שלמה זלמן מן-ההר

הרב שלמה זלמן מן-ההר (י"ג בתמוז ה'תרע"א, 9 ביולי 1911 – כ"ו באלול ה'תש"ס, 26 בספטמבר 2000) היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה ומחנך.

שלמה זלמן מן-ההר

עטיפת ספר על חייו של הרב
לידה	9 ביולי 1911 י"ג בתמוז ה'תרע"א ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	26 בספטמבר 2000 (בגיל 89) כ"ו באלול ה'תש"ס
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 26 בספטמבר 2000

תולדות חייו

נולד בעיר העתיקה בירושלים למשפחת ברגמן, מצאצאי אליעזר ברגמן "איש ירושלים". עקב קשיי פרנסה יצא אביו, הרב חיים יהודה ברגמן, לגרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה, שם גויס במהלך המלחמה לצבא הגרמני. לאחר המלחמה נאסרה על אביו החזרה לארץ ישראל, שעברה לשלטון המנדט הבריטי, בשל שירותו בצבא האויב, ולכן נאלצו בני משפחתו להצטרף אליו, לאחר פרידה של שבע שנים. כך, בהיותו בן תשע, הגיע שלמה יחד עם אמו ואחיו לנירנברג, שם למד בבית ספר יסודי גרמני. עם סיום בית הספר הוא נשלח לליטא, שם למד כעשר שנים: תחילה בישיבה לצעירים בקלם, בראשותו של הרב אליהו לפיאן, ממנה המשיך את לימודיו בישיבות הגדולות טלז ומיר.

בתרצ"ו 1936 שב לארץ ישראל. הוא נשא לאישה את קרובת משפחתו מתילדה לבית אגסי, ועִברֵת את שם משפחתו מ"ברגמן" ל"מן-ההר", כחלק מהחשיבות שייחס לשימוש בשפה העברית.

הרב מן ההר למד הוראה בסמינר המזרחי (לימים מכללת ליפשיץ), ואת צעדיו הראשונים בהוראה עשה ביסוד המעלה, סג'רה ושדה יעקב (שם גם מונה לרב המושב). בסוף שנת תש"ה (1945) שב עם משפחתו לעיר העתיקה בירושלים, לאחר פטירת אביו.

בזמן מלחמת העצמאות נמנה עם תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה והתמנה לחבר בוועדה האזרחית, שהייתה מסונפת ל"הגנה" וטיפלה בכל ענייני התושבים באזור הלחימה. עם נפילת הרובע היהודי בתש"ח (1948), נלקח יחד עם לוחמי העיר העתיקה ותושביה (הגברים) לשבי הירדני באום אל ג'מאל, והיה חבר הנהלת מחנה השבויים ורבם של השבויים. בתקופת השבי בירדן עסק בהתלבטויות הערכיות, ההלכתיות והשרידות של הציבור שהיה עמו. בכ"ב בשבט ה'תש"ט שוחרר עם יתר השבויים. מאז בכל שנה נהג לערוך סעודת מצווה בתאריך זה, ואחרי מלחמת ששת הימים היה, בנוסף לכך, עורך תפילת הודיה בכותל המערבי.

לאחר שובו מן השבי חזר לעבוד בהוראה. עד פרישתו לגמלאות, וגם אחרי כן, לימד במסגרות שונות: בבית הספר התיכון לנערים "מזרחי" (לימים תיכון הימלפרב), בסמינר למורים ע"ש ליפשיץ, במכללה ללימודי היהדות בבית-וגן ובמכון מרחבים. במהלך השנים לימד בעיקר תלמוד, הלכה, תנ"ך ולשון הקודש.

בשנת תש"ך (1960), מונה לרבה של שכונת בית וגן בירושלים, שימש כרב בית הכנסת המגדל. בתפקיד זה שימש קרוב לארבעים שנה. היה אהוד על הציבור עקב יחסו החם לכל מי שפנה אליו. לימד תורה לבני קהילתו ומחוצה לה והיה ידוע כרב וכפוסק הלכה לציבור רחב.

כאשר הוענק לו התואר יקיר ירושלים, סירב להגיע לטקס, שנערך בעצם ימי החנוכה בתיאטרון ירושלים, בנימוק (שאותו הסביר במכתב לראש העיר) שאין בכוונתו לשנות מדרכו ומחינוכו ולהיכנס לתיאטראות כמנהגי היוונים. ראש העיר העניק לו את התואר בטקס פרטי בלשכתו.

רחוב על שמו נקרא בשכונת חומת שמואל (הר חומה) בירושלים.

