שמאי קפלן
שמאי קפלן (9 בפברואר 1939 – 8 ביוני 1967) היה קצין צה"ל בדרגת רב-סרן שנהרג במלחמת ששת הימים ועוטר בעיטור העוז.
 | |
| לידה |
9 בפברואר 1939 כ' בשבט תרצ"ט תל אביב |
|---|---|
| נהרג |
8 ביוני 1967 (בגיל 28) כ"ט באייר תשכ"ז סיני, מצרים  |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1957–1967 (כ־10 שנים) |
| דרגה |
 רב-סרן |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קפלן נולד בתל אביב, בנם של דבורה ושמואל. אביו היה פעיל באצ"ל ומאסירי המחתרות.[1] גדל ברמת גן ולמד בתיכון אהל שם. בכיתה י' עבר ללמוד בבית הספר החקלאי כדורי.
במאי 1957 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל השריון. סיים קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. שירת כמפקד מחלקה מבצעית, מפקד מחלקה בקורס קצינים, קצין מבצעים גדודי וחטיבתי. פיקד על פלוגת טנקי צנטוריון בגדוד 82, כמפקד פלוגה מצטיין נבחר להוביל מארב לכוחות סורים במהלך המלחמה על המים ב-1964. מארב זה נכשל כאשר הטנקים לא הצליחו לפגוע בסורים בנוחיילה, ומפקד גייסות השריון, ישראל טל, הורה לפרסם תחקיר שמצא את קפלן כאחראי לכישלון.[2] קפלן המשיך בשירות קבע בצבא, וב-1965 הוביל לפגיעה מוצלחת בסורים שפעלו להטיית מקורות הירדן. הוא שימש מדריך בקורס קצינים ומפקד פלוגה בקורס.
במלחמת ששת הימים פיקד על פלוגה ה' של קורס קציני שריון, שצורפה לגדוד 82 של חטיבה 7 ולחמה במסגרת אוגדה 84. במהלך המלחמה נפצע אך המשיך להילחם, עד שנהרג בקרב מערבית לביר גפגפה בסיני. על פועלו עוטר בצל"ש הרמטכ"ל שהומר בהמשך לעיטור העוז. הוא היה אחד מגיבורי הספר "חשופים בצריח" של שבתי טבת.
תיאור המעשה: במלחמת ששת הימים פקד רס"ן שמאי קפלן ז"ל על פלוגת טנקים. בקרב על מערכי רפיח הוביל את פלוגתו להסתערות, נפצע בידיו, אך לא הסכים שיעבירוהו לטיפול רפואי. בהמשך הלחימה דרך מערכי שיך-זווד, ג'בל-ליבני ועל ציר ביר-גפגפה-איסמעיליה, פקד על פלוגתו בהעזה ובאומץ לב. ביום הרביעי ללחימה, בקרב עם שריון אויב, נפגע ונהרג. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973
קפלן היה נשוי לנאוה ואב לבן ובת, שנולדה זמן קצר לאחר שנהרג.
לאחר נפילתו נקבר בבית הקברות לשעת חירום ליד קיבוץ בארי. במאי 1968 הועבר ארונו לקבורה בבית הקברות הצבאי קריית שאול.
אנדרטה לזכרו הוקמה סמוך למקום נפילתו בסיני. האנדרטה עשויה לוחות מתכת, ולמרגלותיה תרמילי פגזים קרועים וקסדות פלדה. בחזית האנדרטה מוצב לוח מתכת, ועליו תיאור הקרב שבו נהרג. לאחר פינוי סיני הועברה האנדרטה ליער המגינים.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- קורות החיים של שמאי קפלן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- שמאי קפלן, באתר הגבורה
- תקריות נוחיילה באתר נעמוש
- "מלחמת ששת הימים 3058-1", תיעוד מוקלט של ועדת צל"שים -שמואל גונן גורודיש מספר על שמאי קפלן, ארכיון צה"ל ומשהב"ט.
הערות שוליים עריכה
- ^ נחמיה בן-חור, הבריחה הגדולה, הוצאת בורסי, 1993, עמ' 122
- ^ יוסף ארגמן, "מלחמת הצללים: 25 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל: הסיפור המלא", הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמ' 285-301
- ^ על האנדרטה באתר מועצת מטה יהודה