שלמה קוק

רב ישראלי

הרב שלמה זלמן הכהן קוק (כ"ז באייר תרפ"ט, 6 ביוני 1929 - כ"ח בכסלו תשל"ב, 15-6 בדצמבר 1971) היה רבה של רחובות. נהרג בתאונת דרכים עם אשתו יהודית ושניים מילדיהם.

הרב שלמה קוק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1929
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1971 (בגיל 42 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יהודית קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
אב רפאל קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים בן ציון קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בבית מנדלבאום שבירושלים לרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבוים, ולרב רפאל קוק (בן אחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק), שכיהן לימים כרבה של טבריה. למד בבית הספר הירושלמי "גאולה" ובישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחר מכן בשנים תש"ו-תשט"ו בישיבת חברון בירושלים[1]. בגיל שש עשרה הצטרף להגנה, ובעודו תלמיד בן שמונה עשרה היה בין ראשוני המגינים במלחמת העצמאות, והתנדב למבצעים נועזים, שזיכוהו באותות הצטיינות.

בשנת תשי"ד שימש זמנית כר"מ בישיבת עץ חיים במונטרה בשווייץ. בתום לימודיו בישיבת חברון נסמך לרבנות בידי הרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג, צבי פסח פרנק, יעקב חי זריהן, שלמה יוסף זוין ויחזקאל סרנא.

בשנת תשט"ו נישא ליהודית, בתו של הרב דב כ"ץ, מחבר סדרת "תנועת המוסר". לאחר נישואיו שהה במשך שלוש שנים בעיר רמסגייט שבאנגליה, וכיהן בה כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים. בשנים תשי"ח-תשי"ט למד בכולל האברכים של ישיבת חברון. במקביל נתמנה לרב צבאי של מחוז ירושלים ושימש בתפקיד במשך שבע שנים. במלחמת ששת הימים היה בקבוצת הרבנים הצבאיים שהתלוותה אל חטיבת הצנחנים בכיבוש הכותל המערבי[דרושה הבהרה].

למד דיינות, ובשנת תשכ"ה (1965) נתמנה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב[2]. באותו זמן התגורר בקריית ישמח משה, וייסד שיעורים בסביון הסמוכה. בשנת תשכ"ח (נובמבר 1967) התמנה כרב הראשי ואב"ד רחובות, שם חיזק את מוסדות התורה והעביר שיעורים לכל שכבות הציבור[3].

בחנוכה תשל"ב (1971) שב עם אשתו, שלושה מילדיהם ונוסע נוסף במכוניתם מירושלים לרחובות. במעבר המסילה בכביש 411, סמוך לקיבוץ חולדה, התנגשה מכוניתם ברכבת[4]. ההורים, שני הילדים הבוגרים ונוסע נוסף נהרגו והניצולה היחידה הייתה בתם הקטנה יוכבד, שהייתה אז בת עשר[5]. לפני ההלוויה נערכו דיונים היכן לקבור את ההרוגים - במקום מגוריהם רחובות או בסמוך לקבר אביו בטבריה. לבסוף הוחלט, על פי בקשת חותנו הרב דב כ"ץ, לקוברם בירושלים, עיר מגוריו. הזוג ובניהם מנחם-דן ונחמן-נתן נקברו בקבר משותף בחלקת הנביאים שבהר הזיתים, בסמיכות לרבים מבני משפחתם. לימים התגלתה צוואתו ובה נכתב שהוא מבקש לקוברו בהר הזיתים: "כן יזכנו ה' בתוך כל ישראל לקום לתחייה ולקפץ להר המוריה לעבודת בית המקדש אשר בה נשמח כולנו כהנים בעבודתם". לאחר מותם יצא לזכרם ספר הזיכרון "ראיתי בני עלייה".

בעצת הרב שך, עברה אמו, הרבנית רחל קוק, להתגורר בבית המשפחה ברחובות ולגדל את ארבעת היתומים[6]. כעבור זמן התמנה אחיו הצעיר, הרב שמחה הכהן קוק, לרבה של רחובות[7]. ביתו שברחובות שימש משכנה הראשון של ישיבת מאור התלמוד, וכיום שוכנת בו הישיבה לצעירים חכמת שלמה, הקרויה על שמו[8], בראשות הרב יעקב אליעזר ליזרוביץ', חתן הרב שמחה הכהן קוק.

בניו ממשיכים את מורשתו בשדה הרבנות והחינוך: בנו הרב בן ציון קוק מכהן כראש בית הוראה הכללי - ירושלים, מחבר ספרי הלכה והיה נחשב למקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב. בנו הרב אוריאל קוק הוא איש חינוך שהקים רשת תלמודי-תורה ברחבי ישראל ועומד בראש 'בית ועד למחנכים' - ארגון להכשרת מחנכים ומורים במגזר החרדי.

חתניו הם הרב אליאב מאיר, רבו לשעבר של היישוב גמזו, והרב דוד וילמן, המכהן כר"מ בישיבה בירושלים. נכדיו הם העיתונאים ידידיה מאיר ושלמה קוק, והזמר יצחק מאיר.

אחיו הם: הרב שמחה קוק, הרב אברהם יצחק קוק והרב נחום קוק.

חלק מכתביו על פרשת השבוע ונושאים נוספים קובצו על ידי בנו הרב בן ציון בספר מחשבת שלמה[9]

עץ משפחת קוּק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
 
 
 
 
 
 
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
רייזא רבקה
 
אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
 
אלטה בת שבע
 
דב בער קוּק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה
 
שלום נתן רענן
 
בתיה מרים
 
צבי יהודה הכהן קוק
 
פרידה חנה
 
ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי (גורדין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר שפירא
 
 
 
 
 
צפורה
 
מרדכי פרום
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוּק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה קוק
 
לאה קוּק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביטל
 
אברהם ישראל סילבצקי
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוּק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוּק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 
 
 

קישורים חיצוניים

עריכה

ממאמריו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו איגרת המלצה משנת תשט"ו שכתב עבורו ראש ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא.
  2. ^ ראו: תיק הרב שלמה הכהן קוק באתר ארכיון המדינה
  3. ^ הרב שלמה הכהן קוק נבחר כרבה של רחובות, הצופה, 20 בנובמבר 1967
  4. ^ נהרגו הרב קוק מרחובות רעייתו, שני בניהם וקרובם, מעריב, 16 בדצמבר 1971
  5. ^ ידידיה מאיר, ‏אסון הרכבת של משפחתנו, באתר כיכר השבת, 12 באוגוסט 2010
  6. ^ כשעלתה ההתלבטות לנוכח גילה המבוגר (מעל 70), השיב הרב שך: "מי שחי עם צעירים נשאר צעיר".
  7. ^ הרב שמחה קוק נבחר לרב ראשי ברחובות, דבר, 11 באוקטובר 1972
  8. ^ ישיבה ע"ש הרב קוק ז"ל תוקם ברחובות, מעריב, 14 בינואר 1972
  9. ^ בּן ציון הכהן קוק, מחשבת שלמה, ‏ירושׁלים תשעב, באתר היברובוקס