככל שהוגה מחויב יותר למקור מסוים, כך הוא ייטה גם לפרש אותו כך שלא יתנגש עם הפילוסופיה של אותו הוגה.

"הגות השמד"

בשנת 2020 יצא ספרו השני של צדיק, "הגות השמד", גם הוא בהוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס. בספר סוקר צדיק את הגותם הנוצרית של חמישה יהודים שהתנצרו בספרד מהמאה ה-12 ועד המאה ה-15: פטרוס אלפונסי , אלפונסו דה ולדוליד, פבלו דה סנטה מריה, ג'רונימו דה סנטה פה ופדרו דה לה קבלריה. הוא משווה בין הגותם של אותם מומרים לגבי השילוש וההתלבשות וביקורתם על מצוות התורה ומציג להשוואה גם את העמדה הרשמית של הכנסייה הקתולית באותו הזמן.
מסקנתו של צדיק היא שאין שום קשר בין הגות המומרים לגבי השילוש וההתלבשות לעמדה הקתולית המקובלת בזמנם ובינם לבין עצמם. כל אחד מאותם מומרים החזיק בעמדה שונה אחד מהשני, וכולם למעט אחד גם החזיקו בעמדה ששונה באופן מהותי מהעמדה הקתולית המקובלת. לעומת זאת, צדיק טוען שכל אותם מומרים החזיקו בעמדה זהה לגבי מצוות התורה. כולם תפסו את המצוות כמזיקות וגרועות, ופעמים רבות ההוגים המאוחרים אימצו את הטענות של קודמיהם לגבי ביקורתם על מצוות התורה. לטענתו גם לא ניתן להצביע על קבוצה יהודית מסוימת שממנה יצאו המומרים. המומרים הגיעו מכל הזרמים היהודיים בספרד: פילוסופים יהודים (אבנר), מקובלים (פדרו), רבנות מסורתית והנהגת קהילה (פבלו), ולא-רבנים עם השכלה רחבה (פטרוס).

"הרמב"ם - פילוסוף דתי רדיקלי"

רבות מעמדותיו הפילוסופיות של הרמב"ם נתונות במחלוקת עזה. הצורה שבה הוא כתב את מורה נבוכים מאפשרת לפרש אותו במגוון דרכים, ולרוב לא ניתן להגיע להכרעה חד משמעית. בספרו "הרמב"ם - פילוסוף דתי רדיקלי" (יצא בשנת 2023 באנגלית, "Maimonides – The radical religious philosopher") טוען צדיק כי הרמב"ם היה פילוסוף רדיקלי שלא האמין בעל טבעי, בריאת העולם ונסים. לטענתו, הרמב"ם תפס את הדת בעיקר כיצירה אנושית שנועדה להכווין אנשים לחיים מוסריים ולהבנת האמת הפילוסופית. לטענתו של צדיק, הרמב"ם פנה בספרו לשני סוגי קוראים: הראשון הוא הנבוך, האדם שמחזיק בתפיסה פילוסופית מסוימת וחושב שהיא סותרת את התורה. עבורו נכתב הספר כך שהוא יוכל לקרוא את תפיסתו שלו בתוך הספר ובתוך התורה (ויוכל להמשיך לשמור מצוות). הסוג השני הוא התלמיד שאינו נבוך, המעוניין להבין עוד יותר את התפיסה הפילוסופית הנכונה ולהעמיק את ידיעותיו בתורה. לצד עניינים אלו, ספרו של צדיק עוסק גם בשאלת הבחירה החופשית, הגדרת ה"מפורסמות" והמוסר הטבעי בהגותו של הרמב"ם.

