שלמה אבן גבירול
ערך זה עוסק במשורר והפילוסוף. אם התכוונתם לרבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021–1058[1]) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד. מגדולי המשוררים שקמו בספרות העברית לדורותיה. כתיבתו העמוקה, העשירה, המורכבת והמליצית מאופיינת בשוני וייחוד רב.
 | |
| פסל של שלמה אבן גבירול בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה | |
| לידה |
1021? מאלגה, ח'ליפות קורדובה  |
|---|---|
| פטירה |
1058? ולנסיה, אמירות ולנסיה (אנ') |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| מדינה |
חליפות קורדובה |
  | |
ביוגרפיהעריכה
שלמה אבן גבירול נולד במאלגה שבדרום ספרד, חי תקופה ארוכה בסרגוסה, משם עבר לגרנדה, ונפטר בוולנסיה. בחייו סבל מתחלואים שונים, ובעיקר ממחלת עור קשה, ונפטר בגיל צעיר. רבים משיריו עוסקים בייסורים שעברו עליו. כך, לדוגמה, בשירו "כאבי רב" הוא הצהיר: "כאבי רב ומכתי אנושה, וכוחי סר ועצמותי חלושה, ואין מנוס ואין מברח לנפשי, ואין מקום תהי לי בו נפישה". כדרך משוררים רבים בתקופתו מצא לו אבן גבירול פטרון שדאג למחייתו, יקותיאל אבן חסאן, ובמות פטרונו נשא עליו אבן גבירול קינות.
רק בן 37 היה שלמה אבן גבירול במותו, אך יצר שירה שיש בה שימוש גאוני בשפה העברית, מקוריות אינטלקטואלית ויכולת מדהימה לבטא בתוך הסד הנוקשה של כללי השירה של זמנו רגשות אישיים המרגשים את הקורא גם היום. שירתו כדרכם של משוררי ספרד מכילה שירת חול, הכוללת שירי יין, חשק, טבע ועוד. ושירת קודש הכוללת שירים פילוסופיים - רוחניים כמו יצירת המופת כתר מלכות ועוד. ישנה אגדה לא מאומתת כי טורקי/ערבי שקינא בו על כשרונותיו הרגו בספרד וקברו תחת עץ תאנה. ומשהתאנה חנטה את פירותיה מוקדם חקרו וגילו כי גופו טמון תחתיה, הרוצח הודה ונתלה על ידי המלך.
שלמה אבן גבירול לא מיעט בערך עצמו. פעמים רבות כתב על מעלתו בחכמה ולעיתים אף בהשוואה לבני דורו - "והנני ושש עשרה שנותי, וליבי בָן (=קנה בינה) כלב בן השמונים", "בין כל פתלתול וסכל, ליבו כלב תחכמוני". במאלגה, עיר הולדתו של שלמה אבן גבירול. ישנו פסל בדמותו מעשה ידי הפסל המילטון ריד ארמסטרונג.
יצירותיו והגותועריכה
אבן גבירול הוא היחיד מבין הפילוסופים היהודיים שהאריך לבסס את התפיסה הנאופלטונית המטאפיזית. כך, הוא כתב את החיבור הפילוסופי החשוב "מקור חיים" (שנשמר רק בהלטיני בשם "Fons Vitae") העוסק במטפיזיקה. הספר עוסק בחלוקה בין חומר וצורה, ובנקודות מסוימות הוא חולק על אריסטו. על פי הספר, בכל הבריאה ישנו חומר משותף שהצורה מחלקת. אף לשכלים הנבדלים יש חומר וצורה. עד לחומר הקדמון הנושא את הצורה, החומר הוא הפוטנציאל והצורה היא הדינמיקה. אבן גבירול מבסס את המיצוע של שכל-נפש-טבע. מקבל את יצירת יש מאין, ואותו "יש" הוא ממוצע בין סופיות בזמן לבין אינסופיות. הרצון עומד בין הבורא לבין הנברא.
הספר נלמד רבות בקרב הסכולסטיקה הנוצרית והשפיע רבות על מלומדים נוצריים. הספר השתמר בלטינית בלבד, בקרב הכנסייה, ומחקריו של החוקר שלמה מונק, שהוכיחו שהספר נכתב בידי אבן גבירול, עוררו סנסציה. הספר זמין גם בעברית.
