שלי טפיירו

שלי טפיירו
	אין תמונה חופשית
לידה	4 בספטמבר 1980 (בת 43)
מדינה	ישראל
מעסיק	כאן 11, ישראל היום
סוג כתב	משפט ופלילים
קישורים חיצוניים
פייסבוק	shelleytap
טוויטר	shelleytap

שלי טפיירו (נולדה ב-4 בספטמבר 1980) היא עיתונאית ישראלית.

ביוגרפיה עריכה

למדה לתואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. עבדה ככתבת לענייני משפט ופלילים במקומונים שונים של ידיעות אחרונות ומעריב בשרון.

ב-2007 החלה לעבוד כתחקירנית בענייני פשיעה בחדשות 10 עבור התוכנית "שישי"^[1]. ב-2009 עברה לשמש ככתבת לענייני משפט ופלילים במהדורה המרכזית של חדשות עשר^[2]. בעבודתה סיקרה אירועים בעיקר בתחום הפשיעה החמורה בישראל, חשפה קלטות חקירה שונות, וראיינה מספר דמויות ידועות שנחשדו כחברות בעולם הפשע המאורגן. ב-2008 חשפה בתקשורת את סיפורו של גואל רצון^[3], ויצרה על כך סרט טלוויזיה, שהוקרן בערוץ 10 וזכה לרייטינג גבוה^[4].

ב-2012 עברה לתפקיד כתבת תחום הפשיעה והמשטרה בעיתון "ישראל היום". לאחר שנה וחצי, החלה לשמש ככתבת לענייני משפט בתל אביב בערוץ 1. עם הקמת תאגיד השידור הישראלי, עברה לעבוד בו.

ב-2021 ערכה טפיירו עבור "כאן 11" ראיון בלעדי עם החשוד בניסיון הרצח של שירה איסקוב, אביעד משה, מתוך בית כלא. לאחר שידור הראיון, החלה ביקורת ציבורית חזקה כנגד שידור הכתבה במהדורה וכנגד טפיירו על הצגת הנרטיב של אביעד משה לניסיון הרצח ונתינת הבמה התקשורתית בטרם החל המשפט. בעקבות הביקורת הציבורית, "כאן 11" התנצלו בפומבי על שידור הראיון והתנערו מהחלטתם לשדרו. טפיירו עצמה הגיבה על הראיון בתגובה לפוסט של לילי בן עמי, אחותה של הנרצחת מיכל סלה בגנות הכתבה, טענה טפיירו שנעשה ניסיון להציג את הכרוניקה של אדם "נורמטיבי" תוך דגש על מעשיו הנתעבים והאכזריים בין קטע ראיון למשנהו^[5].

טפיירו נשואה לפסיכולוג ד"ר דביר קוה, בנו של פרופ' משה קוה.