שמואל ביקלס

אדריכל ישראלי

שמואל ("מילק") ביקלס (Bickels; ז' בטבת תר"ע, 19 בדצמבר 1909י"ט בניסן תשל"ה, 21 במרץ 1975[1]) היה אדריכל ישראלי. תכנן עשרות יישובים בישראל, ומבני תרבות בקיבוצים. בין בנייניו החשובים ניתן למנות את המשכן לאמנות עין חרוד ומוזיאון השואה בית לוחמי הגטאות.
ביקלס נודע בפתרונותיו המקוריים להחדרת אור טבעי לחללי המוזיאון, והוא נחשב לפורץ דרך בתחום זה.

שמואל ביקלס (מילק)
S.Bickels.JPG
אדריכל שמואל ביקלס, 1960
לידה 19 בדצמבר 1909
לבוב, פולין
פטירה 21 במרץ 1975 (בגיל 65)
בית השיטה, ישראל
שנות הפעילות 1933–1975 (כ־42 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות בית לוחמי הגטאות
שמואל ביקלס בשנות ה-60 של המאה ה-20

קורות חייםעריכה

ביקלס שנודע גם בכינוי "מילק", נולד בלבוב, פולין ב-1909. הוא למד אדריכלות והנדסה בפוליטכניקום של לבוב. בתום לימודיו יצא למסע בפריז. עלה לארץ ב-1933 ועבד במשרדי אדריכלים בתל אביב ובחיפה. בשנת 1937 הצטרף למשרד התכנון של קיבוץ עין חרוד שנקרא "הלשכה הטכנית". ב-1938 עבר עם משפחתו לגור בקיבוץ תל יוסף. בשנים 19471951 היה שותף בחברת "המהנדס" בחיפה. משנת 1951 ועד מותו היה ביקלס מתכנן ראשי בוועדת התכנון של הקיבוץ המאוחד, ובשנות החמישים והשישים היה מבכירי מנסחי התכנון הקיבוצי. בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר ביקלס עם משפחתו לקיבוץ בית השיטה ושם חי עד פטירתו בשנת 1975.

תכנון יישוביםעריכה

שמואל ביקלס היה מעורב בתכנון הפיזי של עשרות יישובים ברחבי הארץ. הוא היה מגויס לרעיון הקיבוצי והאמין בו. ביקלס הלך בעקבות מייסדי הקיבוץ הגדול עין חרוד, שלמה לביא ויצחק טבנקין, וטען כי הקיבוץ אינו כפר אגררי קטן ונידח אלא אלטרנטיבה מודרנית לעיר המסורתית והמנוונת. תכנון הקיבוץ לפי ביקלס היה מבוסס על יחידה בסיסית של 250 משפחות, המיועדת לצמוח ליישוב של אלפים. בלב היישוב הקיבוצי הציב ביקלס את מוסדות התרבות, ותכנן עשרות מהם בקיבוצים שונים. מושג התרבות עבורו כלל את כל מרכיבי התרבות הגבוהה שאפיינו ערים מרכזיות באירופה: אולם מופעים, ספרייה, גלריה או מוזיאון, חדרי מוזיקה, חדרי לימוד ועוד. בכל מבנה כזה נכללו גם חדרי הנצחה לנופלים ולנספים בשואה.

תוכניות מתאר לקיבוציםעריכה

  • 1938: שער העמקים, גינוסר, גשר, דגניה ב', כפר מסריק, בית הערבה
  • 1940: אשדות יעקב, בית אורן, גבעת השלושה,
  • 1941: אפיקים, להבות הבשן
  • 1942: שער הגולן
  • 1943: כפר סאלד, מחניים, מנרה
  • 1946: נוה אור
  • 1947: נאות מרדכי
  • 1948: החותרים
  • 1949: ברור חיל, דורות, דפנה, הגושרים, חולתה, חוקוק, כפר הנשיא, מסילות, מעגן מיכאל, מעין צבי, משגב עם, נחשולים, עין כרמל, פרוד, רמת הכובש
  • 1950: בית השיטה, בית גוברין, גברעם, מעגן, נען, רביבים, תל יוסף
  • 1951: גבעת ברנר, גבעת חיים,נחשולים,
  • 1952: בארי, דגניה א', מלכיה, משאבי שדה
  • 1953: אפק, גשר, כיסופים, נתיה הל"ה, פלמחים
  • 1954: איל, גינוסר, דפנה, החותרים, חולתה, יראון, כברי, לוחמי הגטאות, רגבים, שדה נחום
  • 1955: גדות, גליל ים, חוקוק, יד חנה, לכיש
  • 1956: הגושרים
  • 1957: אילות, שפיים
  • 1958: יגור
  • 1959: אשדות יעקב
  • 1962: חמדיה, שדה אליהו
  • 1963: עין הנצי"ב, עין חרוד
  • 1965: אילת השחר, כפר רופין
  • 1966: אלונים, נוה איתן
  • 1969: מולדת
  • 1970 תלמי יפה
  • 1975: אלומות
  • השנים המצוינות הן שנת תחילת התכנון, במקרים רבים נמשך הליווי התכנוני על פני עשורים רבים. בחלק מהקיבוצים הוותיקים ביקלס אינו מתכנן היישוב הראשון אלא מתכנן ממשיך, אך בחלק ניכר מן היישובים המופיעים ברשימה ביקלס הוא המתכנן העיקרי.

מבנים שתכנןעריכה

מבני תרבות:

חדרי אוכל בקיבוצים: עין חרוד מאוחד, שדה נחום, גבעת השלושה, שער העמקים, אילות, בית אורן, אפעל

בתי הארחה בקיבוצים: בית אורן, הגושרים, כפר גלעדי

מועדון לחבר בקיבוצים: בית השיטה, משאבי שדה, משמר הנגב, שדה נחום, בית אורן

מוסך קואופרטיב בית שאן - חרוד

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמואל ביקלס, חבר קיבוץ בית השיטה, דף יזכור באתר בית השיטה.