ספר נוסף המיוחס לאבן גבירול הוא "ספר תיקון מידות הנפש", המתאר את המידות הטובות והרעות ונכתב במקור בערבית. ספר זה נשכח והושכח בקהילה היהודית בגלל המחשבה המקורית שלו שאינה נשענת על מסורות הלכתיות ותלמודיות.
ספר נוסף שנכתב על ידי אבן גבירול הוא ספר "מבחר הפנינים" והוא לקט של אמרות מוסריות, אשר על פי החוקרת שרה כ"ץ ייתכן שנכתב כעבודה מקדימה לספר תיקון מידות הנפש.[2] בעבר יוחס ספר זה לרבי ידעיה הפניני.
יצירותיו בשירה ובפיוט הן רבות, ואחת החשובות בהן היא השירה הדתית - רוחנית- פילוסופית כתר מלכות, זוהי יצירה פילוסופית- פיוטית ארוכה המתארת את האל, את הבריאה ואת האדם העומד בפני בוראו. אין כאן פשוט פילוסופיה בטורי שירה, אלא יצירה מרגשת ואישית מאד המתארת רעיונות עמוקים ותחושות עזות. פרופסור ישראל לוין כתב בספרו על היצירה לעיל כך: "בהכרתי ראיתיו כשיר הקודש העברי החשוב ביותר שלאחר התקופה המקראית; שאין עוד שיר בודד אחד שמשקף כמוהו - בהיקפו, בתכניו העשירים, ברוחב דעתו, בעמקות רעיונותיו, בעוצמת הביטוי למגוון גילוייה של החוויה הדתית ובערכיו השיריים - האסתטיים - את עולמה הרוחני של יהדות ספרד המוסלמית; שהוא איננו רק "אחת היצירות המופלאות ביותר של השירה ההגותית בספרות העולם" (כפי שסבור יצחק משה אלבוגן, "התפלה בישראל..."עמ' 259), אלא גם של השירה הלירית. ככל שרבו עייונַי בו גבר רצוני להקדיש לו מחקר מיוחד ומפורט - ואת פרי עבודתי הממושכת אני מגיש בזה לקורא כספר". שירתו של אבן גבירול כוללת ספרי שירי חול ושירי קודש יחד, כדרכם של משוררי ספרד.
בין יצירותיו הידועות בסדורי אשכנז קינת "שומרון קול תתן" הנאמרת בתשעה באב ביום ובלילה, "שעה נאסר וגם נמסר" בסליחות לשבעה עשר בתמוז, ופיוט שני זיתים לשבת חנוכה. בנוסח אשכנז המזרחי, נתקבלו פיוטי אהבה על הלכות ציצית וקריאת שמע לשבתות שלח וואתחנן,[3] וכן נתקבלו פיוטי גאולה על שיעבוד מלכויות לשבתות ספירת העומר.
יצירתו המפורסמת בתחום הלכתי-למחצה היא ה"אזהרות" לשבועות, כשהאזהרות שהוא כתב זכו אף לפירושים, כמו "זוהר הרקיע" של רשב"ץ ו"נר מצווה". ש"י עגנון וחיים נחמן ביאליק העריצו את כתיבתו של אבן גבירול והושפעו ממנה עמוקות. בסיפור הקצר של עגנון "הסימן" מתואר מפגש מיסטי בין המספר ובין שלמה אבן גבירול. במאמר/מסה "לכנוסה של שירת ספרד" תיאר חיים נחמן ביאליק את שירת ספרד, אבן גבירול ושאר כותביה/יוצריה כך: "אחרי כתבי-הקודש ואגדת התלמודים והמדרשים, אין ספק, כי אין לך מקצוע גדול ביצירת הדורות כולם מן השירה הספרדית, זו שעמלו בשכלולה ידי יוצריה הגדולים, אדירי רוח ואנשי מעלה כלם, דור אחר דור, עד היותה כארמון פלאים שגיא ונהדר, עומד בתפארתו לנס ולמופת לדור אחרון".
הנצחתו וייצוגיו בתרבות הישראלית והעולמיתעריכה
על שמו קרוי כפר גבירול ברחובות, רחוב אבן גבירול בתל אביב וכן רחובות בערים נוספות.
