פתיחת התפריט הראשי

שלמה זלמן ריבלין (1884–1962) היה חזן, מלחין ומורה לחזנות. העמיד דורות של חזנים במכון "שירת ישראל"[1] ובמקהלת בית הכנסת "שירת ישראל" בירושלים שייסד וניהל, וכונה "רבם של החזנים"[2][3][4][5]. היה פעיל ציבור בירושלים, דרשן, וכן עסק בחקר תולדות היישוב האשכנזי הפרושי בירושלים.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בירושלים, בנו של יוסף ריבלין. למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים. הוכשר לחזן במכון לחזנות של פרופסור אברהם צבי אידלסון ואצל החזן אייזנר. בשנת 1901 נישא לקרובת משפחתו הדסה בת שניאור זלמן ריבלין.

היה פעיל ציבור ביישוב הישן בירושלים. היה חבר ועד העיר האשכנזי ליהודי ירושלים, מנהל בוועד הכללי "כנסת ישראל", יו"ר ועד כולל רייסין, ממייסדי ומנהלי "בית היתומות הכללי", מזכיר ומנהל בחברת "בנין היישוב". ייסד את חברת "עליית שבטים" לבניין בית כנסת מרכזי גדול לכל עדות ישראל בירושלים.

היה חבר ופעיל באגודת אחוה. בביקוריו באנגליה פעל לייסוד לשכת "משה מונטיפיורי" בלונדון ולשכה במנצ'סטר לאגודת "אחוה" העולמית. בהופעותיו הציבוריות באנגליה השפיע על יהודי אנגליה לסייע למען ענייני התורה והדת ולהשתתף ברכישת קרקעות בארץ ישראל.

בשנת 1925 חיבר מלון עברי-אנגלי-אידי. כמו חיבר את ספר "דברי שלמה" (שני חלקים) - חידושים על הש"ס.

חזן ומורה לחזנותעריכה

במשך עשרות שנים שימש חזן ראשי בירושלים. בשנת 1902 ייסד יחד עם פרופסור אידלסון את המכון והמקהלה "שירת ישראל". כונה "רבם של החזנים". הכשיר דורות של מאות חזנים, שרבים מהם תפסו משרות חזנות בארץ ובתפוצות. בין תלמידיו: אליהו גרינבלט, חיים אדלר, פרופסור אליהו שלייפר, יצחק רקובסקי.

כמו כן הקים בית ספר לדרשנות בשם "מדרש שלמה".

בשנת 1931 חיבר ספר תווים בשם "שירי שלמה" לחזנים וכן אוסף נעימות עממיות לזמירות ולתפילות כל השנה. ייצר סגנון מוזיקלי שאיחד ושילב מסורות אירופאיות ומזרחיות. פרסם בעיתונות מאמרים לקביעת זמרת-קודש בין-עדתית אחידה.

היסטוריון של תולדות היישוב האשכנזיעריכה

ריבלין היה היסטוריון חובב של תולדות היישוב האשכנזי בירושלים מאז עליית תלמידי הגר"א בשנת 1909 בהנהגת סב-סבו רבי הלל ריבלין, ומומחה בתולדות בני משפחת ריבלין ורבניה.

פרסם סדרת ספרים בנושא: "חזון ציון - שקלוב וירושלים", "מוסד היסוד", "דורש לציון". נמנע להציג את עצמו כמחבר ספרים אלו והציג אותם כערוכים בידי בנו.

כמו כן חיבר את הספר "מדרש שלמה" ובו ליקט דרשות של מייסדי היישוב בארץ ישראל מבית מדרשו של הגר"א.

בנו שמואל ריבלין המשיך בדרכו המוזיקלית של אביו וכן היה שותף בחקר תולדות היישוב באשכנזי הפרושי בארץ ישראל.

לקריאה נוספתעריכה

  • ראובן גפני, החזן הטוב הוא נשמת בית הכנסת: ר' שלמה זלמן ריבלין, שירת ישראל ועיצוב עולם החזנות והדרשנות בירושלים, עת-מול גיליון 207

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה