שליטה עולמית

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

שליטה עולמית (נקראת לעיתים גם כיבוש עולמי או קוסמוקרטיה) הוא שמו של מבנה שלטוני היפותטי, שבו רשות פוליטית אחת שולטת על כל תושבי כדור הארץ או לחלופין כמעט על כל תושבי כדור הארץ. אף ששליטה עולמית מופיעה לרוב באמנות, כמו בסרטים, מחזות, סדרות, ספרים וכו' בהם על פי רוב הרשע מנסה להגיע למצב של שליטה עולמית, היו גם לא מעט מנהיגים או משטרים שונים אשר ניסו להשיג מטרה זו לאורך ההיסטוריה, אולם היא מעולם עוד לא הושגה.

אלכסנדר הגדול. משום שלא ידע על קיומן של שאר היבשות מלבד אירופה, צפון אפריקה ומרכז אסיה, היה היחיד אי פעם שמבחינתו כבש את כל חלקי העולם.

שליטה עולמית נפוצה בספרות, בקולנוע ובתיאטרון, וכן בתיאוריות קונספירציה (שעשויות לטעון כי אדם או קבוצה כלשהי כבר השיגו שליטה עולמית בסתר), ובעיקר בקרב אלו אשר מביעות דאגה מפני "סדר עולמי חדש" של ממשלה עולמית בעלת אופי טוטליטרי[1].

היסטוריהעריכה

בעת העתיקה וימי הבינייםעריכה

מבחינה היסטורית, הרעיון של שליטה עולמית במונחים של אומה המרחיבה את כוחה עד כדי כך שכל שאר העמים כפופים לה אינה חדשה וקיימת מאות שנים. בהגדרה הרחבה ניתן להשיג שליטה עולמית מסוג זה על ידי ביסוס הגמוניה קיסרית בה ההגמון (השליט) מנצח על הארצות הכפופות לו באמצעות כוחה המרומז של ההגמוניה - על ידי איום בכוח, ולא על ידי פעולה צבאית ישירה. אף על פי כן, ניתן באופן היפותטי להשיג שליטה עולמית גם באמצעות כוח צבאי ישיר.

כבר במאה הרביעית לפני הספירה הביע אלכסנדר הגדול את רצונו לכבוש את העולם[2]. האגדה מספרת כי לאחר שהשלים את כיבושיו הצבאיים בכל רחבי העולם העתיק שהיה ידוע באותה תקופה, הוא בכה כי "לא היו לו עולמות נוספים לכבוש"[3]. למעשה, מכיוון שלא ידע על קיומו של המזרח הרחוק שמעבר לאסיה התיכונה (כלומר לסין, הודו וסיביר), אוקיאניה או יבשת אמריקה הדרומית והצפונית, מבחינתו של אלכסנדר הוא אכן כבש את כל העולם[4].

רעיון השליטה העולמית אומץ בעת העתיקה על ידי קבוצות שונות: מהאימפריות המזרחיות הקדומות ועד האימפריה הרומית. בתקופת שלטונה של האחרונה ברחבי הים התיכון ואירופה, נהגה במפורש המושג "שליטה רומית מוחלטת" (imperium sine fine) שנתן לגיטימציה לנכונות האימפריה לשלוט בעולם כולו. בעת העתיקה המאוחרת שולב המושג עם רעיון האחדות הנוצרי, שהיה מרכיב חשוב בשליטת הכנסייה באירופה בימי הביניים. קיסרי האימפריה הרומית הקדושה תפסו את עצמם כ"שליטי העולם" וטענו לשלטון אוניברסלי. אולם הכנסייה זנחה את אידיאולוגיית השליטה העולמית וזו נשארה לא ממומשת עד סוף המאה ה-14[5].