בשנת 2009 הקליטו ברי סחרוף ורע מוכיח אלבום שלם של שירי אבן גבירול, בשם "אבן גבירול, אדומי השפתות".
בשנת 2012 יצא במסגרת פרויקט עבודה עברית דיסק בשם "יהודה הלוי פינת אבן גבירול" המכיל שלושה משירי אבן גבירול. המשורר נתן יונתן כתב סונטה בשם "אבן גבירול" המנסה לפענח רבדים שונים מדמותו הגאונית, המיוחדת/השונה והמסתורית/אניגמטית של האמן שלמה אבן גבירול. בשנת 1970 הקימה עיר הולדתו מאלגה פסל ברונזה של דמותו, וציינה את המאורע בחגיגות יובל ובימי עיון ביצירותיו, בהשתתפות מלומדים מרחבי העולם.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
בקטלוג הספרייה הלאומית מאות פריטים של אבן גבירול. ספרי שירי חול ושירי קודש, פילוסופיה ופרשנות. אבן גבירול הוא אחד היוצרים העבריים האהודים והנפוצים ביותר. להלן כותרי ספרים עליו ועל יצירתו:
- חיים נחמן ביאליק, יהושע חנא רבניצקי, שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול, מקובצים על פי ספרים וכתבי יד, סדורים, מוגהים ומבוארים על ידי ח.נ. ביאליק, י.ח. רבניצקי, (אוצר שירת ישראל בספרד, כרך א'-ז'), הוצאת דביר, תל אביב, (שנת הוצאה לא ידועה).
- יעקב שלנגר, הפילוסופיה של שלמה אבן גבירול, הוצאת מאגנס, ירושלים, תש"ם.
- נחמיה אלוני ודב ירדן (כינסו וערכו), קובץ שירי חול לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי יד מן הגניזה ומקורות אחרים, ירושלים: תשכ"ט-1969.
- שרה גלוזמן, המשורר מסרגוסה סיפור חייו של המשורר שלמה בן יהודה אבן גבירול הוצאת ראובן מס ירושלים 1987
- זאב ברויאר, שירת הקודש של ר' שלמה אבן גבירול – תוכן וצורה, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשנ"ג,
- דב ירדן, יי שעה לחשי ורחשי: פיוט חדש לר' שלמה אבן גבירול, ירושלים: תשכ"ט-1969.
- דב ירדן, פשטים חדשים בשירי החול לרבי שלמה אבן גבירול, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"א-1981.
- דב ירדן (כינס וערך), קובץ שירי קודש לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי יד מן הגניזה ומקורות אחרים, ירושלים: תשכ"ט-1969.
- דב ירדן, מליצתי בדאגתי הדופה, לרבי שלמה אבן גבירול, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ו-1976.
- ישראל לוין (עורך), שלמה אבן גבירול: שירים (סדרת שירת תור הזהב), ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2007.[4]
- ישראל לוין, כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול, כולל מהדורה ביקורתית של כתר מלכות עם הקדמה, פירוש וחילופי נוסח, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2005.
- ישראל לוין, הסוד והיסוד: מגמות של מסתורין בשירתו של שלמה אבן גבירול, לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ'ו 1986.
- אליעזר שביד, הפילוסופים הגדולים שלנו – הפילוסופיה היהודית בימי הביניים, ר' שלמה אבן גבירול, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2007, עמ' 80–99
- מנחם לורברבוים, נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"א
- עזרא פליישר, "גלגוליו המופלאים של שיר ידידות לשלמה אבן גבירול", מחקרי ירושלים בספרות עברית ג, תשמ"ג (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצונייםעריכה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלמה אבן גבירול", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1278-1274, באתר HebrewBooks
- ג'יימס א' אורמסון (עורך), בן עמי שרפשטיין (עורך המהדורה העברית), אבן-גבירול, שלמה, בספר "פילוסופיה" באתר מט"ח
- ישראלה הלזנר, מתיה קם, שלמה אבן גבירול, באתר "תרבות•il"
- ציטוטים של שלמה אבן גבירול, באתר "בין המרכאות"
- חביבה ישי, שלמה אבן גבירול מאזין לקוראיו, באתר הארץ
- הרב אורי שרקי, רבינו סעדיה גאון, בעל חובות הלבבות, רבי שלמה אבן גבירול, בעל הכוזרי ועוד, מתוך הסדרה "מבוא לתורה שבעל פה", אתר מכון מאיר.
