שלח לחמך על פני המים

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ הוא ביטוי מקראי. משמעותו העיקרית היא: כדאי לאדם להתנהג בצורה אדיבה, כי בעתיד הוא יקבל גמול על כך. כיום משתמשים בו גם במובן שלילי: עשיית טובה לעובד ציבור, בציפייה שבעתיד ינצל את סמכותו להיטיב עם מיטיבו.

מקור ופרשנות

מקור הביטוי בפסוק במגילת קהלת, פרק י"א, פסוק א'.

פרשנות

גישה אחת רואה בדברים הדרכה לנתינת צדקה:

• בתרגום קהלת מפרש תן מלחמך לעניים שהולכים הספינה על פני המים, כי לאחר ימים רבים, בעולם הבא, תבוא על שכרך.
• רש"י מפרש שכוונת הפסוק היא: פרנס מממונך נזקקים, גם כאלה שאתה סובר שלא תראה לעולם, ואף אם אתה חושב שזה כמו להשליך את לחמך לאיבוד על פני המים. בסופו של דבר תראה מכך ברכה.

גישה שנייה רואה בדברים המלצה להשקעה כלכלית:

• רבי יוסף קרא מפרש שזו המלצה לזרוע את התבואה במקום שיש בו נביעת מים, כך שגם בשנת בצורת יצמחו לו תבואות.
• רבי אברהם אבן עזרא מביא פירוש לפיו השלכת הלחם היא במקום דגים על מנת ללכוד אותם. והראב"ע עצמו דוחה פירוש זה.

קישורים חיצוניים

• הפסוק עם מפרשים, באתר מקראות גדולות הכתר
• הפסוק עם מפרשים, באתר שיתופתא
• נעמי זיו, פתגמים אכילים: שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו, באתר "מדע בצלחת"