שלמה ממן
שלמה ממן (נולד ב-10 באוקטובר 1953) הוא כוריאוגרף ישראלי העוסק במיוחד בריקודי עם. הוא מייסדן ומנהלן האומנותי של להקות מחול רבות בישראל; חתן פרס ישראל לתיאטרון, מחול ואופרה לשנת ה'תשפ"ה[1].
 | |
| לידה |
10 באוקטובר 1953 (בן 71) טבריה, ישראל  |
|---|---|
| תחום יצירה | מחול |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל |
  | |
ביוגרפיה
עריכהממן נולד ב-1953 בטבריה, לאמילי, ילידת תוניס, ויעקב, שעלה לישראל ממרוקו[2]. הוא הבן הבכור במשפחה בת תשעה ילדים[2]. כבן למשפחה מסורתית, למד בבית הספר הדתי "תחכמוני" שבעיר ואחר כך, בישיבה התיכונית שבקריית שמואל ובתיכון "בגליל" בטבריה[2]. באותה תקופה, רקד בלהקה העירונית של טבריה, בהדרכתו של יגאל פרי, ועוד כנער, למד בשנים 1969–1970 באולפן למדריכים לריקודי עם בעפולה, בניהולו של גיורא קדמן[2].
את שירותו הצבאי עשה בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים ובמהלך שירותו, לחם במלחמת יום הכיפורים בחזית רמת הגולן ובקרבות באזור מעבר המיתלה[2].
ב-1975, לאחר השחרור מצה"ל, הצטרף ללהקת "ענבל", בראשותה של שרה לוי-תנאי, ובמסגרת הלהקה, הופיע כרקדן כמחצית השנה בסבב הופעות בארצות דרום אמריקה. אחר כך, הצטרף ללהקת כרמון ובמסגרת זאת, הופיע גם בפריז במשך חודשיים, עם תזמורת בניצוחו של יצחק גרציאני, ולצד הזמרים יזהר כהן, אילנית ועוד.
עם שובו ממסע ההופעות בפריז, הקים להקה עירונית בטבריה, שפעלה בחסות מחלקת התרבות של העירייה.
בשנים 1982 ו-1983 יצר את הכוריאוגרפיה להופעות של השירים "הורה" ו"חי" בתחרות הזמר של האירוויזיון, שהגיעו שניהם למקום השני, והשתתף בהם כרקדן. ב-1982, הוא גם יצר את הכוריאוגרפיה להופעת השיר "הפרח בגני" בפסטיבל הזמר המזרחי, כשהרקדנים היו מלהקת המחול בניהולו מטבריה.
ממן הקים להקות מחול עירוניות-יצוגיות במספר ערים בישראל[2]. בין היתר, יסד את הלהקה של מרכז בית ברבור בדרום תל אביב, שבין בוגרי הלהקה, אלי מזרחי ואחותו, מירי מזרחי. להקות שניהל הופיעו בכוריאוגרפיות שיצר באירועים רבים כגון טקס הדלקת המשואות, נעילת המכביה, "פעמוני היובל" ומופעים ליום העצמאות. בכרמיאל הקים ממן גם את מיזם "בית ספר רוקד", במסגרתו כל תלמידי בתי הספר בעיר למדו ריקודי עם.
במסגרת שירות המילואים שלו, הקים את הלהקה הייצוגית של חיל האוויר. משנת 2018, הוא משמש כוריאוגרף ומנהל אמנותי של להקת "גלגלי ראשון" - להקה המשלבת רקדנים "עומדים" עם נכים היושבים בכיסאות גלגלים.
בשנת 2000 מונה לשמש מחליפו של יונתן כרמון כמנהל האומנותי של פסטיבל המחול בכרמיאל. ממן שימש מאז בתפקיד זה במשך שני עשורים[3]. במקביל, וגם לאחר שפרש מפסטיבל המחול המוביל בישראל, עסק בניהול אומנותי ובהפקות מפגשי להקות ברחבי המדינה.
ממן חיבר למעלה מ־300 ריקודי עם ישראליים, 300 ריקודי כוריאוגרפיה לבמה, הפיק 10 תקליטים ו-3 דיסקים לריקודי עם. ריקודים רבים מפרי יצירתו הפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור הישראלי. ביניהם, "גוונים", "שירי לי כנרת", "בלדה למעיין" ו"פרח הלילך". סגנון יצירותיו הושפע מרקע ילדותו, מהישיבה, סגנון החסידות ולהקת ענבל, שהביאה בפניו חשיפה לתרבות התימנית. הוא הושפע ביצירותיו גם מהתנ"ך ומהמסורת היהודית.
ממן שימש יו"ר ארגון המרקידים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות. הוא חבר במועצה לתרבות ואומנות ובהנהלה האומנותית של "אמנות לעם".
הוא זוכה פרס שר החינוך נפתלי בנט בתחום המחול לשנת תשע"ז.
בשנת 2025 זכה ממן בפרס ישראל לתיאטרון מחול ואופרה. בנימוקי הפרס קבעה הוועדה כי ”שלמה ממן מקשר בין ריקוד העם הבימתי לבין ריקוד העם ההשתתפותי ותורם לפריחת ריקודי העם כאמנות מחברת ומרפאת”[4].
ממן היה נשוי ללוסי ממן, רקדנית וכוריאוגרפית בעצמה[5][6], ולשניים בת[7][3].
קישורים חיצוניים
עריכה
שלמה ממן, ברשת החברתית פייסבוק- שלמה ממן, באתר ארגון המרקידים והכוריאוגרפים לריקודי עם בארץ ובתפוצות
- שיראל דילר, חתן פרס ישראל בתחום תיאטרון מחול ואופרה: הכוריאוגרף שלמה ממן, בעיתון מקור ראשון, 4 בפברואר 2025
- אייל לוי, חתן פרס ישראל: "סוף סוף זכינו להכרה שחלמנו עליה", באתר ישראל היום, 29 באפריל 2025
הערות שוליים
עריכה- ^ נועם (דבול) דביר, הכוריאגרף והאמן הרב תחומי שיזכו בפרס ישראל לשנת תשפ"ה, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2025
- ^ 1 2 3 4 5 6 דוד בן אשר ונאווה גלוסקא, מאחורי הקלעים עם שלמה ממן, מתוך גיליון 93 של "רוקדים-נרקודה", יולי 2015; עמ' 3; באתר "רוקדים-נרקודה"
- ^ 1 2
רוקדת - ביצוע: ליטל ממן; מחווה לכוריאוגרף שלמה ממן בסיום 20 שנה כמנהל אמנותי של פסטיבל כרמיאל, סרטון בערוץ "ערוץ המחול הישראלי - Israeli Dance Channel", באתר יוטיוב, אוגוסט 2019
- ^ פרס ישראל יוענק לכוריאוגרף שלמה ממן ולאמן בלו סימיון פיינרו, באתר ynet, 4 בפברואר 2025
- ^ אופטימי, חם ולבבי, מתוך גיליון 105 של "רוקדים-נרקודה", ינואר 2021; באתר "רוקדים-נרקודה"
- ^ הילה אהרון בריק, המחול העממי מצדיע לקולנוע הישראלי, באתר "הבמה", 15 ביולי 2010
- ^ את חייבת לרקוד בלהקת כרמון, מתוך גיליון 103 של "רוקדים-נרקודה", אפריל 2020; באתר "רוקדים-נרקודה"
