שלמה שפירא (דיין)

דיין ישראלי

הרב שלמה זלמן כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשט"ו, 10 בינואר 1955) הוא רב ודיין דתי-לאומי. מכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

הרב שלמה שפירא
שלמה שפירא (cropped).jpg
לידה 10 בינואר 1955 (בן 68)
י"ז בטבת ה'תשט"ו
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק דיינות, גמרא, הלכה
מעסיק בית הדין הרבני הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב
אב"ד נתניה
חבר בית הדין הרבני הגדול
רב קהילה בפתח תקווה
רבותיו הרב אברהם שפירא, הרב שאול ישראלי
חיבוריו זכר יצחק (עריכה)
אב אליעזר שפירא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה. מלפניו הרב מרדכי גרינברג. מאחוריו: הרב איתמר אורבך.
הרב שלמה שפירא בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה

בעבר כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב, כאב"ד בבית הדין הרבני בנתניה וכרב קהילה בפתח תקווה.

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת ה'תשט"ו לרב אליעזר שפירא, שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. למד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, שם היה לתלמיד מובהק וקרוב של דודו של אביו - ראש הישיבה הרב אברהם שפירא, ונודע כחריף במיוחד.[1]

בראשית שנות התשעים של המאה ה-20 התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבה. בשלהי שנת ה'תשנ"ז (1997) התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת ה'תשע"א (2011) מונה לאב בית הדין. במקביל, כיהן במשך כעשרים שנה כרבה של קהילת "נחלי משה" בפתח תקווה, עד מעברו לירושלים בשנת ה'תש"ף.

בז' בתמוז תשע"ו (12 ביולי 2016) נבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול.

חיים אישייםעריכה

נשוי לדבורה, לזוג 5 ילדים. בתו של הרב יעקב משה סלומון, ראש הישיבה הטכנולוגית בכפר אברהם, ומתגורר בשכונת קריית משה בירושלים. חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כר"מ בישיבת מרכז הרב.

מפסיקותיועריכה

כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת, הם אבני יסוד בפסקי בתי הדין[1]:

  • התיר שימוש במידע שהושג מחיטוט של האישה במחשב האישי של הבעל ובטלפון הנייד שלו, כראיה על האשם בגירושין[2].
  • בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש שלום בית[3].
  • בירור יהדות במהלך תיק גירושין - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת גירושין קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה[4].
  • התעללות נפשית היא עילה לחיוב בגט - הרב: ”מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט”[5].
  • לימוד תורה אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של אברכים נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית[6].
  • חישוב סכום הכתובה - זוג שנישא בצרפת ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין כסף צרוף' על פי נוסח הכתובות העתיק הנהוג במערב אירופה. בפסק הדין ערך הרב תחקיר היסטורי על המטבעות האירופיים לאורך הדורות, כדי להכריע לאיזה סכום הכוונה בכתובת "מאה ליטרין". אגב כך הוא הסיק ששיעור הכתובה מדאורייתא (200 זוז) הוא פחות ממה שהיה מקובל קודם לכן, וגם ברר את הסכום שיש לגבות בכתובה שכתוב בה "מאתים זקוקין" (כנהוג אצל יוצאי אשכנז בארץ).[7]
  • הצמדת כתובה למדד - בפסק דין ארוך[8], פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף למדד המחירים לצרכן, אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד.
  • כפיית גט במקרה של תלונות סרק - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך רצח אופי, כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא אלימות לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש[9].

חיבוריועריכה

אילן יוחסיןעריכה

 
 
 
צבי אשר כהנא שפירא
 
 
 
חיה מיכלא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שלמה זלמן שפיראחנה שפיצר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שמואל שפירא
 
הרב אברהם אלקנה כהנא שפיראהרב אהרן יהושע פישל שפיראשושנה רזיאל
 
דוד רזיאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא
 
הרב אליעזר שפירא
 
 
 
 
 
 
הרב שלמה שפירא
 
 

אילן יוחסין של משפחת אשתועריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי שמואל
מונדשיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב משה סלומון
 
תמימה סולומון
 
אהרן מונדשיין
 
יהושע מונדשיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה שפירא
 
דבורה שפירא
 
 
 
פנחס מונדשיין
 


קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שלמה שפירא בוויקישיתוף

מאמרים ופסקי דיןעריכה

שיעורים והרצאותעריכה

הערות שולייםעריכה