פתיחת התפריט הראשי

שמואל טנקוס

מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1954-1960

שמואל "שמוליק" טנקוס (טנא) (14 בנובמבר 1914 - 4 במרץ 2012) היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 19541960.

שמואל טנקוס
Shmuel Tankus1960.jpg
אלוף שמואל טנקוס בשנת 1960
לידה 14 בנובמבר 1914
יפו ארץ ישראל
פטירה 4 במרץ 2012 (בגיל 97)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי שמוליק
השתייכות

Hahaganah.png  ההגנה
Palmach.jpg  פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל

חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים
דרגה אלוף (ים) אלוף
תפקידים בשירות
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אלוף טנקוס בשנת 1955

ילדות ולימודיםעריכה

טנקוס נולד בשכונת נווה שלום ביפו ולמד מכיתה א' בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בחופשות הקיץ עבד במשק של דודו במושבה סג'רה (כיום אילניה) בגליל התחתון. שם התוודע אל עבודת החקלאות ותכנן להמשיך ללימודים גבוהים בתחום זה. מתוך כוונה זו נרשם ללימודי אגרונומיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך תוכניותיו להמשך הלימודים בתחום האגרונומיה השתבשו בגלל דחיית הקמתו המתוכננת של המכון הגבוה לחקלאות ברחובות, ובסופו של דבר הובילו אותו האירועים אל קריירה ימית.

בשנת 1930 טנקוס הצטרף לפלוגה הימית של הפועל, דרך ארגון ההגנה, בעקבות חברים שהיו פעילים בפלוגה, והוא היה למדריך בפלוגה. במסגרת פעילותו בהגנה השתלם גם בנושאי קשר, באיתות פנסים והליוגרף והיה למדריך בתחומים אלה.

פעילות בהגנה ובהעפלהעריכה

בעקבות שביתת הערבים בפתיחת המרד הערבי הגדול, בשנת 1936, זומן טנקוס בדחיפות, מתפקידו כאחראי על עמדת האיתות בקריית ענבים, להתייצב לעבודה בהקמת נמל תל אביב והוצב לעבודה כספן על דוברת המחפר.

בתקופת ההעפלה היה שמואל טנקוס בין הפעילים בארגון הבאת המעפילים, אם במציאת מקומות הנחתה מתאימים ואם בליווי אוניות המעפילים מאירופה לארץ ישראל. כן המשיך בהדרכת קורסים ימיים מטעם ההגנה, במסווה של פעילות ספורטיבית בחסות הפועל.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקטעו הקורסים והתחדשו רק בתחילת 1941, תוך שיתוף פעולה עם מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית, שרצה להכשיר כוחות קומנדו לפעולה מאחורי הקווים, ביבשה ובים. טנקוס פיקד באותה תקופה על קורסי ימאות של הפועל[1].

בדצמבר 1942 החל טנקוס להכין תוכנית לקורסים ימיים, להכשרת ימאים וחובלים לצורכי ההעפלה. בקורסים התקיימו החל מינואר 1943 בקיבוץ שדות ים בהדרכתו. במסגרת זאת הפליג עם חניכים למצרים על הספינה אורלוזורוב[2]. בהמשך הוביל טנקוס מחלקה ימית בפלמ"ח ששילבה אימונים עם עבודה בנמל חיפה. באפריל 1945 ארגן מטה הפלמ"ח את הימאים בפלוגה מיוחדת, היא הפלי"ם.

בשנת 1945 הוקם קורס חשאי לקציני ים במסגרת בית הספר הימי בחיפה, בשיתוף הפלמ"ח, המוסד לעלייה ב' והנהלת הטכניון. מטרת הקורס הייתה להכשיר ימאים לפיקוד על ספינות מעפילים לאחר המלחמה, שעמדה לפני סיום. שמואל טנקוס לימד בקורס זה ניווט חופי ואסטרונומיה. בהמשך לימד טנקוס והדריך בבית הספר הימי, ושילב את עבודתו שם בפעילות בהפועל ובפלי"ם. הוא הצטיין בעבודתו כמורה למקצועות השיט.

שירות בחיל היםעריכה

לאחר הצבעת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 נקרא טנקוס לקחת חלק בהקמת חיל הים. שימש כראש מערך ההדרכה בחיל[3], מפקד הפריגטה אח"י משגב (ק-30) ומפקד שייטת הטרפדות ("השייטת הקטנה" - שייטת 5).
בדצמבר 1950 מונה טנקוס לראש מחלקת המבצעים של החיל.

את הפיקוד על החיל קיבל ב-1 ביולי 1954[4]. עד סוף 1954 שימש כממלא מקום מפקד החיל, ולאחר מכן התמנה למפקד קבוע. בתקופתו נקלטו המשחתות אח"י יפו ואח"י אילת, הוקמה שייטת הצוללות ונקלטה הצוללת הראשונה בחיל, אח"י תנין[5].

טנקוס פיקד על חיל הים במלחמת סיני. המשחתת המצרית איברהים אל אוול, שהגיעה להפגיז את חיפה, נלכדה, והוסבה לשירות בחיל הים בשם אח"י חיפה.

ב-1 במרץ 1960 פרש אלוף טנקוס מתפקיד מפקד חיל הים והוחלף על ידי יוחאי בן-נון[6]. בראיון שנערך עימו לפני פרידתו מחיל הים אמר "המשיכו במסירות ובמחשבה הפוריה שהייתה נחלתכם תמיד. הגבירו את הידע, נצלו את הזמן העומד לרשותכם, כי כל שעה שתחלוף לא תחזור. ראו את השירות בחיל הים כדרך חיים ולא כאפיזודה חולפת."[7]

בשירות המילואים עמד בראש מטה משק לשעת חירום בפיקוד הצפון, כמו כן שימש חבר בוועדת פרס ביטחון ישראל.