אימפריה נוספת שהביעה רצון להגיע לשליטה עולמית הייתה האימפריה העות'מאנית. מאז המאה ה-15 העלו סולטאני האימפריה את הנושא מספר פעמים, לרוב בהשראת האסלאם[6]. הסולטאן סולימאן הראשון, למשל, תיאר את תפיסתו לגבי שליטה של אדם אחד בעולם כולו בזמן המשא ומתן עם אנשי וינה בעת המצור על וינה בשנת 1529:

מכיוון שיש רק אל אחד ורק גן עדן אחד, טבעי שיהיה רק ​​ראש ושליט אחד על פני האדמה: עליו להיות אסרטיבי ולא לנוח על זרי הדפנה עד אשר הם וכל הנוצרים ייכבשו תחת כוחו

סולימאן המפואר, 1529[7]

במחקר ההיסטורי, אימפריות עולמיות שונות או מעצמות הגמוניות מתוארות לעיתים כמחזיקות ב"שליטה עולמית", כמו האימפריה הרומית, האימפריה המונגולית תחת ג'ינגיס חאן או האימפריה הספרדית בזמן שליטתה באמריקה[8]. הכוונה בתואר זה אינה בשליטה פיזית על העולם כולו, אלא בשליטה תודעתית לפחות חלקית על התפתחות האנושות ככלל והשפעה מסיבית על ההיסטוריה של העולם כולו.

בעת המודרניתעריכה

גם האימפריה הבריטית, עליה נאמר באופן סמלי כי השמש לא שוקעת בה לעולם, נחשבת לשָׁלִיטָה עולמית תודעתית, אשר תחת שלטונה בשנת 1922 נמנו כ-458 מיליון תושבים (שהיוו רבע מאוכלוסיית העולם באותה עת[9]) ושטח של כ-33.67 מיליון קמ"ר[10] (שמהווים כרבע משטח היבשות בכדור הארץ כולו[11]). מבחינה זו, האימפריה הבריטית הייתה הקרובה ביותר להשיג שליטה עולמית מוחלטת, ונחשבה בחוגים מסויימים כשולטת הלכה למעשה בעולם כולו, משום שהחזיקה בשטחים רבים בכל אחת מן היבשות.

מאז שגודלו האמיתי של כדור הארץ נחשף, נטען על פי רוב כי כיבוש טוטאלי של כל חלקי העולם הוא בלתי אפשרי. אולם, היו גם שטענו אחרת. אבי הריאליזם הבינלאומי הנס מורגנטאו אמר בשנת 1948 כי ההתפתחות המכנית של כלי נשק, תחבורה ותקשורת "מאפשרת את כיבוש העולם מבחינה טכנית, ואף נותנת אפשרות לשמור את העולם במצב הכיבוש שלו". לטענתו, היעדר תשתית מסוג זה במהלך ההיסטוריה היא הסיבה שאימפריות עצומות וחזקות במהלך ההיסטוריה לא צלחו במשימתן לכבוש את העולם כולו. "כיום שום מכשול טכנולוגי אינו עומד בפני אימפריה חובקת עולם", אמר, "הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת להרחיב את השליטה לכל פינה ברחבי העולם ללא קשר לגיאוגרפיה או לעונה"[12].

בפוליטיקה ובאידיאולוגיהעריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – ממשלה עולמית

יישום השליטה העולמיתעריכה

בתחילת המאה ה-17, המשורר ומגלה הארצות וולטר ראלי טען כי ניתן להשיג שליטה עולמית באמצעות שליטה באוקיינוסים, וכתב כי "מי שולט בים שולט בסחר; מי ששולט בסחר העולמי שולט על העושר העולמי, וכתוצאה מכך גם על העולם עצמו"[13]. מאוחר יותר, בשנת 1919, הציע הוגה הדעות הלפורד מקינדר תיאוריה נוספת על הדרך להגיע לשליטה עולמית, וכתב:

מי ששולט במזרח אירופה שולט בלב היבשה[14]; מי ששולט על לב היבשה שולט על אירואפרסיה; מי ששולט על אירואפרסיה שולט על העולם כולו.

מתוך ספרו של מקינדר, Democratic Ideals and Reality: A Study in the Politics of Reconstruction [15]
 
שטחי האימפריה הבריטית בשיא גדולתה. האימפריה הבריטית שלטה בכ-24% משטחי העולם, ולכן היא הקרובה ביותר אי פעם להגיע לשליטה עולמית[16].

