שמואל אריאל (עסקן ציוני)

ערך זה עוסק במהנדס כימיה ועסקן. אם התכוונתם לרב, ראו שמואל אריאל (רב).

שמואל אריאל (זילבֶּרדיק) (1 באוגוסט 1902 – 16 באוגוסט 1953) היה מהנדס כימיה איש העלייה השלישית, מייסד ומנהל מפעל התמרוקים "מפעלים כימיים מזרחיים עדיף" ברמת גן, מעסקני התאחדות בעלי התעשייה וממייסדי וראשי האיגוד למען תוצרת הארץ.

ביוגרפיה עריכה

אריאל נולד בשם שמואל זילברדיק ב-1902 בוורשה שבפולין הרוסית, בנו של מנחם מֶנדֶל זילברדיק, סוחר. התחנך ב"חדר" ובגימנסיה עברית. למד באוניברסיטת ורשה. ב-1923 עלה לארץ ישראל כחלוץ. מעלייתו עבד כפועל חקלאי עד 1927, אז נסע להמשיך לימודי הנדסת כימיה באוניברסיטת ז'נבה, וב-1929 קיבל תואר דוקטור למדעים. הוא שב לארץ, וב-1932 ייסד וניהל עם גיסו (אחי אשתו) יוסף שופמן^[1] את המפעל הראשון לתמרוקים בקנה מידה אירופי בארץ, "מפעלים חימיים מזרחיים" (מ.ח.מ.) "עדיף" ברמת גן – הסניף הארצישראלי של מפעל הקוסמטיקה הוורשאי "ש. שופמן" שבבעלות משפחתו של שופמן, יצרנית ליין המותגים הפופולרי לתינוקות וילדים "בֶּבֶּה שופמנ'ס".

משנת 1933 היה חבר הוועד הפועל של התאחדות בעלי התעשייה. בנובמבר 1934 היה בין אנשי הציבור והתעשיינים שייסדו את האיגוד למען תוצרת הארץ (שבסוף 1935 הצטרפה אליו ההסתדרות הכללית^[2]) והיה חבר הנהלת המרכז ויו"ר האיגוד בתל אביב. בשנת 1938 היה בין ששת עסקני התנועה שריצו מעצר בית אדמיניסטרטיבי של שלושה חודשים, בהם משה חלוץ,^[3] יעקב צדקוני ושמעון קושניר.^[4]

בערוב ימיו פעל למען הקמת אוניברסיטה בתל אביב.

התגורר ברח' פינסקר 12 בתל אביב.

שמואל אריאל נפטר בתל אביב באוגוסט 1953 בתום מחלה קשה, בגיל 51. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.^[5]

אריאל היה אחיהם של המהנדס ישראל זילברדיק; של פרומה, פעילה ציונית בפולין ובארץ ושל פרידה קוֹרנגרין, עורכת דין ופעילה חברתית.

'אריאל (זילברדיק), שמואל', בתוך: דוד קלעי (עורך), ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה, תרצ"ז 1936, עמ' 59. (הספר בקטלוג ULI)