משפחתו

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

אשתו הרבנית מטילדה לבית אגסי נולדה בירושלים העתיקה בכסלו תרע"ד ונפטרה בח' באלול תשע"ב. בצעירותה הייתה מדריכה ומורה בבית היתומות וינגרטן. שליטתה בשפה האנגלית סייעה לה כאשר בעלה היה בשבי והיה צורך להתכתב עמו בשפה זו. היא אף תרגמה עבור נשים רבות את המכתבים שהן קיבלו מיקיריהן וכתבה עבורן מכתבים באנגלית ששוגרו למעצר בעבר הירדן.

בנותיו הן:

• נעמי גוטפריד אשת חינוך, ניהלה את בתי הספר נעם וצביה
• פועה שטיינר סופרת, ומחברת ספרים
• יהודית גואלמן, הייתה אשת חינוך, מורה ללשון והיסטוריה, ובצעירותה עסקה בהקניית השכלה לנשים מבוגרות
• רות שפירא, לפני פרישתה לגמלאות הייתה מרצה לתקשוב וטכנולוגיה במכללת 'אפרתה'. חיברה את הספר 'להצליח עם המחשב' ו 4 חוברות לילדים ללימוד וורד
• אסתר שטרנברג מחברת ספרים, חיברה סידור מותאם לילדים וילדות עם צרכים מיוחדים
• בנו, הרב חיים, שימש כראש ישיבת "תורת ירושלים" של קהל עדת ירושלים. בשנת תשע"ב הוקמה ישיבה בראשותו בשכונת רמות בירושלים. בהמשך עברה לעיר ביתר עילית.

חתניו הם:

• הרב יעקב כהן, היה ממייסדי ישיבת ירושלים לצעירים
• הרב שלמה גוטפריד, היה מייסד ומנכ"ל של חברת "יהודה- ייצוא וייבוא"
• הרב חיים שטיינר כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב
• הרב יששכר גואלמן, כיהן כמפמ"ר לתנ"ך
• ישעיהו (שייקה) שפירא (בנו של רבי אלימלך שפירא מתל אביב) איש חינוך, מדריך ומייעץ למנהלי בתי ספר בארץ ובעולם ובעל אתר "שו"ת הלכה אקטואלי"
• הרב עמיאל שטרנברג, ראש ישיבת הר המור

• כלתו, הרבנית מרים מן ההר מכהנת כמורה לתולדות עם ישראל בסמינר בית יעקב הישן

מבין נכדיו:

• נכדתו ד"ר יפעת אדרעי חוקרת גנטיקה של מחלות בבית הספר לרפואה הדסה עין כרם
• נכדו אמוץ שפירא הוא כתב בתאגיד השידור הישראלי

עמדותיו

ביום העצמאות הניף דגל ישראל מחוץ לדירתו ואמר הלל כדעת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. אחרי שחרור ירושלים העתיקה האיץ בכוהנים, ובמיוחד בנכדיו, ללמוד הלכות מקדש וקודשיו ולהיות נכונים בפועל לחידוש עבודת המקדש. הוא הצטרף לעמותת "עטרה ליושנה" העוסקת בגאולת בתים וקרקעות בירושלים העתיקה. בנוסף, העביר שיעורים בנושאי המקדש, בין השאר בישיבת עטרת כוהנים.

במשך שנים לימד תנ"ך, בעיקר במכללה ירושלים ובמכון מרחבים. דרכו הייתה לבאר את המקראות על פי דברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים. סבר שיש להדגיש את הצדדים ההלכתיים שבתנ"ך, ולראות בדמויות התנ"ך מי שהלכו לאורה של ההלכה בכל צעד. סבר שאין צורך להתעסק הרבה בצדדים ראליים של המקרא (כמו צמחייה וגאוגרפיה), אלא בעיקר להבין מכל פרק בתנ"ך מהו דבר ה' ומה המידות שנלמדות ממנו.

שנים רבות למד שבעה דפי גמרא ליום וכך סיים בכל שנה את התלמוד. במשך עשרים וחמש שנה היה מורה לגמרא בבית הספר התיכון לנערים "מזרחי" (לימים תיכון הימלפרב). הוא היה בוחן בבחינות בגרות בתלמוד מטעם משרד החינוך. לימד קרוב לארבעים שנה גמרא בבית הכנסת בשכונתו והדגיש בפני בני קהילתו את חשיבות קביעת העתים לתורה.

