פתיחת התפריט הראשי

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף). השתייך לציונות הדתית עד סמוך לביצוע תוכנית ההתנתקות, במסגרתה פונתה ישיבתו. בעקבות התוכנית החל להוביל קו אידאולוגי המתייחס באופן מסויג כלפי מדינת ישראל.

הרב שמואל טל
הרב שמואל טל.JPG
לידה 27 בספטמבר 1962 (בן 56)
כ"ט באלול ה'תשכ"ב
בני ברק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יד בנימין
השתייכות חרדים לאומיים
רבותיו הרב אריה בינה, הרב שמואל אוירבך, הרב ישראל זאב גוסטמן, הרב יצחק שלמה זילברמן, הרב יוסף קאפח, הרב אברהם שפירא, הרב אשר וייס
חיבוריו טל חיים, טל יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

נולד בבני ברק בשם שמואל לנגנטל, בנו של עו"ד בן ציון לנגנטל. אחיו הוא חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל ואחותו הייתה יפי גליק, אשתו של ח"כ ופעיל הר הבית יהודה גליק. למד בתלמוד תורה "זיכרון מאיר" של החינוך העצמאי ובבית הספר סגולה בבני ברק. לאחר מכן למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. לפני סיום לימודיו עבר ללמוד בישיבת הכותל. על פי הכוונת ראש הישיבה הרב ישעיהו הדרי הגיע אל הרב ישראל זאב גוסטמן, ראש ישיבת נצח ישראל, שאתו למד בחברותא תקופה ארוכה. לאחר מכן עבר לישיבת מרכז הרב. בתקופה זו התחתן עם יפעת לבית ליפשיץ. לאחר נישואיו עבר לישיבת מעלות התורה אצל הרב שמואל אוירבך. לאחר כשלוש שנים החל לשמש כר"מ בישיבת שעלבים. למד בחברותא עם הרב יצחק שלמה זילברמן את תורת הקבלה. חוץ מרבנים אלו, הרב טל מחשיב כרבותיו גם את הרב יוסף קאפח, הרב אריה בינה והרב אברהם שפירא והוא בעל גישה אוהדת כלפי שיטתו של הרב גדליה נדל. רכש גם השכלה אקדמית. בנו של הרב טל הוא הזמר הראל טל.

בשנת 1995 הקים הרב יגאל קמינצקי, רב גוש קטיף, את כולל מג"ל בנווה דקלים והזמין את הרב טל לעמוד בראשו. בראשותו הפך כולל זה בשנת 1997 לישיבה גבוהה, בשם "תורת החיים". במהלך תוכנית ההתנתקות פונתה הישיבה ועברה ליד בנימין. לומדים בה כיום כמאתיים תלמידים ואברכים. עם השנים הוקמו ביוזמת הרב טל סביב הישיבה מוסדות נוספים: מדרשה לבנות בשם טֹהר, תלמוד תורה בשיטת זילברמן, בית ספר יסודי לבנות "טֹהר", אולפנה לבנות "טֹהר", ארגון ל"קירוב רחוקים והפצת יהדות" בשם "מתוך אהבתו", מכונים לבעלי תשובה[1] ולבעלות תשובה, בית ספר לקולנוע יהודי ובית ספר לייעוץ תורני, שכולל גם מרכז טיפול.

על המעבר ליד בנימין בעקבות ההתנתקות סיפר הרב טל חודשים אחדים לאחר מכן:

המעבר היה מורכב. הגענו למקום עם הרבה צער ובכי על שעברנו, גם מבחינה אישית, אך בעיקר עצובים ומודאגים על חילול השם הגדול, על הפגיעה ברצונו ובכבודו של מלך עולם; על שלטון זרים המנוכר למלכות ה' ששולט ומצליח. בכינו על פלטרין של מלך שנמסר בידי זרים ועל המצב של עם ישראל. משפחותינו היו עייפות ומותשות מכל התקופה האחרונה שכללה מאבק, הרבה מסירות נפש, הרבה עבודה גופנית ועבודה שבלב. מצד שני התפללנו שנזכה לצמיחה מחודשת במקום החדש הזה. הכנסת האורחים שלה זכינו מצד המועצה והתגייסותה מכל הבחינות – פיזית, טכנית, נפשית, סוציאלית וחינוכית - לעזור לנו, איפשרה לנו נחיתה יותר רכה, ולאסוף את עצמנו לדרך המחכה לנו הלאה.