- ר' שלמה אבן גבירול באתר הזמנה לפיוט
- פיוטי ר' שלמה אבן גבירול באתר הזמנה לפיוט.
- אלי אשד, האישה המלאכותית של שלמה אבן גבירול, מגזין "יקום תרבות", פברואר 2012
- רפי שיניאק, "נפש אשר עלו שאוניה": לבחינת מקומו של שלמה אבן גבירול בהוראת הספרות בחינוך העברי בארץ מראשיתו, דפים 42, 2006, עמ' 112–153
- מירה שטרית, המשורר ובת-השיר: עיון משווה בין שירת ר' שלמה אבן גבירול ור' טדרוס הלוי אבולעפיה, שנתון שאנן, כרך ה', תשנ"ט, עמ' 75–99
- יוסף יהלום, 'לאור בוקר יחידתי נדודה' דיואן גבירול ומסורת שירת החול במורשתו, JSIJ 2, 2003, עמ' 83–95
- שלמה אבן גבירול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מכּתביו:
- מבחר הפנינים לאבן גבירול, שלמה ב"ר יהודה הספרדי, לונדון תרנט (1899)
- כתבי רבי שלמה אבן גבירול בפרויקט בן-יהודה
- ספר "מבחר הפנינים" המיוחס לאבן גבירול, באתר "דעת"
- ספר "תיקון מידות הנפש" המיוחס לאבן גבירול
- ביאליק ורביצקי, שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול, הוצאת דביר, תרפ"ח-תרפ"ט
- אזהרות, באתר HebrewBooks
- מקור חיים, ד״ר יעקב בלובשטיין תרגם בפעם הראשונה מרומית, ערך: ד״ר אברהם צפרוני, הוצאת מחברות לספרות, בסיוע מוסד הרב קוק, תל אביב, תש"י / 1950, באתר HebrewBooks
- רשימת מאמרים על רבי שלמה אבן גבירול באתר רמב"י
הקלטות של שיריו באתר הארכיון- כתב יד, מקור חיים, ירושלים, מאה 19, באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, אזהרות, רשב"ג, ניו יורק, באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, מבחר הפנינים, פרמה, מאה 13, באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, תיקון מידות הנפש, פרמה, מאה 14, באתר הספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ קיימות מספר גרסאות בנוגע לשנות חייו, בספרייה הווירטואלית של מטח מופיע הערך שלמה אבן גבירול מהאנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית ושם כתוב: "נולד במלגה סביב 2–1020 ומת ב-8–1057 או לפי עדות יחידה ב-70-1069." לעומת זאת בספר תחכמוני מהמאה השתים עשרה כתוב: "ובסוף ימי הנגיד נולד ר' שלמה הקטן אשר הניף בשמי השיר ולא בא עוד כבושם ההוא... ובן תשע ועשרים נרו כבה / ועד השלושים לא בא". בקיצור ספר זכר צדיק לרב יוסף אבן צדיק מופיע שמת בשנת ד'תת"ל.
- ^ שרה כ"ץ, "אבן גבירול כבעליו של ספר 'מבחר הפנינים'", מתוך: פיתוחים פתוחים ואטורים - עיוני מחקר ביצירת שלמה אבן גבירול; וכן 'על מחברו של ספר 'מבחר הפנינים', סיני קג עמ' קפ - קפב ; וראו גם: יהודה רצהבי, 'מקורותיו הערביים של 'מבחר הפנינים', סיני, קב, עמ' צז-קס.
- ^ לא ברור לחלוטין אם הוא התכוון לכתוב את פיוטים אלו להיאמר דווקא בשבתות אלו, או אפילו אם כתבם במקור כפיוטי אהבה. בכל מקרה כך נתקבל במנהג אשכנז המזרחי.
- ^ מבוא והקדמה מתוך הספר "שלמה אבן גבירול: שירים" באתר טקסט, פברואר 2007
| תקופת חייו של הרב שלמה אבן גבירול על ציר הזמן |
|---|
 |