סבר כי המטרה שנקבעה בלימוד גמרא בחינוך הממלכתי-דתי - להצליח בסוף כיתה ח' להבין שיעור של "בעלי בתים", ובסוף התיכון להגיע ליכולת "ללמד שיעור לבעלי בתים" - אינה מושגת. הוא הציע כי בבית הספר היסודי ילמד תלמיד שני סדרי משנה עם ברטנורא ובמהלך בית הספר התיכון ילמד עוד ארבעה סדרי משנה ורש"י על כל החומש. הרב מן-ההר ראה את קיומו של החזון בהשקעה מרבית בלימוד תורה החל מהגיל הרך, תוך הקדשה מינימלית ללימודי חול, על פי הדגם של תלמודי התורה.

הרב מן-ההר התרעם על הרואים בהעתקה בבחינות עבירת משמעת שאפשר להשלים עמה כל עוד היקפה מצומצם. לדבריו קבלת ציונים גבוה יותר בעקבות העתקה יכולה להוביל בעתיד לגמול חומרי (כגון קבלת משכורת גבוהה יותר) ובכך יש גנבה. גם מורה שמתרשל במניעת העתקות, מועל בתפקידו ולמעשה גונב. "האם נסכים לחנך את תלמידינו שמותר לאכול מעט טריפה, ומותר לחלל מעט שבת, ומותר לגנוב מעט ולמעול מעט ולשקר מעט, ובלבד שנשמור על מידה המתקבלת על הדעת?"

מספריו

• מהר שלם - עיוני תנ"ך ; ענייני מקדש (מערכת: הרב יששכר גואלמן, הרב נריה גוטל, הרב יגאל שפרן), מרחבים, מרכז תורני ליהדות ולחינוך ירושלים, תשנ"ט
• דיני כשרות הבית, השכל - מכללה ירושלים, תשכ"ז
• הארץ ומצוותיה בהשתתפות יהודה איזנברג, השכל - מכללה ירושלים, תשכ"ט.
• דיני צבא ומלחמה יחד עם יששכר גואלמן, יהודה איזנברג, השכל - מכללה ירושלים, תשל"ג. הספר זכה בפרס ירושלים לתרבות תורנית לשנת תשל"ב ועודכן בשנת תשס"א.
• מועדים : מעגל השנה וחגי ישראל על פי המקורות, בהשתתפות יהודה איזנברג, ספריית השכל - עולם הספר התורני, תשנ"ט
• צידה לדרך יועץ הלכתי למחבר הספר חתנו ישעיהו שפירא, על הלכות לנוסע הדתי לחו"ל

פרסומים נוספים

• על העתקות בשיעורי הבית ובבחינות - אין מתריעין די נגד תופעה זו, שמעתין - ביטאון איגוד מורים למקצועות הקודש, גיליון 19
• על החינוך לטהרת המשפחה - תשובה לשואל על ההזנחה בתחום זה, עקרונות הסברה לבנים ולבנות, שמעתין, גיליון 17
• חינוך ממלכתי-דתי; הרהורים ותהיות- הרקע והמטרות של החמ"ד. חוק חינוך ממלכתי ומטרותיו. מקומו של לימוד הגמרא בבתיה"ס: הכותב מציע להמעיט בלימוד גמרא ולהרבות כנגד זה בלימוד משנה וחומש עם רש"י. (ראו לעיל) גיליון 35

לקריאה נוספת

• פועה שטיינר, ההר הטוב הזה, חייו ופועלו של הרב שלמה ז. מן-ההר, הוצאת המשפחה ו"רשת צבי"ה", ירושלים תשס"ח
• פועה שטיינר, מתוך ההפיכה – חוויותיה של ילדה בין חומות ירושלים במלחמת תש"ח, ירושלים תשמ"ג, מהדורה שתים-עשרה מורחבת יצאה בתשע"ב.
• ש. בת-ציון, לכתך אחרי במדבר, על המצור בעיר-העתיקה והשבי בעבר הירדן, הוצאה פרטית, ירושלים תשס"ו
• אלידע בר-שאול, הרב מן-ההר, מעייני הישועה – פינה ירושלמית, פרשת יתרו, תשס"ח

קישורים חיצוניים

• אתר משפחתי לזכרו
• י. אד, פסיפס ירושלמי: שכונת "בית וגן", הצופה, 19 באפריל 1960, עמ' 2
• ידידיה הכהן, "כל חייו ציפה והתכונן לבניין המקדש", באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2008
• חגית רוטנברג, עולה בהר ה' - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 28 בפברואר 2008
• רשימת המאמרים של שלמה זלמן מן-ההר באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של שלמה זלמן מן-ההר, באתר רמבי"ש
• שלמה מן ההר (1911-2000), דף שער בספרייה הלאומית