אף שתורת "לב היבשה" של מקינדר זכתה בתחילה לתשומת לב מועטה מחוץ לחוגי העוסקים בגיאוגרפיה, דעותיו בנושא החלו להניב השפעה מסוימת על מדיניות החוץ של מעצמות העולם ככל שחלפו השנים, ובייחוד כאשר קמו מעצמות ששמו את כיבוש העולם כמטרה, כמו גרמניה הנאצית וברית המועצות[17]. בהתרשמות מהפריצה המהירה של מלחמת העולם השנייה, כתב הגיאוגרף האמריקאי דרוונט ויטלסי בשנת 1942:

התפיסה הגרנדיוזית של שליטה עולמית התאפשרה לפתע כמטרה מעשית רק עם עליית המדע ויישומו באמצעות המצאה מכנית [...] לראשונה ממשלה עולמית, שהייתה עד כה אידיאל לא אפשרי מימי הביניים, הפכה למטרה שניתן להגיע אליה.

מתוך ספרו של דרווינט ויטלסי, German Strategy of World Conquest[18]

חלק מהאידיאולוגיות הנפוצות במאה ה-20 (אנרכיזם, קומוניזם, פשיזם, נאציזם וקפיטליזם) שואפות, באופן פעיל יותר או פחות, להקמת צורת ממשל עולמית העולה בקנה אחד עם אמונותיהם הפוליטיות, או טוענות כי העולם נע "באופן טבעי" לקראת אימוץ צורה מסוימת של משטר ממשלתי, סמכותי או אנטי-סמכותי. הצעות אלה אינן עוסקות באומה מסוימת שתשיג שליטה עולמית, אלא בכלל העמים שיתאחדו תחת מודל חברתי או כלכלי מסוים, ולעיתים, כמו בנאציזם למשל, חלק מהעמים יושמדו על ידי השאר כדי להגיע לשליטה עולמית מוחלטת. הנאציזם מתאפיין גם באירוניה מה, שכן על פי עיקרון באנטישמיות של האידיאולוגיה הנאצית, היהודים הם דווקא אלו שמנסים להגיע למצב של שליטה עולמית[19].

מטרת השליטה העולמית עשויה להיות גם הקמת סמכות פוליטית משותפת אחת לכל האנושות. מקרה ידוע כזה היה קיים בתקופת המלחמה הקרה, אשר נחשבת לתקופה של קיטוב אידיאולוגי אינטנסיבי, לאור קיומם של שני גושים יריבים - המערב הקפיטליסטי והמזרח הקומוניסטי - אשר כל אחד מהם הביע תקווה לנצח את יריבם אידיאולוגית. הסוף האולטימטיבי של ניצחון מסוג זה יהיה כאשר אידיאולוגיה כזו או אחרת תהפוך לאידיאולוגיה היחידה בעולם, שיה אלמעשה תהווה שליטה עולמית אידיאולוגית.

בדתעריכה

ביהדותעריכה

ביהדות אין קריאה להחיל את הדת על כלל העולם, אך כן קיימים אזכורים למלכים ושליטים שהעולם היה נתון לשליטתם. בתלמוד בבלי[20] מובא כי שלושה מלכים "מלכו בכיפה": אחאב, אחשוורוש ונבוכדנצר; שלמה הוחרג מהרשימה כיוון "שמלך על העליונים ועל התחתונים". החיבור 'תוספות' מוסיף כי חז"ל לא החשיבו את אלכסנדר מוקדון לאחד ממלכים אלו משום שלא הוזכר בתנ"ך. בפרקי דרבי אליעזר[21] מובאת רשימה של עשרה מלכים אשר "משלו מסוף העולם ועד סופו: [...] אלוהים, נמרוד, יוסף, שלמה, אחאב, נבוכדנצר, כורש, אלכסנדר והמשיח". על המלך העשירי נוסף כי "חוזרת המלוכה לבעליה, מי שהיה המלך הראשון הוא המלך האחרון", כאשר הכוונה היא לאלוהים אשר שולט בכל העולם.

בתנ"ך, בכתבי חז"ל ובתפילות, מוזכר לרוב אלוהים בעצמו כשולט בעולם ואשר כל בני האדם שרים למרותו. חז"ל טענו כי "בריאת האדם היא התחלתה של מלכות ה' בעולמו"; כלומר, שליטתו, או מלכותו, של אלוהים בעולם החלה עם היווצרות האדם ביום השישי לבריאת העולם[22]. גם בברכות ובתפילות מוזכר לעיתים קרובות אלוהים כ"מלך העולם", כמו בחנוכה, תפילת שחרית, קבלת שבת ועוד[23].

