שם טוב גבאי
רבי שם טוב גבאי כיהן כראש ישיבה וכדיין בירושלים במאה ה-18, היה מתלמידיו המובהקים של רבי חיים בן עטר.
| לידה |
 מרוקו |
|---|---|
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| מקום פעילות |
 האימפריה העות'מאנית, ירושלים |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | דיין (הלכה) |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי חיים בן עטר |
| בני דורו | החיד"א, מהרי"ט אלגאזי |
| חיבוריו | "כתר תורה", "שכר תורה" ו"מפתחות למאמרי חז"ל ולחרוזים" |
| חתימה |
  |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בעשורים הראשונים של המאה ה-18 במרוקו, לאביו רבי יעקב גבאי. על חייו במרוקו לא ידוע מאומה מלבד העובדה שהיה כבר שם תלמידו של רבי חיים בן עטר.[1]
בישיבת "כנסת ישראל" עריכה
ערך מורחב – ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
בחודש סיוון שנת ה'תצ"ט (1739) הגיע רבי שם טוב לליבורנו עם רבו רבי חיים בן עטר ועם תלמיד נוסף בשם רבי דוד חיים שמואל חסאן, במטרה לאסוף נדבות שבאמצעותן יוכלו להקים את ישיבת כנסת ישראל בירושלים.[1] לאחר מסע בקהילות איטליה שארך כשנה, שבמהלכו הצטרפו אליהם תלמידים נוספים, הגיעו רבי חיים ותלמידו לעכו. הם נמנעו לעלות לירושלים בגלל שמועות שהגיעו אליהם בדבר מגפה שפרצה בעיר. בחשוון ה'תק"ב, לאחר כמה חודשים שבהם ערכו מסע באתרים קדושים בארץ ישראל, החלו רבי חיים ותלמידיו את לימודי הישיבה בעכו בצורה רשמית וממוסדת, וזאת בשל שמועות על המגפה שעדיין שררה בירושלים. בסוף תמוז ה'תק"ב (1742) הגיעו שמועות כי המגפה בירושלים חדלה, ולקראת תחילת חודש אלול הגיעה החבורה לירושלים והקימו בה את "ישיבת כנסת ישראל". רבי שם טוב נמנה כחבר בישיבה שנים ארוכות לאחר פטירת רבי חיים (בליל ט"ו בתמוז ה'תק"ג - 1743); ובשנת ה'תק"ט הוא חתם כחבר בישיבה על ההקדמה לספר "ראשון לציון" של רבו,[2] ואף נזכר כחבר בישיבה בשנת ה'תקי"ח.[3]
בראשות ישיבת "גדולת מרדכי" עריכה
בשנת ה'תק"ט או לפניה השתדל בהקמת הישיבה בשם "גדולת מרדכי" על ידי הגביר רבי מרדכי תלוק[4] מהמגרב[5][6] ועל שמו, ויחד עימו עמד רבי שם טוב בהנהגתה.[4] בישיבה זו למד גם רבי יונה נבון, מגדולי החכמים בירושלים ומי שכיהן כראש ישיבת כנסת ישראל.[4] בתעודה שנכתבה בשנת ה'תקי"ח נזכרה ישיבת גדולת מרדכי ואז עמדו בראשה רבי יונה נבון ורבי שם טוב, ובאותה השנה נמנו כחברי הישיבה שבעה מחכמי ירושלים, ביניהם היה רבי יצחק זרחיה אזולאי אבי החיד"א, וכן ארבעה בחורים.[5] כאמור, באותה העת היה רבי שם טוב חבר בישיבת "כנסת ישראל".
רבי שם טוב נחשב לאחר מהחכמים החשובים בירושלים ונטל חלק בהנהגה הרוחנית של העיר. נראה שכיהן כדיין בפועל, שכן רבי יונה נבון חברו כינה אותו בתארים: ”החכם השלם הדיין המצויין”.[4] בסיוון ה'תקכ"ב (1762) כן הוא חתם על הסכמה יחד עם גדולי החכמים בירושלים, העוסקת באיסור על תלמידי חכמים להתמנות כדיינים על ידי עצמם.[7] הפנה אגרת לנדיבי אמסטרדם בנוגע להקמת ישיבה עבור מספר חכמים מהעיר, ובה הוא עסק בתנאים שבעבורם יתמכו הנדיבים בישיבה וביישומם.[8]
פטירתו עריכה
יש שכתבו שנפטר בשנת ה'תק"ך,[9] אך כאמור, אנו מוצאים אותו חותם בשנת ה'תקכ"ב, וכן בשנת ה'תקמ"ח הוא נמצא בין החיים.[10] בשנת ה'תקנ"ח לא היה בין החיים.[11]
יצירתו עריכה
החיד"א בספרו שם הגדולים כתב כי רבי שם טוב חיבר את הספר: ”'טוב וחסד' דרושים על סדר הפרשיות בהקדמות על פי הדין חיבר הרב הכולל כמהר"ר שם טוב גבאי זלה"ה והיה תלמיד מהרב המופלא ח"ק מה' חיים ן' עטר זצ"ל והם בכ"י.”.[11] ספר בשם זה לרבי שם טוב זה אינו בנמצא, אולם ספר דרושים על סדר הפרשיות מרבי שם טוב, בשם "שכר תורה", מצוי בכתב יד.[10]
ספר נוסף מפרי עטו של רבי שם טוב הוא "מפתחות למאמרי חז"ל ולחרוזים".[12]
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 משה פרנקו, מאור החיים, הקדמה, לונדון, תש"כ.
- ^ ראו: רבי חיים בן עטר, ראשון לציון, "הקדמה", קושטא, תק"י, באתר היברובוקס.
- ^ ראו: שלמה חזן, המעלות לשלמה, "דף קג, א", אלכסנדריה, תרנ"ד, באתר היברובוקס.
- ^ 1 2 3 4 רבי יונה נבון, גט מקושר, "הקדמה", ליבורנו, תקמ"ה, באתר היברובוקס.
- ^ 1 2 שלמה חזן, המעלות לשלמה, קג ב, באתר היברובוקס.
- ^ רבי מרדכי תלוק נפטר בי"ח באב ה'תק"ט. ראו "כרטיס הקבר" באתר "עיר דוד".
- ^ ספר התקנות והסכמות, דף מג עמ' ב - מד עמ' א, ירושלים, תר"ב.
- ^ ראו: "שטרות והסכמות מישיבות ירושלים" באתר הספרייה הלאומית.
- ^ יוסף לוינשטיין, דור דור ודורשיו, עמ' 124, ורשה, תרכ"ה.
- ^ 1 2 בט' אדר ב' ה'תקמ"ח הוא החל להעתיק ולסדר את ספרו זה. ראו: "שער ספר שכר תורה" באתר: הספרייה הלאומית.
- ^ 1 2 החיד"א, שם הגדולים, דף כט עמוד ב, ליבורנו, תקנ"ח. ראו עוד "במהדורת הספר" באתר ויקיטקסט.
- ^ ראו: "מפתחות למאמרי חז"ל ולחרוזים" באתר: הספרייה הלאומית.
| תקופת חייו של הרב שם טוב גבאי על ציר הזמן |
|---|
 |