שלמה טיקוצ'ינסקי

היסטוריון ישראלי

שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי. תחום התמחותו הוא ההיסטוריה של עולם הישיבות במזרח אירופה ובארץ ישראל, והחברה החרדית בישראל.

שלמה טיקוצ'ינסקי
לידה 7 במאי 1966 (בן 58)
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד לרב רפאל יונה טיקוצ'ינסקי, בעת שכיהן כר"מ בישיבת הנגב בנתיבות. לימים כיהן אביו כראש ישיבת ירוחם והמשפחה עברה להתגורר בירוחם. למד בישיבות בית התלמוד, מהרי"ל דיסקין, פוניבז', וכן אצל אביו בישיבת ירוחם. לאחר נישואיו לבתו של הרב שמואל דיקמן, התגורר בירוחם, שימש כמגיד שיעור ורב בית כנסת, ועמד זמנית בראשות כולל במדרשת שדה בוקר. לאחר פטירת אביו ערך את כתביו והוציאם לאור בספר "ושב ורפא לו" (תשנ"ב).

בשנת 2001 השלים תואר ראשון במחשבת ישראל ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 2004 השלים את התואר השני. עבודת הגמר, בהנחיית פרופ' עמנואל אטקס, עסקה בהיבטים המתודולוגיים וההיסטוריים של דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה ה-19. בעבודתו חקר טיקוצ'ינסקי את דרך הלימוד ה'בריסקאית' ואופן התקבלותה בישיבות. בשנת 2007 זכתה העבודה בפרס דב רפל להגות בחינוך היהודי.

בין השנים 2005–2007 היה עמית ב'סכוליון' – מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2010 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור, אף היא בהנחיית פרופ' אטקס, עוסקת בישיבות תנועת המוסר הליטאית, ובעלייתן מליטא לישראל בראשית המאה ה-20.

מאז סוף שנות ה-90 עוסק טיקוצ'ינסקי במגוון תפקידי הוראה, מחקר ועריכה אקדמית, ומפרסם מאמרים בתחומי התמחותו בבמות שונות. ריכז ועמד בראש פרויקטים במכון ון ליר, שעסקו בנושאי יהדות, חינוך והיסטוריה יהודית. כמו כן עסק בהנחיית קבוצות בבתי מדרש ליהדות ובהם מכון הרטמן ובית מדרש אלול. משמש מדריך אקדמי של סיורי מורשת במזרח אירופה, ומנחה באוניברסיטה הפתוחה.

בין השנים 2011-2010 כיהן כמנהל האקדמי של הקמפוס החרדי במכון לנדר. מאוחר יותר החל להתעניין ברוחניות נוסח המזרח ואף ערך מסע בהודו, שתועד ביומן רוחני תחת השם 'ליטאי בהודו'.

בשנים 2020–2022 חילק זמנו בין ישראל לגרמניה, ושימש בתפקיד חינוכי ורבני בדרזדן ובקהילות נוספות.

באוגוסט 2022 מונה לרבה של קהילת סנט גאלן בשווייץ.[1][2]

ספריו

עריכה
  • למדנות, מוסר ואליטיזם: ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל, בהוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ו.
  • ליטאי בהודו, 2012.[3]
  • זה זה זה: בשנת 2019 פרסם טיקוצ'ינסקי ספר שירים בהוצאה עצמית. השיר המרכזי בספר נקרא "דברי קהלת השני"[4].

ספרים שערך

עריכה
  • ושב ורפא לו (תשנ"ב)
  • ישיבות ליטא – פרקי זכרונות (עריכה משותפת עם פרופ' עמנואל אטקס), הוצאת מרכז זלמן שזר ומרכז דינור, 2004
  • האיר פני כל המזרח עד שבחברון – ספר היובל לישיבת חברון, ירושלים, 2009
  • מעין זך מחלמיש צור – קורות חייו של הרב דב שוורצמן, ספר הזיכרון לרבי דוב שוורצמן, תשע"ג.
  • רבי ראובן כץ - רבה של אם המושבות – קורות חייו של הרב ראובן כ"ץ רבה של פתח תקווה, תשע"ג.
  • אעברה נא - סיפורו העלום של הרב דב מעייני, תשע"ה. בשיתוף רבקה מנוביץ-מעייני.
  • בא יבא ברון - פרקי חיים של פרופ' רון פלר (כולל אביו ע"ד זאב פלר, ומשפחות טפר ומץ), 2018.

ממאמריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מכּתביו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Shlomo Tikochinski, פייסבוק
  2. ^ ידיעה ב St. Galler Tagblatt, ‏2. September 2022
  3. ^ שלמה טיקוצ'ינסקי, ‏ליטאי בהודו, באתר Academia.edu
  4. ^ אלון שלו, ‏סקירת הספר, השילוח, גיליון 16, אוקטובר 2019