כחלק מתוכנית לייהוד הגליל הוציא הרב טל גרעין מתלמידי הישיבה הוותיקים להתיישב בנצרת עלית.

הרב טל מקורב לרבנים ממגזרים שונים - גם מהציבור הציוני-דתי וגם מהציבור החרדי. רבנים חרדים ידועים כתבו הסכמות לספרו, ולפני ביצוע תוכנית ההתנתקות ערך סבב ביקורים אצל רבנים חרדים במטרה לשכנעם לפעול לביטול התוכנית.

אישיותו והשקפותיועריכה

בנוסף לארגונים סביב הישיבה, יזם הרב טל ב-1997 את הקמת העיתון "מקור ראשון" בגלגולו הראשון, אשר היה בבעלותו עד לפשיטת רגל ב-1999.[2]

גישתו ההלכתית וההשקפתית של הרב טל היא עצמאית. לשיטתו, יש חובה לחקור ולדון בבירור ההלכה באופן עצמאי, וניתן אף לחלוק על פסיקות מקובלות אם כך מתברר מתוך העיון, אך זאת בתנאי שהחולק ראוי לכך.

בין היתר, על פי פסיקתו נוהגים בישיבתו רבים מתלמידיו להניח תפילין כל היום ולא רק בשעת התפילה (אם כי הוא אסר על תלמידיו הליכה ברחוב כשהם מניחים תפילין, כדי שלא תיווצר להם תדמית של חריגים בחברה), ולהטיל בציצית פתיל תכלת. כמו כן הרב טל תיקן תקנות שונות לתלמידיו, ובהן איסור על חתונה שעלותה מעבר ל-37,000 שקל והנחיה שלא להתגייס לצבא לפני תום שלוש שנות לימוד בישיבה (חלק מבני ישיבתו מתגייסים לנח"ל החרדי, חלק אינם מתגייסים כלל, וחלקם הולך למסלול השירות האזרחי).

מקורות הגותועריכה

מבחינת מקורות ההגות שעליהם הוא נשען, עבר הרב טל מהפכים מחשבתיים בחייו ובשנים האחרונות הוא דבק בעיקר בתורתם של גדולי החסידות הראשונים - הבעל שם טוב, רבי אלימלך מליז'נסק ועוד, כמו גם בהוגים כדוגמת הגר"א והרמח"ל. הוגה נוסף המוערך על ידו ביותר, גם בתחום ההלכתי, הוא הרב אברהם ישעיה קרליץ, ה"חזון איש".

הרב טל דוחה כל השפעה הגותית חוץ-תורנית. לשיטתו גם לימודים שאינם תורניים במובהק מושפעים מן ההגות העומדת בבסיסם ועליהם להיעשות מתוך גישה יהודית.

ספריועריכה

 
נימוקי ועדת פרס הרב מימון (לחצו להגדלה)
 
הרב טל מקבל את פרס הרב טולידנו, מאת הרב ישראל מאיר לאו
  ערך מורחב – טל חיים

סדרת ספרי העיון "טל חיים", מאגדת חקירות בסוגיות הלכתיות שונות ומבוססת על שיעורים שמסר בישיבתו, ואשר הוא כותב בעצמו. עד כה יצאו שמונה ספרים העוסקים בהלכות שבת, ברכות, פסח, בשר בחלב ותערובת וכללי הוראה, כמו כן יצאו לאור ארבעה ספרי "טל חיים" המבוססים על שיחות שמסר בישיבתו בנושאים: הימים הנוראים (בעברית ובאנגלית), פורים, פסח, ושיחות על ספר תהילים.

לספריו מצורפות הסכמות מרבנים ממגזרים שונים, ובהם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שמואל אוירבך, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו הרב אברהם שפירא, הרב מאיר מאזוז והרב ברוך דב פוברסקי.