באסלאםעריכה

  ערכים מורחבים – שריעה, דעוה, המדינה האסלאמית

האלמנט של שליטה עולמית אינו מופיע מפורשות בקוראן או בסונה, אולם אכן קיימים אזכורים ופסיקות שעלולות להתפרש כמצווה לכפיית הדת המוסלמית על עמי העולם. הידועה בפסקות אלו היא הדעוה. בכלאם מטרת הדעוה היא להזמין אנשים, מוסלמים ולא מוסלמים כאחד, להבין את עבודת האל כפי שהיא באה לידי ביטוי בקוראן ובסונה ולהתאסלם[24]. הדעוה כ"קריאה לאלוהים" הוא האמצעי שבו החל מוחמד להפיץ את המסר של הקוראן לאנושות. לאחר מותו, קיבלו לכאורה מאמיניו את החובה להפיץ את הדת ולשכנע כמה שיותר אנשים להמיר את דתם ולהתקרב לאסלאם ולמונותאיזם. על כן, יש המפרשים קריאה זו להפצת האסלאם כביטוי של שאיפה לשליטה מוסלמית עולמית[25].

 
דגל המדינה האסלאמית. תנועה אסלאמיסטית קיצונית ששמה לה למטרה לכבוש את העולם כולו ולהחיל עליו את חוקי השריעה.

היו שלקחו את דת האסלאם לשאיפה גלויה וחדורת מטרה להשתלטות עולמית. התנועה הבולטת מבין תנועות אלו היא המדינה האסלאמית (דאעש), ששמה לה למטרה באופן ברור להחיל את חוקי השריעה על כלל עמי העולם, ולהנהיג את חוקי הארסלאם; או במילים אחרות, לכבוש את העולם כולו ולשלוט עליו באמצעות מערכת חוקים אחת ויישות מדינית אחת. ארגון המדינה האסלאמית מבוסס על כמה זרמים באסלאם ומשלב פרשנות קיצונית ביותר לסלפיה[26], הג'יהאד הסלפי[27][28][29] ואסלאמיזם[30], הפוסלת כל דת שהיא מלבד האסלאם הסוני. אמונה מסוג זה מובילה למטרת־על שבה כל תושבי העולם ימירו את דתם לאסלאם הסוני, ומי שלא יעשה כן ייהרג[31][32].

בנצרותעריכה

גם בנצרות קיים אלמנט של שליטה נוצרית בעולם כולו. כבר בימי הביניים ראו את עצמם הנוצרים כשליטי העולם כולו, כאשר שעבדו תחת חוקי הכנסייה את אירופה כולה. גם כיום, ישנן קבוצות נוצריות קיצוניות שתומכות בשליטה עולמית נוצרית מלאה.

בסוף שנות השמונים החלה הסוציולוגית שרה דיימונד[33] לפרסם מאמרים בנושא תאולוגיית השליטה (אנ') הנוצרית, שנוגעת בין היתר גם לשליטה עולמית של חוקי הנצרות כפי שהם מופיעים בתנ"ך ובברית החדשה. דיימונד טענה כי "החשיבות העיקרית של אידיאולוגית השחזור[34] היא תפקידה לשמש תמריץ למה שמכונה באופן רופף 'תאולוגיית שליטה' [...] התפיסה לפיה נוצרים מחויבים לכבוש את כל המוסדות החילוניים הפכה לאידיאולוגיה המאחדת המרכזית של הימין הנוצרי"[35]. אף על פי כן, לרוב תאולוגיית השליטה מתייחסת רק לארצות הברית ולהחזרתה של אמריקה להגדרת המדינה הנוצרית[36].

הכומר השנוי במחלוקת ד. ג'יימס קנדי, מייסד הכנסייה הפרסביטריאנית של קורל רידג' (אנ'), התייחס בעבר לשליטה עולמית נוצרית, ואמר כי "לנוצרים מוטלת החובה, המנדט, המחוייבות והאחריות הקדושה להחזיר את האדמה למשיחנו ישו - לשלוט במבנים אזרחיים, בדיוק כמו בכל היבט אחר של החיים והאלוהות. אבל זוהי שליטה שאנו רודפים אחריה. לא רק קריאה. זוהי שליטה שאנו רודפים אחריה. לא רק השפעה. זוהי שליטה שאנו רודפים אחריה. לא רק זמן שווה. זו שליטה שאנחנו רודפים אחריה. כיבוש עולמי. זה מה שהמשיח הורה לנו להשיג"[37].

