שלמה יהודה ליב אליעזרוב

ראב"ד ומנהיג קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (בקיצור שיל"א; ה'תרכ"גכ"ז בטבת ה'תשי"ב) היה ראב"ד ומנהיג קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון. שליח לקהילת יהודי בוכרה בסמרקנד.

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה תרכ"ג
פטירה כ"ז בטבת תשי"ב (בגיל 89 בערך)
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות חברון, סמרקנד, ירושלים
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו הרב שמעון מנשה חייקין, הרב אליהו מני.
תלמידיו הרב סלימאן מנחם מני, הרב מרדכי פנחסוב, הרב חזקיה קייקוב
חיבוריו שאילת שלמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

נולד בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לרב אליעזר שמעון קזרנובסקי מצאצאי האדמו"ר הזקן. כשהיה בן עשר שנים עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בעיר חברון. בחודש סיון שנת תר"מ נשא לאישה את מרת חנה ברכה בתו של הרב דובער הלוי אשכנזי. אחרי חתונתו שינה את שם משפחתו ל"אשכנזי", שם-משפחת אשתו.

למד אצל ראב"ד עדת האשכנזים בחברון הרב שמעון מנשה חייקין והיה תלמידו המובהק, כן למד אצל רבי אליהו מני, שבמשך השנים אף הכין את כתביו לדפוס. את ה'קבלה' לשו"ב קיבל מקודמו ברבנות חברון רבי דובער אפרת.

בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם[1]) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר סמרקנד מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו אדמו"ר הרש"ב[2], שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית (לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם). במשך זמן כהונתו פתח ישיבה[3][4] ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה[5], לשם כך מינה את תלמידו בכירו שו"ב מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח בית דין בסמרקנד, וכיהן בו כדיין יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.

שהה בעיר זו לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר.

היה חסיד של רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש. בשנת תרס"ג מונה לרבה האשכנזי של חברון, במקום הרב דובער אפרת שעזב לירושלים. היה ידיד קרוב של רבה הספרדי של העיר - רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד. הוא הקים בחברון את ישיבת תורת אמת וישיבת מגן אבות ועמד בראשם.

בן משפחתו ורבו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, מינה אותו להיות נציגו ובא כוחו לארץ ישראל, והטיל עליו שליחויות שונות.

ספרו 'שאילת שלמה' הוא שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך.

הרב אליעזרוב נפטר בירושלים בכ"ז בטבת תשי"ב. בשנת 1987 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו[6].

בנו היה הרב אברהם אליעזרוב. נכדו הוא הרב דב בער אליעזרוב.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה