שמואל אליהו טאוב

"האמרי אש" היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
המונח "אמרי אש" מפנה לכאן. לערך העוסק במאיר איזנשטטר, מחבר שו"ת אמרי א"ש, ראו מאיר איזנשטטר.

רבי שמואל אליהו טאוב (ד' באדר א' תרס"ה, 9 בפברואר 1905ד' באייר תשמ"ד, 6 במאי 1984; כונה גם האמרי אש על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

האמרי אש
הרב שמואל אליהו טאוב
לידה 9 בפברואר 1905
ד' באדר א' תרס"ה
לובלין, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 6 במאי 1984 (בגיל 79)
ד' באייר תשמ"ד
תל אביב, ישראל
מקום קבורה בית העלמין היהודי בהר הזיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות תל אביב
תקופת הפעילות ? – 6 במאי 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו אמרי אש
בת זוג רבקה זלטה לבית קאהן
צאצאים ישראל דן טאוב עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מודז'יץ ה־3
29 בנובמבר 19476 במאי 1984
(36 שנים)
בנו הרב ישראל דן טאוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בלובלין לרבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ולנחמה קיילא (בת האדמו"ר אברהם איגר מחסידות לובלין). בהיותו פעוט התגרשו הוריו, ומחמת זה גדל אצל סבו רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ ואצל בעל-אמו רבי ירמיה קאליש מאופולה[1]. לאחר פטירת סבו בשנת תרפ"א (1920) עבר להתגורר סמוך לאביו, תחילה בראקוב ולאחר מכן בקראטשוב. בכ' בטבת תרפ"ז (1926) נישא לרבקה זלטה, בת הרב חיים משה קאהן, חתן הרב דן מקונסטנטין. ב-1930 הוסמך לרבנות על ידי הרבנים שלמה דוד כהנא וצבי יחיאל מיכלזון שישבו אז בוורשה. בשנת תרצ"ה (1935) התלווה לאביו בנסיעתו לארץ ישראל. בביקורם עלו לקבר רשב"י במירון והשתתפו בהילולת ל"ג בעומר, חוויה שהותירה בו רושם רב ובעקבותיה החליט להישאר בארץ. כעבור כמה חודשים הגיעו גם אשתו ובנו, לימים האדמו"ר ישראל דן טאוב, שהיה אז בן שבע. באותה שנה התמנה לרב בתל אביב.

בשנת תש"ח (1947) נפטר אביו והוא מונה לאדמו"ר. בתחילה הקים את בית מדרשו ברחוב לילנבלום, ולאחר מכן עבר לרחוב דיזנגוף. לטישים שהיה עורך היה מגיע קהל מגוון, חסידי פולין, בחורי ישיבה ליטאים, חניכי תנועות הנוער הדתיות וחילונים. היה פעיל בענייני ציבור ומשנת תשל"ג כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנת תשל"ח (1978) זכה בתואר כיקיר תל אביב. בתשמ"א הקים ישיבה על שם אביו בבני ברק.

היה ידוע באהבתו לארץ ישראל ואף נקט בגישה חיובית ביחס להקמת המדינה. במכתב לאחד מחסידיו שהתפרסם בקונטרס "תפארת ישראל" בשנת 1948 כתב בין השאר: "מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו! לפנינו מארעות כבירים, רבי ערך וכבדי משקל, שלא זכו אליהם הדורות שלפנינו, גדולי דעה, אנשי מעלה ומעשה, יראים ושלמים. ומי שמסתכל בעיניים בהירות, בעין חודר ובוחן אמונתית, לכל מה שהתרחש ומתקיים מסביבנו, ולפני עינינו היום, רואה בעליל, שכל הייעודים של חכז"ל בנוגע לגאולתנו השלמה, הממשמשת ובאה, מתקיימים ב"ה באופן נפלא מאד ובדיקנות מקפידה ונמרצת". בהמשך מכתבו עמד על ההבדל שבין אתחלתא דגאולה שתלויה בהשתדלות עם ישראל לבין הגאולה השלמה שעדיין לא הגיעה והיא תלויה בידי שמיים: "היום, בזמנינו – בדורנו, הגם טרם הגיענו לגאולה שלמה, בביאת הגואל צדק, שאליו אנחנו מצפים ומקווים אי"ה ומחכים בכליון עיניים בכל יום שיבוא, אבל אתחלתא דגאולה יש כאן, ועוד יותר מאתחלתא. סימני ונצני הגאולה שלמה נראו בארץ, ולכל בני ישראל היה אור במושבתם".[2]

נפטר בד' באייר תשמ"ד (1984) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו מילא בנו יחידו, רבי ישראל דן טאוב. לאחר פטירתו יצא לאור הספר "אמרי אש" ובו דברי תורתו.

יצירותיו המוזיקליות

עריכה

הלחין מאות ניגונים;[3] את ניגונו הראשון הלחין בביקורו הראשון בארץ ישראל עם אביו, והאב נהג לשיר אותו בעת בריחתו מהנאצים. סגנון השירה וההלחנה שלו דמה בתחילה לזה של אביו, אך הוא השתנה מאוחר יותר והתאפיין במקצבים פשוטים ואיטיים יותר. כמה משיריו ידועים בציבור ללא ידיעה שהוא המלחין (כגון הלחן למילים "ברוך הוא אלקינו", שחובר לכבוד שמחת כניסתו של נכדו, רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ, למצוות,[4] "והביאנו לציון עירך", "לא תבושי"[5] ועוד). נהג לעבור לפני התיבה בכל תפילות הימים הנוראים וכן במועדים ולבצע את ניגוניו החדשים. ניגונים אחרים חוברו לכבוד אירועים שונים, כגון שמחות משפחתיות או ניגון "הודו לה'" שחובר לאחר ביקורו הראשון בכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר פטירתו יצא לאור הספר "מור מבשמים" ובו תווים של יצירותיו, וביום פטירתו נוהגים חסידי מודז'יץ לשיר את לחניו.[6]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קובץ לב אריה, אר"י: מכון לב אריה, תש"ע, עמ' יד-טו
  2. ^ קונטרס תפארת ישראל, חוברת ח', תל אביב 1948, עמ' יט-כ
  3. ^ ראו: שרה פרידלנד בן-ארזה, ה"אמרי אש" ויצירתו המוזיקלית מתוך הזמנה לפיוט
  4. ^ ברוך הוא בביצוע האדמו"ר וחסידיו (אדר תשכ"ד), באתר "המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ"
  5. ^ 'לא תבושי' בביצוע החזן יעקב מוצן, באתר "המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ"
  6. ^ "קדשנו במצוותיך (וטהר לבנו)" מושר באזכרה ל'אמרי אש' (אתר יוטיוב)