באמנותעריכה

בספרות ובשירהעריכה

שליטה עולמית מופיעה רבות באמנויות השונות, לרוב כחלק ממזימה או תכנית להשתלטות עולמית של דמות הרשע. נוולים ואנטגוניסטים כאלה ניתן למצוא רבות בשירה, במחזות ובספרות הקלאסית. כך למשל, במחזה ריצ'רד השלישי של ויליאם שייקספיר, מלך האנגליה העולה לכס המלכות, ריצ'רד השלישי כשם המחזה, מביע את רצונו להגיע למצב של שליטה עולמית[38]. גם בסדרת הספרים שר הטבעות מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין, שנחשבת לאחת מיצירות המופת בספרות הפנטסטית, מובע בקרב האנטגוניסט המוחלט, סאורון, רצון עז להשתלט על העולם[39].

גם בספרו המהפכני של ג'ורג' אורוול, "1984", מתואר עולם שבו שליטה עולמית היא מאפיין בולט של המשטר. בספר, ישנן שלושה מעצמות השולטות בכל חלקי העולם; אוקיאנה, אירואסיה ואיסטאסיה, אשר כל אחת מהן מנסה לתקוף את השנייה ולהשתלט על כמה שיותר שטח, בשאיפה לשליטה עולמית[40]. גם המעצמה בה מתרחשת העלילה, אוקיאנה, מקיימת מאפיינים של שליטה עולמית - שליטה טוטלית, גורפת, של שליט יחיד על אוכלוסייה עצומה שמצייתת לה כולה כאחד.

האלמנט של רשע המנסה להשתלט על העולם הוא מושא לעג בסדרת האנימציה הפופולרית פיניאס ופרב, כאשר דמות הרשע המגוחך, דופנשמירץ, מנסה מדי פרק להמציא המצאה בזויה אחרת שמטרתה להביא אותו לשליטה עולמית[41]. אולם, הוא לעולם אינו מצליח ומהווה סאטירה על דמות הרשע הקלאסית[42].

בספרים "מחזור כישור הזמן" מאת רוברט ג'ורדן מתבטאת השליטה העולמית בצורה יוצאת דופן: במקום שהרשע ינסה לכבוש את העולם, זהו דווקא גיבור הספר אשר מנסה להשתלט על העולם, בכדי לאחד אותו למלחמה מול השטן[43]. במהלך הסדרה הקלישאה של נער פשוט שהופך ל"נבחר" משמשת בצורה בלתי רגילה באופן ההפוך, בו הוא נאלץ לכבוש מדינות כדי לאחד אותן לפני המאבק האפוקליפטי באדון האופל[43].

בקומיקסעריכה

במדיום הקומיקס מופיע רבות אלמנט של שליטה עולמית בקרב הקבוצה המרשעת. אלמנט זה מתבטא באופן מובהק בארגון הטרור הסודי שמופיע בסדרת הקומיקס של קפטן אמריקה, "הידרה"[44][45][46]. שליטה עולמית מופיעה גם בקומיקסים נוספים מבית מארוול קומיקס, כמו מנדרין בסדרת איירון מן[47] או אולטרון באירועי "מצור"[48]. הסיבה לשכיחות הגבוהה של שליטה עולמית בקומיקס, ובייחוד בקומיקס גיבורי על, טמונה בתפיסתו כז'אנר קבוע מאוד, ובו כמעט תמיד הרשע מנסה להשתלט על העולם בעוד שהגיבור מונע זאת ממנו. אף שאמנים שונים ניסו לשבור את המוטיב הקבוע הזה, עדיין מרבית קומיקס גיבורי העל עוסק בנושאים דומים: רשע בעל כוחות מיוחדים מנסה להגיע לשליטה עולמית וגיבור העל הוא היחיד שיכול לעצור בעדו.

