שלומית ווגמן-רטנר

מנהלת ישראלית

שלומית ווגמן-רטנר (נולדה ב-1976) היא ד"ר למשפטים מאוניברסיטת ייל וחוקרת אורחת באוניברסיטת הרווארד.

שלומית ווגמן-רטנר
לידה 1976 (בת 48 בערך)
ערד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת ייל (Yale)
מעסיק הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות

יו"ר קבוצת העבודה RTMG בארגון FATF
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כיהנה כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וכממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות.

ביוגרפיה עריכה

ילידת ערד. בוגרת תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בשנת 2001. התמחתה בבית המשפט העליון אצל הנשיא השופט אהרן ברק בשנים 2001–2002.

בעלת תואר שני (LL.M) ודוקטורט (JSD) מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל בארצות הברית, בשנים 2003 ו-2007. בוגרת תוכנית הדוקטורנטים של אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה למדעים בבייג'ינג לשנת 2005.

כיהנה כעמיתת מחקר במכון לחקר חברת המידע של אוניברסיטת ייל בשנים 2003–2007. עורכת-משותפת של ספר בנושא Cybercrime בהוצאת NYU (עם פרופ' בלקין ואחרים). הייתה חברה בצוות ההקמה של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים (כיום הרשות להגנת הפרטיות) בשנת 2005. שימשה כמרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן ובמרכז הבינתחומי בתחומי משפט, מדיניות ציבורית וטכנולוגיה בשנים 2009–2012.

עבדה כעורכת דין במשפט מסחרי במשרד עורכי הדין Wachtell Lipton Rosen Katz בניו יורק בשנים 2007–2009, ובמשרד עורכי הדין גרוס-חודק ושות' בשנים 2009–2011.

כיהנה כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנים 2016–2022, וכמ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות בשנים 2019–2021.

מכהנת כיום כחוקרת אורחת באוניברסיטת הרווארד בבית הספר קנדי למדיניות ציבורית ובבית הספר למשפטים.

פעילות ציבורית עריכה

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור[1] עריכה

בשנים 2011–2015 כיהנה בתפקיד היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.

בשנת 2016 נבחרה לתפקיד ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

במהלך כהונתה הוכרה הרשות כאחת משתי הרשויות האפקטיביות ביותר בעולם[2]. בתקופה זו, הרשות ביצעה קפיצת מדרגה בתפיסת המודיעין של הרשות וברמת האפקטיביות שלה. הרשות חוללה מספר רב של פרשיות הלבנת הון ומימון טרור, תמכה במאות חקירות כלכליות שהובילו להגשת כתבי אישום, הרשעות ותפיסות בהיקפים של מיליארדי ש"ח. מתודת האכיפה הכלכלית בישראל התבססה והובילה להתמוטטות ארגוני פשיעה משמעותיים.

בשנים אלו, הרשות העמיקה את פעילותה מול גופי האכיפה והביטחון בתחום המודיעין הפיננסי, הכפילה את גודלה והתבססה כגורם משפיע ומרכזי בישראל ובעולם. הרשות ועובדיה זכו בשורת פרסים עולמיים יוקרתיים, לרבות קבלת ציון האפקטיביות הגבוה ביותר בעולם[2], קבלת אות נציבות שירות המדינה להתייעלות, פרס החקירה הפיננסית הטובה בעולם מקבוצת אגמונט ועוד.

ד"ר ווגמן נבחרה כמנהלת מצטיינת במשרד המשפטים בשנים 2018 ו-2019.

ד"ר ווגמן הובילה את המהלך הלאומי להצטרפות מדינת ישראל לארגון ה-FATF (Financial Action Task Force), שהוא כח משימה בין-מדינתי הקובע את הסטנדרט הבינלאומי המחייב את כל מדינות העולם ואשר החברות בו תורמות משמעותית לכלכלת המדינות החברות בו[3]. ישראל התקבלה לארגון כחברה ה-37, לאחר ביקורת מקצועית מקיפה שביצע הארגון[4]. לאור קפיצת המדרגה המשמעותית שביצעה, דורגה ישראל שלישית בעולם באפקטיביות פעילותה, לאחר ארצות הברית ואנגליה[2]. הערכת הסיכונים שביצעה ישראל הוגדרה על ידי הארגון כאחת המקיפות שבוצעו בעולם[5].

ההיערכות הלאומית בישראל לביקורת ה-FATF הובלה על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון, וכללה 7 משרדי ממשלה, 25 רשויות ממשל ועשרות גופים מהסקטור הפרטי, במהלכה שופרו ביצועי המדינה בתחום בכ-80% בתוך 3 שנים. המהלך הובל על ידי צוות הרשות לאיסור הלבנת הון ללא מקור סמכות מחייב כלפי שאר השותפים בו. לאחר סיום הביקורת וההצטרפות לארגון ביצע משרד המשפטים תהליך למידה והפקת לקחים כדי ללמוד מהצלחת התהליך לטובת שכפול מנגנוני הצלחה בשירות המדינה.

