שלמה גינוסר

מחנך ישראלי

שלמה גינוסר-גינסברג (16 באוקטובר 1889, חשוון תר"ן, אודסה31 בדצמבר 1968, י' בטבת תשכ"ט, ירושלים) היה פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט ישראלי. היה מחברי הוועדה המקימה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והמנכ"ל הראשון של האוניברסיטה. בנו של אחד העם.

שלמה גינוסר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 באוקטובר 1889
חשוון תר"ן
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בדצמבר 1968 (בגיל 79)
י' בטבת תשכ"ט
ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1922
בת זוג רוזה גינוסר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד באודסה לסופר אשר גינצברג ("אחד העם") ולרבקה לבית שניאורסון. למד בגימנסיה מקומית ובישיבתו של חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"). למד פילוסופיה באוניברסיטת פריז (סורבון): בשנת 1910 קיבל בה תואר Licence ès lettres וב-1913 Diplome d’études supérieures.

ב-1917 נישא לרוזה, משפטנית ופעילת ציבור (בתו של מרדכי בן הלל הכהן). במשך מספר שנים התגוררו השניים בלונדון והוא היה פעיל בהסתדרות הציונית המקומית. בשנת 1922 עלה עִמה לארץ ישראל והתמנה כמפקח על בתי הספר העבריים מטעם ממשלת המנדט. היה שותף להכנות שקדמו להקמת האוניברסיטה העברית וכיהן כחבר בוועדה המקימה. בין השנים 1937-1935 שימש כמנכ"ל האוניברסיטה הראשון.

ביוני 1949 מונה לציר ישראל הראשון באיטליה[1], והגיש כתב האמנה לנשיא איטליה לואיג'י אינאודי ב-14 ביולי[2][3]. החזיק בתפקיד עד אוגוסט 1951.

במשך עשרות שנים השתתף בקביעות בכתיבה פובליציסטית ברבים מעיתוני התקופה, ובהם "השילוח" (שאותו ערך אביו עד שנת 1902), "הארץ" ו"פלשתיין פוסט".

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.