בהקשר של שליטה עולמית אצל דמות האנטגוניסט שלו, דוקטור דום, כתב עורך הקומיקס המוערך סטן לי כי "מה באמת רצה דוקטור דום? הוא רצה לשלוט בעולם. עכשיו, תחשבו על זה. כשאתה חוצה ברמזור אדום אתה יכול לקבל על זה זימון לבית משפט, אבל אתה יכול ללכת אל שוטר ולהגיד לו "אני רוצה להשתלט על העולם", ואין שום דבר שהוא יכול לעשות בקשר לזה, כי זה לא פשע. כל אחד יכול לרצות לשלוט בעולם. אז למרות שהוא היה האיום הגדול ביותר על ארבעת המופלאים, בעיני הוא מעולם לא היה פושע!"[49].

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Chip Berlet, Matthew Nemiroff Lyons, Right-wing populism in America : too close for comfort, New York : Guilford Press, 2000, ISBN 978-1-57230-568-7
  2. ^ Peter Green, Alexander the Great and the Hellenistic Age, Weidenfeld & Nicolson, 2007, עמ' 23, ISBN 978-0-297-85294-0. (באנגלית)
  3. ^ William G. Rowland, Michael Stanford, The New First Dictionary of Cultural Literacy: What Your Child Needs to Know, Houghton Mifflin Harcourt, 2004, עמ' 144, ISBN 978-0-618-40853-5. (באנגלית)
  4. ^ Geoffrey Bruun, Millicent Haines, The World Story, Heath, 1963, עמ' 474. (באנגלית)
  5. ^ Mitteilungen des Instituts für Österreichische Geschichtsforschung, Hermann Böhlaus, 1880, עמ' 257–278. (בגרמנית)
  6. ^ Richard Faber, Imperialismus in Geschichte und Gegenwart, Königshausen & Neumann, 2005, עמ' 183, ISBN 978-3-8260-2396-5. (בגרמנית)
  7. ^ Belegerung der Statt Wienn jm jar als man zallt nach Cristi geburt tausent fünffhundert vnnd im newnundzwaintzigisten beschehn kürtzlich angetzaigt, בגרמנית, 1529, עמ' 14. לגרסה אינטרנטית באתר ויקיטקסט (בגרמנית)
  8. ^ Alfred Kohler, Quellen zur Geschichte Karls V., Wissenschaftliche Buchgesellschaft, 1990, עמ' 59, ISBN 978-3-534-04820-5. (בגרמנית)
  9. ^ Angus Maddison, The World Economy: A Millennial Perspective, OECD, 2001-01-01, עמ' 98, 242, ISBN 978-92-64-18654-5. (באנגלית)
  10. ^ Ferguson, Niall., Colossus : the price of America's empire, עמ' 15, ISBN 978-0-241-95872-8
  11. ^ R. Taagepera, Expansion and Contraction Patterns of Large Polities: Context for Russia, International Studies Quarterly 41, 1997, עמ' 502 doi: 10.1111/0020-8833.00053
  12. ^ Hans Joachim Morgenthau, Politics Among Nations: The Struggle for Power and Peace, Knopf, 1954, עמ' 356. (באנגלית)
  13. ^ Sir Walter Raleigh, The Works of Sir Walter Ralegh, Kt: Miscellaneous works, The University Press, 1829, עמ' 325. (באנגלית)
  14. ^ לב היבשה הוא מונח שתבע מקינדר ולפיו מרכז העולם הוא שטח המשתרע בין נהר הוולגה לנהר היאנגצה, ובין הרי ההימלאיה לאזור הארקטי
  15. ^ הלפורד מקינדר, Democratic Ideals and Reality: A Study in the Politics of Reconstruction, עמ' 186 (1919)
  16. ^ 11 האימפריות הגדולות ביותר בהיסטוריה | טקסטולוגיה
  17. ^ Colin S. Gray, Geoffrey Sloan, Geopolitics, Geography and Strategy, Routledge, 2014-01-14, עמ' 15–38, ISBN 978-1-135-26509-0. (באנגלית)
  18. ^ דרווינט ויטלסי, German Strategy of World Conquest, עמ' 13 (1942)
  19. ^ Anthony Read, The Devil's Disciples: Hitler's Inner Circle, W.W. Norton, 2005, עמ' 138, ISBN 978-0-393-32697-0. (באנגלית)
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד א'
  21. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק יא
  22. ^ חננאל כוכב, גיל העולם ביהדות ובקבלה, הידברות, ‏21.10.13
  23. ^ בחנוכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה"
    בקבלת שבת: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת"