בשנת ה'תשס"ז (2007) זכה בגין סדרת ספריו בפרס הרב מימון לספרות ומחקר תורניים. בנימוקי הפרס כתבו השופטים: "יש במחבר... שילוב נפלא של תורה ומדע. לפנינו לא רק גאון צעיר עם עתיד מבטיח, אלא גם תלמיד חכם עם עבר... יש בספר הסכמות של כל גדולי התורה וגם בכך יש בספר תקדים לא רגיל."

הכרך על בשר וחלב ותערובות שיצא בתשע"ג זיכה אותו בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשע"ו.[3]

השקפתו הפוליטיתעריכה

השקפתו של הרב טל לאחר ההתנתקות מהווה שילוב בין ההשקפה החרדית להשקפה הדתית-לאומית. הוא מזהה את שיבת ישראל לארצו כתהליך הקשור באתחלתא דגאולה, אך דוחה את הציונות החילונית ואינו מכיר במדינת ישראל כישות בעלת ערך דתי חיובי. לשיטתו, יש לחתור להחליף את מוסדות המדינה כולם על ידי הקמת חלופות אמוניות-יהודיות בכל התחומים (תקשורת, אקדמיה, ועוד):

שאלתי כבר כמה פעמים צעירים דתיים לאומיים: האם היית רואה את אל ג'זירה לו הייתה משדרת בעברית? האם היה קורא את א-נהאר לו היה מודפס בעברית? האם היית הולך ללמוד באוניברסיטת ביר זית לו היו מלמדים שם גם בעברית? הצעירים הזדעקו: חס וחלילה. איך ייתכן לראות את הטלוויזיה של האויב, ללמוד אצל האויבים? בשום אופן לא!

ואז שאלתי אותם: מדוע אינך מבין שערוץ 2 הוא בעצם אלג'זירה בעברית, או ש"ידיעות אחרונות" הוא א-נהאר בעברית, וכל האוניברסיטאות בארץ הן של האויב הרוחני העומד כנגד עם ישראל ותורתו? העיתונים האלה שוב ושוב יורקים עליו, כותבים נגדו, חוטאים ומחטיאים ולוחמים בקודשי ישראל, הם האויב הרוחני שלו, והוא שב ורוכש אותם ומממן אותם. קונה ובוכה. בועטים באוניברסיטאות בכל הקדוש והיקר לו, והוא ממשיך לצבוא על דלתותיהן.

אהרן גרנות, "לא מתפלל לשלומה", משפחה, ט"ו באייר התשס"ז.

יחסו הביקורתי למדינה התגבש עקב תוכנית ההתנתקות, כאשר בחודשים שקדמו לביצועה העביר לתלמידיו סדרת שיעורים שבהם שטח את השקפתו החדשה, ולפיה, בין השאר, אין לומר "הלל" ביום העצמאות, ויש להעביר את החגיגות על תהליך הגאולה ליום ירושלים, שמשמעותו הדתית ברורה יותר. גם יחסו לצה"ל הוא דו-ערכי, עקב הוראות הפתיחה באש הנוקשות וכן בגלל שירות נשים בצה"ל שיוצר בעיניו איום חמור על ערכי הצניעות. לתלמידיו החפצים להתגייס הוא מורה על שירות דרך מסגרת הנח"ל החרדי, שבו לא קיימות בעיות צניעות. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה.[4]

גישתו הייחודית התבטאה אף בכך שבבחירות לכנסת השבע עשרה והשמונה עשרה הביע את תמיכתו במפלגת ש"ס. גם בית הספר טוהר שבנשיאותו משתייך לרשת מעיין החינוך התורני של ש"ס, ולא לממ"ד.

תגובות לגישתועריכה

גישתו ההלכתית עוררה תגובות נגד במספר מישורים. יחסו למדינת ישראל וליום העצמאות ספג ביקורת בציבור הציוני-דתי,[5] ומאידך גיסא זכה לתמיכה בקרב הציבור החרדי.[6]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמואל טל בוויקישיתוף

ממאמריו ושיעוריועריכה

כתבותעריכה

מאמרים, כתבות וראיונות בעניין יחסו למדינהעריכה

הערות שולייםעריכה