במהלך כהונתה של ד"ר ווגמן בתפקיד ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, קידמה הרשות מספר רפורמות משמעותיות בתחום לרבות החלת משטר איסור הלבנת הון על נכסים וירטואליים (קריפטו), עבירות מס כעבירות מקור, צמצום השימוש במזומן, הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי, החלת צווי איסור הלבנת הון על סקטורים נוספים, החלת המשטר על עורכי דין ורואי חשבון, גיבוש רפורמה בחוק איסור הלבנת הון ועוד. ד"ר ווגמן יזמה את הרחבת סמכויותיה של הרשות לאיסור הלבנת הון כמפקחת בהיבטי האשראי החוץ בנקאי והקריפטו בהיבטי הלבנת הון.

ד"ר ווגמן הייתה הישראלית הראשונה שכיהנה בתפקיד בכיר בהנהלת ארגון ה-FATF העולמי. היא נבחרה לעמוד בראש קבוצת העבודה האופרטיבית, ה-RTMG Risk, Trends, and Methods Group בשנים 2019–2022[6], ובשנת 2020 שימשה בוועדה המייעצת לנשיא ארגון ה-FATF[7]. בשנת 2022 הייתה מועמדת לנשיאות הארגון.

ד"ר ווגמן הובילה את המשלחת הישראלית לארגונים בינלאומיים מקצועיים נוספים: ארגוני Moneyval במועצת אירופה וקבוצת אגמונט.

הרשות להגנת הפרטיות עריכה

בשנים 2019–2022 כיהנה ד"ר ווגמן בתפקיד ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, זאת, נוסף על על תפקידה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. המינוי בוצע על רקע המצב הפוליטי וקשיים משפטיים למנות מינויים המצריכים אישור ממשלה בתקופות הבחירות. יצוין כי ד"ר ווגמן הייתה חברה בצוות ההקמה של הרשות בשנת 2005.

במהלך תקופת כהונתה של ד"ר ווגמן בתפקיד ממלאת מקום ראש הרשות, הרשות להגנת הפרטיות נקלעה לשורת סוגיות ייחודיות סביב משבר הקורונה אשר הובילו לפגיעה קשה בפרטיות תושבי המדינה. בין השאר, הרשות קיבלה מעמד רשמי בחקיקה לראשונה כגורם מייעץ לממשלה (במסגרת חוק איכוני השב"כ) ופרסום שורת חוות דעת פומביות בנושא[8]. עמדת הרשות[9], לפיה איכוני השב"כ פוגעים באופן לא מידתי בפרטיות ומתווה הפעולה החלופי שהציעה אומצו במלואם על-ידי בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן בהרכב מורחב אשר עסק בחוקתיות החוק המסמיך של איכוני השב"כ[10]. עמדת הרשות אומצה גם בפסיקת בג"ץ באשר לאי-העברת מידע על מתחסנים לעיריות[11].

בתקופה זו ביצעה הרשות מעבר לפעילות יוזמת וממוקדת בתחומי סיכון לאומיים. בין השאר, הרשות פרסמה עמדות וחוות דעת בהיקף גדול יותר במצטבר מאז הקמתה (מעל ל-50 עמדות לעומת 15 בכל העשור שקדם לכך). כמו כן, הגבירה הרשות להגנת הפרטיות את פעולת האכיפה וההרתעה, לרבות ביצוע מאות פיקוחי רוחב מגזריים ופרסום ממצאיהם לציבור, לצד הפעלה ראשונית של סמכויות אכיפה חדשניות באירועי אבטחת מידע, דוגמת חיוב במתן הודעה לנפגעי דלף המידע והגבלת העלאת השרתים לרשת[11].

משפחה עריכה

נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בתל אביב. אחיה הוא הרופא והדוגמן יונתן ווגמן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סיכום קדנציה – ד"ר שלומית ווגמן, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנים 2016–2022, באתר GOV.IL
  2. ^ 1 2 3 FATF, FATF 4th Round Rating
  3. ^ אביב לוי, ‏שלומית ווגמן על ההצטרפות ל-FATF: הכסף נעשה שווה יותר, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2018
  4. ^ FATF, Israel's measures to fight money laundering and the financing of terrorism and proliferation, https://www.fatf-gafi.org/publications/mutualevaluations/documents/mer-israel-2018.html
  5. ^ FATF, סעיף 85 לדו"ח הביקורת, https://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/reports/mer4/MER-Israel-2018.pdf
  6. ^ ד"ר שלומית ווגמן - רטנר נבחרה לעמוד בראש קבוצת העבודה האופרטיבית של ארגון ה-FATF, באתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ‏03/12/2019
  7. ^ נאום נשיא ה-FATF בכנס 20 שנה לחוק איסור הלבנת הון, בו ציין את הזמנת ראש הרשות להצטרף לוועדה.
  8. ^ אתר השירותים והמידע הממשלתי, באתר GOV.IL
  9. ^ עמיר קורץ, מ"מ ראש הרשות להגנת פרטיות: "איכוני השב"כ פוגעים באופן לא מידתי בפרטיות", באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2020
  10. ^ בג"ץ 20/6732 האגודה לזכויות האזרח נ' הכנסת (1.3.2021)
  11. ^ 1 2 הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת דוח שנתי לסיכום פעילותה בשנת 2021, באתר gov.il, ‏22 במאי 2022