    בתפילת שחרית: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה..."
  24. ^ MIRA A. BAZ, Online Islamic Da'wah narratives in the UK: the Case of iERA, אוניברסיטת ברמינגהאם
  25. ^ The Quiet Revolution: Islam's Search for World Dominance, Apologetics (בAmerican English)
  26. ^ Islamic State: The Changing Face of Modern Jihadism, web.archive.org, ‏2015-02-26
  27. ^ Bunzel, Cole, "From Paper State to Caliphate: The Ideology of the Islamic State", פורום סבן, 2015
  28. ^ Wood, Story by Graeme. "What ISIS Really Wants". The Atlantic. ISSN 1072-7825. בדיקה אחרונה ב-10 במאי 2021. 
  29. ^ Alastair Crooke, ContributorFmr MI-6 agent; Author, 'Resistance: The Essence of Islamic Revolution', You Can't Understand ISIS If You Don't Know the History of Wahhabism in Saudi Arabia, HuffPost, ‏2014-08-27 (באנגלית)
  30. ^ New Statesman | Wahhabism to ISIS: how Saudi Arabia exported the main source of global terrorism, web.archive.org, ‏2014-11-27
  31. ^ hermesauto, Once promised paradise, ISIS fighters end up in mass graves, The Straits Times, ‏2017-10-15 (באנגלית)
  32. ^ United States Congress House Committee on Foreign Affairs, The Growing Strategic Threat of ISIS: Hearing Before the Committee on Foreign Affairs, House of Representatives, One Hundred Fourteenth Congress, First Session, February 12, 2015, U.S. Government Publishing Office, 2015, עמ' 67. (באנגלית)
  33. ^ שרה דיימונד, Roads to dominion : right-wing movements and political power in the United States, New York : Guilford Press, 1995, עמ' 246, ISBN 978-0-89862-862-3
  34. ^ אידיאולוגיית השחזור היא זרם נוצרי שהתפתח בארצות הברית ועל פיו יש לפעול על פי חוקים מקראיים מסויימים כפי שנכתבו בכתבי הקודש
  35. ^ Sara Diamond, Spiritual Warfare: The Politics of the Christian Right, Black Rose Books Ltd., 1990, עמ' 138, ISBN 978-0-921689-64-5. (באנגלית)
  36. ^ The Rise of Dominionism Remaking America as a Christian Nation, www.publiceye.org
  37. ^ N.B., Christian World Domination?, Stellar House Publishing (בAmerican English)
  38. ^ The World Domination of ‘Richard III’ at Eclectic Theatre Company, Gia On The Move, ‏2015-07-02 (באנגלית)
  39. ^ Dirk Vander Ploeg, Quest for Middle-earth, Dirk Vander Ploeg, 2007, עמ' 64, ISBN 978-0-595-44093-1. (באנגלית)
  40. ^ ג'ורג' אורוול, 1984, Planet eBook, עמ' 16. (באנגלית)
  41. ^ Bob Sehlinger, Len Testa, The Unofficial Guide: The Color Companion to Walt Disney World, The Unofficial Guides, 2014-09-22, עמ' 256, ISBN 978-1-62809-029-1. (באנגלית)
  42. ^ David Perlmutter, America Toons In: A History of Television Animation, McFarland, 2014-03-18, עמ' 359, ISBN 978-0-7864-7650-3. (באנגלית)
  43. ^ 1 2 hellyafknright, Are there any novels on world domination?, r/books, ‏2012-05-04
  44. ^ HYDRA, www.marveldirectory.com
  45. ^ Villains of Marvel Comics: HYDRA!, web.archive.org, ‏2002-11-16
  46. ^ Mike O'Sullivan, Ohotmu Team, Marvel Cinematic Universe Guidebook: The Avengers Initiative, Marvel Entertainment, 2017-04-05, ISBN 978-1-302-49692-0. (באנגלית)
  47. ^ Mandarin Powers, Enemies, History | Marvel, Marvel Entertainment (באנגלית)
  48. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, The avengers, Choice Reviews Online 35, 1998-07-01, עמ' 35–6051-35-6051 doi: 10.5860/choice.35-6051
  49. ^ Roy Thomas, Stan Lee, Stan Lee's Amazing Marvel Universe, Sterling, 2006, ISBN 978-1-4027-4225-5. (באנגלית)