"הברית הבלתי קדושה - על גבולות המחשבה של הדת ועל הברית בין שמרנות לאתאיזם"

משנת 2001, לצד לימודיו האקדמיים, החל צדיק להעביר שיעורים קבועים בישיבת עתניאל על ספרים ונושאים שונים בפילוסופיה יהודית וכללית. הוא התמיד בכך גם לאחר שנתמנה להיות מרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון. שיעורים אלו הוכרו כהרצאות אקדמיות על ידי מכללת הרצוג, והיו דומים להרצאות שמסר שם ובמוסדות אקדמיים אחרים.
בשנת 2018 פרסם צדיק מאמר ב"אביע", בטאון התלמידים של ישיבת עתניאל. במאמר טען צדיק שמתקיימת ברית בלתי מוצהרת בין שמרנים דתיים – צדיק מבהיר שהוא מתייחס לאלו שמחזיקים בעמדות ש"מתנגדות עקרונית לפירוש פילוסופי של הדת... [ו]טוענות שיש לדת מסר מטאפיזי ברור ועצמאי" – לבין אתאיסטים. לטענתו, שמרנים דתיים מגדירים אדם כדתי על פי אמות מידה מסורתיות שפעמים רבות נוגדות את ההיגיון (כגון אמונות המבוססות על הקבלה או על נאמנות עיוורת לחכמים), ואתאיסטים משתמשים באותן הגדרות של השמרנים כדי לכפור בדת. כהנגדה, מציג צדיק את עמדתם של "הפילוסופים הדתיים" – אלו שמפרשים את כתבי הקודש לפי ההיגיון והראיות מהמציאות, ולא להפך. לטענתו, "על פי הגישה הפילוסופית הרדיקלית לדת, הפילוסופיה היא המגדירה את תוכנם של המושגים הדתיים השונים, המתפרשים מחדש בכל פעם שהתפיסה הפילוסופית משתנה".
בסופו של המאמר קרא צדיק להכיל בחברה הדתית את מי שמקפיד על שמירת מצוות, אפילו אם הוא אינו מאמין בהשגחה פרטית, תורה מן השמים או כל תפיסה של אל פרסונלי, וטען שהיו לאורך הדורות מגדולי ישראל שסברו כך. לטענתו, אמנם אי אפשר להיות דתי מבלי להאמין באל אבל יש להגדיר את האל על בסיס ניתוח פילוסופי, וכל הגדרה של האל יכולה וצריכה להתקבל כלגיטימית מבחינה דתית (גם אם לדעת מישהו היא שגויה מבחינה פילוסופית או אחרת). לדידו חשוב לקיים את מצוות הדת ללא קשר לאמונה מכיוון שהן מאפשרות חיים משפחתים וחברתיים טובים בסבירות גבוהה מאוד – מה שלשיטתו העולם החילוני איננו יכול לספק. מאמרו של צדיק יצר פולמוס סוער בישיבת עתניאל ומחוצה לה, והוביל להתפטרותו של הרב שמואל אריאל מישיבת עתניאל.

חייו הפרטיים

צדיק נשוי לרבנית נווית (לבית קיים), בוגרת התוכנית לרבניות במדרשת לינדנבאום, מוסמכת לרבנות מטעם הרב שלמה ריסקין, וראש תוכנית אליסה לבנות חו"ל לאחר תואר ראשון במדרשת נשמת. בני הזוג מתגוררים בעתניאל ולהם אחד-עשר ילדים.
צדיק דובר צרפתית, עברית ואנגלית ובעל שליטה בלטינית, ספרדית, גרמנית, ערבית, איטלקית, קטלאנית ויוונית.

לקריאה נוספת

• שלום צדיק, מהות הבחירה היהודית בהגות היהודית בימי הביניים, הוצאת י"ל מאגנס ומכון וון ליר, 2017
• שלום צדיק, הגות השמד, הוצאת י"ל מאגנס, 2020
• שלום צדיק, Maimonides – The radical religious philosopher, הוצאת "Gorgias Press", שנת 2023

קישורים חיצוניים

• שלום צדיק, באתר Academia.edu
• שלום צדיק, דף שער בספרייה הלאומית
• מבוא לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים, באתר יוטיוב, ערוץ בית אבי חי
• פותחים שבוע - המודל המקראי ותפקידו בהיסטוריה | ד"ר שלום צדיק | יתרו, באתר יוטיוב, ערוץ מכון ון ליר, 1 בפברואר 2015