מנהל בית הספר לקציני-ים עכועריכה

גם בשנות שירותו בחיל הים לא ניתק טנקוס את הקשר עם בית הספר הימי בחיפה והמשיך ללמד בו פעמיים בשבוע. רק כשהתמנה למפקד חיל הים הפסיק את עבודתו החינוכית עד לאחר שחרורו מן הצבא. ב-1960 חזר טנקוס אל בית הספר והחליף את רב חובל אנריקו לוי כמנהלו של בית הספר לקציני-ים עכו.[8] בשנת 1970 פרש מן הניהול, אך זמן לא רב אחר כך נבחר ליו"ר מועצת המנהלים שלו. במקביל לעבודתו בבית הספר השתתף בוועדות משמעת וחקירה שונות של צי הסוחר הישראלי[9].

טנקוס המשיך ללמד בבית הספר בהתנדבות אחרי פרישתו, מתוך אהבתו למקצוע, עד 1996. גם לאחר שנתו ה-80 הצטרף מדי פעם להפלגות בספינות בית הספר.

משק לשעת חירוםעריכה

 
טנקוס מתארח בגשר ספינת סער מפקד השייטת הדר קמחי משמאל, וראש מספן כוח האדם דב שפיר מימין, 1971.

לאחר שפרש מניהול בית הספר לקציני ים, הזמין מוניה מרדור את טנקוס לשרת בוועדת מל"ח פיקוד צפון. בשנת 1971 מונה יושב ראש הוועדה לאחר שאלוף מאיר אילן נהרג בתאונת דרכים. הקמת הנושא באה לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים; המשק האזרחי במרחב הצפון סבל פחות עקב ההכנות והתושייה שגילו בעלי המפעלים. לאחר המלחמה הופקו ויושמו לקחים. בשנת 1979 הגיע טנקוס לגיל פרישה 65. משה גת המ"מ קבוע ליו"ר ועדת המל"ח יזם פניה לשרי הממשלה. ושר הביטחון עזר ויצמן האריך את כהונתו בשנה נוספת. בשנת 1980 פרש טנקוס לגמלאות אך המשיך לעסוק בנושא המל"ח כגמלאי מתנדב.

ציונים וכיבודעריכה

 
ככר על שם האלוף שמואל טנקוס בשכונת בת גלים בחיפה.

שמואל טנקוס היה תושב חיפה משנת 1952. בשנת 2001 העניקה לו עיריית חיפה את תואר יקיר העיר חיפה.

ב-14 במרץ 2004 כובד טנקוס בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי. לפי מכתב המלצה לפרס שנשלח על ידי אלופי צה"ל. "חייו של טנקוס הם דוגמה ומופת של דור מפלס דרך, שמעשיו משולבים בחיי העם והמדינה."[10]

ב-3 במרץ 2016 נחנך בבית הספר לקציני-ים בעכו מוזיאון ימי קטן על שמו של אלוף (מיל') טנקוס, ובו תצוגה מתמדת של מכשירי ניווט ושיט, חלקי מכונות וכלי עבודה ימיים.

בשנת 2019 נקראה על שמו כיכר בדרך המובילה לבה"ד חיל הים בבת גלים בחיפה.

משפחהעריכה

בשנת 1942 נשא טנקוס את יפה גרובשטיין[11]. נולדה להם בת אחת, רות, ששירתה בחיל הים. הוא התאלמן בשנת 1990.

טנקוס הובא למנוחות בבית הקברות שדה יהושע בחיפה, בטקס צבאי מלא. מפקד חיל הים, רם רוטברג, נשא דברי הספד, וקדטים של בית הספר לקציני ים עכו היוו את משמר הכבוד.

ספרים ומאמריםעריכה

  • שיט מפרשים. הוצאת מרכז החבל הימי לישראל, מרץ 1945.
  • נביגציה חופית. תל אביב, הוצאת מרכז החבל הימי לישראל, יוני 1952.
  • פקודת יום, 'מערכות ים' יולי 1954, עמ' 3.
  • תולדות הימאות העברית, 'מערכות ים' דצמבר 1954, עמ' 23.
  • עם רכישת הצוללות, 'מערכות ים' מרץ 1959 עמ' 5-4.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קורס ימי בקיסריה, דבר, 7 ביולי 1942
    הקצבת החבל הימי לישראל, דבר, 30 ביולי 1942
  2. ^ חיפה - הספינה ארלוזורוב חזרה, דבר, 15 באוקטובר 1944
  3. ^ ראש הממשלה ביקר במחנה הדרכה של הצי, דבר, 18 בספטמבר 1949
  4. ^ אלוף מ. לימון סיים תפקידו כמפקד חיל הים, דבר, 1 ביולי 1954
  5. ^ ישעיהו קלינמן, הצוללת "תנין" נתקבלה בחיפה בטקס רב רושם, חרות, 17 בדצמבר 1959, המשך
  6. ^ א/מ יוחאי בן-נון נתמנה מפקד חיל הים, דבר, 1 במרץ 1960
  7. ^ עזרא להדראיון מיוחד עם מפקד חיל הים - אלוף שמואל טנקוס, 'מערכות ים'מרץ 1960, עמ' 7.
  8. ^ טנקוס - מנהל ביה"ס הימי; אנריקו לוי - לנמל אילת, מעריב, 6 במרץ 1960.
  9. ^ היום תתחיל גביית עדויות, מעריב, 8 ביולי 1968
  10. ^ 'בין גלים' גיליון 6, אפריל 2004, עמ' 12.
  11. ^ נרשמו לנישואין, הצופה, 13 במאי 1942
    לחברנו שמואל טנקוס לנישואיו, דבר, 28 במאי 1942 (מודעה)