פתיחת התפריט הראשי

שלומיאל הוא מונח עברי שמקורו ביידיש, המתאר אדם ביש מזל ומגושם.

מקור הכינויעריכה

שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי מוזכר בספר במדבר כנשיא שבט שמעון. על-פי חז"ל, שלומיאל בן צורישדי הוא שמו המקורי של זמרי בן סלוא, ראש בית אב משבט שמעון שחטא בחטא הזנות ונהרג בידי פינחס[1].

המשורר היהודי-גרמני היינריך היינה טוען בשירו "יהודה בן הלוי" (יהודה הלוי) כי קיימת מסורת עממית, כי לא היה זה זמרי שבו פגע פינחס, אלא אדם בשם שלומיאל, שהוא "אבי שושלת השלומיאלים".

השלומיאל בתרבותעריכה

בתרבות היהודית ובתרבות הגרמנית (אשר הושפעה רבות מתרבות יהדות אשכנז, הלא היא גרמניה) קיימות מספר התייחסויות לשלומיאלים:

בין שלומיאל לשלימזלעריכה

בדיחה עממית ממחישה את משמעות ההבדל בין המונחים:

מה ההבדל בין "שלומיאל" ו"שלימזל"?
– השלומיאל הוא המלצר שצלחת המרק הרותח נפלה מידו, והשלימזל הוא זה שהמרק נשפך עליו.

או בגרסה מעט שונה:

– השלימזל הוא זה אשר עובר למטה ברחוב כשהשלומיאל מפיל עציץ מהחלון.

הבדיחה הופיעה בסדרה האמריקאית "מחלקת גנים ונוף".[2]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה