שלמנאסר החמישי
שַׁלְמַנְאֶסֶר הַחֲמִישִׁי (באכדית: שׁוּלְמָנוּ-אָשָׁרִיד) היה מלך האימפריה האשורית החדשה מ-727 עד 722 לפנה"ס, היה בנו ויורשו של תגלת פלאסר השלישי.
 | |||||
| מדינה | האימפריה האשורית החדשה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
722 לפנה״ס  | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
שמו המקורי היה אולוליו, אך שמו המלכותי היה שלמנאסר. בימי אביו שימש כמושל זימירה שבפניקיה. עלה לשלטון בכ"ה בטבת[1] בשנת 727 לפנה"ס.
נגד צור עריכה
יוסף בן מתתיהו, בהתבססו על מנאנדרוס, כתב שבארכיוני צור נכתב שבימי שלטון מלך צור אלולאיוס (הוא כנראה לולי בכתובות האשוריות), ששלט בימי שלמנאסר, הפליג מלך צור לכתים (בני העיר כתי) שמרדו בו והכפיפם למרותו. שלמנאסר כבש את ארם ופיניקיה, ואחרי זמן מה התמרדו צידון, עכו והחלק היבשתי של צור, הנקרא ביוונית פאלאיטירוס.[2] משלא נכנעו הצורים, חזק המלך ללחום בהם, והפיניקים שנכנעו לשלמנאסר נתנו לו שישים אניות מלחמה ושמונה מאות איש להשיטן; וכשיצאו הצורים בשתים עשרה אניות ואניות האויב התפזרו, לקחו הצורים בשבי חמש מאות איש, וכך עלתה קרנם של הצורים. אך שלמנאסר חסם את מקורות המים של העיר, ובזכות בורות המים שחפרו הצורים נמשך המצור חמש שנים.[3]
נגד שומרון עריכה
ניצחון הצורים וירידת קרנו של שלמנאסר, היו כנראה הסיבה לכך שהושע בן אלה מלך ישראל החליט אף הוא למרוד במלך אשור בשנת 724 לפנה"ס, וכרת ברית עם סוא מלך מצרים והפסיק להעלות מס למלך אשור. המצרים לא באו לעזרת הושע ושלמנאסר עלה על שומרון.[4] בתעודה בבלית שנערכה במאה ה-6 לפנה"ס ומכונה "הכרוניקון הבבלי", נכתב כי שלמנאסר "הרס את העיר שָמֵָרֵיִן" (צורה הקרובה לצורה הארמית של השם "שומרון"[5]).[6] עם זאת, בכתובות סרגון השני, ששלט אחריו, טוען סרגון כי הוא עצמו צר על שומרון וכבש אותה.[7] לדעת חיים תדמור, נראה כי מיד אחרי כיבושה, מת שלמנאסר, אולי נהרג במהלך מרד שפרץ באשור, וייתכן שבשל סיבה זו נסוג הצבא האשורי לארצו בחורף שנת 722/1 לפנה"ס. על כסאו עלה סרגון השני, שככל הנראה הדיח אותו. עם מותו של שלמנאסר, פרץ מרד ברחבי האימפריה האשורית ממערב לנהר הפרת, ובשנת 720 לפנה"ס יצא סרגון השני לדכא את המרידות באזור זה ובין היתר כבש מחדש את שומרון.[8]
הפסוקים בספר מלכים כוללים פעמיים עליה של מלך אשור על שומרון. בעלייה הראשונה הושע משיב לו מנחה, ובפעם השנייה מלך אשור אוסר את הושע ומחריב את שומרון. יעקב קצנשטיין כותב ששלמנאסר עלה פעמיים על שומרון, כנראה בפעמיים שעלה על צור[9]. לעומת זאת, צבי אילן כותב שהדעה המקובלת היא ששלמנאסר עלה על שומרון רק פעם אחת, ושהמנחה שהביא הושע לשלמנאסר היה בשנת עלייתו למלוכה ולא לוותה במסע על שומרון.[10]
סוף ימיו עריכה
שלמנאסר מת מוות טבעי או הורעל בי"ב טבת, לפי המקורות האשורים.
לקריאה נוספת עריכה
- Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011
- Jean-Jacques Glassner's Chroniques Mésopotamiennes (1993; translated as Mesopotamian Chronicles, 2004)
קישורים חיצוניים עריכה
- שלמנאסר החמישי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- על האשורים המודרניים, באתר "אשור המקוונת"
- על ההיסטוריה האשורית, באתר האנציקלופדיה הקתולית
- אשור, באתר All Empires
- שלמנאסר החמישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רשימות חצר של מלכי אשור
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי "הכרוניקון הבבלי".
- ^ אריה קינדלר, מיטבעת צור, המקור העיקרי בימי־קדם של מטבעות־כסף בארץ־ישראל, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה ח', 1967, עמ' 318 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 9.14.2
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ז, פסוקים ג'–ו', פרק י"ח, פסוקים ט'–י'
- ^ כפי שמופיע בספר עזרא, פרק ד', פסוק י': "שָׁמְרָיִן".
- ^ מ' כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ; עמ' 118
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 422.
- ^ חיים תדמור, "ימי בית ראשון ושיבת ציון", תולדות עם ישראל בימי קדם, עמ' 136–137, בתוך: בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך ב, יחידה 6, עמ' 423.
- ^ ה. יעקב קצנשטיין, צור, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמ' 704
- ^ צבי אילן, אנציקלופדיה מקראית, דבר, 18 במאי 1972
| הקודם: תגלת פלאסר השלישי |
המלך ממלכי אשור | הבא: סרגון השני |