שלושה דברים שהאל לא היה צריך לברוא: פרסים, יהודים וזבובים
שלושה דברים שהאל לא היה צריך לברוא: פרסים, יהודים וזבובים (בערבית: ثلاثة كان على الله ان لا يخلقهم: الفرس، اليهود والذباب) הוא מאמר שנכתב בשנת 1940 על ידי ח'יראללה טולפאח, דודו, חותנו ופטרונו של סדאם חוסיין וחבר מפלגת הבעת'. המאמר זכה לתפוצה רחבה בעיראק בתקופת שלטונו של סדאם. בשנת 1981 לאחר פרוץ מלחמת איראן-עיראק בית הדפוס של הממשלה העיראקית "דאר אל-ח'וריא" פרסם את המאמר מחדש. ומשרד החינוך העיראקי לימד אותו בבתי הספר כתעמולה.
תוכן המאמרעריכה
המאמר הציג את הפרסים כ"חיות שהאל יצר בצורת אדם", את היהודים כ"תערובת של עפר ושאריות מגוונות של אנשים"[1] ואת הזבובים כיצורים מסכנים ובלתי מובנים שלגביהם "איננו מבינים את מטרת אלוהים ביצירתם".
השפעהעריכה
לדברי קון קופלין למאמר זה הייתה השפעה על קביעת מדיניותו של סדאם חוסיין, וכי מדיניות החוץ של סדאם נקבעה רבות על בסיס השנאה לפרסים, או האיראנים כפי שהם ידועים יותר, והיהודים.
ביטוי זה "שלושה דברים שהאל לא היה צריך לברוא: פרסים, יהודים וזבובים" היה חרוט על שלט שהחזיק סדאם חוסיין על שולחנו.[2]
הערות שולייםעריכה
- ^ Blair, David. 18 Mar 2003. "He dreamed of glory but dealt out only despair". The Daily Telegraph.
- ^ Kengor, Paul. January 6, 2007. "The rise and fall of a dictator", The Washington Times.